... וכיצד הוא קשור להתעוררות רוחנית? מה ההשלכות של לשאול שאלות קיומיות עד הסוף? איך אפשר לפתח שכל תוך כדי עשייה יומיומית? איך לחיות את משחק החיים תוך מודעות שהוא משחק? למה האדם בוחר דברים אם אין לו סיבה? איך ... כדי שהמצב רוח יעלה, האדם צריך להתחיל לחיות כבר עכשיו. המטרה היא להבין שחיים טובים ומשמעותיים מגיעים דווקא מתוך עשייה והשתתפות פעילה במשחק החיים. למה אנשים נמשכים לרגשות קיצוניים? לדברי אליעד, רבים מאיתנו נמשכים לרגשות קיצוניים כי הם גורמים ... את עצמו שאלות קיומיות וחוקר פנימה, כך הוא מתעורר יותר ומבין את המשחק. איך אפשר לפתח שכל תוך כדי עשייה יומיומית? אליעד ממליץ על שימוש במטרות מדידות ופרקטיות כדי לפתח שכל חד. לדוגמה, בהודעה שיווקית, לא לבדוק אם ההודעה ... עמוקה יכולה להיות חוויה של אובדן זהות, ואז גם התפוגגות של תחושת הקיום. איך אפשר לפתח שכל תוך כדי עשייה יומיומית? בסיום ההרצאה אליעד מציע למאזין לעבוד על פרויקטים מדידים, כמו כתיבת הסכם בצורה חכמה או התמודדות עסקית. דרך ...

... רעה, בלי סיכון אין סיכוי, לשמור על ערך הכסף, לא להפסיד כסף, לקיחת סיכונים, סיכוי סיכון, לקחת סיכונים, עודף עשייה מהי הטעות של מי שמנסה להתקדם בכל מחיר? הרצאה זו עוסקת בטעות נפוצה שמבצעים אנשים שמעוניינים להצליח ולהתקדם בחיים. ... לפעמים לבצע פעולות לא נכונות, שיכולות להחזיר אותם אחורה במקום לקדם אותם. אליעד כהן מציין כי אנשים חושבים שללא עשייה הם יעמדו במקום או אפילו יידרדרו אחורה. חשיבה זו עשויה להוביל אותם לפעול בצורה חפוזה או לא נכונה, שבסופו ... שלפעמים עדיף לא לעשות כלום, מאשר לבצע פעולה שגויה רק מתוך תחושת לחץ. לסיכום, הרצאה זו מלמדת אותנו כי עשייה לא תמיד שווה התקדמות. לפעמים, השהייה במקום וחשיבה מעמיקה הם הצעד הנכון, ולפעמים, עדיף לא לקחת סיכון מאשר להיכנס למהלך שלא תוכל לשלוט בו. מהן טעויות של יזמים? כיצד מוטיבציה עלולה להזיק? מהם הסיכונים בעשייה ללא מחשבה? למה לא תמיד כדאי לפעול? איך להימנע מטעויות עסקיות? האם כדאי לקחת סיכונים בעסקים?

הידיעה הסופית, לדעת את עצמך, ידיעה או עשייה, עניין בחיים, ריגוש בחיים, אור אין סוף, הכל בבת אחת, כאב גופני, ידיעה רגשית למה אנשים מחפשים עניין וריגוש ...

... יחיה, לתת בלי תנאים, לקבל בלי תנאים, לא מרגיש בנוח לקבל, עולם חסד יבנה, עבדת בחינם ואתה אוכל בחינם, עשייה למען העשייה מדוע אנשים מרגישים לא בנוח לקבל מתנות בחינם? אליעד כהן מסביר את הנושא של קבלת מתנות בחינם, ומדוע אנשים ...

... עם הרצון שלו לשנות אותה. וכאשר נדמה לאדם שהוא יפסיק לעשות, הוא בעצם מטעה את עצמו. כי גם אי עשייה, גם היא עשייה. כי האדם נאחז בצורה כלשהי של המציאות. וגם להישאר במיטה ולישון כל היום, גם זו עשייה של ממש. שהאדם בוחר בבחירה חופשית מלאה, להישאר במקומו. וגם מי שבוחר להישאר במקומו, גם הוא עדיין בוחר, שהמציאות ... כך ולא אחרת, בדיוק כמו זה שבוחר, לשנות את המציאות לצורה אחרת. כך שהאדם, לא באמת יכול להתחמק מאי עשייה בכלל. וכמובן שיש לזכור, שגם כאשר האדם ישן, הרי שבפועל הוא בהחלט כן עושה דברים. כי כאשר האדם ישן ... מלאה, ושבשורשו הכל אחד ממש, ללא שום שאלה כלל. ואיך בכל זאת, האדם כן יכול לעבור למצב, של אי עשייה מוחלטת? תשובה: על ידי הבנה שאין שום עשייה כלל. כי העשייה, היא לא יותר מאשר חוויה של שינוי. שהאדם חווה שיש שינוי, והאדם חווה שהוא זה שעושה את השינוי, שאז נוצרת חוויה של עשייה. אבל על ידי התבוננות, שהאדם מתבונן על מהות השינוי, דהיינו, על מהות האירועים והזמן והמקום, והאדם מגלה שהכל אחד ממש, על ידי זה החוויה של האדם את השינוי, משתנה. ואז האדם יכול לחוות אי עשייה, באופן מוחלט, משום, שאין שום חוויית שינוי כלל. ואז, האדם חווה, חוויית עשייה וחוויית אי עשייה בו זמנית. כי היש והנפרדות והשינוי והזמן, הם קיימים במקביל ובאחדות ממש, עם האחדות והעדר השינוי והזמן והמקום. ואז כאשר האדם מבין שהכל אחד, אז הוא חווה שינוי ועשייה, אבל הוא חווה את השינוי, בצורה אחרת לגמרי.

... שלנו משפיעה על ההבנה הזו. הוא מדגים זאת באמצעות סיטואציה שבה אדם חווה יום של התבטלות מול יום של עשייה, ומסביר שבפועל, שתי הפעולות דורשות יכולת, ושאין ביניהן הבדל מהותי אמיתי אלא רק תחושת הנפרדות. מה המשמעות של להתבטל ... היא שתפיסת האדם, התפיסה שלו את עצמו ואת מה שהוא עושה או לא עושה, יוצרת את ההבדל המדומה בין עשייה לבין התבטלות. האדם תופס יום אחד כיום של עשייה, ויום אחר כיום של בטלה, ולכן הוא חווה אותם כשני הפכים. אבל למעשה, כפי שאליעד מסביר, אין הבדל אובייקטיבי ... אם הפעולה היא להפעיל את עצמו ובין אם הפעולה היא לא להפעיל את עצמו. מדוע אנשים חווים הבדל בין עשייה להתבטלות? אליעד כהן מסביר שהמקור לכל התחושות הללו הוא תפיסת הנפרדות. תפיסת הנפרדות היא הרעיון שהאדם תופס את עצמו ... נפרדים, שונים זה מזה. האדם חושב שיש יום טוב ויום רע, יום של הצלחה ויום של כישלון, יום של עשייה ויום של בטלה. אבל לפי אליעד, כל החלוקה הזו נוצרת רק בגלל החשיבה שלנו, בגלל התפיסה שלנו שקיימת נפרדות בין המצבים. המציאות עצמה לא שופטת את היום כיום של עשייה או התבטלות, זה האדם עצמו ששופט אותה כך. איך משתחררים מתפיסת הנפרדות? אליעד כהן נותן דגש על כך שהפתרון ... - להפסיק להילחם בעצמנו ולהפסיק לשפוט את עצמנו על דברים שאנחנו עושים או לא עושים. האם יש הבדל בין עשייה להתבטלות? מהי תפיסת הנפרדות? למה אני לא עושה כלום? איך להשתחרר משיפוט עצמי? האם לעשות ולא לעשות זה אותו ...

... אליעד כהן עוסק בשאלה כיצד לא להרגיש רע בדרך המהירה ביותר, ומסביר את עקרונות הגישה הזו שמבוססת על אי עשייה. הוא מציין שבמקרים רבים, אנשים לא בהכרח מחפשים להיות מאושרים, אלא רק לא להרגיש רע. כאשר אדם נמצא במצב ... מאמץ דורש זמן, והפעולה המהירה ביותר היא כזו שלא דורשת מאמץ כלל. מהי האפשרות לא לעשות כלום? לוגית, אי עשייה היא הפעולה המהירה ביותר, כי היא לא דורשת שום פעולה. ברגע שאדם לא עושה שום דבר - לא משקיע ... ולא נלחם בכאב או בתחושת הרע, הוא לא ישדר שום התנגדות פנימית, ולא יצריך להשקיע במאמץ נוסף. לעיתים, אי עשייה מוחלטת עשויה להפחית את עוצמת הסבל. האם הרצון לא להרגיש רע מגביר את הרגשת הרע? הרצון להפסיק להרגיש רע ... רע ולא מהמצב עצמו. כיצד ניתן ליישם את לא לעשות כלום בפועל? על מנת ליישם את הגישה של אי עשייה בזמן שמרגישים רע, חשוב להכין את הקרקע מראש. אליעד ממליץ לעסוק בחקירה עצמית, בה שואל אדם את עצמו מדוע ... לחפש משהו שלא כרוך במאמץ משמעותי. מהי האפשרות לא לעשות כלום והאם היא באמת הכי מהירה? לוגית, אי - עשייה היא הדבר הכי מהיר כי היא לא דורשת שום פעולה. ברגע שאינך עושה דבר, לא משקיע מאמץ ולא מנסה ... ברע, וכל מאבק כזה כבר נחשב לפעולה שמייצרת עוד מאמץ. אך אם הוא מצליח להגיע למצב של אי - עשייה מוחלטת, אין שום פעולה שהופכת את התחושה לרעה יותר, ולכן באופן תיאורטי הוא יכול להפסיק להרגיש רע באופן המהיר ... לא להרגיש רע היא לא לעשות כלום, כי כל פעולה או מאמץ לוקחים זמן ומשאבים. 2. כדי שהאי - עשייה תהפוך לאפשרית, חשוב להתכונן מראש ולחקור לעומק את הרצון להרגיש טוב והפחד להרגיש רע. 3. ככל שמעמיקים בחקירה, כך ...

... לא ניתן להשיג תוצאה מושלמת או להשלים משימה בבת אחת, אנחנו מעדיפים לא לעשות כלום. זו גישה שמובילה לאי עשייה ולתחושת תסכול, אך יש דרך אחרת להסתכל על הדברים, וזו דרך של עשייה קטנה. האם גישה של מעט זה גם טוב יכולה להוביל להצלחה? אליעד מציע לעבור לגישה של מעט זה גם ... הרעיון הוא להתעקש להפסיק אחרי שלוש דקות, למרות שהמוח עשוי לרצות להמשיך. גישה כזו מעודדת את המוח להתרגל לחשוב שהעשייה, גם אם היא קטנה, היא בעלת ערך. בדרך זו, המוח יתחיל להרגיש שמותר להתחיל בפעולה קטנה, מה שיכול להוביל ... ללמוד 50 מילים בבת אחת, אפשר להתחיל מחמש מילים בלבד, לחזור עליהן כמה פעמים, ובכך להרגיל את המוח להתחיל בעשייה. האם מעט זה גם טוב יכול לעזור להתמודד עם חוסר ודאות? אליעד משתמש במטאפורה של ערפל כדי להמחיש את ... אם לא ניתן להשיג תוצאה מושלמת? לסיום, אליעד כהן מציין כי מעט זה גם טוב היא גישה מאוד חשובה לעשייה מוצלחת. אנשים נוטים לוותר מראש אם הם לא יכולים להשיג את המטרה המושלמת, ולכן הם לא עושים דבר. גישה ... פעולה אחת קטנה, למשל לסדר פריט אחד בלבד, כמו חולצה אחת או מדף אחד. כך המוח מתרגל לרעיון שגם עשייה מינימלית היא עשייה בעלת ערך. יתר על כן, פעמים רבות כשאדם מתחיל בפעולה קטנה, הוא ירגיש מוטיבציה להמשיך, והפעולה הקטנה תהפוך לפעולה ... לא יעשו הכל בצורה מושלמת - עדיף לא לעשות בכלל. לדעתו, חשיבה זו מובילה בסופו של דבר לתסכול ולחוסר עשייה. כדי להתמודד עם בעיה זו, אליעד מציע להתעקש עם המוח באופן יזום לעשות רק מעט ולא לאפשר לעצמך לעשות ... זה? אליעד מדגיש את הקשר הישיר בין מוטיבציה עצמית לדחיינות. אנשים רבים דוחים דברים כי הם מצפים לתנאים אידיאליים לעשייה, כגון כשיהיה לי יותר זמן, כשאהיה פחות עייף, כשאהיה מרוכז יותר. הוא מציע לפתור את בעיית הדחיינות בכך שנרגיל ... ולהבנה עמוקה. למה אסור לוותר מראש אם איננו יכולים להשיג תוצאה מושלמת? לסיכום, אליעד כהן מדגיש את החשיבות של עשייה חלקית או מינימלית בדרך למטרה, במקום הגישה של הכל או כלום. הוא מביא דוגמאות רבות ומגוונות להמחיש כיצד דווקא ההתמקדות בעשייה מועטה יכולה להיות יעילה יותר בטווח הארוך, ולעזור לאדם להתגבר על דחיינות ולהשיג מטרות בחיים בצורה יעילה יותר. איך ...

... כן ואולי לא - מקום פנימי ועמוק של חוסר ודאות שמספק שחרור טבעי. כיצד אפשר לחוות חופש מלא במהלך עשייה? חופש מלא אפשרי גם בתוך העשייה עצמה, בדומה למטפורה של אלוהים שפועל בעולם אך אינו מחויב לדבר ויכול להפסיק בכל רגע. אדם שחווה שלמות פנימית ... מתוך מקום של שקט, בלי להרגיש מחויב לכך שהכל יהיה מושלם. זהו מצב מורכב ועדין שבו אדם נמצא בתוך עשייה, אבל בהרגשה פנימית של חופש ושלמות. האם אפשר להשתחרר מהחשש להרגיש רע? אליעד מציע לאתגר את התפיסה שלהרגיש רע ... להתמודד עם פחדים ורצונות? איך להגיע לשלווה רגשית? חופש רגשי אמיתי מהו? האם אפשר לחיות בחופש מוחלט תוך כדי עשייה? שאלה: מה מניע אנשים לצאת לחופש, ומהי הסיבה העמוקה לכך? תשובה: יש תפיסה נפוצה שאנשים בוחרים לצאת לחופש בגלל ... יוצר טוב ורע כדי לפעול בעולם, מצד שני הוא זוכר שבבסיס - הוא לא חייב דבר. זוהי חוויה של עשייה מתוך רוגע פנימי. שאלה: איך קשור עניין העבירות וחובות רגשיים לרעיון החופש? תשובה: מתואר שבמפגש עם צדיק (או עם ... כזאת מושכת אותו לנקודת מבט אחרת שבה הוא מרגיש קל יותר. שאלה: האם אפשר לחוות חופש מלא תוך כדי עשייה? תשובה: ברמה הרעיונית, כן. אפשר לקום בבוקר לעבודה, אבל להיות בתוך תחושת חופש פנימית. במשל של אלוהים - יש ... כבול לעולם. הוא יכול לבחור להפסיק ברגע אחד, כי אין לו באמת חובה. אדם שמאמץ גישה כזו יכול להיכנס לעשייה יום - יומית תוך ידיעה שהכל בסדר ואינו תלוי בו באופן מחייב. הוא בוחר, רוצה, עושה - אבל מתוך ...

... עושה מעט מאוד, גורמת לו לאבד את התחושה של משחק החיים - של פעילות ועניין. האדם מתרגל לאי - עשייה וההרגל הזה הופך לרעל נפשי, גורם לאובדן הדרייב ולתחושה של חוסר משמעות פנימית. האם באמת הכנסה פסיבית מביאה אושר? ... מטרה אולטימטיבית, אך אליעד מדגיש שזו מלכודת. מטרת האדם שהועלתה בשיחה הייתה להגיע להכנסה פסיבית, ואז לשבת בבית ללא עשייה. אבל ההגעה למטרה זו, במקום להביא אושר, הביאה לתחושת חוסר תכלית ואובדן משמעות. הסיבה לכך היא שהאדם הפסיק לשחק את המשחק של החיים - הוא איבד את הרצון הפנימי לפעול, וזו הבעיה האמיתית. מי שלא נהנה מהעשייה עצמה, בסופו של דבר יסבול, אפילו אם הוא כביכול הגיע לחופש כלכלי. מה ההבדל בין עבודה למשחק בחיים? אליעד ... לפעול, לא היה דרייב, לא היה משחק. תקופה שבה לא נעשה מאמץ. השהות בקשר כזה יוצרת הרגל של חוסר עשייה - וזה מזיק, כי בסופו של דבר האדם מתרגל לא לפעול, לא לשחק את משחק החיים, וזה שוחק אותו ... שהמטרה היא להפסיק לעבוד ולשבת בבית נובעת מהתניה חברתית ולא מהרצון האמיתי של האדם. אליעד מדגיש שישנם אנשים שנהנים מעשייה, שהם לא רוצים הכנסה פסיבית אלא רוצים לפעול. מי שאינו נהנה מהפעולה, סובל. אבל זה לא אומר שהפתרון הוא ... כלומר, מתוך תחושת חיסרון? אליעד מסביר שמי שלא מציב לעצמו מטרה - לא חי באמת. החיים מחייבים רצון, מטרה, עשייה. בלי זה, נוצר ריק, דיכאון, אובדן משמעות. אבל גם כאן, המטרה עצמה לא חייבת להיות גדולה, אלא היא חייבת ...