ההסבר שאליעד נותן מתחיל בכך שאין הכוונה "לצאת מהשכל", אלא דווקא להשתמש בשכל עצמו כדי לראות שגם דבר מסוים וגם ההפך שלו הם נכונים באותה המידה. אליעד מדגיש שאין נקודה ספציפית בסוף התהליך בה "מגיעים להארה", אלא שמדובר בתהליך מתמשך, שבו ככל שההבנה מתרחבת, האדם חווה שחרור מספקות. כשהאדם מבין כל הזמן שזה גם כך וגם הפוך, הוא נמצא כבר בדרך הנכונה.
לדוגמה, הוא נותן מצב שבו אדם נשאל היכן לשבת במשרד, ואותו אדם מבין שאין לכך חשיבות מהותית. הוא לא תופס את הדברים כשונים באמת, ולכן מבחינתו אין הבדל אם יבחר לשבת במקום זה או אחר.
האם יש אמת מוחלטת או שהכל סובייקטיבי?
אליעד מסביר שבכל פעם שאדם טוען משהו כ"אמת מוחלטת", הוא בעצם אומר שזה לא יכול להיות אחרת, ומכך נובע פרדוקס. אם משהו לא יכול להיות אחרת, אז מדוע עולות ספקות לגבי אותו עניין? כל טענה לגבי האמת המוחלטת מביאה איתה באופן טבעי ספק. הדרך להתמודד עם זה היא להבין לעומק שכל אמת, כשהיא נחקרת מספיק לעומק, הופכת לחוסר ידיעה. אדם שמבין שהאמת היא גם כך וגם ההפך שלה, אינו יכול יותר להחזיק בשום אמת כמוחלטת. לכן, הוא נמצא במצב של "לא יודע שום דבר".
איך אפשר לחוות גם דבר וגם את ההפך שלו בו זמנית?
אליעד משתמש בדוגמה של ראייה. כשאתה מתבונן בחדר, אתה יכול לראות אותו ברור או מטושטש. אם אתה מתקרב עוד ועוד, אתה תראה חלקים קטנים יותר עד לרמה שבה לא תראה כלום. במצב כזה אתה מבין שלמעשה, כל דבר שנראה לך ברור בהתחלה הוא בעצם גם לא ברור כלל. ברמה הפילוסופית, כשאדם בוחן טענה מסוימת מספיק לעומק, הוא מגלה שאותה טענה יכולה להיות גם נכונה וגם לא נכונה בו זמנית.
לדוגמה, כשאדם אומר: "אני יודע שזה שולחן", הוא למעשה מבין שיש משהו שלא ברור לו - מה זה בדיוק "שולחן"? כאשר הוא מעמיק בשאלה זו, הוא מגיע למצב שבו הוא מבין שהוא יודע שזה שולחן, אבל הוא גם לא יודע מה זה באמת. כך הוא גם יודע וגם לא יודע בו זמנית.
מהי חוויית האחדות שאליעד מתאר?
חוויית האחדות מתוארת על ידי אליעד כמצב שבו האדם מבין שכל הדברים השונים שהוא חווה בעולם הם בעצם ביטויים שונים של אותה מהות. הוא משתמש בדוגמה של אכילה - כאשר האדם רעב, הוא מרגיש שחייב לאכול, אך כאשר הוא מבין לעומק שהרעב והשובע הם חלק מאותה מהות, הוא חווה בו זמנית שהוא רוצה לאכול ושהוא גם אדיש לחלוטין לשאלה אם לאכול או לא.
הוא מדגיש שהחוויה וההבנה הן אותו הדבר. אם האדם באמת מבין משהו, הוא גם חווה אותו בו זמנית. לא ניתן להפריד בין ההבנה לחוויה.
איך הבנת מושג ה"יקומים המקבילים" קשורה לתפיסת האחדות?
אליעד מסביר שהרעיון של יקומים מקבילים הוא דרך נוספת לבטא שאין הבדל מהותי בין דבר לדבר. הוא נותן דוגמה של אדם שמישהו קרוב אליו נפטר, וכאשר אומרים לו שהאדם קיים ביקום מקביל, זה בעצם דרך מרוככת להמחיש שאין באמת הבדל בין חי למת. הביטוי "יקום מקביל" הוא צמצום של הרעיון שהכל קיים באותו מקום ובאותה מהות. למעשה, כשמבינים זאת לעומק, מבינים שהיקום המקביל אינו נמצא "שם", אלא כאן ועכשיו, במציאות הזו עצמה.
מדוע הבנה עמוקה של דבר אחד מאפשרת הבנת הכל?...
- מהי אמת מוחלטת?
- מה הכוונה לא לדעת כלום?
- האם יקומים מקבילים קיימים?
- איך אפשר לחוות דבר והיפוכו?
- מה זה אומר להכיל הכל?
- מה ההבדל בין אמת אובייקטיבית לסובייקטיבית?