בריאת העולם המפץ הגדול העולם קדמון - מהי האמת? איך והאם נברא העולם? בריאת העולם. בריאתנות. העולם קדמון. קדמות העולם. נצחיות העולם. חידוש העולם. יש מאין. קוסמולוגיה. אסטרופיזיקה. גיל העולם. היווצרות היקום. גיל היקום. המפץ הגדול. התפשטות ... מבנה היקום. בעיית האינדוקציה. פילוסופיה של המדע ועוד. כפי שכבר ביארתי בהרחבה (כאן) אלוהים הוא המציאות עצמה שהייתה בטרם הופיע העולם המקום והזמן. אלוהים הוא ההעדר המוחלט של היש שהיה בטרם היו ציר הזמן ומרחב ... ביותר שקיים. וכל היקום כולו הוא רק פחות מנקודה אחת ביחס לכלום שהוא השלם שממנו נוצר העולם. גם לפי סיפור בריאת העולם וגם לפי תאוריית המפץ הגדול, לדעת כולם ... היו קיימים מאז ומעולם. זא לדעת כולם, הייתה מציאות שלא היה בה זמן, והמציאות הזאת היא אלוהים שהוא מעל הזמן ומעבר למקום. הוויכוח בין הבריאתנים לבין תאוריית האבולוציה הוא רק על התאריכים, אך על המהות כולם מסכימים. כמובן שהאמת היא אחת, והאמת היא שהזמן עצמו נוצר בכל רגע מחדש. דהיינו, בריאת העולם המפץ הגדול מתרחש בכל רגע מחדש, כפי שכבר ביארתי כאן. אך קיימת גם דעה פילוסופית נוספת שלישית שאינה מדעית ו או דתית, שאומרת כי הזמן והמקום היו קיימים כל הזמן וכי היקום עצמו בכלל לא נברא מעולם, אלא הוא היה קיים כל הזמן. בנוסף, תחושת הזמן עצמה ... היה קיים כל הזמן, מאחר שהאדם אינו מסוגל להבין בשכלו מהי מציאות ללא זמן. כך שנדמה כאילו העולם בכלל לא נברא מעולם, דהיינו, הזמן והמקום כל הזמן היו קיימים. נמצא כי יש 2 דעות מנוגדות. דעה 1 - בריאת העולם המפץ הגדול, שטוענות כי המקום והזמן נבראו יש מאין. דעה 2 - העולם קדמון, דהיינו, המקום והזמן קיימים מאז ומעולם. אז מהי ... אורכו נדמה כאין סופי לשני הצדדים, דהיינו, עבר ועתיד. מצד האדם שנמצא בתוך הזמן, הזמן נברא כרגע בהווה וברגע הזה, עם תחושה של אין סוף זמן אחורה ... מאליו. אדם ללא זיכרון, לא היה יודע שיש עבר. ואדם ללא דמיון כלל, לא היה יודע גם לא על קיומו של העתיד, אלא הוא תמיד היה חי את הרגע הזה של ההווה. בכל ... אין הבדל בין שום מקום לשום מקום ובין שום זמן לשום זמן. מצד המהות של המציאות, גם אחרי בריאת העולם הזמן והמקום, עדיין גם עכשיו המצב זהה לחלוטין לזה שהיה לפני בריאת הזמן והמקום. מצד המהות של המציאות שממנה עשויים ... אין כרגע זמן ומקום. ועכשיו נעבור לנקודת האמת בדעות המנוגדות לעיל: דעה 1 - המקום והזמן נבראו. זה כמובן משקף את הרעיון הפשוט שמסביר שגם המקום וגם הזמן ...

אלוהים - חלק 7 - טוב דרכו להיטיב למקבלי הטבה ולכן נברא העולם?! טיעון: שאלה: מדוע אלוהים ברא את העולם? תשובה: אלוהים הוא טוב ומשום כך הוא ברא את העולם כדי לעשות טוב. הסבר: אלוהים הוא טוב. טוב דרכו להיטיב. כדי להיטיב צריך מקבלי הטבה. ולשם כך אלוהים ברא את העולם, כדי שיהיו מקבלי הטבה, כדי שהוא יוכל לעשות גם להם טוב. סוף טיעון. נקבל את ההנחה שאלוהים הוא טוב. אך נשאל: מי החליט שטוב דרכו להיטיב? קיימות גם אפשרויות נוספות: 1 - טוב, דרכו להרע. 2 - טוב, לא עושה טוב ולא עושה רע. 3 ... עושה גם טוב וגם רע. ואכ מי החליט שטוב דרכו להיטיב? האם אלוהים כפוף לכללים כלשהם? נשאל גם: מי החליט שכדי להיטיב צריך מקבלי הטבה? קיימת גם אפשרות נוספת: כדי להיטיב לא צריך מקבלי הטבה, אלא מספיק בישות של המטיב עצמו. האם מישהו החליט לאלוהים שכדי לעשות טוב הוא חייב שיהיו קיימות ישות נוספות שהן אינן הוא? הרי גם אם נאמר שטוב דרכו להיטיב, עדיין אלוהים היה יכול לעשות טוב לעצמו בלבד, בלי לברוא ישויות נוספות כלשהן שהן אינן הוא. אז מי החליט שטוב דרכו להיטיב? האם אלוהים כפוף לסיבות כלשהן? ...

... מהות, המהות היא אין, יש אלוהים, אין אלוהים, מהו אלוהים, למה אין אלוהים, למה יש אלוהים, מהות המציאות, מכנה משותף, תורת הקבוצות, הקבוצה הגדולה ביותר, המהות של המציאות מה המשמעות של הטענה שאין מהות למציאות? אליעד כהן מתחיל את הדיון ... הוא למעשה טוען שהמהות עצמה היא האין. הרעיון הוא שלא ניתן לשלול מהות מבלי לתת לה הגדרה כלשהי, וההגדרה הזו הופכת להיות בעצמה מהות. אליעד נותן דוגמה עם הטענה אין אלוהים: אם מישהו אומר שאין אלוהים, בעצם עליו להבין קודם כל מהו אותו אלוהים שהוא שולל. אם המושג אלוהים מוגדר כישות האחראית לכל, מחוץ למנגנון העולם, הוא למעשה אין, כי הוא מחוץ להגדרה של דברים קיימים. ולכן לומר שאין אלוהים זה בעצם לא סותר את ההגדרה שלו, כי לפי ההגדרה, הוא לא משהו שקיים במובן הרגיל של קיום במרחב ובזמן. מהו אלוהים לפי ההסבר של אליעד כהן? אליעד מפרט שכאשר אנשים דתיים אומרים יש אלוהים, הם מתכוונים לישות ממשית, שבראה את העולם ואחראית על קיומו ותפקודו, כמו בדוגמה שבה מתארים שאלוהים אחראי על סיבוב כדור הארץ, בדומה לתפיסות ישנות או מיתולוגיות. לעומת זאת, ההסבר המדויק של אליעד לאלוהים הוא שאם אלוהים הוא מחוץ למנגנון, כלומר, הוא הסיבה הראשונית לכל הדברים, הוא בעצם כלום מבחינת ההגדרה המוחשית. הוא לא יכול להיות קיים או לא קיים במובן הפיזי הרגיל, ולכן לומר אין אלוהים מתאים בדיוק להגדרה של אלוהים כאין. האם המהות קיימת או שהיא בעצם אין? אליעד כהן מבהיר כי המושג מהות מתייחס למכנה המשותף העמוק ביותר של כל הדברים שקיימים. ... חושב עליו ביחס לדבר נוסף כלשהו או ביחס לכלל המציאות. החשיבה על כל עצם או צורה מחייבת שיהיה לה גבול מסוים שמפריד אותה מדברים אחרים. עצם זה שיש לה גבול, מחייב קיום של משהו שמחוץ לה. הוא נותן דוגמה ברורה: אם אדם ינסה לחשוב רק על שולחן אחד ויחיד, בלי לחשוב על שום דבר נוסף, הוא לא יוכל ... שאין לה מהות, כי אין דבר נוסף מחוץ לה. אך אם קיים עוד עצם אחד בלבד, מיד נוצרת קבוצה שמאחדת את שניהם, והקבוצה הזו היא המהות המשותפת להם. האם המהות מחייבת את קיומם של הדברים? אליעד מבהיר כי המהות לא בהכרח מחייבת את קיום הדברים, אלא המהות היא זו שנותנת להם את ההגדרה או את הגבול שבתוכו הם קיימים. כאשר אומרים יש שולחן, בעצם אומרים שיש דבר אחד ... לפי אליעד? אליעד כהן מתייחס למשפט הידוע של דקארט, אני חושב משמע אני קיים, ואומר שהטענה אינה מדויקת. הטעות לפי אליעד היא שברגע שאומרים אני קיים, מיד מגדירים קיום של משהו נוסף - קיום של מחשבה, קיום של מודעות, או קיום של דבר שמקיף ומגדיר את העצמי. כלומר, לא ניתן לטעון

... אקראיות, יש אלוהים, אין אלוהים, הסיבה של כל דבר, למה דברים קורים? לחקור את המציאות, להבין כל דבר, טוב ורע, ... תכליתי ולהבין את המטרה בכל פעולה (לדוגמה, אכילה מדויקת ומודעת), השכל מתרגל להבין את התכלית ואת הסיבתיות של דברים, מה שמאפשר הבנה מעמיקה יותר של המציאות. מה הקשר בין סיבתיות לקיומו של אלוהים? אליעד מתייחס לטענה של אנשי דת, לפיה המציאות חייבת להיות סיבתית ולכן יש אלוהים כבורא העולם. הוא מסביר שהדתיים טועים בכך שהם עוצרים בשאלה זו, מבלי לחקור את הסיבה לעומק. במקום לחקור באמת מהי הסיבה לכך שהמציאות היא דווקא כזו ולא אחרת, הם פשוט קופצים למסקנה שיש אלוהים וזהו. אך הגישה הנכונה היא לחקור ללא סוף, להבין את הסיבות לדברים, גם אם ... שנמצא באחדות מוחלטת עם המציאות לא ישאל יותר למה הדברים קורים, מכיוון שאין הפרדה בין הרצון למציאות. אבל כל עוד יש שאלה, זה אומר שהאדם עדיין תופס נפרדות ולכן הוא ממשיך לחקור. האם יש אלוהים? האם הכל אקראי? מהי סיבתיות? למה דברים קורים? מה ההבדל בין יש לאין? איך ...

אלוהים - חלק 6 - כל יכול + סיבת הסיבות בורא הסיבה והרצון הראשונים?! טיעון: אלוהים הוא כל יכול + אלוהים ברא את הסיבות עצמן לבריאת העולם. הסבר: אלוהים הוא כל יכול. והוא היה יכול שלא לברוא את העולם בכלל. אלוהים עצמו ברא את הרצון של עצמו לברוא את העולם, ואלוהים עצמו ברא את הסיבות של עצמו לברוא את העולם. ומשום כך הוא ברא את העולם. אך באותה המידה אלוהים היה יכול שלא לברוא את הסיבות שלו עצמן ואת הרצון שלו עצמו. סוף טיעון. הפרכה: נשאל: מהי הסיבה שבגללה אלוהים ברא את הסיבות של עצמו? נשאל גם: האם אלוהים רצה לברוא את הרצון של עצמו? אם נאמר שלא, הרי שכוחו מוגבל לא הוא זה שברא את העולם. אם נאמר שכן, הרי שעדיין אלוהים כפוף לרצון של עצמו. ...

... הבריאה מעידה על בורא חכם, אין סופי וטוב - או אולי להפך? טיעון: העולם וכל מה שבו בנוי בצורה מתוחכמת ומופלאה... לדוגמה: ... יתכן שבריאה ויצירה ככ מופלאה נוצרה במקרה? תשובה: העולם המתוחכם מעיד על בורא חכם. אלוהים הוא בורא כל יכול וחכם, ולכן הוא ברא עולם ככ מופלא ומתוחכם וכולי... סוף טיעון. הפרכה: העולם הוא לחלוטין אינו בריאה מופלאה. ואדרבה, רמת התחכום הנמוכה והירודה של העולם, מעידה או על בורא שאינו חכם, או על בורא שיכולותיו מוגבלות, דהיינו, בורא שאינו כל יכול. הסבר: מוצר טוב מעיד על יצרן טוב. אם אנחנו ... הוא מלא פגמים וחסרונות. ועוד יותר בקצרה: אילו הבורא היה כל יכול + חכם + טוב, הרי שהוא היה בורא את העולם מושלם באופן מיידי ללא שום רע. מכך שקיים בעולם סוג ... הרי שלפחות אחת מהאפשרויות הבאות נכונה: 1 - הבורא מוגבל ביכולתו 2 - הבורא אינו חכם 3 - הבורא רע 4 - אין בורא 5 - איננו מבינים את הבורא טיעון נגדי (הרחבת האפשרות של אי הבנת הבורא) : אלוהים הוא חכם בשלמות + כל יכול בשלמות, אך איננו מבינים את ... זו. אך בכל מקרה לא ניתן לומר כי הבריאה מעידה על בורא חכם במיוחד שיכולותיו אינן מוגבלות. כי מבחינת השכל של האדם, העולם בנוי בצורה מאוד גרועה ופרימיטיבית... ...

... מסודר יש מסדר, האם העולם אכן מסודר או אקראי? האם העולם חכם או טיפש? האם יש בורא מסדר לעולם? האם עולם מסודר מעיד בהכרח על קיומו של מסדר? אנשים רבים טוענים שאם העולם שלנו נראה מסודר, חכם ומתוחכם, זו הוכחה לכך שיש מי שיצר אותו. הטענה המרכזית הזו נפוצה מאוד בקרב רבנים ומטיפים, שאומרים כי העולם לא יכול להיות כל כך מסודר במקרה. אליעד כהן מציג את הגישה הזו ומתחיל לדון בשאלה הבסיסית, האם באמת העולם מסודר? האם העובדה שמשהו נראה מסודר, באמת מעידה על קיומו של מסדר אינטליגנטי? מה ההבדל בין ערימת גרוטאות לציור במוזיאון? אליעד נותן דוגמה שממחישה את הרעיון המרכזי. אדם שהולך ... יקרו. הוא מדגים זאת דרך זריקת קובייה או רצף מספרים: אם יש אינסוף אפשרויות ואינסוף הזדמנויות, אז בהכרח ייווצרו רצפים מסודרים לגמרי, כמו המספרים מאחד עד מאה ברצף. לכן, העולם שלנו - עם כל החוקיות והסדר שלו - יכול להיות פשוט תוצאה מקרית לחלוטין של אינסוף אפשרויות ואינסוף זמן. זה אומר שאין שום הכרח לוגי לקיומו של מסדר, אלא רק תחושה אינטואיטיבית וסובייקטיבית של האדם. האם קיום אי - סדר מוכיח שאין מסדר? אליעד הופך את הטיעון הרבני הפופולרי שאומר שאם העולם מסודר, יש מסדר, וטוען את ההיפך: אם יש דברים בעולם שנראים לא מסודרים, אולי זה דווקא אומר שאין מסדר כלל. הרבנים יטענו ... שאנחנו חושבים שאנחנו מבינים - בעצם לא באמת מובנים לנו. אם יש מסדר לעולם, אז גם הדברים הלא מסודרים כביכול אמורים להיות מתוחכמים, רק שהאדם לא מבין את התחכום שלהם. האם העולם מתוחכם או פשוט? בשורה התחתונה, אליעד מסכם בכך שהמחשבה שהעולם הוא מתוחכם ומסודר, ולפיכך חייב להיות מסדר לעולם, היא רק אשליה שנובעת ממגבלת השכל האנושי. אילו השכל של האדם היה ... לא היה רואה שום דבר כמתוחכם במיוחד, משום שהכל היה נראה לו פשוט לחלוטין או מתוחכם לחלוטין. לכן, התפיסה של סדר וחוסר סדר היא עניין אישי, סובייקטיבי לחלוטין, ואין בה שום הוכחה לוגית לקיומו של מסדר או בורא לעולם. סיכום הרעיון המרכזי הטיעון של אליעד כהן הוא שהמסקנה שהעולם מסודר או מתוחכם, ולכן חייב להיות לו מסדר, היא שגויה מהיסוד. כל מה שנראה לנו כסדר או תחכום יכול להיות מקרי לגמרי, והתחושה שלנו לגבי סדר או חוסר סדר נובעת אך ורק ממגבלות התפיסה האנושית. לפיכך, אין שום הוכחה אמיתית או הכרח לוגי לקיומו של בורא או מתכנן אינטליגנטי לעולם. האם העולם באמת מסודר? האם יש הוכחות לקיום אלוהים? מי סידר את העולם? האם המציאות אקראית או מתוכננת? האם תחכום מעיד על מתכנן? מה ההבדל בין סדר לאי סדר? ...

... לתת, רצון לקבל, חרדה, להתקרב לבורא, מוטרד מבעיות של אחרים, טיפול ... באמת. במצב זה, האדם מרגיש שהוא בורא העולם ממש. כשהוא משוחח עם ... הוא לא מדבר עם אדם נפרד אלא עם הבורא עצמו. כשהאדם חווה את כל המציאות כאחד ...

... וחלומות, התפתחות רוחנית בשינה, מודעות עצמית בחלום, עבודת השם, חלום ומציאות, ליקוטי מוהרן, הבדל בין חלום למציאות, התקדמות רוחנית, לימוד תורה, התקרבות לבורא איך אפשר להתקדם רוחנית בזמן השינה? אליעד כהן מסביר לעומק האם ואיך ניתן להתקדם מבחינה רוחנית במהלך השינה, ... הפנימית וההתבוננות שהוא מנסה לתרגל במהלך היום, סימן שההבנה הרוחנית שלו אינה מספיק עמוקה ואמיתית. למה צדיקים חוששים משינה ומהחלומות? אליעד מציג את התפיסה הדתית, לפיה צדיקים חוששים משינה, מכיוון שבזמן שהם ערים הם מצליחים לשלוט במחשבות שלהם ולהימנע מדברים שליליים, ... מחשבותיהם האמיתיות והפנימיות ביותר, שאולי הם מצליחים להדחיק במהלך היום. אליעד מסביר שהסיבה העמוקה יותר מדוע צדיקים חוששים משינה היא, כי בשינה אי אפשר ללמוד תורה, והרי לימוד תורה עבור הצדיק הוא הדרך להתקרב לאלוהים. לכן, כשהצדיק ישן הוא מרגיש שהוא מבזבז את הזמן בכך שהוא לא יכול לעסוק בתורה ולהתקרב לאלוהים. אבל אליעד טוען שאם הצדיק באמת שקוע כל כולו במחשבות רוחניות במהלך היום, גם בלילה הוא ימשיך לחלום על אותן מחשבות של תורה ואלוהים. מה ההבדל בין חלום למציאות לפי אליעד כהן? אליעד מדגים כיצד התפיסה שלנו את המציאות דומה ... אבל, רבי נחמן מוסיף ומבהיר שאפשר להגיע למצב שבו אין הבדל בין עבודה גשמית לעבודה רוחנית: במצב אידיאלי, האדם יראה בכל פעולה יומיומית אפשרות להתחבר לרוחניות ולאלוהים. לדוגמה, רבי נחמן מציג שלושה סוגי אנשים: אלה שאוכלים כדי שיהיה להם כוח ללמוד תורה. אלה שלומדים תורה כדי שיוכלו לאכול בצורה רוחנית. אלה שמסוגלים לראות באכילה עצמה את החיבור לאלוהים . הסוג השלישי, הגבוה ביותר, הוא זה שמצליח להתקרב לאלוהים בכל פעולה, ללא הבדל בין פעולה גשמית לפעולה רוחנית. מה תפקיד הצדיק בעולם לפי רבי נחמן? אליעד מסביר שהצדיק האמיתי הוא מי שכל הזמן חוקר את העולם ואת רצון הבורא. הצדיק מתבונן בכל פרט במציאות ושואל שאלות כמו מדוע לדבורה יש צורה כזו?, למה החיות מתנהגות באופן מסוים? וכו. על ידי התבוננות כזו בכל רגע ורגע, הצדיק מגלה את רצון השם ומתחבר לאלוהים דרך ההתבוננות בפרטים הקטנים והפשוטים ביותר של החיים. סיכום המסר העיקרי המסר המרכזי שאליעד כהן מעביר הוא ... השינה, כי החלומות שלו ימשיכו לשקף את אותה התבוננות עמוקה שהייתה לו ביום. כך, לפי אליעד, אדם יכול להפוך את חייו, כולל השינה והחלומות, לכלי של התקרבות אמיתית לאלוהים. איך להתקדם רוחנית בחלום? האם יש הבדל בין חלום למציאות? למה צדיקים חוששים מחלומות? מהי התבוננות רוחנית? ...

... דיונים, האם דוגמה היא הוכחה? מתי דוגמה היא הוכחה? סוגים של הוכחות , דוגמה או הוכחה, רטוריקה, ויכוחים, לוגיקה, לכל כלל יש יוצא מן הכלל, הפרט לא מעיד על הכלל, הסקת מסקנות, לכל נברא יש בורא, שום דבר לא נוצר מעצמו מהו תפקיד הדוגמה בדיון? מתי דוגמה נחשבת להוכחה? במהלך הדיון, נשאלת השאלה האם דוגמה נחשבת להוכחה. המקרה שהוצג הוא בו מישהו טוען שמשהו נכון במאה אחוז מהמקרים, למשל טענה כמו כל היפנים רזים, ואז מישהו דורש הוכחה לכך. השאלה המהותית היא האם הצגת דוגמה ספציפית יכולה לשמש כהוכחה לטענה כללית. אליעד כהן מסביר שבמקרים כאלה, דוגמה יכולה להראות שהמצב שנדון יכול להתקיים, אך היא לא בהכרח מהווה הוכחה שהטענה נכונה באופן כללי. לדוגמה, אם מציגים יפני רזה כראיה לכך שכל היפנים רזים, זו רק דוגמה המצביעה על אפשרות אחת, אך היא אינה הוכחה כללית. אליעד מציין שמענה כמו אני לא משנה את הסיפור, אני רק מראה לך דוגמה אינו נחשב להוכחה מלאה, מכיוון שהדוגמה לא מחייבת את כל האפשרויות האחרות. במקרה של היפני הרזה, הדוגמה מציגה פרט אחד, אך היא אינה מעידה על כלל רחב יותר לגבי כל היפנים. כדי להוכיח את הטענה שכל היפנים רזים, יש צורך בהוכחה מוחלטת לכל האפשרויות ולא רק לדוגמה בודדה. מהי ההבדל בין דוגמה להוכחה? השאלה המרכזית בדיון היא כיצד להבחין בין דוגמה לבין הוכחה. דוגמה מציגה מצב מסוים שבו הטענה עשויה להתממש, אך היא לא מחייבת את התוקף הכללי של הטענה. בעוד שדוגמה מציגה פרט ספציפי, הוכחה דורשת סיבה רחבה יותר שתסביר את כלל המקרים. אליעד מבהיר שגם אם ניתן להציג דוגמה שתומכת בטענה, היא לא בהכרח הופכת את הטענה לאמיתית במאת האחוזים. הוכחה אמיתית היא כזו שמבוססת על לוגיקה רחבה ומתייחסת לכל המקרים האפשריים. כיצד סוגי ההוכחות משתלבים בדיון? בנושא ההוכחות, אליעד כהן מתאר את הרטוריקה שנעשית בדיונים. כאשר אנו מציגים דוגמה כדי להוכיח טענה מסוימת, יש לקחת בחשבון שסוגים שונים של הוכחות דורשים עמידה בכללים מסוימים, לא רק הצגת דוגמה מקרה פרטי. במקרה של היפני הרזה, הדוגמה רק מצביעה על אפשרות, אך כדי להוכיח את הטענה באופן מלא יש צורך בהוכחות נוספות. לכל כלל יש יוצא מן הכלל, ולכן על מנת להוכיח את הטענה באופן מוחלט יש צורך להראות שהיא נכונה עבור כל המקרים ולא רק לדוגמה ספציפית. האם הפרט מעיד על הכלל? אליעד מציין בהמשך את ההבחנה החשובה שאין לטעון כי פרט אחד מעיד על כלל רחב יותר. הכלל עצמו לא תמיד ניתן להוכיח דרך פרט יחיד. כך, במקרה של הדוגמה על היפני הרזה, כל פרט לא יכול להוות הוכחה לכלל. דוגמה כזו, גם אם היא נכונה, לא יכולה להיבחן כהוכחה עבור כלל רחב יותר. כדי להוכיח את הכלל, דרושה