איך עודף מוטיבציה עלול לפגוע במוטיבציה לאורך זמן?

לפעמים אין לאדם מוטיבציה לפעול דווקא בגלל עודף מוטיבציה. ההסבר לכך נעוץ בעיקרון מתוך עולם הקבלה המכונה "ריבוי אור יוצר שבירת כלים". הכוונה כאן היא שכאשר יש יותר מדי אנרגיה, מוטיבציה או רצון חזק להשיג דבר מסוים, הדבר עשוי להביא לכך שאדם יעשה פעולות מוגזמות מדי, שיגרמו לו לאבד מוטיבציה לאורך זמן.

לדוגמה, אם אדם מחליט להתחיל בדיאטה, ומתחיל ברמה מאוד גבוהה ומוגזמת, הוא מציב לעצמו יעדים שאינם ריאליים לאורך זמן. אם מלכתחילה הוא יכול בכיף להתאמן רק עשר דקות, אך הוא מכריח את עצמו להתאמן חצי שעה כי עשר דקות נראות לו מעט מדי, הוא אולי יצליח להחזיק מעמד כמה פעמים, אך בסופו של דבר יתחיל לשנוא את האימון ויחווה תחושת סלידה מהפעולה עצמה, גם אם היא קצרה ופשוטה.

המצב מתהפך לשלילי כשהפעולה עצמה מתחילה לעורר התנגדות, מכיוון שהאדם מרגיש לחוץ, מותש ומאבד את הכיף שבדבר. לכן, במקום שהפעילות תחזק את המוטיבציה, הפעילות נהיית נטל והוא מפסיק אותה לחלוטין.

מדוע כדאי לבצע רק פעולות קטנות שמתאימות ליכולת האמיתית שלי?

אליעד כהן מסביר שצריך תמיד לבצע רק את מה שאפשר לעשות באופן טבעי ואמיתי, גם אם זה נראה מעט מאוד. למשל, אם אדם יכול להרים רק 10 ק"ג, עליו להרים את המשקל הזה ולא לנסות להרים 100 ק"ג ולהיכשל. האדם צריך לבצע את הפעולה באופן רציף ועקבי בהתאם ליכולתו האמיתית בלבד. ההצלחה באה דווקא מהפעולות הקטנות והעקביות ולא מהפעולות הגדולות והקיצוניות.

אם האדם יתאמן תמיד על המשקל שהוא יכול להרים בקלות יחסית ויעשה זאת עד גבול היכולת שלו, לאחר זמן מה היכולת שלו תגדל והוא יוכל להרים יותר משקל ללא קושי משמעותי. כלומר, אם אדם יתאמן בעקביות עם 10 ק"ג, עם הזמן הוא יצליח להרים גם משקלים גדולים בהרבה כמו 50 ק"ג או אפילו 100 ק"ג. הצלחה זו תושג לא משום שהוא התאמן בכוח מעבר לגבולותיו, אלא דווקא משום שהתמיד במשהו פשוט שהיה מתאים ליכולותיו.

כיצד ריבוי מאמץ הופך למוטיבציה שלילית?

אליעד כהן מדגיש כי לפעמים אדם מפעיל לחץ יתר על עצמו ומחייב את עצמו לעשות דברים מעבר ליכולתו. הדבר יוצר תחושה שלילית חזקה, ובסופו של דבר הוא מאבד מוטיבציה אפילו לעשות את המעט שיכול היה לעשות בקלות. פעולה מוגזמת יוצרת מצב בו גם מה שהיה אפשרי הופך למכביד וקשה. במקרה כזה, התוצאה היא הפוכה לחלוטין מזו שהאדם רצה להשיג - במקום להתקדם ולהצליח יותר, הוא עוצר ומוותר לגמרי.

אליעד מביא דוגמה נוספת: אדם שיכול ללכת או לרוץ רק חמש דקות ומכריח את עצמו לעשות זאת למשך עשר דקות. בפעמים הראשונות ייתכן והוא יצליח, אך לאחר מכן הוא ישנא את הפעילות כולה ויימנע מלעשות אותה לחלוטין. התוצאה הסופית תהיה שהוא לא יעשה אפילו את חמש הדקות הפשוטות והנוחות שהיו מתאימות לו מלכתחילה.

איך יוצרים מוטיבציה לאורך זמן?

כדי ליצור מוטיבציה לאורך זמן, אליעד ממליץ להיות מודעים ליכולות האמיתיות של עצמנו ולא להלחיץ את עצמנו יותר מדי. מוטיבציה נכונה בנויה דווקא על הצלחות קטנות ורצופות ולא על מאמץ מוגזם ומתיש. הוא מסביר שצריך תמיד להקפיד לעשות רק את מה שאנחנו יכולים, ובהדרגה להגדיל את הקושי אך רק בהתאם ליכולת ההדרגתית שלנו. כך נוצרת התקדמות בריאה, שמאפשרת להחזיק מעמד ולהגיע להישגים גדולים יותר בטווח הארוך.

המסר המרכזי הוא שמוטיבציה לאורך זמן נוצרת באמצעות איזון. לעשות פחות מדי אינו טוב, אך לעשות יותר מדי גם הוא אינו מועיל ואף מזיק. יש למצוא את נקודת האיזון המדויקת, שמאפשרת להתמיד ולפעול באופן קבוע ומתמשך, וכך להגיע לתוצאות ארוכות טווח ולהגדיל את המוטיבציה הטבעית.