למה מעסיקים דורשים ניסיון כשזה לא באמת משנה להם?

אליעד כהן מסביר שמעסיקים רבים מבקשים "חמש שנות ניסיון" לא משום שהם באמת מאמינים שמספר השנים מעיד על איכות המועמד, אלא משום שזהו כלי סינון ראשוני. למעסיק אין זמן לבדוק מאות מועמדים, לכן הוא מציב דרישה כללית לניסיון, מתוך הנחה שמי שיש לו ניסיון יהיה טוב יותר באופן כללי. האמת היא שלמעסיק לא באמת אכפת אם יש לך שנה, חמש או עשר שנות ניסיון, כל עוד תוכל להביא תועלת ממשית לחברה.

לדוגמה, ייתכן מצב בו עובד נמצא שנים רבות בתחום מסוים, אך לא באמת מיומן מספיק, בעוד מישהו שלמד את התחום בצורה עצמאית במשך שנה אחת בלבד יכול להיות מקצועי וטוב יותר. לפיכך, הדרישה לניסיון פורמאלי היא בעיקר אמצעי למעסיק לחסוך זמן ולא סימן אמיתי ליכולת שלך להצליח בעבודה.

מה ההבדל בין ניסיון פורמאלי לבין ניסיון מוכח?

ניסיון פורמאלי הוא הניסיון הרשמי שניתן להציג במסמכים, כמו שנות עבודה בחברה מסוימת או תעודות והכשרות רשמיות. לעומת זאת, ניסיון מוכח הוא היכולת להראות בפועל שאתה מסוגל לבצע את העבודה בצורה מקצועית ומוצלחת, אפילו אם אין לך מסמך רשמי שמעיד על כך.

לדוגמה, אם מראיין מבקש "חמש שנות ניסיון" בתחום מסוים, ואין לך ניסיון פורמאלי, הדרך להתמודד עם המצב היא להדגיש שיש לך ניסיון מוכח. עליך להציע למעסיק להעמיד אותך למבחן מעשי: "אני מבין שאתה מחפש ניסיון פורמאלי, אבל תן לי משימה ואוכיח לך שאני יודע לבצע אותה לפחות כמו מישהו עם חמש שנות ניסיון." באופן זה, אתה מציג הבנה ואמפתיה כלפי הדרישה של המעסיק, ובו זמנית מדגיש שיש לך כישורים אמיתיים שאפשר לבדוק.

איך להתקבל לעבודה בלי ניסיון פורמאלי ובלי תואר אקדמי?

אליעד כהן מדגיש שאם אתה רוצה להתקבל לעבודה מקצועית אך אין לך השכלה פורמאלית, עליך קודם כל להבין שהמעסיק מתעניין בעיקר בתועלת שתביא לעסק. השאלה המרכזית שכל מעסיק שואל את עצמו היא "איך האדם הזה יתרום לחברה שלי?" ולכן אם אין לך ניסיון פורמאלי או תואר, אתה חייב להתמקד בשכנוע המעסיק שיש לך ערך ממשי שאתה יכול להוסיף.

לדוגמה, אתה יכול לומר למראיין: "אני מבין שאתה רוצה מישהו עם ניסיון פורמאלי כדי לחסוך זמן וסיכון, אך אני מבקש ממך הזדמנות להוכיח את עצמי מעשית." כדאי להציע לבצע מבחן או משימה קצרה בזמן הראיון או אפילו להביא דוגמאות מפרויקטים שביצעת באופן עצמאי. בכך אתה ממקד את תשומת הלב שלך ושל המראיין במהות - התוצאות שתוכל לספק לחברה.

מה עושים אם אין לך לא ניסיון פורמאלי ולא ניסיון מוכח?

אם אתה נמצא במצב שבו אין לך לא ניסיון פורמאלי ולא ניסיון מוכח בתחום המבוקש, אתה חייב לשאול את עצמך בצורה כנה: "למה בעצם שיקבלו אותי לעבודה?" אם אינך מסוגל לענות על השאלה הזו בצורה משכנעת אפילו לעצמך, כנראה שגם למעסיק לא יהיה סיבה להעסיק אותך.

לעומת זאת, אם אתה מאמין שאתה יכול לתרום לחברה למרות העדר הניסיון, עליך להציג זאת למעסיק דרך היכולות האישיות שלך. תוכל להדגיש יכולת למידה מהירה, מוטיבציה גבוהה, או פוטנציאל מיוחד שיש בך לתרום לעסק. שאל את עצמך: "אם אני הייתי המעסיק, האם הייתי לוקח סיכון על עצמי?" אם התשובה שלך חיובית, אז תוכל לגשת למעסיק בביטחון ולומר: "אני יודע שאין לי ניסיון רשמי, אבל אני לומד מהר ומוכן להוכיח זאת."

איך להתייחס לראיון עבודה כמו לתהליך מכירה?

אליעד מדגים גישה שבה ראיון העבודה הוא בעצם תהליך מכירה לכל דבר ועניין. המעסיק הוא הלקוח, ואתה המוצר. כאשר המעסיק אומר לך "אין לך ניסיון, " זאת בעצם התנגדות מכירה, כמו לקוח שאומר "זה יקר לי." התגובה הטובה ביותר להתנגדות כזו היא גילוי אמפתיה.

לדוגמה, אתה יכול לומר: "אני מבין שאתה חושש לקבל לעבודה מישהו בלי ניסיון פורמאלי, אבל אשמח להוכיח לך בפועל שיש לי את היכולת הנדרשת." חשוב מאוד להדגיש את האמפתיה לפני שאתה מציע לו לבדוק אותך בפועל. בדרך הזו אתה לא מתווכח עם ההתנגדות, אלא מכבד אותה ומציע פתרון מעשי שיכול לספק את הצורך של המעסיק.

למה הכל מסתכם בתועלת העסקית שתביא?

אליעד מסביר שבסופו של דבר, כל מה שהמעסיק רוצה הוא תועלת עסקית: להרוויח כסף או לקדם מטרות ארגוניות. בסקטור הפרטי, בשונה ממכרזים ממשלתיים שלעיתים מחייבים תארים ותעודות, מה שמעניין באמת זה האם תוכל לספק תוצאות. תארים, תעודות, וניסיון פורמאלי הם בסך הכל כלים שיווקיים, שעוזרים למעסיק לסנן מועמדים בקלות, אבל אם תוכיח בפועל שאתה יכול לספק ערך מוסף אמיתי, זה יעקוף בקלות כל חסרון פורמאלי שיש לך.

לדוגמה, אם תצליח להראות בראיון שתוכל ללמוד במהירות ולספק תוצאות מצוינות, גם אם אין לך השכלה פורמאלית, המעסיק יעדיף אותך על פני אדם שיש לו תארים אך אינו יכול להביא תוצאות.

בשורה התחתונה, אם תדע למכור את עצמך ולספק הוכחות מעשיות או להציג פוטנציאל ברור, תוכל להתקבל לעבודה גם ללא ניסיון פורמאלי או תואר אקדמי. אליעד כהן מדגיש שככל שתתמקד בתועלת שתביא לחברה ובאמפתיה להתנגדויות של המעסיק, כך גדל הסיכוי שלך להצליח ולהתקבל לעבודה.

למה מעסיקים מבקשים חמש שנות ניסיון?

מעסיק שמחפש חמש שנות ניסיון לא באמת מוטרד ספציפית ממספר השנים. מבחינתו, זה רק מסנן ראשוני כדי לא לראיין המון מועמדים. הוא מניח שאם לך אין את שנות הניסיון הנדרשות, סביר להניח שאחרים בעלי ניסיון יוכלו לבצע את העבודה באותה רמה או טוב יותר. כך הוא חוסך לעצמו זמן ומאמץ בבדיקת מועמדים רבים מדי. בפועל, לא באמת אכפת לו אם יש לך שנה ניסיון, חמש או עשר, כל עוד תביא לו תועלת אמיתית.

האם באמת אכפת להם מכמות הניסיון?

לא באמת. המעסיק רוצה עובד טוב שיביא תועלת לעסק, יועיל ויקדם רווחים או מטרות. כל נושא השנים, התארים, או התעודות הוא רק דרך לצמצם את מספר הפונים. רבים עובדים שנים בתחום מסוים ועדיין לא יודעים לבצע את העבודה בצורה טובה, ולעומתם יש אחרים שלמדו לבד תקופה קצרה וכבר שולטים בחומר טוב יותר.

איך להציג את עצמך אם אין לך ניסיון פורמאלי?

ראשית, כדאי להפנים את המחשבה שהמראיין רוצה עובד טוב ולא באמת משנה לו אם זה מגיע עם תעודה על הקיר או עם חמש שנות ניסיון "רשמי". כדי להתמודד עם הגבלה כזו, מציגים אמפתיה: "אני מבין שאתה מחפש ניסיון פורמאלי כדי לוודא שהאדם מיומן, אבל אני יכול להוכיח שאני טוב לא פחות ממי שיש לו חמש שנות ניסיון." בדרך הזו מראים שמכבדים את השיקול של המעסיק ולא מזלזלים בו, ובאותה נשימה מציעים הוכחה מעשית: "תן לי משימה, תראה איך אני פותר אותה."

מה ההבדל בין ניסיון פורמאלי לניסיון מוכח?

ניסיון פורמאלי הוא היסטוריה של עבודה במקום מסוים למשך פרק זמן, תעודה המוכיחה שעברת מסלול מסוים, או כל דבר רשמי אחר. לעומת זאת, ניסיון מוכח הוא היכולת בפועל להראות למעסיק שאפשר לבצע את המשימה במהירות, ביעילות, ובדרך הטובה ביותר. כשמבחינים בין השניים, אפשר להדגיש בפני המראיין: "אולי אין לי ניסיון פורמאלי על הנייר, אבל יש לי ניסיון מוכח ביכולות שלי, ואני יכול לה demonס לך את זה כבר עכשיו."

מה עושים אם אין גם ניסיון פורמאלי וגם אין ניסיון מוכח?

במצב כזה, יש להציף את השאלה: "למה שיקבלו אותי לעבודה?" אם אתה לא יכול להראות שום יכולת מעשית, ולא למדת לעומק את התחום בכוחות עצמך, אכן קשה לצפות שמעסיק ייקח אותך בלי סיבה. לכן אפשר להדגיש יכולות למידה מהירות או כישורים אחרים שמועילים לעסק. עליך לשאול את עצמך בכנות: "אם אני הייתי המעסיק ומשקיע כסף, האם הייתי לוקח את עצמי?" אם התשובה כן, נסה להמחיש למראיין איך אתה לומד מהר או איך תוכל לתרום לחברה מהרגע הראשון.

איך לשכנע מעסיק לתת צ'אנס למרות העדר הניסיון?

יש להתייחס לתהליך כמו מכירה. המעסיק הוא לקוח שיש לו התנגדות: "אני רוצה חמש שנות ניסיון." יש לגלות אמפתיה לרצונו ולומר משהו בסגנון: "אני מבין שאתה חושש מבזבוז זמן על מישהו שאין לו ניסיון פורמאלי. יחד עם זאת, אני מבקש שתבחן אותי בפועל כדי לוודא מה באמת רמת הידע שלי." אפשר להציע הדגמה מעשית, מבחן קצר או משימה שמדמה עבודה אמיתית. כך מראים נכונות להוכיח את היכולות במקום רק להצהיר עליהן.

למה בסוף הכל מסתכם בתועלת שתביא לחברה?

אף מעסיק לא מעסיק עובד רק כדי להתאים לרובריקה רשמית. בסקטור הפרטי (בניגוד למכרזים ממשלתיים המחייבים לעיתים תארים ותעודות) הדבר החשוב באמת הוא הרווח והתועלת העסקית. אם תצליח להראות שמגיע לך מקום בחברה בזכות התרומה שתעניק, הרקע הפורמלי שלך לא יהווה מכשול. תואר ותעודה הם לעיתים רק "שיווק" או "סנן". ברגע שאתה מוכיח יכולת אמיתית להגדיל רווחים או לייעל את העבודה, רוב הסיכויים שתרשים את המעסיק ותתקבל.