איך אפשר לדעת אם משהו אפשרי או לא?

כשאדם נתקל בשאלה "האם משהו אפשרי או לא?", הוא צריך להתחיל בלברר את המשמעות המדויקת של המושגים המעורבים בשאלה. אליעד מסביר שבמקום להיכנס לספקנות כללית או לחשוב מראש שמשהו בלתי אפשרי, על האדם להגדיר באופן מדויק את המונחים שהוא משתמש בהם. לדוגמה, כשמישהו שואל "האם אפשרי להבין את האין סוף?", עליו לפרק את המשפט ולשאול מה זה בכלל "להבין"? מה המשמעות של "אין סוף"? ומהו "אני" או "המוח שלי"? אחרי שמגדירים במדויק כל אחד מהמרכיבים הללו, ניתן לבדוק אם ישנה סתירה ביניהם או שהם יכולים להתקיים יחד.

לדוגמה, "להבין" פירושו לצמצם או להגדיר משהו. לעומת זאת, "אין סוף" הוא בדיוק ההיפך מזה - משהו בלתי מוגדר, ללא גבול. לכן, כשמישהו שואל האם הוא יכול להבין את האין סוף, הוא בעצם שואל האם אפשר לחבר בין דבר לבין ההיפך המוחלט שלו. בהיגיון הרגיל, זה נשמע כמו סתירה בלתי אפשרית.

האם השכל מוגבל ביכולתו להבין את האין סוף?

אליעד ממשיך ומדגיש נקודה חשובה: השאלה "האם השכל יכול להבין את האין סוף?" היא לא סתם שאלה פילוסופית תיאורטית, אלא שאלה עמוקה על מהות ההיגיון והמציאות עצמה. הוא מסביר שבדרך כלל אנשים חושבים שהשכל מוגבל, ולכן לא מסוגל לתפוס את האין סוף. אבל הוא גם מצביע על נקודה חשובה: השכל אולי מוגבל מבחינה הגיונית, אך מי אמר שההיגיון עצמו הוא בהכרח נכון או מחויב? אולי חוקי ההיגיון אינם מוחלטים.

לדבריו, עצם זה שאדם שואל האם הוא יכול להבין את האין סוף, מעיד שעמוק בתוכו הוא מאמין שזה אפשרי, לפחות ברמה מסוימת. אחרת הוא בכלל לא היה שואל. השאלה עצמה מעידה על ספק פנימי, שאולי למרות הסתירות וההיגיון המוגבל, בכל זאת אפשר להבין או לחוות את האין סוף.

איך להגיע לחוויה של אין סוף?

אליעד מסביר שכדי להגיע לחוויה של האין סוף, האדם צריך להתחיל להטיל ספק במנגנונים הבסיסיים ביותר של המחשבה וההבנה שלו. למשל, במקום רק להטיל ספק בשאלה האם דבר מסוים נכון או לא, הוא מציע להטיל ספק ביכולת להבדיל בין "כן" ל"לא" או בין "יש" ל"אין". הוא מדגים זאת באופן פשוט: כשאדם מתלבט אם הוא רוצה או לא רוצה משהו, עליו להטיל ספק בתחושה הבסיסית של "רוצה" ו"לא רוצה". אולי התחושות הללו הן בעצם אותה תחושה, ורק ההבדל ביניהן הוא דמיוני?

לדוגמה, אם מישהו מתלבט בין שתי אופציות - כמו שני דפים זהים לחלוטין - הוא לא באמת יכול להחליט ביניהם, משום שאין שום הבדל מהותי. ברגע שמבינים שאין שום הבדל, השאלה איזו אופציה לבחור הופכת ללא רלוונטית. באופן דומה, כדי להבין את האין סוף, צריך להגיע למצב שבו אין בכלל הבדל בין שתי אפשרויות מנוגדות.

האם ספק מביא להבנה של האין סוף?

אליעד מדגיש כי ספק בפני עצמו לא מספיק כדי להבין את האין סוף. ספק הוא עדיין מצב שבו האדם מתלבט בין שתי אפשרויות שונות - יש או אין, רוצה או לא רוצה. הספק עדיין מניח שיש שני דברים מנוגדים. אבל האין סוף הוא מעבר לספק. הוא מצב שבו אין שני דברים מנוגדים, אלא יש רק דבר אחד בלבד.

כדי לחוות את האין סוף, יש להטיל ספק בעצם קיומן של שתי תחושות נפרדות. למשל, כשאדם אומר "יש לי" ו"אין לי", עליו לבדוק לעומק את התחושה עצמה - אולי "יש" ו"אין" הן אותה תחושה בדיוק. כאשר נעלם ההבדל בין שתי התחושות הללו, האדם מתחיל להתקרב לחוויית האין סוף, שהיא חוויית השלמות המוחלטת, שבה אין כבר שני דברים שונים.

למה זה כל כך קשה להגיע לחוויית האין סוף?

הסיבה שקשה להגיע לחוויית האין סוף היא שהמנגנון של השכל ושל החוויה האנושית מבוסס על הפרדה. האדם...