התפתחות רוחנית, התפתחות תודעתית, מערכת החינוך, חינוך ילדים, האם העולם מתפתח ומתקדם האם העולם מתקדם לקראת שינוי תודעתי ורוחני? אליעד כהן פותח את הדיון בשאלה האם העולם ... אלוהים: עבור אלוהים, דווקא העובדה שאדם מצליח לשכוח שהוא אלוהים ולהפוך לנפרד היא אולי ההתפתחות הגדולה ביותר. האם מערכת החינוך מתדרדרת או מתפתחת? השיחה עוברת לנושא של מערכת החינוך. יש טענה נפוצה כי מערכת החינוך נמצאת בתהליך של התדרדרות. אליעד מסביר שלמעשה ההתדרדרות הזו עשויה להיות חיובית, משום שהקונספט הנוכחי של החינוך הוא עצמו שגוי מיסודו. התדרדרות המערכת עלולה להביא בסופו של דבר להחלפת הקונספט הישן של חינוך בצורת חשיבה חדשה לחלוטין. במקום לנסות לשפר את שיטות ההוראה בתוך המסגרת הנוכחית, אולי עדיף שהמסגרת כולה תוחלף. מצד שני, ניתן להסתכל על המצב גם בצורה הפוכה: אם נצליח לשפר את איכות החינוך, המערכת תהפוך ליעילה יותר ותישמר את המבנה הנוכחי, לטוב ולרע. אליעד מדגיש שאין קונספט חינוכי אבסולוטי אחד שמתאים לכולם. הוא מציע שכל אדם יפעל לפי מה שהוא מאמין שנכון, ויעשה זאת במהירות וביעילות רבה ... מאמין שצריך לשפר את איכות המורים, הוא צריך לפעול מיידית לשיפורם. אם הוא מאמין שצריך להחליף לגמרי את שיטת החינוך, עליו להתקדם במהירות בכיוון זה. כך ניתן לעבור במהירות לשלב הבא, ללא התמהמהות או עצלות. מהו הקונספט החינוכי הנכון וכיצד ניתן לשפר את מערכת החינוך? אליעד כהן טוען שאין שום קונספט חינוכי מוחלט שצריך ללכת לפיו. לדעתו, האדם צריך לעשות את מה שהוא חושב שטוב לו, ולבצע זאת בזריזות וביעילות. הוא מסביר שגם איכות גבוהה של מורים יכולה לפעמים להזיק. לדוגמה, בחינוך הדתי, לעיתים הרבנים החכמים מאוד יוצרים מצב בו התלמידים נצמדים לחוכמת הרב במקום לפתח חשיבה עצמאית. כך החוכמה של הרב ... שלמות ושל סיפוק, ואולי גם להבין את המציאות באופן שונה. התפתחות רוחנית וההבדל בין אחדות לנפרדות שיטות לשיפור מערכת החינוך ותפיסת הלימוד איך מתמודדים עם רצונות וכיצד מגיעים למימוש עצמי מהי נקודת המבט האלוהית וכיצד היא משפיעה על האדם ... מדברים על ערכים כמו להתפתח, להתקדם, להשתפר, אך מנקודת המבט המוחלטת אין הבדל בין התפתחות ללא התפתחות. האם מערכת החינוך באמת מתדרדרת? השאלה עוברת למערכת החינוך ולשאלה האם היא מתקדמת או מתדרדרת. אליעד טוען שההתדרדרות עשויה להיות תהליך חיובי, כי הקונספט של חינוך במתכונתו הקיימת הוא שגוי מיסודו. קריסת המבנה הנוכחי עשויה לעודד אנשים לחפש אלטרנטיבות חדשות לגמרי. אם המערכת נחלשת, אולי ... השורה התחתונה היא שהמציאות מתקדמת תמיד לכיוון מסוים, אך שאלת הכיוון הנכון תלויה בנקודת המבט של המתבונן. מהו קונספט החינוך הנכון לפי אליעד? אליעד מסביר שאין באמת קונספט אבסולוטי שכולם צריכים לפעול לפיו. לדעתו, כל אחד צריך לקדם את מה ... אם אדם משוכנע שצריך לשפר את איכות המורים, שילך ויעשה זאת בכל הכוח. אם אדם אחר חושב שדווקא מערכת החינוך צריכה להתפרק, שילך לכיוון הזה. כשמסיימים למצות קונספט מסוים, עוברים לשלב הבא. דוגמה לכך אפשר לראות באנשים דתיים חכמים: ... יותר מה לחפש, ואולי משם אפשר להבין את המציאות אחרת. התפתחות רוחנית וההבדל בין אחדות לנפרדות שיטות לשיפור מערכת החינוך ותפיסת הלימוד איך מתמודדים עם רצונות וכיצד מגיעים למימוש עצמי מהי נקודת המבט האלוהית וכיצד היא משפיעה על האדם ... אני לא יודעת אם זה שייך אבל אולי כן. אליעד: תכף נחליט אם כן או לא. ש: לגבי מערכת החינוך שבעצם יש טענה שמערכת החינוך צריכה לשנות צורה בעצם היא לא מתפתחת אלא יש התדרדרות. אליעד: התדרדרות לכיוון חיובי, מה חיובי בזה שמערכת החינוך מתדרדרת כי הקונספט של החינוך הוא עצמו רקוב בכלל אז זה שהוא מתדרדר זה סימן טוב כי בסוף יחליפו את כולו בבת אחת. מה הם ... לכיוון חיובי כי יותר ויותר לא רוצים ללמוד ואז זה מקרב אותך לכך שהם יחפשו אלטרנטיבות בכלל לקונספט של החינוך. ש: אז מה הקונספט של החינוך בעצם השאלה שלי מה קונספט שלדעתך. אליעד: אבל כמובן שזה גם יכול להיות הפוך שאם אתה תשפר להם את ... חושב שעושה לו טוב ותשפר רק תרוץ תתקדם בבקשה תעשה את זה יותר מהר. ש: אין איזה קונספט של ילדים נכנסים לכיתה א מה צריך ללמד אותם? אליעד: אין קונספט אין שום משמעות לקונספט אתה צריך שזה יבוא מתוכך, ... יותר מהר תסיים אל תהיה עצלן רוץ קדימה תסיים את כל המשימות. ש: אז מה הראייה שלך עדיין של החינוך שיכולה לקדם כמו שאתה מביא לנו פה. אליעד: את שואלת אבל שאלה אחרת טוב עכשיו אני אתן לך תשובה ... אותו תקדם עכשיו תשובה הפוכה, מה צריך לקדם תקדם את איכות המורים לדוגמה אם הבן אדם עצמו המורים / ההורים יהיו יותר חכמים יותר מבינים את עצמם אז ממילא גם החינוך יהיה אולי יותר טוב יכול להיות שהם יהיו יותר טיפשים אז יהיה אינטרס לילדים לברוח מהם, הפוך יכול להיות אופציה הפוכה נגיד לדוגמה החינוך הדתי נניח, נניח שמי שמלמד בחינוך הדתי הם חכמים אבל ראית גם את התוצאות כאילו זה שהמורה חכם זה לא תמיד גורם לכך שהתלמיד יהיה חכם ...

כעס ועצבים, ניהול כעסים, אלימות, התנהגות אלימה, חינוך ילדים, חרטה, ייסורי מצפון, הדחקה רגשית, להדחיק רגשות, כיפת ברזל איך להתמודד עם כעס בצורה נכונה ובלי להיפגע? אחת השאלות ... בחרטה ולא בכעס עצמו. כלומר, הבעיה האמיתית אינה הרגש עצמו, אלא האופן שבו אנו שופטים ומפרשים אותו בדיעבד. כיצד לחנך ילדים להתמודד עם כעס מבלי להדחיק? בהקשר של חינוך ילדים, אליעד מציע לא ללמד ילדים להדחיק את הכעס או להילחם בו, אלא לעזור להם להבין את עצמם ואת רגשותיהם. במקום לומר לילד: אסור לך לכעוס, ניתן לומר לו: בוא נבין למה אתה כועס. הגישה הזו לא מייצרת התנגדות פנימית אצל הילד, אלא מעודדת אותו ללמוד על עצמו, להבין את הרגשות שלו ולהתמודד איתם בצורה חכמה ושלמה. לדבריו, הסיבה שילדים מתנגדים להורים ומפתחים שנאה כלפיהם היא שההורים מציבים גבולות נוקשים ומדכאים את רצונותיהם הטבעיים. לכן, הוא מציע גישה רכה יותר, של הבנה והסבר, כדי לפתח בילדים חופש פנימי אמיתי ולא שליטה עצמית כפויה שמבוססת על הדחקה. לסיכום, מהי הדרך הטובה ביותר להתמודד עם כעס? לדעת ... שום פחד או מחיר. איך להתמודד עם כעסים? מהי הדחקה רגשית? איך לא להיפגע מכעס? מהי כיפת ברזל נפשית? איך לחנך ילדים בלי הדחקה? למה אני מתחרט אחרי כעס? האם אפשר לשלוט בכעס בלי להדחיק?

התנהגות ילדים, טיפול פסיכולוגי לילדים, פסיכולוג ילדים, בעיית התנהגות אצל ילדים מתבגרים, בעיות רגשיות של ילדים, חינוך ילדים ובו יתבאר העניין של: בעיות התנהגות של ילדים. ויתבאר, ממה נובעות בעיות התנהגות אצל ילדים? וכיצד צריך לטפל בבעיית התנהגות של ילדים? ועוד. וכאן יתבאר, העניין המרכזי שאליו צריך לשים לב, כאשר לילד יש בעיות התנהגות כאלו ואחרות. כי לחלק מהפסיכולוגים, יש תיאוריות כאלו ואחרות, לגבי בעיות ההתנהגות של הילדים. ויש כאלו שנדמה להם, שבעיות התנהגות של ילדים, שונות במשהו, מהפרעות התנהגות של אנשים מבוגרים. אך האמת היא, שאין שום הבדל כלשהו, בין בעיות התנהגות של אנשים מבוגרים, לבין בעיות התנהגות של ילדים. כי הילד, הוא בן אדם לכל דבר ועניין. וכל מה שנכון לגבי אדם בוגר, נכון גם לגבי אדם קטן, שנקרא ילד קטן. והילד הקטן, הוא אדם, לכל דבר ועניין. עם בחירה חופשית משל עצמו, ועם העדפה אישית ועם רצון אישי משל עצמו. ולילד, יש מערכת שיקולים עצמאית משל עצמו, גם אם היא נראית כמערכת שיקולים לא הגיונית, בעיני המבוגרים, שלא מבינים את העולם של הילדים. והעניין שצריך לדעת הוא, שכל בעיית התנהגות של ילדים, בדיוק כמו כל בעיית התנהגות של אדם מבוגר, נובעת, מתוך בעיה רגשית שיש לאדם המבוגר, או לאדם הצעיר, שהוא הילד הקטן. כי לכל אדם בעולם, יש בעיות רגשיות כאלו ואחרות, שהן אלו שאחראיות להתנהגות שלו. וכאשר הילד הקטן, יש לו בעיות התנהגות כאלו ואחרות, זה הכל רק בגלל בעיות רגשיות שיש לאותו אדם קטן, שהוא הילד הקטן. וכאשר רוצים לטפל בבעיות התנהגות של ילדים, מוכרחים להבין את הבעיה הרגשית של הילד, שממנה נובעת ההתנהגות הבעייתית שלו. ומי ששולח את הילד שלו, לטיפול פסיכולוגי לילדים, עליו לוודא, שאותו פסיכולוג ילדים, הוא מבין היטב, את הבעיה הרגשית של הילד, שבגללה הילד מתנהג כפי מה שהוא מתנהג. כי פסיכולוג ילדים, שלא ... מודע לעצמו, כך הוא מבין טוב יותר, מהי הבעיה הרגשית שלו, שהיא זו שיוצרת, את בעיית ההתנהגות שלו. אבל ילד קטן, שהוא עדיין אדם קטן, כמעט ואין לו שום יכולת להגדיר ולהסביר, לא לעצמו ולא לאחרים, מהי הבעיה הרגשית שלו ... של הילד, ורצוי להימנע מכך, ולקבל סיוע, ממי שבאמת מכיר את נפש הילד שלך. והבעיה הרגשית המרכזית שממנה סובלים ילדים קטנים, היא חוסר היכולת שלהם להגיע לאיזון רגשי, בין הצורך שלהם בחופש אישי, לבין הצורך שלהם בלהציב גבולות לעצמם. כי ... כאשר הוא נולד, הוא נולד כמעט בלי שום הגדרות של טוב ורע כלשהן. וכדי לשרוד כאן בעולם, לשם כך מחנכים את הילד, להבדיל בין טוב לבין רע. ומצד אחד, זה עוזר לילד לשרוד כאן בעולם, וזה גורם לכך שלילד ... שהן אלו שיוצרות אצל הילד בעיות התנהגות כאלו ואחרות. וטיפול פסיכולוגי לילדים, ופסיכולוג ילדים טוב, הוא אמור להיות, עבור ההורים של הילד. כי מי שרוצה לדעת איך לחנך ילדים, ומי שרוצה לדעת מהו חינוך ילדים טוב, ואיך לגדל ילדים מאושרים, עליו להכיר את הצרכים הרגשיים ואת הבעיות הרגשיות של הילד שלו. כי בלי להבין את נפש הילד היטב, בלי זה הבעיות הרגשיות של הילד, רק מתגברות. וכדי לטפל בבעיות ההתנהגות של הילד שלך, לשם כך עליך כהורה ללמוד להכיר את הנפש של הילד שלך. עד כדי כך, שאתה כהורה, תבין את תת המודע של הילד שלך, טוב יותר ממה שהוא מבין את עצמו. ובסיכומו של דבר, יש להבין ולזכור, כי בעיות התנהגות אצל ילדים, נובעות מבעיות רגשיות שיש בתת המודע של הילדים. ובפרט ילדים בגיל ההתבגרות, שלהם, יש יותר בעיות רגשיות כאלו ואחרות. וטיפול בבעיות התנהגות של ילדים, צריך להיות רק אצל מי שמבין היטב את נפש הילד, ולא אלו שמנסים לעשות אבחון ילדים, ולנסות לקבוע שלילד ... או אחרת, בלי להבין בכלל, מהיכן נובעת הבעיה הזאת, ומה צריך ומה אפשר לעשות איתה. ובסיכומו של דבר, באפשרות ההורים לקבל עזרה וסיוע בהבנת הנפש של הילד שלהם, ולגדל ילדים מאושרים, על ידי זה שמתמודדים עם הבעיות הרגשיות של הילד, ולא רק עם התסמינים השונים שמתבטאים בצורת בעיות התנהגות. והבנת נפש הילד, היא הדרך הטובה ביותר לחנך ילדים.

הפרעות קשב וריכוז, ADHD, הפרעת קשב וריכוז אצל ילדים, הפרעת קשב וריכוז אצל מבוגרים, חוסר ריכוז, חינוך ילדים ובו יתבאר העניין של הפרעות קשב וריכוז באופן כללי, והפרעות קשב וריכוז של ילדים באופן ספציפי. ויתבאר, ממה נובעת הפרעת קשב וריכוז אצל מבוגרים? ויתבאר, ממה נובעת הפרעת קשב וריכוז אצל ילדים? ויתבאר, מהו הטיפול הטוב ביותר להפרעות קשב וריכוז בכלל, ולהפרעות קשב וריכוז של ילדים בפרט? והפרעת קשב וריכוז (ADHD = Attention Deficit / Hyperactivity Disorder), נתפשת כבעיה נפשית וכהפרעה נפשית, שיוצרת אצל האדם בעיות שונות בחייו. כאשר אצל ילדים, בעיית קשב וריכוז, יוצרת גם לקות למידה, שמפריעה לילד במהלך הלימודים שלו, ומפריעה לילד להתרכז בלימודים שלו וכולי. והשאלה הנשאלת היא, ממה נובעות הפרעות קשב וריכוז, וכיצד אפשר לטפל בהפרעות קשב וריכוז? וראשית ... יש לומר באופן חד משמעי, שאין דבר כזה הפרעות קשב וריכוז בכלל, ואין דבר כזה הפרעות קשב וריכוז אצל ילדים בפרט. כפי שנסביר תכף ומיד את העניין. ועוד נאמר בצורה ברורה, שזה שחלק מהפסיכולוגים / פסיכיאטרים וכיוב, לא מבינים למה הילד לא מצליח להתרכז בלימודים, וזה שחלק מהפסיכולוגים / פסיכיאטרים וכיוב, לא מצליחים להבין למה הילד לא מקשיב בלימודים, זה עדיין לא אומר שהילד סובל מהפרעת קשב וריכוז. זה כן אומר, שהילד לא מקשיב בלימודים ולא מתרכז בלימודים מסיבה כזו או אחרת, שתתבאר להלן, אבל זה לא אומר שלאותו אדם, יש ... האמת, המטרה של ההגדרה הזאת, היא רק כדי שאותו מגדיר את ההגדרה (פסיכולוג / מטפל רוחני / יועץ / מחנך / מורה רוחני), יוכל להסיר מעצמו אחריות, ויוכל לתרץ, את זה שהוא לא יודע, איך לטפל באותה בעיית התנהגות. ... שיש דבר כזה הפרעת קשב וריכוז, אז ממילא אותם פסיכולוגים וכיוב, לא היו מרגישים בנוח, מכך שהם אינם יודעים איך לגרום לילד להתרכז בלימודים. כי הם אפילו לא מבינים, למה באמת הילד לא מצליח להתרכז בלימודים. וכל שכן, שהם אינם יודעים איך לעזור לילד להתרכז בלימודים. ולכן, הם מאבחנים את הילד (אבחון ילדים), כמי שסובל מהפרעת קשב וריכוז של ילדים. ואז ממילא הם מסירים מעצמם את האחריות, לטפל בבעיה בשורשה. אבל מצד האמת, בעיית קשב וריכוז, יש לה הסבר ... זהו כמובן פשע אנושי. שבו, מגדירים אדם שהוא סובל מבעיה כלשהי, כאשר, הוא לא באמת סובל משום בעיה. זא, ילד שלא מצליח להתרכז בלימודים שלו, אולי יהיה נכון לומר, שיש לו בעיית קשב וריכוז בלימודים שלו. אבל לא יהיה ... האדם חושב ומרוכז תמיד בדבר כלשהו, גם אם הוא לא מסוגל להגדיר על מה הוא חושב ובמה הוא מרוכז. והילד, שלא מצליח להתרכז בלימודים, או האדם הבוגר, שלא מצליח להתרכז בדבר כזה או אחר, זה רק משום, שבאותו הרגע ... בעולם, לא מודעים אליהם. ומי שמחליט לאדם על מה הוא יחשוב ברגע כלשהו, זה תת המודע שלו. ואם לדוגמה הילד מנסה להתרכז בלימודים, והוא לא מצליח להתרכז בלימודים, זה רק משום, שבאותו הרגע, תת המודע של הילד, לא מאפשר לו להתרכז בלימודים. משום שתת המודע של הילד, רוצה שהילד יתרכז בדבר אחר. שעבור תת המודע של הילד, הדבר האחר הזה, נראה חשוב יותר. וגם אם האדם לא ממש יודע להגדיר, על מה בדיוק הוא חושב, כאשר ... מרוכז באיזה דבר אחר, שהוא עדיין לא יודע להגדיר אותו במדויק. אבל תמיד האדם מרוכז בדבר כלשהו. וכאשר נראה שהילד סובל מהפרעת קשב וריכוז בלימודים, הרי שזה רק משום, שבזמן הלימודים, הילד כן מרוכז בדברים אחרים, שהם מעניינים אותו, יותר מאשר הלימודים. כי הילד, כמו אדם בוגר, מעדיף להתרכז במה שמביא לו הכי הרבה תועלת. והילד, שלא ממש מבין את התועלת שהלימודים מביאים לו, ובפרט, כאשר הילד לא אוהב את הלימודים שלו, כי הם מגבילים לו את החופש האישי שלו, אז ברור לגמרי, שהילד יתקשה להתרכז בלימודים. וילדים, לא מצליחים להתרכז בלימודים, לא בגלל שיש הפרעות קשב וריכוז אצל ילדים. אלא, רק בגלל שיש הפרעות קשב וריכוז אצל ילדים, דווקא לגבי תחום הלימודים. כי הלימודים נתפשים בעיניהם, כמשהו משעמם, שלא מספק להם הנאה מיידית, ושהוא גורם להם לסבל בטווח המיידי. ואז ממילא, המחשבה של הילד משוטטת לה, למקומות אחרים. וכפי שכבר ביארתי, ילד מתבגר, שנמצא בגיל ההתבגרות, הדבר המרכזי שקורה בתת המודע שלו, זאת התמודדות עם החוויה המרכזית החדשה שלו, שהיא חוויית הצמצום שלו. כי הילד נולד כאדם חופשי מהגדרות כאלו ואחרות. והילד, בשנותיו הראשונות וגם לאחר מכן, מנסה להסתגל למסגרות בחיים, שלוקחות לו את החופש האישי שלו. והסבל הגדול ביותר של הילד, הוא חוסר היכולת שלו, להכיל את העדר החופש שלו, כאשר הוא נמצא בזמן הלימודים. שזה בעצם שולל מהילד, את ...

חינוך ילדים, משמעות החיים לילדים, איך לענות לשאלה, מהי משמעות החיים, לענות תשובות לילדים, לענות תשובות לשאלות, זיהוי צרכי הלקוח איך לענות לילדים על השאלה מהי משמעות החיים? כאשר ילדים שואלים מהי משמעות החיים, הם למעשה מבקשים להבין משהו עמוק יותר על עצמם ועל העולם. לפי אליעד כהן, חשוב לתת לילדים תשובה המתאימה לגילם וליכולת ההבנה שלהם. לא תמיד ניתן לומר את כל האמת המוחלטת, כי המשמעות של החיים היא מושג מורכב שאפילו מבוגרים מתקשים להבין באופן מלא. לכן, אפשר לענות באופן חלקי בלבד, על ידי התאמת התשובה למה שהילד יכול להבין ולמה שחשוב לו באמת באותו רגע. לדוגמה, אם ילד שואל מהי משמעות החיים? אפשר לשאול אותו בחזרה: למה אתה שואל את השאלה הזאת? התשובה שלו לשאלה הזו תגלה ... לו ומה הוא מחפש בחיים. אם הוא עונה משעמם לי, משמעות החיים עבורו יכולה להיות למצוא עניין בדברים. אם הילד עונה שהוא עצוב, משמעות החיים תהיה למצוא דרך להפסיק להיות עצוב. המשמעות עבור כל אחד היא למעשה הדבר שמפריע ... ביותר או שהוא מחפש להשיג. אליעד מדגיש שלא מדובר בשקר, אלא במתן תשובה מותאמת אישית וחלקית, בהתאם ליכולת של הילד להבין. הוא מציין שכאשר נותנים לילדים תשובה חלקית או פשוטה, הם בעצמם יגלו בהמשך שזה לא כל האמת. זו אינה הטעיה, אלא דרך להתחיל תהליך ... יכולה להימסר בכמה משפטים פשוטים, היא דורשת חקירה מתמשכת לאורך זמן, ולעיתים לאורך כל החיים. מדוע אי אפשר לתת לילד את התשובה המוחלטת על משמעות החיים? אי אפשר לתת לילדים או אפילו למבוגרים תשובה מוחלטת ופשוטה לשאלה מהי משמעות החיים, משום שמשמעות החיים היא מורכבת מדי. אנשים יכולים לחיות ... משמעית. התשובה האמיתית למשמעות החיים דורשת זמן, התבוננות פנימית מעמיקה והבנה אישית של האדם את עצמו ואת חייו. לכן, כשילד או כל אדם אחר שואל שאלה כזו, אי אפשר לצפות שהוא יבין באופן מידי את כל התשובה. צריך לספק ... ביותר לעזור לשואל, כי תשובה חלקית זו היא כמו הכוונה כללית שנותנת לו נקודת התחלה לחקירה עצמאית. האם לתת לילדים תשובה חלקית זו הטעיה או דרך לחינוך? אליעד מבהיר שנתינת תשובה חלקית לילדים אינה הטעיה אלא דרך חינוכית לעורר בהם סקרנות ועניין להמשיך ולחקור את השאלה בעצמם. זו שיטה שמטרתה לגרום להם להבין את המציאות מתוך חוויה אישית ולא רק לקבל אותה כדבר מוגמר. התשובה היא אמת חלקית, שנבחרת בהתאם למוכנות של הילד לשמוע ולקבל. לפי אליעד, האמת האבסולוטית על משמעות החיים אינה ניתנת לתמצות בכמה משפטים, ולכן מתן תשובה חלקית הוא המעשה הנכון ביותר בהקשר זה. איך להשתמש בשאלה למה אתה שואל כדי לענות על שאלות ילדים? אליעד מציע טכניקה פשוטה כדי להתמודד עם שאלות מורכבות של ילדים, כמו השאלה על משמעות החיים: כאשר הילד שואל שאלה, כדאי לשאול אותו קודם למה אתה שואל? שאלת הנגד הזו היא קריטית משום שהיא חושפת את הסיבה האמיתית שבגללה הילד שואל את השאלה מלכתחילה. הילד עצמו, באמצעות התשובה שייתן, למעשה יחשוף את הצורך או הקושי שלו. לדוגמה, ילד ששואל על משמעות החיים כי הוא עצוב או משועמם, יזדקק לתשובה אחרת לגמרי מילד ששואל כי הוא סקרן או מבולבל. הילד העצוב יקבל תשובה שהמשמעות היא למצוא דרך להיות שמח, והילד המשועמם יקבל תשובה שהמשמעות היא למצוא משהו מעניין לעשות. בשיטה זו, התשובה אינה כללית אלא מותאמת לצורך הרגשי והאישי של הילד ששאל. מה עושים כשהילד דורש תשובה ברורה ומהירה? לעיתים ילדים (או מבוגרים) רוצים תשובה ברורה, קצרה ומיידית. אליעד אומר שבמקרים כאלו, אפשר לתת תשובה פשטנית יותר, כמו למשל לומר ... החיים. לסיכום, הגישה שאליעד מציג מדגישה מתן תשובות חלקיות, מותאמות אישית, ומעודדות חקירה עצמאית. העיקרון המרכזי הוא שלא לתת לילדים או לשואלים תשובות סגורות, אלא תשובות שיפתחו אותם לחשיבה ולחיפוש עצמאי של משמעות החיים בהתאם ליכולות ולהבנה שלהם. איך לענות לילד על משמעות החיים? מה לענות לילדים על שאלות קיומיות? האם קיימת משמעות מוחלטת לחיים? איך להשתמש בשאלות כדי לחנך ילדים? האם לתת לילדים תשובה חלקית זו הטעיה? למה חשוב להבין את הצורך מאחורי השאלה?

טיפול בילד בעייתי, ילד שלא רוצה לעבוד, חינוך ילדים מתבגרים, בעיות בחינוך ילדים, בעיות התנהגות של ילדים, ילדה מתבגרת, ילד מתבגר, מריבות עם הילדים, לזרוק את הילד מהבית מה עושים עם ילד מתבגר שלא רוצה לעבוד? כאשר יש ילד מתבגר או ילדה מתבגרת שאינם רוצים לעבוד, נוצרת דילמה קשה מאוד אצל ההורים, במיוחד כאשר ההורה מרגיש אחריות לפרנס את הילד גם לאחר גיל ההתבגרות. בהרצאה זו אליעד כהן מציג גישה מפורטת ויסודית לטיפול במצב זה, כשהוא מדגים באמצעות דיאלוג ... מסוגלת לקבל לחלוטין את המצב כמו שהוא. המצב מביא אותה למצב של סבל נפשי ומועקה מתמשכת. מה האפשרויות של ההורה במצב כזה? אליעד מסביר שהורה שמתמודד עם ילד מתבגר שלא עובד ולא מתפקד עצמאית, עומד למעשה בפני שתי אפשרויות עיקריות: אפשרות ראשונה היא לזרוק את הילד מהבית. אפשרות זו אומנם נראית קיצונית, אבל היא קיימת כאופציה ממשית. במקרה זה, הילד יצטרך להתמודד עם החיים בעצמו. למרות שהאפשרות קיימת, לרוב ההורים לא מצליחים באמת להגיע למצב שבו הם מסוגלים לבצע אותה עד הסוף, עקב רגשות אשמה או פחד מתגובות שליליות ... הדבר היא להפסיק לנסות לשנות את הילד או לכעוס על המצב, ופשוט לקבל את המציאות כעובדה מוגמרת. למה קשה להורה לקבל החלטה? אליעד מסביר שקושי בקבלת ההחלטה נובע מחוסר היכולת של ההורה להחליט בצורה חד - משמעית מה הוא באמת רוצה. ההורה נשאר תקוע במצב ביניים שבו הוא לא באמת זורק את הילד ולא באמת משלים עם המצב. מצב הביניים הזה גורם לסבל מתמשך. אליעד מדגיש שהבעיה האמיתית אינה עצם העובדה שהילד לא עובד, אלא עצם זה שההורה אינו סגור באופן מלא על ההחלטה שלו. דוגמאות והמחשות להבנת הנושא: כדי להמחיש את הקושי, אליעד נותן דוגמה של ... האדם משלימים בקלות עם דברים שהם יודעים בבירור שאינם יכולים להשתנות. אך לעומת זאת, כאשר מדובר בילד שלא עובד, ההורה לא באמת משלים עם המצב כי הוא חושב שאולי יש אפשרות אחרת. מחשבה זו משאירה את ההורה במצב של תקיעות. כמו שאדם היה סובל אם כל הזמן היה חושב שאולי כן אפשר לעבור דרך קירות, כך ההורה סובל כי הוא לא מקבל לגמרי את העובדה שהילד לא ישתנה או לא יתפקד עצמאית. אליעד משתמש גם בדוגמה ... לא מטריד אותם כל כך. הם מקבלים זאת כעובדה, אף על פי שזה עולה להם כסף. אליעד מסביר שאם ההורה יצליח לקבל את הילד שלו כמו שהוא מקבל תשלום ארנונה, הסבל יפחת. מדוע ההורה אינו מסוגל לקבל את הילד ללא תנאי? בעיה נוספת שאליעד מדגיש היא חוסר היכולת של ההורה לאהוב את הילד ללא תנאים, משום שלרוב הורים מצפים לתמורה כלשהי מהילדים שלהם. ההורה מרגיש שהילד חייב להחזיר לו משהו על ההשקעה הרבה. מצב זה יוצר תחושת תסכול וחוסר השלמה. אליעד טוען שאין באמת אהבה ללא תנאים, כי בעולם יש תמיד תנאים כלשהם, כמו שאדם לא ייתן לאנשים לשדוד אותו ללא תנאים. ההורה נדרש להבין שיש תנאים מסוימים, וההחלטה לקבל את הילד למרות חוסר התפקוד שלו - היא בעצמה תנאי שההורה שם לעצמו, על מנת לשחרר את עצמו מהסבל הנפשי. איך מגיעים להחלטה הסופית? אליעד אומר שלהורה יש בסופו של דבר שתי אפשרויות ברורות: להחליט באופן מוחלט לזרוק את הילד מהבית ולשאת בתוצאות, מה שאומר לשחרר ... ולהשלים עם הסיטואציה באופן מלא, כפי שמשלימים עם דברים שאינם בשליטתנו כמו מזג האוויר או תשלום חשבונות. כל עוד ההורה אינו בוחר באחת מהאפשרויות האלה בצורה מוחלטת, הוא ימשיך לסבול. אליעד מציע להורה לשבת עם עצמו ולבדוק היטב מה הוא באמת רוצה, להגיע להחלטה ברורה ולפעול לפיה, ללא התלבטויות חוזרות ונשנות. סיכום ... המרכזית: הפתרון של אליעד הוא להגיע לוודאות מוחלטת באחת משתי האפשרויות ולהפסיק לחיות במצב של ספקות ותקיעות רגשית. כאשר ההורה יבחר אחת מהאפשרויות - או לזרוק או לקבל לחלוטין - הוא יוכל להשתחרר מהסבל הנפשי שנובע מהמצב הנוכחי. איך לטפל בילד מתבגר שלא עובד? האם לזרוק את הילד מהבית? איך להתמודד עם ילד שלא עצמאי? איך להשלים עם בעיות של ילד מתבגר? מה עושים כשהילד לא רוצה לעבוד?

שמיעת קולות בראש, הפרעת אישיות גבולית של ילדים, הילד שומע קולות בראש, סכיזופרניה אצל ילדים, הפרעת זהות דיסוציאטיבית, פיצול אישיות, סכיזופרניה פרנואידית, חינוך ילדים כאן יתבאר, מה צריך לעשות ואיך להתמודד, במקרה של הפרעת זהות דיסוציאטיבית / סכיזופרניה פרנואידית. באופן כללי ואצל ילדים בפרט וכיוב. כגון לדוגמה, ילד ששומע קולות בראש, שאומרים לו שהוא צריך לפעול כך או אחרת, בצורה שאינה הגיונית. כי לפעמים הילד סובל משמיעת קולות בראש, שאומרת לו שהוא צריך לחזור על כל דבר שהוא עושה, ולעשות כל דבר מספר פעמים וכיוב. שזה בעצם סוג של הפרעה טורדנית כפייתית אצל ילדים. וכאן יתבאר איך להתמודד עם העניין. ומי שיתבונן בעניין, יראה שיש כאן כמה נקודות שצריך לחזק אותן ולהבהיר אותן לילד ולאדם שסובל משמיעת קולות בראש / התנהגות טורדנית כפייתית וכיוב. והדבר הראשון הוא, הנושא של השייכות האישית, שבין הקולות ... וכיוב, הוא מנסה כל הזמן להסיר מעצמו אחריות. ולטעון, שהוא שומע קולות של מישהו אחר שמדבר איתו. כגון לדוגמה שהילד אומר ש: הוא אומר לי לעשות כך או אחרת. וכיוב ניסוחים שונים, שבהם הילד מנסה להעביר מסר, שכאילו יש איזה מישהו דמיוני שמדבר איתו ואומר לו מה לעשות. והילד / האדם שאומר שמישהו זר דמיוני מדבר איתו, האמת היא, שהוא בסך הכל מדבר על המחשבות שבתוכו. אבל בגלל ... הוא מנסה להסיר מעצמו אחריות, ולומר, שזה מישהו אחר שמדבר איתו. ואחד הדברים החשובים ביותר, בהתמודדות עם סכיזופרניה אצל ילדים ובהתמודדות עם הפרעת אישיות גבולית של ילדים, זה, להחזיר את האחריות האישית, לילד. דהיינו,, בכל פעם שהילד אומר שמישהו אחר אומר לו משהו, צריך להבהיר לילד, שזה לא מישהו אחר זר לגמרי, אלא שזה המחשבות שלו / הרגשות שלו וכיוב. לדוגמה: הילד אומר: הוא אומר לי לעשות דבר כלשהו. במקרה כזה צריך לומר לילד, הקול הפנימי שלך אומר לך לעשות משהו. ויש לשים לב, שבשלב הראשון, לא צריך להתנגד למה שהילד אומר. זא אם הילד אומר שהוא אומר לי לעשות כך או אחרת, לא צריך מיד להביע התנגדות (אאכ זה קריטי ביותר) ולומר לילד, אל תקשיב לו וכיוב, או אל תעשה מה שהוא אומר לך לעשות. כי זה מחזק אצל הילד את המחשבה, שבאמת יש מישהו זר שמדבר איתו. ומה שכן צריך לעשות, זה בשלב הראשון, אפשר פשוט לחזור ממש על מה שהילד אומר, ממש מילה במילה, אבל להחליף את המילה הוא למילה הקול הפנימי שלך / המחשבה שלך / התחושה שלך. כאשר, הדגש צריך להיות על המילה שלך. כי הילד מנסה להרחיק את האחריות למעשיו, מעצמו. ולכן הוא אומר שהוא שומע קולות בראש של מישהו אחר, מישהו זר. ולכן ... שלך. כדי ליצור שייכות בין אותם הקולות, לבין אותו האדם. ובנוסף על כך, אפשר ורצוי לחזור על אותו המשפט שהילד אומר שהקולות אומרים לו לעשות, וגם להחליף את המילה הוא למילה המחשבה שלך, וגם להוסיף את המילה אולי / יכול לאותו המשפט. לדוגמה הילד אומר: הוא אומר לי ללכת. להפוך את זה ל: המחשבה שלך אומרת לך שאתה יכול אולי ללכת. או הוא ... לעשות שום דבר, אלא זה רק אפשרי בלבד, ואתה רק יכול ללכת, אבל לא חייב ללכת. ועוד דוגמה: נניח שהילד אומר, הוא אומר לי שאני צריך לעשות X. אפשר להחליף את זה ל: הוא אומר לך שאתה יכול לעשות ... קול אישי שלו, ושהוא יכול לבחור בבחירה חופשית, האם להקשיב לאותו הקול, או לא להקשיב לאותו הקול. וגם אם הילד מתעקש שזה קול של מישהו אחר. גם אז צריך להתעקש עם הילד, שהוא הילד, יכול לבחור האם להקשיב לאותו הקול, או לא להקשיב לאותו הקול. וצריך עוד להבין, שכאשר הילד אומר שהוא שומע קולות בראש וכיוב, אין מדובר בהפרעה נפשית ובמחלה פסיכיאטרית, כגון הפרעת אישיות גבולית של ילדים וכיוב, אלא בסך הכל מדובר בחוסר הבנה של הילד, את המנגנון הפנימי שלו עצמו. כי הילד מרגיש ספקות בתוכו לגבי כל מיני דברים. והוא לא יודע איך להגדיר את זה. אז הוא מגדיר את זה כאילו זה מישהו אחר שמפריע לו ואומר לו לעשות כך או אחרת. והאמת היא, שהילד בסך הכל מדבר על המחשבות השונות שיש בתוכו, ושהוא לא יודע איך להתמודד איתם. וכל פסיכיאטר / פסיכולוג שיאמר שהילד / האדם הוא משוגע, ושהילד / האדם סובל מהפרעת אישיות גבולית / סכיזופרניה פרנואידית וכיוב, הרי שהמשמעות של זה היא, שאותו פסיכיאטר / פסיכולוג, ... מעצמו אחריות, ואומר שאותו האדם פשוט סובל מהפרעה נפשית וכולי. אך האמת היא, שבסך הכל מדובר על תהליך, שבו הילד מתמודד עם מחשבות שונות בתוכו. והילד שחש אי נוחות מהמחשבות האלו, הוא מנסה ליצור רושם, כאילו זה מישהו זר בתוכו. אבל האמת היא, שזה בסך ... לו בראש. ולכן, צריך להחזיר לאדם את התחושה של הבחירה החופשית שלו, בהתייחסות שלו לאותם מחשבות. ולא צריך להילחם בילד ולומר לו, שהוא לא שומע קולות בראש, ושאף אחד לא באמת מדבר איתו, ולא צריך לומר לילד שהוא צריך ...

שכנוע - הקצנה לצורך ניטרול - איך לשכנע את ההורים? חינוך ילדים / איך לשכנע ילדים? איך לגרום לילד לעשות שעורי בית? דיבייטינג / רטוריקה / כושר שכנוע / מניפולציות / ניהול משא ומתן / מכירות / שיווק ... מה שהוא אומר, ומציגים לאדם את מה שהוא אמר, בצורה מוקצנת, ובצורה שהוא עצמו לא ירצה להזדהות איתה. כמו ילדים, שרוצים לשכנע את ההורים שלהם לקנות להם משהו. וההורים מסרבים. שאז לפעמים השיטה של הילד לשכנע את ההורים שלו לקנות לו את אותו הדבר, היא על ידי זה שהוא מקצין את מה שההורה שלו אמר לו. כגון לדוגמה שהילד אומר להורה שלו, אתה לא אוהב אותי / לא אכפת לך ממני, וכיוב משפטים שונים, שהם בעצם הקצנה של הרעיון המקורי. ואז ההורה שלא רוצה להזדהות עם מה שאמרו עליו, אז הרבה פעמים הוא נכנע והוא הולך וקונה לילד את מה שהילד ביקש. או לדוגמה ילד שלא רוצה לאכול ארוחת ערב. שאז לפעמים ההורה מקצין את מה שהילד אמר, וההורה הופך את המשפט של אני לא רוצה לאכול ארוחת ערב למשפט כמו אני מבין שאתה לא רוצה יותר לאכול ארוחות ערב וכיוב. שאז הילד בדכ מתכחש לכך, אם ההקצה היא מספיק חזקה, כדי לגרום לו לרצות להתכחש אליה, ואז הוא נוטה לצד השני, ... רוצה לאכול ארוחת ערב. והממוצע של שני הרעיונות האלו, הוא אני לא רוצה עכשיו לאכול ארוחת ערב. או לדוגמה שהילד אומר, אין לי חשק לעשות שיעורי בית. שהמשפט הזה הוא ממוצע של הרעיון שאומר, אני לעולם לא אעשה שעורי בית, עם המשפט שאומר אני תמיד אעשה שעורי בית. ונניח שהילד אומר את אחד מהקצוות עצמם, כגון לדוגמה שהילד אומר אני שונא שעורי בית ואני אף פעם לא רוצה לעשות שעורי בית. אז המשפט הזה לדוגמה, הוא האיזון ... הוא איזון של המשפט, אני לא רוצה להצליח בחיים. כי כדי להצליח צריך ללמוד, ובלי ללמוד אי אפשר להצליח. והילד לא אומר שהוא לא רוצה להצליח בחיים, אלא הוא אומר שהוא בסך הכל לא רוצה ללמוד וכיוב. ובכל מקרה ...

שינוי עמדות - יצירת התנגדות פנימית של האדם לדעה של עצמו, עי החלפת הסיבה שלו לסיבה רעה - חינוך ילדים / איך לשכנע את ההורים? מניפולציות / לשכנע אנשים / דיבייטינג / לשתול מחשבות וכאן אבאר עוד שיטה, איך באפשרותך לגרום למישהו לשנות את ... מה שהוא עושה. משום שנראה לו שהוא עושה את מעשיו, בגלל סיבה שהוא חושב שהיא שגויה. כגון לדוגמה מתחום חינוך הילדים, ילד שמבקש מאבא שלו לקנות לו איזה דבר כלשהו. והאבא מסיבות מוצדקות כאלו ואחרות, לא רוצה לקנות את הדבר לילד. שאז הילד עושה מניפולציה על אבא שלו, ואומר לאבא שלו אתה לא רוצה לקנות לי, כי אתה לא אוהב אותי. וזאת בעצם המניפולציה שהצגנו כאן. שבה הילד מנסה לשכנע את אבא שלו, שהסיבה שבגללה הוא לא רוצה לקנות לו דבר כזה או אחר, היא לא בגלל ... עליו מדבר רע כזה או אחר, אלא בגלל שהוא לא אוהב אותו, ובגלל אולי שהוא אפילו שונא אותו את הילד. ושבגלל זה הוא לא רוצה לקנות לילד את מה שהילד מבקש שיקנו לו. והילד בעצם לוקח את התוצאה, שהיא שהאבא לא רוצה לקנות לו דבר כזה או אחר. והילד מחליף את הסיבה לכך שהאבא לא רוצה לקנות לו דבר כזה או אחר, בסיבה רעה שאיתה האבא לא ירצה להזדהות. שהיא בעצם הסיבה של חוסר אהבה כלפי הילד. כי ההורה לא מוכן ולא רוצה שהילד שלו יחשוב שהוא לא אוהב אותו / שונא אותו וכיוב. ובדכ ברגע שהילד מצליח לגרום למצב להראות, כאילו באמת הסיבה להתנהגות של ההורה, היא סיבה רעה שגם ההורה עצמו מתכחש אליה, על ידי זה הוא גורם להורה לעשות את מה שהוא רוצה. ועוד אחדד, כי בדכ תמיד יש שמץ של אמת, בכל טענה שהיא. זא כאשר הילד אומר לדוגמה להורה שלו, שהוא לא רוצה לקנות לו את הדבר, בגלל שהוא לא אוהב אותו, תמיד ובכל מקרה יש שמץ של אמת בטענה הזאת. כי אף אחד לא אוהב אף אחד אחר בלב שלם. וההורה מדחיק בתת המודע שלו, את זה שהוא לא אוהב בלב שלם את הילד שלו, וההורה לא מספיק אוהב את עצמו, בגלל שהוא יודע שהוא לא באמת אוהב את הילד שלו, בלי שום תנאים וכיוב. ואז הילד מנגן על המצפון של ההורה, על ידי זה שהוא מזכיר להורה, את מה שההורה לא רוצה לחשוב על עצמו. וזה דומה לשיטה של הקצנה לצורך ניטרול, שבה בעצם מקצינים את הרע שבדבר, כדי ... הסיבה הרעה, והוא מתחיל לקבל אותה כלגיטימית, כדי להגן על עצמו. כגון לדוגמה, שיש סיבה מאוד חזקה ומוצדקת, לכך שההורה לא רוצה לקנות לילד שלו דבר כלשהו. והילד שמנסה לגרום להורה שלו לחשוב שהוא לא רוצה לקנות לו את הדבר, בגלל חוסר אהבה כלפיו, בכך לפעמים הילד משיג בדיוק את התוצאה ההפוכה. דהיינו, הסיבה האמיתית לכך שההורה לא רוצה לקנות את הדבר, היא ככ חזקה, עד כדי כך, שגם אם ההורה משתכנע בכך שזה שהוא לא רוכש את הדבר לילד, שזה מבטא חוסר אהבה כלפי הילד, הרי שבגלל שהסיבה האמיתית היא ככ חזקה, אז זה בעצם גורם להורה לקבל את זה שהוא לא אוהב את הילד שלו. וזה בעצם מתרחש, כי התודעה של ההורה מנסה להגן על עצמה, מתחושת הרע שההורה מרגיש מכך שהוא לא אוהב את הילד שלו. זא שבדכ אם ההורה חושב שהפעולה שלו מבטאת חוסר אהבה כלפי הילד, אז בדכ המחשבה הזאת גורמת לו להרגיש רע, והוא ימנע מלעשות את אותה הפעולה. אבל אם ההורה מרגיש שהוא מוכרח לעשות את אותו הדבר בכל מקרה, אז לפעמים כדי לא להרגיש רע מכך שהוא חושב שהוא ... שאנשים אחרים חושבים שהוא פועל מכוח אותה הסיבה הרעה, אז ממילא הוא נלחץ עוד יותר. כמו לדוגמה הילד שאומר להורה שלו, כל המשפחה יודעת, שאתה לא אוהב אותי, ושבגלל זה אתה לא קונה לי דבר כלשהו. או לדוגמה, אני ... כדי כך, שהאדם נלחץ מכך שחשפו אותו, וכדי לא להזדהות איתה, הוא מחליף את דעתו. כמו לדוגמה הילד שאומר להורה שלו. אתה לא קונה לי את המוצר, לא רק בגלל שאין לך כסף, אלא גם בגלל שאתה קמצן וגם ...

חינוך ילדים, הורים וילדים, חוסר כבוד מצד הילד, לקבל כבוד מהילד, חיפוש כבוד, ערך עצמי, דימוי עצמי, רוצה שיכבדו אותי, כפיות טובה, רצונו של אדם כבודו, כיבוד הורים איך ניתן להתמודד עם חוסר כבוד מצד הילד והורים? במהלך ההרצאה, אליעד כהן עוסק בנושאים הקשורים לחינוך ילדים, כיבוד הורים, וקבלת כבוד מצד הילד. הוא מדבר על הקשיים של הורים במצבים בהם הם מרגישים שאין כבוד כלפיהם מצד הילד. הוא מציע לשנות את התפיסה של מהו כבוד, ומבהיר כי פעמים רבות אנו לא מקבלים את הכבוד שאנחנו מחפשים ... חוסר כבוד בצורה בריאה יותר. האם אפשר לשנות את המצב כאשר נותנים הרבה ומקבלים מעט? כחלק מהדיונים אליעד מציע להורים ולמבוגרים באופן כללי להבין כי יש מצבים שבהם הם נותנים הרבה, אך לא תמיד מקבלים בתמורה מה שהם ציפו ... שבו הוא לא מקבל את הכבוד שהוא רוצה, עליהם להבין שבסופו של דבר מדובר בשני כוחות - הרצון של הילד או האדם השני לא תמיד יתואם עם הציפיות שלנו. אם הילד לא מגיב כפי שאנחנו רוצים, לא תמיד זה אומר שאין כבוד אלא יכול להיות שהוא פשוט לא מבין את ... ובציפיות שלך. אם אתה מרגיש שאין לך כבוד, יכול להיות שאתה לא מחפש את הכבוד בדרך הנכונה. אליעד מציע להורים לא לקחת את כל הבעיה על עצמם ולהבין שייתכן שלילדים יש דרך שונה להבין ולתת כבוד. הדרך לקבל כבוד היא לא תמיד פשוטה והיא דורשת הבנה של השני. האם ... להתנהגות טובה יותר מצד הסובלים ממך. אליעד ממליץ להתמקד בשינויים שאתה יכול לעשות בעצמך במקום לצפות ששני הצדדים ישתנו. חינוך ילדים כבוד והערכה כיצד להתמודד עם חוסר כבוד הערך העצמי ותחושת כבוד כיבוד הורים כיצד לקבל כבוד מהילד איך לשנות את ההתנהגות של אחרים