אין תשובה מוחלטת, תשובה יחסית, תשובה חלקית, לדבר אמת, לומר רק את האמת, מהי נשמה, תשובות לשאלות, שתיקה
האם אפשר בכלל לקבל תשובה מוחלטת לשאלות שלנו?
הרצאתו של אליעד כהן עוסקת בשאלה האם ניתן לקבל אי פעם תשובה מוחלטת, או שכל תשובה היא יחסית וחלקית בלבד. אליעד מסביר לעומק את הרעיון שהשאיפה לתשובה מוחלטת היא זו שיוצרת את השאלות מלכתחילה. כאשר אדם שואל "מה זו נשמה?" הוא מחפש תשובה סופית, מוחלטת וחד - משמעית. אך במציאות, תשובות מוחלטות אינן קיימות, וכל תשובה מובילה לעוד שאלות נוספות.
אליעד מדגים זאת דרך דוגמה על נשימה ונשמה. הוא מסביר שכאשר אדם נושם, נשימה זו היא כביכול פעולת הנשמה, אך עצם ההסבר לא נותן באמת משמעות מוחלטת למושג "נשמה". זהו הסבר חלקי בלבד. כך שכל מושג שאנו מתארים, כמו נשמה או אהבה, הוא בסופו של דבר ריק מתוכן מוחלט, כי תמיד אפשר להטיל ספק או לשאול שאלות נוספות.
מדוע כל תשובה היא רק חלקית ויחסית?
אליעד מבהיר כי כל שאלה וכל תשובה הן בעצם ביטוי של חיסרון מסוים. הרצון לקבל תשובה מוחלטת מבוסס על חוסר ביטחון או חוסר וודאות פנימית. אם אדם היה בטוח לחלוטין באמת מסוימת, לא היו לו שאלות לגביה. למשל, אם מישהו טוען "אני רעב" לאחר שאכל ארוחה גדולה, התגובה האוטומטית תהיה "אבל אכלנו כבר הרבה". אליעד מסביר שתגובה זו אינה מדויקת, כי היא מניחה הנחות לא מבוססות לגבי התחושה של האדם השני. הדוגמה הזו מראה כיצד קל לנו לענות בצורה חלקית ויחסית, כאשר אנחנו לא באמת מבינים את המציאות הפנימית של הזולת או אפילו של עצמנו.
האם אפשר בכלל להפסיק לשאול שאלות?
אליעד מציין שהדרך היחידה להפסיק לשאול שאלות היא להבין שכל שאלה מבוססת על חוסר ודאות יסודי. אם אדם יבין שאין אפשרות לקבל תשובה מוחלטת לעולם, הוא יפסיק לחפש תשובות מוחלטות. במקום זאת, הוא יגיע למצב שבו כבר לא אכפת לו מהתשובות עצמן, כיוון שהוא מבין את המגבלה המובנית של כל תשובה.
אליעד נותן דוגמה נוספת: כאשר מישהו אומר "אני רוצה לאכול", הוא לא באמת מתכוון אך ורק לרצון לאכול, אלא הוא מבטא רצון כללי יותר להרגיש טוב. כאשר הוא מבין זאת, הוא מתקרב יותר לאמת, שהיא הרצון הבסיסי להרגיש טוב. אך גם הרצון הזה אינו מוחלט, כי תמיד אפשר לדמיין מצב שבו אדם דווקא רוצה להרגיש רע. אליעד מדגיש שההבנה הזו היא בסיסית להבנת טבעה היחסי של כל תשובה.
מה הקושי הגדול ביותר בלהגיד את האמת?
הקושי הגדול, לפי אליעד, הוא שאנשים רגילים לומר דברים שהם לא באמת מתכוונים אליהם. לדוגמה, אדם יכול לומר "הבנתי שאין תשובה", אבל הוא עדיין ממשיך לחפש תשובות, מה שמוכיח שהוא לא באמת הבין שאין תשובה מוחלטת. לדבריו, אם אדם היה באמת ובתמים מבין שאין תשובה מוחלטת, הוא לא היה שואל שאלות מלכתחילה.
הוא מבהיר זאת שוב דרך דוגמה פרקטית: אם אתה אומר "אני רוצה לאכול" ואתה חושב שאתה מתכוון לזה ב - 100%, כנראה שאתה לא מדויק מספיק. האמת העמוקה יותר היא שאתה רוצה להרגיש טוב, והאכילה היא רק האמצעי כרגע למלא חיסרון פנימי.
איך מגיעים למצב של אמת מוחלטת?
אליעד מתאר את האמת המוחלטת כמצב של אי - ידיעה מוחלטת. הוא מסביר שרק כשאדם יהיה כנה לחלוטין עם עצמו, יכיר...
הרצאתו של אליעד כהן עוסקת בשאלה האם ניתן לקבל אי פעם תשובה מוחלטת, או שכל תשובה היא יחסית וחלקית בלבד. אליעד מסביר לעומק את הרעיון שהשאיפה לתשובה מוחלטת היא זו שיוצרת את השאלות מלכתחילה. כאשר אדם שואל "מה זו נשמה?" הוא מחפש תשובה סופית, מוחלטת וחד - משמעית. אך במציאות, תשובות מוחלטות אינן קיימות, וכל תשובה מובילה לעוד שאלות נוספות.
אליעד מדגים זאת דרך דוגמה על נשימה ונשמה. הוא מסביר שכאשר אדם נושם, נשימה זו היא כביכול פעולת הנשמה, אך עצם ההסבר לא נותן באמת משמעות מוחלטת למושג "נשמה". זהו הסבר חלקי בלבד. כך שכל מושג שאנו מתארים, כמו נשמה או אהבה, הוא בסופו של דבר ריק מתוכן מוחלט, כי תמיד אפשר להטיל ספק או לשאול שאלות נוספות.
מדוע כל תשובה היא רק חלקית ויחסית?
אליעד מבהיר כי כל שאלה וכל תשובה הן בעצם ביטוי של חיסרון מסוים. הרצון לקבל תשובה מוחלטת מבוסס על חוסר ביטחון או חוסר וודאות פנימית. אם אדם היה בטוח לחלוטין באמת מסוימת, לא היו לו שאלות לגביה. למשל, אם מישהו טוען "אני רעב" לאחר שאכל ארוחה גדולה, התגובה האוטומטית תהיה "אבל אכלנו כבר הרבה". אליעד מסביר שתגובה זו אינה מדויקת, כי היא מניחה הנחות לא מבוססות לגבי התחושה של האדם השני. הדוגמה הזו מראה כיצד קל לנו לענות בצורה חלקית ויחסית, כאשר אנחנו לא באמת מבינים את המציאות הפנימית של הזולת או אפילו של עצמנו.
האם אפשר בכלל להפסיק לשאול שאלות?
אליעד מציין שהדרך היחידה להפסיק לשאול שאלות היא להבין שכל שאלה מבוססת על חוסר ודאות יסודי. אם אדם יבין שאין אפשרות לקבל תשובה מוחלטת לעולם, הוא יפסיק לחפש תשובות מוחלטות. במקום זאת, הוא יגיע למצב שבו כבר לא אכפת לו מהתשובות עצמן, כיוון שהוא מבין את המגבלה המובנית של כל תשובה.
אליעד נותן דוגמה נוספת: כאשר מישהו אומר "אני רוצה לאכול", הוא לא באמת מתכוון אך ורק לרצון לאכול, אלא הוא מבטא רצון כללי יותר להרגיש טוב. כאשר הוא מבין זאת, הוא מתקרב יותר לאמת, שהיא הרצון הבסיסי להרגיש טוב. אך גם הרצון הזה אינו מוחלט, כי תמיד אפשר לדמיין מצב שבו אדם דווקא רוצה להרגיש רע. אליעד מדגיש שההבנה הזו היא בסיסית להבנת טבעה היחסי של כל תשובה.
מה הקושי הגדול ביותר בלהגיד את האמת?
הקושי הגדול, לפי אליעד, הוא שאנשים רגילים לומר דברים שהם לא באמת מתכוונים אליהם. לדוגמה, אדם יכול לומר "הבנתי שאין תשובה", אבל הוא עדיין ממשיך לחפש תשובות, מה שמוכיח שהוא לא באמת הבין שאין תשובה מוחלטת. לדבריו, אם אדם היה באמת ובתמים מבין שאין תשובה מוחלטת, הוא לא היה שואל שאלות מלכתחילה.
הוא מבהיר זאת שוב דרך דוגמה פרקטית: אם אתה אומר "אני רוצה לאכול" ואתה חושב שאתה מתכוון לזה ב - 100%, כנראה שאתה לא מדויק מספיק. האמת העמוקה יותר היא שאתה רוצה להרגיש טוב, והאכילה היא רק האמצעי כרגע למלא חיסרון פנימי.
איך מגיעים למצב של אמת מוחלטת?
אליעד מתאר את האמת המוחלטת כמצב של אי - ידיעה מוחלטת. הוא מסביר שרק כשאדם יהיה כנה לחלוטין עם עצמו, יכיר...
- מה זו נשמה?
- האם קיימת תשובה מוחלטת?
- איך להפסיק לשאול שאלות?
- לדבר רק את האמת
- מה המשמעות של שתיקה?
- האם אפשר לא לדעת כלום?
- מה ההבדל בין תשובה יחסית למוחלטת?