למה אנשים רוצים שיכבדו אותם כמו אלוהים?

אליעד כהן מסביר שקיים רצון נפוץ אצל אנשים להרגיש אלוהים, להיות נערצים, ולקבל יחס של כבוד והערצה מוחלטת כפי שמקבל אלוהים. אנשים רבים חולמים על כך שאחרים יתייחסו אליהם ויעריצו אותם כמו אלוהים, מתוך מחשבה שאלוהים הוא הדמות הכי נערצת בעולם. ואכן, אם נסתכל סביבנו, נגלה שבני האדם אכן הכי מכבדים את אלוהים - בונים עבורו בתי כנסת, כנסיות, מסגדים, מקריבים קורבנות, מוכנים לבצע מצוות קשות, ואף להקריב את חייהם למענו.

עם זאת, יש צד נוסף לסיפור: אם נבדוק את מי בני האדם הכי שונאים, נגלה שגם כאן אלוהים נמצא במקום הראשון. רבים שונאים את אלוהים, כועסים עליו, מקללים אותו, או פשוט מתנגדים לו. ביניהם נמצאים אתאיסטים, כופרים, חוזרים בשאלה, ואפילו אנשים דתיים שחשים כעס, תסכול ואכזבה מאלוהים עצמו. הסיבה לכך פשוטה: בני אדם מעריצים את אלוהים כי הם מאמינים שזה יסב להם טוב, אבל ברגע שאלוהים לא מספק להם את הטוב שהם מצפים לו, ההערצה מתהפכת לשנאה, כעס ואכזבה עמוקה.

למה הערצה יכולה להתהפך בקלות לשנאה?

כדי להמחיש זאת, אליעד מסביר שהסיבה שאנשים בכלל מעריצים מישהו, היא שהם מאמינים שאותו אדם, או אותה ישות, יכולים לעשות להם טוב. לכן הם מחפשים את הקרבה אליו ומביעים הערצה גדולה. אבל הבעיה מתחילה כשהם מגלים שהדמות הזאת לא מסוגלת לספק להם את הטוב שהם ציפו לו. בשלב זה, הם לא רק מפסיקים להעריץ את הדמות, אלא מתחילים לשנוא אותה. הם מרגישים מרומים, מאוכזבים ומלאים בכעס על כך שהם לא קיבלו את מה שהם רצו. לכן, אליעד מזהיר שאם אתה שואף לכך שאנשים יעריצו אותך כמו אלוהים, אתה צריך להיות מודע לכך שזה עלול להסתיים בדיוק כמו שאלוהים שנוא על ידי רבים.

מה הדרך הנכונה להרגיש אלוהים באמת?

הפתרון שאליעד מציע הוא לשנות את הגישה: במקום לנסות לקבל הערצה מאחרים, הוא מציע שכל אחד יכבד ויעריץ את עצמו כמו שאלוהים מכבד את עצמו. המשמעות היא לא לצפות לשום דבר מאף אדם אחר. אלוהים עצמו לא מצפה לכבוד, אהבה, או הערצה מאף אחד אחר. הוא פשוט קיים, שלם ומושלם בפני עצמו, ולכן אינו תלוי בשום דבר חיצוני. כך גם אדם צריך לחיות - לאהוב ולהעריך את עצמו ללא תנאי, בדיוק כפי שאלוהים אוהב את עצמו.

מה הסיפור על האדם שרצה להיות חבר של אלוהים מלמד אותנו?

אליעד מציג דוגמה של אדם שרצה מאוד להיות חבר של אלוהים. אותו אדם שאל את אלוהים: "מה עליי לעשות כדי להיות חבר שלך?", אך אלוהים לא ענה לו. הסיבה לכך היא שאלוהים לא זקוק לחברים, הוא לא צריך אף אחד ואינו תלוי בשום דבר. לכן אלוהים התעלם ממנו לחלוטין. אותו אדם הרגיש לא טוב מכך שאלוהים מתעלם ממנו, אך מכיוון שהוא מאוד רצה להאמין שאלוהים אוהב אותו, הוא המציא לעצמו סיפור, כאילו שאלוהים אמר לו "אם תעשה כך וכך, אז אני אוהב אותך". אותו אדם התחיל לפעול לפי כללים שהוא עצמו המציא, רק כדי להרגיש קרוב ואהוב על ידי אלוהים.

הנקודה שאליעד מדגיש באמצעות הסיפור היא שאלוהים עצמו לא באמת מתעניין במה האדם עושה. בדיוק כפי שלאדם לא אכפת מגרגיר חול קטן בביתו, כך גם לאלוהים לא אכפת ממה שהאדם עושה. האם לבורא העולם יש עניין אמיתי אם גרגיר חול נע ימינה או שמאלה? בוודאי שלא. כך גם אלוהים לא באמת מתעניין או מוטרד ממעשיו של אדם מסוים. אלוהים נמצא מעל כל זה ואינו מוטרד מדברים קטנים כאלו. לכן, אליעד מציין שהגישה הנכונה היא לא לחפש אישורים מבחוץ, אלא להיות שלם עם עצמך, בלי צורך בהערצה מאחרים.

למה לא אכפת לאלוהים מה אתה עושה?

אליעד מדגיש זאת שוב בעזרת דימוי: כמו שאתה, כאדם, לא מתעניין בגרגיר חול מסוים שנמצא בפינה לא חשובה של הבית שלך, כך גם אלוהים לא מתעניין בכל פעולה קטנה של בני האדם. אלוהים לא בודק מי טוב ומי רע בכל רגע. מבחינתו, הכל שווה ערך, הכל חלק ממנו, ולכן אין לו שום צורך לבדוק או לשפוט פעולות של בני אדם בודדים.

איך להתייחס נכון לרצון להיות מפורסם ונערץ?

אליעד מסכם את המסר בכך שהוא מדגיש שלא צריך לחפש להיות נערץ, כי ההערצה הזאת היא תמיד זמנית ותמיד יכולה להפוך לשנאה. במקום זה, כל אדם צריך להעריך את עצמו, לכבד את עצמו, לאהוב את עצמו באופן מוחלט, בדיוק כפי שאלוהים אוהב את עצמו. בכך כל אדם הופך ל"אלוהים" לעצמו, ואין צורך לחפש את האישור או האהבה מבחוץ, כי הכל מגיע מבפנים.

נקודה למחשבה על הרצון להיתפס כאלוהים

יש אנשים ששואפים לכך שסביבתם תתייחס אליהם כמו אלוהים - בכבוד ובהערצה מוחלטת. אם נבחן את מי בני האדם הכי מכבדים בעולם, נגלה שהתשובה היא ברורה: אלוהים. אנשים בונים עבורו בתי תפילה, מקריבים למענו קורבנות, מקיימים מצוות בשמו - בקיצור, עושים המון כדי להוקיר אותו.

הערצה ושנאה - שני צדדים של אותו המטבע

אך באותו הזמן, אם נבדוק את מי אנשים הכי שונאים בעולם, נגלה שגם כאן אלוהים נמצא בראש הרשימה. אנשים כופרים בו, מתנגדים לו, כועסים עליו, אפילו מקללים אותו - וגם רבים מהמאמינים חווים תחושות קשות כלפיו. כך שאם מישהו רוצה שאנשים יעריצו אותו כמו אלוהים, עליו להבין שזה עלול להתהפך עליו, והוא עלול למצוא את עצמו שנוא בדיוק כפי שאלוהים שנוא על ידי חלק מהאנשים.

הסיבה לכך פשוטה: אנשים נמשכים למי שהם חושבים שיעשה להם טוב. אבל ברגע שהם מרגישים שהוא לא מספק את הציפיות שלהם, הם מתהפכים עליו ושונאים אותו. כך שאם אתם רוצים להיות נערצים כמו אלוהים, תזכרו שזה בא עם מחיר - גם השנאה שמגיעה בעקבותיה.

המסר האמיתי: אהבו את עצמכם כמו שאלוהים אוהב את עצמו

במקום לצפות שאחרים יעריצו אתכם כמו אלוהים, מוטב שתעריכו את עצמכם כפי שאלוהים מעריך את עצמו. אלוהים לא תלוי באף אחד ולא מצפה לשום דבר מאף אחד. הוא קיים בזכות עצמו ואינו זקוק לאהבה או להכרה מאחרים.

סיפור על אדם שרצה להיות חבר של אלוהים

היה אדם ששאל את עצמו: "איך אני יכול להיות חבר של אלוהים?" הוא פנה אל אלוהים ושאל אותו זאת, אך אלוהים לא ענה. למה? כי אלוהים לא זקוק לחברים. אלוהים לא צריך דבר מאף אחד. אבל אותו אדם רצה בכל זאת להרגיש קרוב לאלוהים, אז הוא המציא לעצמו סיפור: "אם אני אעשה כך וכך, אלוהים יאהב אותי." הוא התחיל לפעול על פי חוקים שהוא עצמו יצר כדי להאמין שאלוהים אוהב אותו.

אך האמת היא שאלוהים האמיתי לא מתעניין במעשיו של אף אחד. כפי שלאנשים לא אכפת מגרגיר חול שנמצא בפינה נידחת, כך גם אלוהים אינו מתעסק במעשיו של כל אדם. אלוהים פשוט קיים, הוא עושה את שלו ואינו זקוק לשום דבר מהברואים שלו.

לסיכום

במקום לצפות שאחרים יתייחסו אליכם כאלוהים, תתייחסו אל עצמכם כמו אלוהים - תאהבו את עצמכם, תכבדו את עצמכם ותהיו שלמים עם עצמכם מבלי לצפות לאישור מאחרים.

למידע נוסף, ניתן להיכנס לאתר ולחפש נושאים כמו "איך להיות אלוהים" ו"מה זה להיות אלוהים". יש גם ספר בשם "להיות אלוהים" שיכול להעמיק בנושא. בהצלחה!