מדוע תמיד קיימת יותר מהנחת יסוד אחת?

כאשר בודקים או מנתחים נושא מסוים ומחפשים את הנחות היסוד שלו, אליעד כהן מסביר נקודה מרכזית: לעולם לא ניתן להסתפק בהנחת יסוד אחת בלבד. לפי אליעד, תמיד ובכל מקרה קיימות לפחות שתי הנחות יסוד, ולעיתים אף יותר. אם אדם סבור שהוא מצא רק הנחת יסוד אחת, ודאי שהוא טועה או שהוא מפספס הנחות נוספות. יכול להיות גם שההנחה האחת שנמצאה בכלל שגויה. אולם מה שבטוח, הוא שלא ניתן להסתפק בהנחה אחת בלבד.

הסיבה לכך פשוטה: הנחת יסוד היא רעיון התומך ברעיון אחר או שממנו נגזרת מסקנה כלשהי. כדי שהרעיון יתמוך ברעיון אחר, הם חייבים להיות שני רעיונות נפרדים, שאינם זהים זה לזה לחלוטין. אליעד מדגים זאת בעזרת דוגמה פשוטה וברורה: אם מישהו אומר שהוא לא רוצה משהו כי זה עושה לו רע, או כי זה לא עושה לו טוב, הרי שאלו לא שתי הנחות שונות אלא אותה הנחה בדיוק. זהו למעשה אותו רעיון בניסוחים שונים, ולכן זה אינו מועיל או מוסיף מידע חדש. מסיבה זו, חייבים לחפש את שתי ההנחות לפחות, שהן שונות באמת זו מזו.

איך מזהים לפחות שתי הנחות יסוד בפועל?

אליעד מביא דוגמה מוחשית של שולחן: אם אדם אומר "אני רואה שולחן", נדמה שזו הנחת יסוד אחת בלבד. אבל בפועל, כאשר מנתחים זאת לעומק, רואים שיש לפחות שתי הנחות יסוד נפרדות:

• הנחת יסוד ראשונה: "אני רואה משהו".
• הנחת יסוד שנייה: "המשהו שאני רואה הוא שולחן".

כך, באופן בלתי נמנע, תמיד קיימות לפחות שתי הנחות שונות, מפני שאם הרעיונות היו זהים לחלוטין, לא הייתה משמעות לאמירה שאחד מהם תומך בשני. המשמעות של תמיכה היא תמיד שיש שני רעיונות, שאחד מהם "נשען" או "מבוסס" על השני.

למה תמיד חייבים להיות לפחות שני חלקים בכל הנחת יסוד?

הסיבה העמוקה יותר שאליעד מסביר היא לוגית ופשוטה: כל דבר מורכב חייב להיות מורכב לפחות משני חלקים. עצם המושג "מורכבות" מחייב קיומם של לפחות שני מרכיבים. אם היה רק מרכיב אחד, אי אפשר היה לקרוא לו "מורכב". מכיוון שהנחות יסוד הן מטבען רעיונות מורכבים - כל אחת מהן חייבת לכלול לפחות שני מרכיבים. אם ההנחה שלך הייתה פשוטה ולא מורכבת, לא היית צריך למצוא לה שום הנחת יסוד.

האם אפשר להגיע ליותר משתי הנחות יסוד?

אליעד מוסיף ואומר שבהחלט ייתכן מצב של יותר משתי הנחות יסוד. במציאות, כמעט תמיד קיים מצב של מורכבות גדולה יותר, כאשר דבר מסוים יכול להישען על שלוש, ארבע ואף יותר הנחות יסוד. המורכבות יכולה לגדול עוד ועוד, ולהגיע אפילו לאינסוף הנחות יסוד, מכיוון שכל הנחת יסוד יכולה בעצמה להישען על הנחות יסוד נוספות.

אך גם במקרים שבהם יש הנחות יסוד רבות, אליעד מסביר שעדיין, כל הנחת יסוד בפני עצמה חייבת להיות מפורקת לפחות לשני חלקים בסיסיים. כלומר, גם אם משהו בנוי מעשרות או מאות הנחות יסוד, כל אחת מהן תהיה בנויה לפחות משני חלקים מינימליים. זוהי נקודה מהותית, המדגישה את העומק והרבדים המרובים הקיימים בכל תהליך של פירוק הנחות יסוד.

מהי הנחת היסוד הבסיסית ביותר לפי אליעד כהן?

אליעד מדגיש שיש מצבים בהם מגיעים להנחות יסוד בסיסיות במיוחד, שאינן מתפרקות עוד, או שהן מהוות בסיס להרבה מאוד הנחות אחרות. הוא נותן דוגמה לכך שהשאיפה להרגיש טוב היא הנחת יסוד בסיסית ביותר, שאולי עומדת בבסיסן של הנחות יסוד רבות אחרות. יחד עם זאת, גם הנחה בסיסית זו אינה תמיד מספיקה לבדה, משום שכדי לנקוט בפעולה ספציפית (למשל לבחור לעשות פעולה מסוימת כדי להרגיש טוב), יש צורך להוסיף הנחות יסוד נוספות שיסבירו למה דווקא פעולה מסוימת זו היא הנכונה או הרצויה.

בסופו של דבר, אליעד מדגיש שוב ושוב את חשיבות הפירוק לגורמים, ההעמקה וההבנה כי לעולם לא מספיק לומר שמצאנו הנחת יסוד אחת בלבד. הבנת המורכבות, ההפרדה, הזיהוי והבדיקה של הנחות היסוד השונות הם התהליך הנכון והיסודי לניתוח אמיתי ומדויק של המציאות.