... מבין מהי מהותה של המציאות, הוא בעצם מבין שכל המציאות כולה היא טוב אמיתי. מאחר שמצד המהות של המציאות הכל זה אחדות גמורה. וממילא אין רע. וכשאין רע אז הכל טוב אמיתי ללא סיבה. ידיעת המהות של המציאות = ידיעת האחדות של ...

... המהות של עצמה. המהות של המחשבה מקיפה את המחשבה ולכן קשה להכניס לתוך המחשבה את המהות של עצמה. מאותה הסיבה קשה לאני להכניס אל תוך מחשבה את המהות של עצמו. כי זה לנסות להכניס את האני אל תוך מחשבה ואל תוך עצמו. אז איך בכל זאת אפשר להבין מהו אני? ...

... עם עצמו. ומי שמגיע לתכלית הסופית של כל המטרות, הוא זה שטוב לו מהרגע הזה כפי מה שהוא, בלי קשר למה שיקרה בעוד רגע. כי המהות של תכלית ומטרה, היא רצף הסיבה והתוצאה שבו נמצא האדם. כי כאשר הרגע הזה הוא הסיבה של הרגע הבא, הרי שהרגע הזה הוא האמצעי שמוביל את האדם אל התכלית שהיא הרגע הבא. וגם הרגע הבא הוא האמצעי שמוביל את האדם אל התכלית של הרגע שאחריו. והמשמעות היא, כי יש שני סוגים ...

... של האדם נוצר בעקבות הספקות שיש לאדם. כי כאשר האדם לא יודע מה לעשות ובאיזו דרך ללכת, הדבר הזה פשוט הורג את האדם בתוכו. וכל הספקות שיש לאדם, וכל הקושי של האדם לקבל החלטות, הוא תוצאה של הבחירה החופשית שיש לאדם. ואם לא הייתה לאדם בחירה חופשית, הוא פשוט היה זורם עם המציאות, ובכל מקרה לא היה ...

... הרובוט רצון עצמי. והסיבה שהאדם לא עושה זאת, היא משום שהאדם יודע שהרובוט לא שולט בעצמו, בניגוד לאדם, שהאדם חושב שבני האדם שולטים בעצמם. ובין כך ובין כך, כאשר אנחנו אומרים על תהליך ... או אם נגדיר אותו כסיבה הראשונה של כל הסיבות וכיוב, או כל הגדרה אחרת, הרי שהוא עצמו הוא תמיד בעל רצון עצמי. כי מצד נקודת המבט של הכוח שמניע את הכל, שם בנקודה הזאת הבחירה החופשית היא ... ושכל אירוע הוא לא תוצאה של האירוע הקודם, אלא הוא קורה מעצמו. ובכך בעצם אנחנו אומרים שאין שום כוח שמניע את היקום כולו. ובכך בעצם גם שללנו את הבחירה החופשית. כי אם אין קשר בין הרצון של ... אמרנו שכל דבר הוא הסיבה של עצמו. ואז ממילא העברנו את הכוח הראשון לכל ישות וישות ולכל רגע ורגע. ואז כל מה שנכון לגבי הביטוי של הרצון העצמי של הכוח הראשון, הוא נכון גם לגבי כל סיבה שהיא הסיבה של עצמה. זא גם אם נאמר שאין קשר בין האירועים השונים, ושאין רצון שמניע תהליכים, הרי שזה אומר שכל דבר הוא גם הרצון עצמו וגם הביטוי של עצמו. ואפשר גם לנסות לומר ... של האדם הוא עצמו תוצאה של משהו אחר, שהיא הישות העצמית של האדם. כי כאשר אין ישות עצמית, בלתי אפשרי שיהיה רצון עצמי. וזה בעצם אומר, שכל ישות עצמית, היא ביטוי של רצון עצמי. כך שכל דבר ... מה שאני רוצה? מה הסיבה שבגללה אני חושב את המחשבות שלי? מה הסיבה הראשונה של כל הסיבות? האם יש סיבה ראשונה לכל הסיבות? האם יש או אין לי יכולת לשלוט בבחירה החופשית של עצמי? וכיוב שאלות שגורמות לאדם בסופו של דבר לקבל שכל, שכל שגורם לאדם להבין את המציאות, שכל ...

... לאותו דבר. כשאדם מייחס הצלחה כסיבה עיקרית לאושר, הוא נעשה תלוי בדבר החיצוני. ומה קורה אם הדבר החיצוני איננו זמין או הולך לאיבוד? האדם נשאר עם חרדה וחוסר ביטחון. לדוגמה, אדם עיוור לא מייחס חשיבות לכך שהחולצה ... לשאול: מה באמת היה קורה אם התוצאה היתה אחרת?, למה אני מפרש דבר אחד כטוב ודבר אחר כרע?. ככל שאדם יחפש יותר את האמת המוחלטת, כך יתקרב להבנה שהכל אחד - ומשם תגיע שלווה פנימית אמיתית. ברגע שאדם חווה את חוויית ... אני חושב שזה יותר טוב מזה? מה הסיבה באמת שאני רוצה את זה ולא את זה. ועל האדם להבין, שאם היה קורה לו משהו רע והוא היה רוצה אותו, אז זה כבר לא היה רע, כי זה הוא רוצה, ואם היה קורה לו משהו טוב, והוא לא היה רוצה ... שהכל אחד, לאחר שישאל בלי סוף מה הסיבה שכאן אני מרגיש רע, ובמקום אחר אני מרגיש טוב? למה יש הבדלים בין מה שאני רוצה להפך? מה ההבדל? וכך האדם יגיע בסופו של דבר לאחדות, להשתוות של אין הבדל בין טוב לרע, ואז לא יהיה ...

... כאשר הוא אומר אף אחד, הוא מתכוון לכך בצורה אבסולוטית וללא יוצאים מן הכלל. הוא מסביר את טענתו בצורה מעמיקה ומפורטת, ומבהיר מדוע אי אפשר, מבחינה לוגית ומעשית, למצוא תשובה אמיתית ומספקת לשאלה זו. מדוע כל תכלית לחיים היא רק תת - תכלית של משהו גדול יותר? אליעד כהן מסביר שהבעיה ... על נייר סתם כך, ואז מתלבט איך בדיוק לקשקש את הקשקוש. לא באמת משנה איך הוא מקשקש, כי ממילא כל הפעולה חסרת משמעות לחלוטין. מה אם למציאות עצמה יש סיבה? אליעד מתייחס למקרה ההפוך, בו למציאות אכן יש סיבה. אם קיימת סיבה ברורה ומוחלטת לכך שהמציאות קיימת, אז התכלית האישית של כל אדם נגזרת מאותה סיבה כללית. כלומר, אם המציאות קיימת כדי לממש מטרה מסוימת, האדם כחלק מהמציאות צריך להיות באינטראקציה עם אותה תכלית ולהשתלב בה. אך גם כאן עולה בעיה חדשה: מה הסיבה לקיומה של אותה תכלית עצמה? נניח שהתכלית היא לעשות טוב. אבל אז נשאל למה לעשות טוב? ולכך אין תשובה מוחלטת. תמיד אפשר לשאול עוד שאלה, כמו האם זה מוכרח שהמציאות תהיה טובה?, או מה היה לפני הסיבה? מה יצר את הסיבה עצמה?. הנקודה היא שאפילו אם ניתן סיבה אחת, תמיד אפשר לשאול לגבי הסיבה של הסיבה, וכך הלאה עד אינסוף, מה שמביא לכך שלעולם לא תהיה תשובה מספקת באמת. מהו הפרדוקס של מציאות שקיימת תמיד? אליעד מצביע על פרדוקס ... לה תכלית חד - משמעית. איך להבין את תכלית החיים באמת? אליעד כהן מסכם את דבריו בטענה שמי שבאמת רוצה להבין מה תכלית חייו, חייב קודם כל להבין מהי הסיבה שבגללה המציאות עצמה קיימת. הוא מדגיש שוב שאם האדם לא יודע למה המציאות קיימת, אין לו שום יכולת אמיתית לדעת מה תכלית חייו האישית, ... עדיין אפשר למצוא את התשובה בעזרת התבוננות עמוקה ואמיתית פנימה. מי שיתבונן בצורה כזו יוכל בסופו של דבר להגיע להבנה עמוקה של המציאות ושל חייו, וכתוצאה מכך יחיה חיים טובים באמת. לכן, הוא מעודד כל אדם להתבונן פנימה באופן כן ואמיתי, לחקור את מהות המציאות ואת סיבת הקיום, ורק אז ... יותר. ונגיד שהעולם כולו הוא אקראי לגמרי, אז אין תכלית לשום דבר. ואפשר להגיד שאין כל תכלית, והכל משחק. ונאמר שיש תכלית למציאות כולה, ואם יש סיבה, זה אומר שאתה אמור להיות באינטראקציה עם כל המציאות. ואם תבין למה המציאות קיימת, ותגלה שאין שום משמעות למה היא קיימת המציאות, אז ... תמיד, ומאחד שהיא תמיד קיימת ואתה אומר מה התכלית של המציאות? אז אין מה להגיד או לשאול מה התכלית? כי אין שום תכלית אם כל הזמן המציאות קיימת!! כל סיבה שנשאל למה המציאות קיימת, תמיד נשאל מה הסיבה של הסיבה? ונניח שיגידו שהמציאות קיימת כדי לעשות טוב, למה לעשות טוב? כי היא טובה! ולמה היא טובה? והאם זה מוכרח או רק אפשרי שהיא טובה? והאם מוכרח בכלל שהסיבה תהיה קיימת? ומה הסיבה שהיתה לפני הסיבה? ומה יצר את הסיבה? ומי יצר את מי שיצר את הסיבה? ואין אפשרות להסביר את המציאות בשכל הרגיל, או לתת משמעות ותכלית, תמיד תישאר שאלה. ואם אין לך הסבר למה המציאות קיימת, אז בטח ...

...ומצד שני הוא עדיין אומר לעצמו שכן יש לו בחירה, ולכן בעצם הוא סובל. דהיינו, האדם מרמה את עצמו, וגורם לעצמו לסבול. והאדם מנסה להסיר מעצמו את האחריות, והאדם טועה לחשוב שאין לו בחירה, למרות שבאמת יש לו בחירה חופשית מלאה על כל המציאות כולה בשלמות. וזה, רק משום שהאדם לא רוצה להתמודד עם מה שהוא צריך להתמודד. כי האדם יודע שאם הוא לא יסיר מעליו את האחריות, אלא הוא יבין שהוא כן יכול, אז הוא יצטרך להתמודד עם הבעיה. והאדם לא רוצה להתמודד עם הבעיה, משום שהוא...

... גם היא נפרדות. ולכן באחדות המציאות, אפילו פוטנציאל של נפרדות אין. וכאשר אין שום נפרדות כלל, ויש רק אחדות מוחלטת, לא שייך שום סיבה כלל. כי באחדות המציאות, אין שום נפרדות של שעמום ועניין, או של טוב ורע. ולכן אלוהים לא יכול להיות, טוב יותר מאשר רע. ואין שום משמעות נפרדת של מלך ועם וכיוב. ולכן אין שום סיבה אפשרית, למה מתוך אחדות נוצרה נפרדות. כי בנקודת האחדות באמת, אין שום משמעות נפרדת כלל. ולכן, מצד הנפרדות שלנו, שבו ... של יצירת הנפרדות מתוך האחדות. ואעפכ עדיין נשארת השאלה, למה ואיך בכל זאת נוצרה הנפרדות מתוך האחדות? כי האין משמעות והאין סיבה, זאת תשובה לא באמת טובה. משום, שבמציאות שלנו, גם יש וגם אין סיבה, וגם יש וגם אין משמעות. ואם להכל אין שום משמעות כלל ואין שום סיבה כלל, אז כיצד זה שבתוך המציאות שלנו קיימת אפשרות של סיבתיות ומשמעות? כי אם בנקודת ההתחלה אין שום משמעות כלל באופן מוחלט, אז כיצד יש הוויה של דבר, שהוא כן משמעותי, שהוא ... מלאה של יצירת הנפרדות מתוך האחדות, איך מתוך זה נוצר פיצול בעולם שלנו, שבו יש דברים שנראה שהם חסרי משמעות ואקראיים, ללא כל סיבה ברורה? והתשובה וההסבר הוא, כי מצד האמת אין שום שאלה כלל. כי מנקודת המבט של הנפרדות, שבה הנפרדות נפרדת מהאחדות, מנקודת המבט הזו, אין שום תשובה כלל. כי כל תשובה שהיא, לא מכילה בתוכה את שאר האפשרויות. ואם נשיב שבשורש יש סיבה, אז תישאר שאלה איך יש גם אין סיבה. ואם נאמר שבשורש אין משמעות, אז עדיין תישאר השאלה, איך כן יש משמעות בתוך הנפרדות. ומי שיתבונן אל השורש בעין אמיתית, ... ממש, אז זה אומר שאין שום שינוי כלל. וכאשר אין שום שינוי כלל, אין גם שום שאלה כלל. ובלבוש גשמי יותר נסביר, כי כאשר היש והאין סיבה הם אחד, אז אין שאלה, האם יש או אין סיבה, כי זה אותו הדבר ממש. וכיוב לגבי כל שאלה אחרת, של האם יש או אין איזה דבר, שהתשובה האמיתית היא, שאין הבדל בין יש לאין, ואז אין שום שאלה כלל. ולצורך ההמחשה נראה, כי כאשר לכל דבר יש סיבה, אז כל דבר הוא הסיבה של עצמו. וכאשר לשום דבר אין סיבה, גם אז כל דבר הוא הסיבה של עצמו. כך ששלמות הסיבתיות והעדר הסיבתיות, היא בעצם דבר אחר ממש. ורק לאדם נראה כאילו יש הבדל, בין הסיבה לבין ההעדר שלה. והאדם מחפש את תכלית ואת משמעות החיים, כדי להרגיש טוב. וכאשר האדם מבין שהכל אחד, אז ממילא הוא חווה את ... עבור מי שעוד לא מבין שהכל אחד ממש. ועוד נאיר: כי לומר שלדבר כלשהו יש משמעות, זה בעצם מוריד ממנו את המשמעות. כי אם המשמעות והסיבה והתכלית של דבר, היא למען דבר אחר, הרי שהוא עצמו רק אמצעי והוא עצמו לא ממש משמעותי. ולכן, כאשר אין שום משמעות לשום ... מחויב. וכאשר דבר קיים תמיד ללא התחלה או סוף, אז משמעותו, היא הקיום העצמי של עצמו. אבל זאת לא משמעות שנפרדת מהדבר עצמו. אלא, הסיבה והתוצאה הם אחד. ...

... רוצה לסבול. ויש לזכור, כי הכל הוא מצד הנפרדות, כי מצד האחדות הכל מושלם ממש, ואין שום שאלה כלל. והסיבה שככ קשה לאדם להפסיק לשקר, היא רק משום שהוא משקר את עצמו, לגבי המשמעות של להפסיק לשקר. כי ... כדי לסבול. ולכן, האדם סובל, רק כי הוא גם רוצה לסבול. ומי שבאמת לא ירצה לסבול כלל, לא יסבול כלל. והסיבה שנדמה לאדם, שלהיות איש אמת זה קשה, גם זה עצמו רק בגלל השקר. כי להיות איש אמת, זה הכי קל. כי ...