אובייקטיביות, סובייקטיביות, נייטרליות, שיפוטיות, אובייקטיביות עיתונאית, אובייקטיביות בתקשורת, אובייקטיביות בעיתונות, אובייקטיביות התקשורת, חשיבה נייטרלית, חשיבה אובייקטיבית, חשיבה סובייקטיבית מהם ההבדלים בין אובייקטיביות, סובייקטיביות, נייטרליות ושיפוטיות? במהלך ההרצאה, אליעד עוסק בהבדלים בין אובייקטיביות, סובייקטיביות, נייטרליות ושיפוטיות, תוך כדי ניתוח מעמיק של איך כל אחת מהתפיסות הללו משפיעה על הדרך בה אנו קולטים את המציאות ... שאלה בצורה שעשויה להנחות את המרואיין לכיוון מסוים, הוא עשוי להיתפס כאדם לא אובייקטיבי. בהמשך, אליעד בוחן את המושג נייטרליות ומסביר כי קיימת בעיה בכך שאי אפשר באמת להיות נייטרלי כאשר אנו מתמקדים בצד אחד של נושא מסוים. כך לדוגמה, אם שני אנשים מציגים דעות שונות, אחד יכול להגיד ... זה לא נכון, וכאשר אדם עומד בצד אחד הוא לא באמת רואה את כל התמונה. השאלה שנשאלת היא, האם הנייטרליות היא באמת אפשרית כאשר כל אחד נתון לפרשנות האישית שלו. בנוגע למושג שיפוטיות, אליעד מציין שברגע שאנו שואלים את ... עבורנו. כך, כל הבחירה שלנו מה לכלול ומה להשמיט היא בעצם גם סוג של סובייקטיביות. האם יש אפשרות להיות נייטרלי באמת? אליעד טוען שאין דבר כזה נייטרליות מוחלטת. כל מצב שבו אדם מייצג את עמדתו של צד אחד או חושב על נושא מסוים, הוא למעשה מציב את עצמו בעמדה יחסית לאותו נושא, ולכן הוא לא באמת נייטרלי. אפילו אם אדם מנסה להיות נייטרלי, הוא תמיד ייבחר נקודת מבט או ידריך את השיחה לפי עמדותיו או הנחותיו. לדוגמה, אם אדם אומר אני לא ... לא יכולה להיות אובייקטיבית לחלוטין. לסיכום, אליעד מציע שכל ניסיונותינו להבין את האובייקטיביות הם תמיד תלויות בהבנתנו את המושג נייטרליות. כאשר אנחנו שואלים אם אנחנו יכולים להיות נייטרליים, התשובה היא לא, משום שכל אדם במציאות חווה את העולם דרך פילטרים של חוויותיו, תחושותיו והבנתו האישית של מה נכון ומה לא. מהן הבעיות בהבנת מושגי אובייקטיביות ונייטרליות? אליעד מדבר על איך אנחנו לא יכולים להבין את מושגי האובייקטיביות והנייטרליות באופן מוחלט, כי כל אחד מפרש אותם באופן שונה בהתאם לנקודת המבט האישית שלו. הוא מסביר שזה גורם לקונפליקטים ... בנוגע לאמת כלשהי, כל אחד מהם יכול להאמין שהוא מחזיק בהבנה הנכונה של המציאות, מה שלמעשה לא מאפשר מקום לנייטרליות. כל צד יחשוב שהצד השני לא אובייקטיבי, ומכאן מתחיל המאבק על הגדרת המציאות והאמת. מה זה אובייקטיביות? האם יש נייטרליות מוחלטת? ההבדל בין אובייקטיביות לסובייקטיביות? כיצד נייטרליות משפיעה על התקשורת? מהו שיפוט אובייקטיבי? איך היינו יכולים להיות נייטרליים?

... דרכים שבהן ניתן להתייחס למיניות, על פי דבריו של רבי נחמן: לראות במין דבר חיובי וטוב. לראות במין דבר נייטרלי, שאין לו חשיבות מיוחדת (מצב הקרוב לא - מיניות). לראות במין דבר שלילי, דוחה ומגעיל. רבי נחמן טען שכדי ... בהתאם לדברי רבי נחמן, ניתן להסתכל על מין בשלוש דרכים שונות: לראות אותו כדבר טוב ומועיל לראות אותו כדבר נייטרלי ולא משנה לראות אותו כדבר שלילי ומגעיל רבי נחמן טען כי על מנת להבין את המציאות באופן מוחלט, אדם ... פרטים וכל פעולה וכו ואז הוא יכול לראות את זה גם שההתניות האלה לא מחויבות ולראות את זה בצורה נייטרלית, בן אדם כזה יכול להגיע למצב שהוא רואה שבעצם מין אז זה בכלל לא מחויב לראות את זה כדבר ... כייף, איך עושים את זה? דרך דברים אחרים, אוקי ואחר כך גם את המשמעויות הרגילות. ש: נגיד זה שהוא נייטרלי. אליעד: על זה שהוא נייטרלי אותו דבר להגיד לו נכון אתה צודק שאין בזה שום דבר, נכון אבל אתה יודע מה יש בזה? המשמעות ...

... ואתה מרגיש כאב, לכאורה זה דבר רע. אבל אם תבדוק לעומק, תגלה שיש במצב הזה גם היבט חיובי או נייטרלי. כלומר, למרות שהתגובה הראשונית היא רגש שלילי, חיבור רגשי עמוק יותר יאפשר לך לחוות בו - זמנית גם את ... לומר שכאשר מישהו מתנתק מהרגש שהוא רע הוא מתחבר במקביל לרגש אחר, כמו הרגש שהמצב טוב או שהוא פשוט נייטרלי. אליעד מדגיש שזה לא ניתוק, אלא התחברות למקום רגשי פנימי רחב יותר. כיצד מתבצעת חקירה פנימית שמובילה לחיבור רגשי? ... שזה רע. אך אם הוא יבדוק זאת לעומק, יוכל להבין שהחוויה אינה רק רעה, אלא יש בה גם היבט נייטרלי או אף חיובי. יש שיראו בכך ניתוק רגשי - כיוון שהאדם מתרחק מהזדהות מלאה עם הכאב - אך בפועל ...

... רע, האדם לא חווה טוב כפי שהוא חושב. התחושה הזאת אינה תחושה נעימה או טובה במיוחד, אלא מצב של נייטרליות מוחלטת. במצב הזה, אין חשיבות או משמעות לשום תחושה ספציפית, לא טובה ולא רעה, אלא רק עצם הקיום עצמו, ... אם האדם חווה חרדה והוא הגיע למצב של אחדות מוחלטת, החרדה עצמה לא נתפסת אצלו כמשהו רע אלא כחוויה נייטרלית לחלוטין. מה המשמעות של אהבה ללא סיבה לפי אליעד? אליעד מדבר על אהבה ללא סיבה ומבהיר שזה לא אפשרי ... הוא כבר לא נמצא תחת הצורך להיות אוהב או שונא, והחוויה של הרגשות משתנה. החוויה של הרגש הופכת למשהו נייטרלי, לא חיובי ולא שלילי, אלא פשוט חוויה קיומית. מהי המשמעות של סם החיים וסם המוות? אליעד מתייחס למונח הידוע סם חיים וסם מוות, ומסביר שזה מצב שבו האדם יכול להגיע למקום נייטרלי. למשל, אם נאמר לאדם להשיג תחושה מסוימת בלי להיות תלוי בשום דבר, המשמעות היא להגיע למצב של נייטרליות מוחלטת, שבו אין תלות בשום דבר וגם אין צורך באף תחושה. במצב כזה, לא משנה לאדם אם הוא מרגיש ... מאוד ואומר שזו אפשרות לגיטימית, כל עוד האדם מודע לכך שזהו רצון חלקי ונפרד, ושהוא לא חייב להגיע למצב נייטרלי. כל עוד האדם מודע לזה שהוא בוחר בחוויה מסוימת - זה לגיטימי וטוב באותה מידה כמו לבחור בנייטרליות מוחלטת. מה קורה אם האדם מוצא סתירות פנימיות בין רגשותיו? אליעד מתייחס לנושא של סתירות פנימיות בין רגשות ומבהיר ...

טוב ורע - לא טוב ולא רע, על ידי אמת נייטרלית - הרמוניה עם המציאות, מסירות נפש, שיפוטיות נייטרלית ובו יתבאר, מהי הרמוניה? ואיך לחיות בהרמוניה עם המציאות? ועוד. וכפי שכבר ביארתי, בעולם שלנו, כל זמן שהאדם קיים ... מוחלטת לגמרי עם המציאות, דהיינו, לחוות את המציאות, בלי שום העדפה אישית כלשהי, עליו לנסות להתמכר ולהתחבר, למשהו שהוא נייטרלי ושהוא לא מתחשב בשום העדפה אישית כלשהי. כי יש במציאות שלנו דבר אחד ויחיד, שהוא נייטרלי לגמרי, ושהוא לא מתחשב בשום צורה שהיא, בהעדפה של טוב או רע. ומי שיתחבר לדבר הזה, יתאהב בו, ילמד אותו, יחשוב עליו וכולי, ויהפוך להיות אחד איתו, ממילא גם הוא יהיה נייטרלי לגמרי, בלי שום תחושה של טוב או רע. והדבר היחיד בעולם, שאין לו שום העדפה אישית כלשהי, ושהוא מתעלם לגמרי משיקולים של טוב או רע, הדבר הזה נקרא, אמת נייטרלית. ואמת נייטרלית פירושה, אמת, שאין בה שום העדפה אישית של טוב או רע. כי יש שני סוגים של אמת. יש אמת לא נייטרלית, דהיינו, אמת שמושפעת מההעדפה האישית של האדם. אבל יש גם אמת נייטרלית, שהיא, לא מושפעת מההעדפה האישית של האדם. כי במשך היום, האדם נתקל בכל מיני דברים שלא ברורים לו. וכאשר ... מה שהוא רוצה. וכאשר האדם מברר את האמת בכל נושא שהוא, אז ככל שהאדם מברר את האמת בצורה פחות נייטרלית, ובצורה שנובעת יותר משיקולים של טוב או רע, כך האדם מחזק אצל עצמו, את ההתמסרות שלו, לרצון שלו, להרגיש רק טוב ולא להיות מוכן להרגיש גם רע. כי כאשר האמת הנייטרלית באשר היא, עומדת מול הפנים של האדם, והאדם מתעלם ממנה, בגלל שהוא מעדיף יותר להרגיש רק טוב ולא מוכן ... גם אם ידיעת האמת, תגרום לו להרגיש רע. וככל שהאדם מוסר את נפשו ומתאמץ בכל כוחו להתחבר אל האמת הנייטרלית, שלא אכפת לה מטוב או רע, אלא היא נייטרלית לגמרי, ככל שהאדם מתאהב בה יותר, ולומד אותה יותר, ומברר אותה יותר, כך הוא פחות ופחות אכפת לו אם ... אין סופי, תמורת הבנת האמת באשר היא, על ידי זה הוא מתאחד עם הדבר שאותו הוא אוהב, שזאת האמת הנייטרלית, שאין לה שום העדפה אישית של טוב או רע. ואז ממילא האדם נמצא בהרמוניה מוחלטת עם המציאות כולה, וחי חיים טובים באמת. ורק נחדד ונבהיר: כי האדם לא מוכרח להיצמד אל האמת הנייטרלית בכל כוחו, בלי שום העדפה אישית. כי זכותו של האדם, בבחירה חופשית מלאה, לבחור לסבול מהרע שיש בעולם, ולבחור ... אבל האדם בהחלט כן מוכרח להבין, שדרך המילוט היחידה מחוויית הנפרדות של טוב ורע, היא על ידי התחברות לאמת נייטרלית, שאין בה טוב או רע. וככל שהאדם מחובר אליה יותר, כך הוא גם נהנה יותר ממשחק החיים, של הטוב ...

... וככל שפחות ברור לאדם מה הוא רוצה שיהיה, כך בעצם האדם פחות משתתף במשחק של החיים. והנה, מי שהוא נייטרלי לגמרי, הוא לא יכול להשתתף במשחק. ומי שהוא נייטרלי לגמרי, הוא לא יכול ליהנות מהמשחק או להתאכזב ממנו. וכדי להשתתף במשחק כלשהו, לשם כך צריך האדם להיות שיפוטי, בצורה לא נייטרלית, לגבי המשחק. דהיינו, לרצות שצד אחד ינצח, יותר מאשר צד אחר. ומי שיעמיק ויתבונן על העניין היטב יראה, כי ... אחד על צד אחר. כי כדי שתהיה העדפה אישית, לשם כך צריך לחשוב בצורה אישית וסובייקטיבית, ולא בצורה אובייקטיבית ונייטרלית. ולכן, הדרך של האדם לשלוט במינון של עד כמה הוא משתתף במשחק של החיים, היא על ידי זה שהאדם ... אמת, למרות שהוא אמת רק מנקודת המבט האישית של האדם. דהיינו, אמת סובייקטיבית, שהיא לא אמת אובייקטיבית, מנקודת מבט נייטרלית לגמרי. ומי שרוצה להשתתף במשחק של החיים בצורה יותר חזקה, עליו להשתדל באופן כללי, להיות פחות אובייקטיבי, ויותר סובייקטיבי. ... דהיינו, מהי האמת האובייקטיבית. ואז האדם מיישר קו עם המציאות, וממילא חי איתה יותר בהרמוניה. ועוד נחדד, כי מבחינה נייטרלית לגמרי, אין שום העדפה אישית, ואין טוב או רע, ואז ממילא אין שום משחק כלשהו. כי משחק אפשרי, רק ... טוב או רע. אבל מי שחושב בצורה אובייקטיבית לגמרי, ומי שמנסה להיות כמה שיותר אובייקטיבי, ממילא הוא הופך להיות נייטרלי, ויש לו פחות העדפות אישיות, וממילא הוא פחות מרגיש טוב או רע, ואז ממילא הוא פחות משתתף במשחק של ...

... מה שיש לבין מה שאין, אז ממילא אין הבדל בין שום דבר לבין שום דבר, ואז האדם מגיע לחשיבה נייטרלית, שבה שום דבר, הוא לא טוב יותר או טוב פחות משום דבר אחר. והרעיון הוא, שלא משנה מה יש או אין לאדם בחיים, הוא לעולם לא מרוצה. משום, שמה שהאדם באמת רוצה, זה להגיע לחשיבה נייטרלית, שבה אין שום הבדל בעיניו, בין מה שיש לבין מה שאין. שאז ממילא האדם חי בהרמוניה מלאה עם המציאות. ... בין הרצון של האדם לבין המציאות. כי המציאות מצידה, אין אצלה יתרונות או חסרונות כלשהם, בשום דבר. כי היא נייטרלית לגמרי. ומי שרוצה להגיע להתאמה עם המציאות, גם הוא עליו להיות נייטרלי לגמרי. ולא להבדיל, בין מה שיש לו לבין מה שאין לו. וכיצד יכול האדם להביא את עצמו למצב, שבו הוא לא מבדיל בין מה שיש לבין מה שאין, עד כדי כך שהוא הופך להיות נייטרלי לגמרי? תשובה: על ידי זה שהאדם מנסה להיות כמה שיותר נייטרלי, לגבי כל דבר בחיים שלו באופן כללי. וזה כמובן, על ידי זה שהאדם עושה פחות הפרדות, בין דבר לבין ... חוסר התאמה, בין האדם, לבין המציאות. ומי שרוצה להגיע להשתוות עם המציאות, עליו להתחיל להסתכל על הדברים גם בצורה נייטרלית. זא, זה בסדר גמור לחשוב שיש הבדל, בין יש לך אוכל לבין אין לך אוכל. אבל זה לא בסדר ... לבין מה שאין, אבל לא רק יש הבדל, בין מה שיש לבין מה שאין. אלא, יש גם נקודת מבט נייטרלית לגמרי, שבה אין שום הבדל, בין שום דבר לבין שום דבר אחר. והמציאות, היא בנקודת מבט נייטרלית על הכל. (ולמה היא משתנה כל הזמן? את זה ביארתי במקומות אחרים). והאדם, הוא בנקודת מבט שיפוטית ולא נייטרלית לגבי העולם. וכל החיים של האדם, וכל משמעות החיים של האדם, היא רק בגלל השיפוטיות שאינה נייטרלית, של האדם כלפי המציאות. כי אם האדם יהיה בהרמוניה לגמרי כלפי המציאות, הוא לא ירצה שום דבר, ולא יפעל ... עצמו, ובכך שיש לו העדפות אישיות, ובכך שהוא חווה רגשות משתנים כל הזמן. והשלמות היא, כאשר יש גם חשיבה נייטרלית, וגם חשיבה לא נייטרלית. ששתיהן ביחד, משלימות זו את זו. אלא, שהאדם חושב בעיקר בצורה לא נייטרלית. והאדם מביע את דעתו על כל דבר, לטובה או לרעה. וזה גורם לכך, שתמיד האדם ימצא חיסרון כלשהו במציאות ... האדם לנסות להסתכל על ההבדל הזה שהוא עושה, בין מה שיש לו לבין מה שאין לו, גם מנקודת מבט נייטרלית. שבה, זה לא משנה בשום צורה שהיא, אם יש לך או אין לך דבר כלשהו. ועל האדם פשוט לשאול ...

... אתה לא רק אומר את זה אלא ממש חווה את זה בפנים. מה המשמעות של רצון לא מוגדר או נייטרלי? להעלים את עצמך, לפי אליעד, זה להגיע למצב שאם ישאלו אותך מה אתה רוצה? תוכל להביא דף ריק. אם ישאלו אותך מה אתה לא רוצה? גם תביא דף ריק. מצב נייטרלי לחלוטין. לחלופין, אפשרות אחרת היא שתביא דף ותגיד אני רוצה את מה שיש, שזה מצב שגם הוא נייטרלי, כי אתה בעצם אומר שאתה לא רוצה משהו ספציפי מלבד מה שהמציאות מביאה לך. עם זאת, אליעד מבהיר שהמטרה ... מוגדרים באופן ברור ומוחלט, למצב שבו הם אפשריים אך לא מחויבים. ככל שאתה יותר מודע למהות הפנימית הזאת (שהיא נייטרלית), כך הרצונות מוגדרים פחות מלחיצים אותך ואתה פחות סובל כשדברים לא מסתדרים כפי שאתה רוצה. האם לבטל את עצמך ... או שאין להעלים את עצמך פירושו שכשאתה עושה משהו שבעצם תחווה גם את ההפך שלו ואז אתה כאילו תהיה בנייטרלי כזה. ש: אוקי לחוות את ההפך שלו כאילו מה זאת אומרת לחוות גם? אליעד: להעלים את עצמך פירושו שאתה ...

... מצב כפי שהוא קרה. לדוגמה, אם אדם מספר לך שיש אבק על השולחן, זה דיווח. הדיווח עצמו אמור להיות נייטרלי, בלי קשר לשאלה אם הוא בעדך או נגדך. לפי אליעד, דיווח כשלעצמו אינו יכול להיות מוטה, אם אדם מתאר עובדות שהתרחשו, הדיווח הוא אובייקטיבי מטבעו. למשל, אם מישהו אמר אני רוצה להרוג אותך, אז דיווח נייטרלי יהיה הוא אמר שהוא רוצה להרוג אותך. זה לא טוב ולא רע בפני עצמו, זו פשוט עובדה. מה זה ... ממתי אכפת לו מדעתך? שאלות כאלה משתילות אצל המדווח את ההנחות שיגרמו לו לחשוב לטובתך וימנעו ממנו להעביר דיווח נייטרלי. איך לוודא שהמדווח לא יהפוך לנגדך? כדי שהאדם המדווח לא יהפוך לנגדך, אליעד מציע להשתמש בשיטת ניסוח עדינה ומחושבת. ...

... אליעד כהן, מדובר בשני דברים שונים לגמרי. להרגיש טוב זו תחושה חיובית אקטיבית, בעוד שלא להרגיש רע היא תחושה נייטרלית פאסיבית. למשל, אם אדם נמצא בסבל בגלל שאיבד את הארנק שלו, קיימות בפניו שתי אפשרויות: אחת היא לנסות לחשוב ... האדם צריך לחייב מחשבה חיובית ספציפית, בעוד שבשביל להפסיק להרגיש רע, מספיק רק להטיל ספק באמונות השליליות ולהגיע למצב נייטרלי. מה ההבדל בין טוב, רע ולא משנה? אליעד מסביר את ההבדלים בין שלושה מצבים אפשריים: טוב, רע, ולא משנה (נייטרלי). אם ניקח כדוגמה שלושה אנשים המתייחסים למוות, ונרצה לחלק אותם לקבוצות, אדם אחד אומר שלמות זה רע, השני אומר ... לא טוב ולא רע באופן מוחלט ועדיין לסבול מכך. לדבריו, מצב כזה בלתי אפשרי באמת, כי אם אדם הגיע לנייטרליות מוחלטת, אז אין שום סיבה שהוא יסבול מכך. אם ישנה סבל במצב נייטרלי, זה סימן שהאדם עדיין לא הגיע לנייטרליות שלמה. האם אפשר לחשוב שתי מחשבות מנוגדות בו - זמנית? אליעד עוסק בשאלה האם המוח יכול לחשוב שתי מחשבות ... צריך לבחור האם הוא רוצה להישאר בתוך המשחק עם כל המשמעויות של טוב ורע, או לצאת ממנו לגמרי לתוך נייטרליות מוחלטת. איך להפסיק להרגיש רע? למה קשה לחשוב חיובי? מה ההבדל בין נייטרליות לאושר? איך להטיל ספק במחשבות שליליות? האם אפשר לחשוב שתי מחשבות בו זמנית? איך לבדוק הנחות יסוד? מה יותר ...