ובו יתבאר, מהי נייטרליות? ומהי חשיבה נייטרלית? האם באמת יש אפשרות לחשוב בצורה נייטרלית לגמרי? מה היתרונות ומה החסרונות של שיפוטיות נייטרלית? כיצד להיות נייטרלי? והאם כדאי להיות רק נייטרלי?
ונייטרלי פירושו, שהוא אינו נוטה לצד כלשהו בגלל אינטרס אישי. אלא הוא שופט את הדברים ומתבונן בדברים, מנקודת מבט שאינה משוחדת, מנקודת מבט שאין לה אינטרסים אישיים, מנקודת מבט שאין לה רצון להגן על אמונות / הנחות יסוד / דעות קדומות / פרות קדושות וכיו"ב. אלא נקודת מבט, שרואה את הדברים כפי מה שהם, בלי נגיעה אישית וכולי. וזאת נקראת חשיבה נייטרלית, חשיבה שהיא בלי נגיעות אישיות ובלי אינטרס אישי.
ומי שיתבונן בעניין יראה, כי לכאורה, רצוי שתהיה לאדם חשיבה נייטרלית. כי חשיבה נייטרלית, לא מסתירה מהאדם מידע, שהאינטרס האישי של האדם, מסתיר אותו ממנו. כי מי שיש לו אינטרסים אישיים, הרבה פעמים הוא לא רואה את כל התמונה המלאה, בגלל ניגוד אינטרסים שלו, עם חלקים שונים בתמונה המלאה. ומי שיצליח לפתח חשיבה נייטרלית, ממילא הוא יוכל לראות תמיד את כל המידע, ולקבל החלטות נכונות יותר וכולי.
אבל המחשבה שאומרת, שמי שהוא נייטרלי, הוא יכול להחליט החלטות נכונות יותר, היא עצמה מחשבה שגויה. או במילים אחרות, דעה שאומרת, שחשיבה נייטרלית, יכולה לעזור לאדם בחיים, להרגיש יותר טוב, היא מחשבה שגויה. ולמה?
כי יש שני סוגים של נייטרליות. ויש נייטרליות יחסית ויש נייטרליות מוחלטת. ונייטרליות יחסית, פירושה שאין לאדם הרבה אינטרסים אישיים ושאין לאדם הרבה דעות קדומות. אבל בהכרח שיש לאדם אינטרסים אישיים ודעות קדומות כלשהן. כגון לדוגמה שופט בבית משפט. שהוא אמור לשפוט בצורה נייטרלית. אבל הוא לעולם לא יכול להיות נייטרלי לגמרי. כי הוא עדיין כפוף לדעה הקדומה שלו, שהיא בעצם החוקים, שלפיהם הוא שופט את האדם.
ומי שהוא יהיה בנייטרליות מוחלטת, ממילא לא תהיה לו שום דעה עצמאית כלשהי, ושום העדפה כלשהי, לגבי כל נושא שהוא בעולם. כי מקום נייטרלי לגמרי, הוא מקום שאין בו שום דעה קדומה כלשהי. וכל מה שהאדם יודע באשר הוא, זה הכל אמונות והנחות יסוד.
כי הנחת היסוד הגדולה ביותר, היא, שהשכל צודק / שהחושים צודקים וכולי. וזו כמובן אמת יחסית. אך מבחינה מוחלטת, השכל של האדם, והחושים של האדם, הם רק אמונה בלבד. כי אין שום הוכחה מוחלטת, לכך שהם נכונים. כך שמנקודת מבט כלשהי, כל מה שהאדם בטוח בו, הוא בעצם דעה מוקדמת, והנחת יסוד, שעליה מתבסס האדם.
וכמו כן...
ונייטרלי פירושו, שהוא אינו נוטה לצד כלשהו בגלל אינטרס אישי. אלא הוא שופט את הדברים ומתבונן בדברים, מנקודת מבט שאינה משוחדת, מנקודת מבט שאין לה אינטרסים אישיים, מנקודת מבט שאין לה רצון להגן על אמונות / הנחות יסוד / דעות קדומות / פרות קדושות וכיו"ב. אלא נקודת מבט, שרואה את הדברים כפי מה שהם, בלי נגיעה אישית וכולי. וזאת נקראת חשיבה נייטרלית, חשיבה שהיא בלי נגיעות אישיות ובלי אינטרס אישי.
ומי שיתבונן בעניין יראה, כי לכאורה, רצוי שתהיה לאדם חשיבה נייטרלית. כי חשיבה נייטרלית, לא מסתירה מהאדם מידע, שהאינטרס האישי של האדם, מסתיר אותו ממנו. כי מי שיש לו אינטרסים אישיים, הרבה פעמים הוא לא רואה את כל התמונה המלאה, בגלל ניגוד אינטרסים שלו, עם חלקים שונים בתמונה המלאה. ומי שיצליח לפתח חשיבה נייטרלית, ממילא הוא יוכל לראות תמיד את כל המידע, ולקבל החלטות נכונות יותר וכולי.
אבל המחשבה שאומרת, שמי שהוא נייטרלי, הוא יכול להחליט החלטות נכונות יותר, היא עצמה מחשבה שגויה. או במילים אחרות, דעה שאומרת, שחשיבה נייטרלית, יכולה לעזור לאדם בחיים, להרגיש יותר טוב, היא מחשבה שגויה. ולמה?
כי יש שני סוגים של נייטרליות. ויש נייטרליות יחסית ויש נייטרליות מוחלטת. ונייטרליות יחסית, פירושה שאין לאדם הרבה אינטרסים אישיים ושאין לאדם הרבה דעות קדומות. אבל בהכרח שיש לאדם אינטרסים אישיים ודעות קדומות כלשהן. כגון לדוגמה שופט בבית משפט. שהוא אמור לשפוט בצורה נייטרלית. אבל הוא לעולם לא יכול להיות נייטרלי לגמרי. כי הוא עדיין כפוף לדעה הקדומה שלו, שהיא בעצם החוקים, שלפיהם הוא שופט את האדם.
ומי שהוא יהיה בנייטרליות מוחלטת, ממילא לא תהיה לו שום דעה עצמאית כלשהי, ושום העדפה כלשהי, לגבי כל נושא שהוא בעולם. כי מקום נייטרלי לגמרי, הוא מקום שאין בו שום דעה קדומה כלשהי. וכל מה שהאדם יודע באשר הוא, זה הכל אמונות והנחות יסוד.
כי הנחת היסוד הגדולה ביותר, היא, שהשכל צודק / שהחושים צודקים וכולי. וזו כמובן אמת יחסית. אך מבחינה מוחלטת, השכל של האדם, והחושים של האדם, הם רק אמונה בלבד. כי אין שום הוכחה מוחלטת, לכך שהם נכונים. כך שמנקודת מבט כלשהי, כל מה שהאדם בטוח בו, הוא בעצם דעה מוקדמת, והנחת יסוד, שעליה מתבסס האדם.
וכמו כן...