איך לקבל החלטות אם איבדת את הביטחון בהחלטה שלך?

כאשר אדם עומד בפני החלטה, הוא נוטה לחפש תשובה מוחלטת וברורה, אך אליעד מסביר שזה לא אפשרי באמת מנקודת מבט של נפרדות. בנפרדות, כל החלטה היא יחסית ואין תשובה אחת מוחלטת, כיוון שהכל נתון לשינויים ולאינספור נקודות מבט. האדם תמיד פועל לפי רצונותיו, ולמעשה, בכל שלב של החיים הוא פועל לפי מה שהוא חושב ורוצה באותו רגע. לדוגמה, אם אתה רוצה לאכול - אתה אוכל, ואם אתה רוצה ללכת למקום מסוים - אתה הולך, ובסופו של דבר כל פעולה היא תוצר של מה שרצית לעשות באותו הרגע.

איך אפשר לקבל החלטה כשמבינים שאין תשובה מוחלטת?

כאשר אדם מבין שהמציאות היא יחסית ואין תשובות מוחלטות, הוא עשוי להיקלע לקושי בהחלטה. אליעד נותן דוגמה על אדם שמתלבט אם לעבור דירה או לא. הוא מתלבט ושואל את עצמו אם זו החלטה טובה או לא, ואז הוא נכנס למעגל של ספקות ומתחיל לשאול שאלות כמו "האם הייתי צריך לחכות עוד שלושה ימים?" או "למה בכלל הסכמתי לעבודה הזאת?". האדם נתקע בשאלות אינסופיות שמונעות ממנו להתקדם. ההבנה שאין תשובה מוחלטת מביאה לסוג של שחרור, שכן ברגע שמבינים שאין באמת תשובה מוחלטת, ההחלטה נעשית פשוטה יותר - האדם פשוט בוחר וממשיך הלאה, כי הוא יודע שבכל מקרה התוצאה תמיד תהיה יחסית ואף פעם לא מושלמת.

האם ההבנה של היחסיות עוזרת להפסיק לחפש שלמות?

אליעד מסביר באמצעות דוגמה אישית על אדם שמנסה להכין חביתה ומתלבט אם הוא עשה אותה מספיק טוב. אדם שנמצא בנפרדות יהיה כל הזמן מוטרד מכך שהחביתה לא מושלמת מספיק, או שיהיה מוטרד מכך שלא השקיע מספיק, או שהיה יכול לעשות טוב יותר. המחשבות מטריפות אותו מכיוון שהוא מחפש שלמות מוחלטת, דבר שאינו קיים במציאות היחסית. לעומת זאת, מי שמבין את הרעיון של האחדות, מבין מראש שלא יכולה להיות שלמות מוחלטת, וכך הוא מפסיק לחפש אותה.

האדם שמבין שתמיד יהיה חסרון במציאות, מתמודד עם החיים בצורה שונה לגמרי. הוא לא מפסיק לרצות דברים, אך כבר לא מצפה לקבל אושר מוחלט, כיוון שהוא יודע שאף פעם לא יקבל אותו באופן מוחלט. התובנה הזו יוצרת אצלו שקט נפשי מסוים, מכיוון שהוא מבין את כללי המשחק ומקבל את המצב כפי שהוא.

מה הקשר בין נפרדות לאחדות בהחלטות החיים?

אליעד מדגיש שברמת האחדות אין בכלל שאלה. כשאדם מבין שהכל אחד ואין נפרדות, אין ספקות ואין שאלות. מצד שני, ברגע שאדם נמצא בנפרדות, תמיד יש ספקות, תהיות, ובלבולים. אם האדם יבין שגם בתוך הנפרדות הכל זה אחד, הוא יכול לפעול ללא הסבל שנובע מהספקות. אדם שעדיין לא מבין את האחדות, כל הזמן מחפש תשובות מוחלטות ומתוסכל כשהוא לא מוצא אותן. לעומת זאת, מי שמבין באמת שהכל אחד, מפסיק להתייסר עם שאלות שלא ניתן למצוא להן תשובות מוחלטות.

הוא נותן דוגמה על אדם שחווה ספקות ביחס להחלטות כמו "האם הייתי צריך לקחת את העבודה או לא?" או "האם הייתי צריך לחכות או להחליט מיד?", ומדגיש שהשאלות האלה תמיד יהיו קיימות בנפרדות. אבל כשמבינים לעומק שהמציאות יחסית...