ציר הזמן / מרחב המקום - כמה גדולים / קטנים מרחב המקום וציר הזמן? פילוסופיה. ציר הזמן. מרחב המקום. כמה גדולים / קטנים הם? במאמר זה ננסה להסביר עד כמה כל המקום כולו וכל הזמן כולו, הם יותר קטנים ממה שנדמה. הם ככ קטנים ביחס למציאות, עד כדי כך שאפשר לומר שהם כלום. שאלה ... את כל מרחב המקום? כמה מקום תופס כל מרחב המקום? והיכן בדיוק ובאיזה מקום נמצא כל מרחב המקום? ציר הזמן: כמה זמן צריך כדי להכניס לתוכו וכדי להכיל בתוכו את כל הזמן כולו? כמה זמן תופס כל הזמן כולו? ובאיזה זמן קיים כל הזמן כולו? לאדם הרגיל שנמצא בתוך הזמן והמקום, הזמן והמקום נראים כדבר מאוד גדול. מרחב המקום נראה כאין סופי וגם ציר הזמן נראה כאין סופי. לאדם שנמצא בתוך המקום, נדמה לו כאילו מרחב המקום גדול עד אין סוף וכאילו הוא תופס המון מקום. וכן ציר הזמן נדמה שהוא מאוד גדול וכי גם הוא אין סופי. אך מי שיתבונן בעניין יגלה דבר מעניין, והוא שכל מרחב המקום כולו וכל ציר הזמן כולו, הם ככ קטנים שהם כמעט כלום ממש. הסבר: כמה מקום צריך כדי להכניס לתוכו את כל מרחב המקום ... לשם כך בסך הכל צריך שתהיה מחשבה אחת קטנה, שתהיה מסוגלת להכיל בתוכה את כל המקום כולו. ונעבור לציר הזמן. כמה זמן צריך כדי להחזיק בתוכו את כל ציר הזמן? תשובה: פחות מרגע אחד בודד. מספיקה מחשבה אחת ברגע אחד בודד, כדי להחזיק בתוכה זמן שלם ואין סופי. כל הזמן כולו שהיה מאז ומעולם בעבר ושיהיה לעתיד לבוא, כל הזמן כולו נכנס לתוך נקודה אחת קטנה של מחשבה אחת קטנה של רגע אחד שנקרא ההווה. ונחדד: כדי שיהיו זמן ... בסך הכל מחשבה אחת קטנה לפחות מרגע אחד בודד. ברגע אחד בודד של מחשבה, ניתן להכניס לתוכו את כל הזמן כולו ואת כל המקום כולו. היכן באמת נמצאים המקום והזמן וממה בדיוק הם עשויים? תשובה: גם המקום וגם הזמן, שניהם נמצאים בתוך המציאות. זא קיימת מציאות שמהותה היא X כלשהו, ואותה המהות של המציאות היא זו שמהווה גם את תחושת הזמן וגם את תחושת המקום. המקום והזמן הם לא יותר מאשר תחושה של האדם שנמצא בתוכם. כאשר האדם לדוגמה חולם חלום, כל המקום כולו קיים רק בתוך המחשבה שלו והוא בסך הכל תחושה אישית שלו. גם הזמן של החלום מתארך ביחס לזמן שמחוץ לחלום. הסבר: ככל שהחלום עמוק יותר והדמיון של האדם חזק יותר, כך נוצר עבורו בתוך החלום ציר זמן ארוך יותר מאשר ציר הזמן האמיתי, וכך האדם שחולם את החלום יכול בדקות בודדות לחלום חלום עם אירועים של שנים ארוכות... הכל תלוי בעוצמה של הדמיון של האדם. ככל שהדמיון של האדם גדול יותר, כך ציר הזמן ותחושת הזמן גדולה יותר עבורו. מי שיתבונן בעניין יראה גם, כי ככל שהאדם נע מהר יותר, כך תחושת המקום והזמן קטנה יותר עבורו. לדוגמה: מה שנדמה לנמלה קטנה כמקום מאוד גדול שכדי לעבור אותו צריך שנים רבות, נראה לאדם ... שצריך דקות ספורות כדי לעבור אותו. (מדע / פיזיקה: גם עפ תורת היחסות ככל שהאדם נע יותר מהר, כך הזמן מתקצר אצלו). בנוסף, ככל שהאדם גדול יותר ותופס יותר מקום, כך המקום נראה לו יותר קטן וממילא גם הזמן שלוקח לעבור את אותו המקום נראה לו יותר קטן. לדוגמה: עבור ילד קטן שטחו של הבית נראה הרבה יותר גדול מאשר עבור האדם הגדול. המקום והזמן הם תחושה של האדם אך לא יותר מכך. אדם שינוע במהירות אין סופית, עבורו תחושת מרחב המקום כולו תעלם ... משמעות לזמן, כי הוא בכל זמן נמצא בכל המקום כולו. ויש גם נקודת מבט נוספת: אצל ילדים קטנים, ציר הזמן תופס פחות זמן ומרחב המקום תופס פחות מקום. הסבר: ילדים קטנים אינם יודעים להבדיל בין מה שקרה לפני שבוע ... ליחידת זמן שנקראת עבר, וכל מה שעוד לא קרה שייך ליחידת זמן שנקראת עתיד. זא אצל ילדים קטנים, תחושת הזמן שלהם לגבי האורך של ציר הזמן, היא די קרובה למה שהיא באמת. פירוש: קודם ביארתי כי באמת כל הזמן כולו נכנס ברגע אחד. מספיק רגע אחד של מחשבה, כדי להכניס לתוכו אין סוף זמן. אצל ילד קטן כל הזמן העבר הוא הרבה יותר קטן מאשר אצל האדם המבוגר. מבחינתו של ילד קטן, העבר הוא תחושה שיש לו כרגע ... שבוע, מבחינתו זו תחושה שקיימת ברגע הזה של ההווה. רק כאשר הילד גדל, רק אז הוא מתחיל לראות את הזמן כדבר גדול, למרות שבאמת כל הזמן כולו קיים בפחות מרגע אחד. גם לגבי מרחב המקום. מבחינתו של ילד קטן, אין הבדל גדול וממשי בין מה ... המקום הוא רק תחושה של משהו שנמצא רחוק ממנו. אך אין הבדל ממשי של מרחק. לסיכום: מרחב המקום וציר הזמן נדמים לאדם כדבר מאוד גדול ואין סופי. אך מצד האמת שניהם ביחד נכנסים בלא יותר מאשר מחשבה אחת קטנה ... מרגע אחד. ולצורך ההמחשה: מספיק שהמציאות תחשוב מחשבה אחת קטנה פחות מרגע אחד, כדי שבתוכה יכנסו גם המקום וגם הזמן שנדמים לככ גדולים. הנושא הוא מאוד פשוט. המציאות היא אין סופית באמת. המציאות היא אינה המקום וגם לא הזמן. הזמן והמקום נמצאים בתוך המציאות. כידוע, גם המקום וגם הזמן הופיעו בתוך המציאות (בבריאת העולם / המפץ הגדול. ראה כאן). ...

יקומים מקבילים, ריבוי עולמות מקבילים, אחדות המהות והצורה, אחדות המציאות, מחויב המציאות, אפשרי המציאות, מרחב המקום, מרחב הזמן איך צורת הספר יכולה להימצא בכל מקום ובכל זמן? אליעד כהן מסביר שהרעיון הבסיסי של צורת הספר הוא שאנחנו ... במרחב ובזמן מסוים. אולם אליעד טוען שמנקודת מבט עמוקה יותר, הצורה של הספר הזה ממלאת למעשה את כל מרחב המקום ואת כל מרחב הזמן. כיצד? הוא מסביר שהסיבה לכך נעוצה בעובדה שאין באמת הפרדה בין המהות לצורה, ולכן, מכיוון שהמהות (ההוויה) נמצאת בכל ... של לשים את כל הצורות האפשריות באותו מקום ובאותו זמן? הרעיון של לשים את כל הצורות האפשריות יחד באותו המקום ובאותו הרגע נראה כמופרך ובלתי נתפס. השכל שלנו רגיל לתפוס מציאות נפרדת ומוגבלת, ולכן כדי להקל עליו אנו משתמשים ... אך הטענה היא שכיוון שהצורה והמהות הן אחד, הצורה חולקת את תכונות המהות, ולכן היא בעצם אינסופית במובן של המקום והזמן. מדוע אין הבדל בין מהות לצורה? בבסיס הרעיון, אין באמת הבחנה בין מה שנקרא ההוויה או המהות לבין הצורה ... האמיתית שכל צורה נמצאת בכל מקום ובכל זמן. עבור השכל הרגיל, קשה לקבל שכל הדברים מתקיימים בבת אחת באותו המקום ובאותו הזמן. לכן נוח יותר להסביר זאת באמצעות מודל של ריבוי יקומים מקבילים. אך כשמגיעים להבנה שהמהות והצורה הן אחד, מבינים ... למעשה, יקומים מקבילים הם שכל קטן יותר לעומת ההבנה שהכל אחד ממש. איך ייתכן שכל הצורות ממלאות את כל המקום והזמן בו זמנית? השאלה עולה כשרוצים להבין כיצד גם צורת ספר וגם צורת מעיל וגם כל צורה אחרת נמצאות כולן ... מביא את הדוגמה של אדם שעומד מול מראה, ומאחוריו מראה נוספת. כך נוצרות השתקפויות רבות לאינסוף. בפועל, נראה לנו שהמקום עצמו התרחב, ושיש אינסוף מופעים של אותו אדם. זה דומה לרעיון שהמציאות מלאה באינסוף דרכים וצורות, גם אם איננו ... נובעות מאותה הבנה שאם הצורה והמהות הן אחד, הרי שכל מה שאפשרי הוא גם מחויב, ושיש אינסוף אפשרויות באותו המקום ובאותו הזמן. המציאות כולה, על כל מופעיה, היא אחדות אחת שאנו מנסים לתפוס בשכל מקוצר ומפריד. איך ליישם את רעיון אחדות ... ועד אין סוף, שאפילו מאחורי השמש יש את הספר הזה, וכן הצורה של הספר הזה, ממלאת את כל מרחב המקום, וגם את כל הזמן. זאת אומרת שהדבר היחיד שקיים זה הצורה של הספר הזה. שאלה: אבל זה לא אפשרי. אליעד: למה? כי אם ... רק צורה אחת קיימת אז אין משמעות לצורה הזאת ולמשהו אחר. מה קיים בכל מקום ובכל זמן? ההוויה של המקום והזמן. מה לא קיים בכל מקום ובכל זמן? הצורה שקיימת בזמן ובמקום. אני אומר שאין הבדל בין מהות לצורה, מה ... מקום ובכל צורה, ולכן הצורה של הספר קיימת בכל מקום ובכל זמן, עד כדי כך שהספר הוא יותר גדול מהמקום ומהזמן. כי ההוויה גדולה מהמקום ומהזמן. הספר יותר גדול מהמקום והזמן. וזה נכון לגבי כל צורה. אבל איך זה יכול להיות? איך זה יכול להיות שזה יהיה לגבי שתי צורות? ... וכן הלאה. היקומים המקבילים שאני מדבר עליהם זה משהו שונה קצת. יש את ההבנה שכול צורה ממלאת את כל המקום וכל הזמן, כי הצורה היא אחת עם המהות. כל צורה יש לה את כל תכונות המהות, ממלאת את כל המקום והזמן, היא הסיבה הראשונה וכו, ובו זמנית היא גם כן רק צורה. אבל לא יכול להיות שהיא רק צורה אם ... פי כן. ודבר נוסף זה לא יכול להיות לגבי כל הצורות, איך יכול להיות שכול הצורות ממלאות את כל הזמן והמקום? זה נקרא ריבוי אלוהים. זה לא יקומים מקבילים, יקומים מקבילים זה בכלל משהו אחר, זה שכל קטן יותר מההבנה ... להגיד שכול דבר נמצא בכל מקום ובכל זמן זה גם לא נכון כי יש אחד יותר גדול, כי גם המקום והזמן זה אחד. דמייני את המקום הזה, ואחר דמייני מקום דומה ועוד אחד, וזה כפול אין סוף. מה אנחנו בסופו של דבר? צורה, זה מקום ... זאת אומרת שההבנה של היקומים המקבילים היא נגזרת מההבנה שכול דבר נמצא בכל מקום ובכל זמן, על אותו מרחב מקום וזמן. אתה לא יכול לקבל את זה שבמקום הזה יש לך את זה ואת כל סך הדברים באותו זמן. ולכן ... ראי, ואז הוא רואה אין סוף השתקפויות. מה קרה? הוא נמצא באותו חדר עם אותו מרחב, אבל המרחב גדל, המקום גדל, זה למעשה אין סוף מקום. אבל אף על פי כן אתה לא יכול לגשת לכל מקום, ויש מקומות ... בגלל שהשכל שלי לא מסוגל לתפוס שהכל כאן ועכשיו, והכל נמצא באותו מקום ובאותו זמן אליעד: קחי את כל הזמן ואת כל המקום ושימי אותם באותו מקום, שימי אותם ביחד, ותערבבי ביניהם וגם עם ההפוך שלהם. אפשר לקבל סחרחורת מזה. שאלה: ולכן ...

מרחב הזמן, מרחב המקום, איך הכל נוצר? איך נברא העולם? מקום בלי זמן, זמן בלי מקום, אני ולא אני, רוצה ולא רוצה, יש ואין, איך המוח חושב? איך המוח עובד? חוויית הזמן, חוויית המקום, זמן ומקום, מקום וזמן איך נוצרו הזמן והמקום? אליעד כהן מסביר שזמן ומקום, שני מושגים שאנו חווים בנפרד, למעשה אינם ניתנים להפרדה מוחלטת זה מזה. אי אפשר באמת לתפוס זמן ללא מקום או מקום ללא זמן. הוא מדגים זאת על ידי כך שכאשר חושבים על נקודה אחת של זמן, תמיד באופן אינטואיטיבי עולות שאלות לגבי ... לחלוטין, תמיד נחוצה לו תחושת ההקשר. האם זמן קודם למקום או להפך? אליעד מסביר שאין דרך ברורה לומר האם הזמן קדם למקום או המקום קדם לזמן, מכיוון שמבחינת התפיסה הבסיסית ביותר, כאשר קיים אחד מהם, באותו רגע ממש מתקיים גם האחר. לדוגמה, ברגע שיש מודעות למקום מסוים, מתעוררת מיד השאלה כמה זמן המקום הזה קיים?, וכך נולד מושג הזמן. באופן הפוך, כאשר מודעים לזמן, מיד עולה השאלה היכן מתרחש הזמן הזה? וכך נוצר מושג המקום. אליעד מבהיר שהקשר בין זמן למקום הוא מהותי ואי אפשר להפרידם, אך באותה נשימה מדגיש שבמהות העמוקה ביותר של המציאות, הם מתמזגים לדבר אחד. איך אני ולא אני קשורים לזמן ולמקום? אליעד ממשיך ומסביר שכמו שהזמן והמקום לא יכולים להתקיים בנפרד, כך גם התפיסה שלנו של אני ולא אני. ברגע שהמציאות הופכת מכלום למשהו מוגדר, מיד ... נוסף ועמוק יותר של תפיסת האני, שלב שבו אדם מסוגל להכיר בכך שהתודעה שלו נמצאת מעבר לתפיסות הרגילות של זמן ומקום. הוא מסביר שהאדם יכול בהדרגה להוריד שכבות של תפיסות משתנות (כמו אני הגוף שלי, אני התודעה שלי, אני המשפחה ... או למקום. בנקודה זו, האדם מסוגל לראות את עצמו כמשהו רחב ועמוק יותר מהתפיסה הרגילה שלו. האם ניתן לדמיין מקום בלי זמן או זמן בלי מקום? אליעד מסביר שברמה התיאורטית, ניתן לנסות לדמיין זמן בלי מקום או מקום בלי זמן, אך מבחינה מעשית זה בלתי אפשרי. המוח תמיד יחבר את שני המושגים. כאשר אדם מנסה לדמיין זמן ללא מקום, הוא מיד יחוש שזה לא מציאותי, מכיוון שהזמן תמיד קשור לתהליך כלשהו, ותהליך דורש מרחב. כך גם ההפך, אי אפשר לדמיין מקום שקיים ללא זמן, מכיוון שעצם ... מחייבת זמן. למה לא ניתן להבדיל בין זמן למקום במהותם העמוקה? אליעד מדגיש שהסיבה שאיננו יכולים להפריד באמת בין זמן ומקום נובעת מכך שברובד העמוק של המציאות הם אחד. לפני שהיו זמן ומקום נפרדים, הם היו בלתי ניתנים להבדלה. בדיוק כמו שלא ניתן להפריד בין אני ללא אני במהותם הראשונית. לפני שהמציאות הפכה לדואלית ולמוגדרת, הכל היה אחדות אחת. הזמן והמקום הם ביטויים שונים של אותה מהות אחת בלתי מוגדרת, ולכן, במקורם הם אינם שונים כלל. איך נוצר הזמן? מהו מרחב המקום? האם אפשר להפריד בין זמן ומקום? איך עובד המוח האנושי? מהי תפיסת האני? למה קשה להבחין בין עבר לעתיד? מהי מציאות סובייקטיבית?

אלוהים הוכחות, מי ברא את העולם - חלק 3 - הוכחה ממרחב המקום לכך שהעולם לא נברא על ידי אלוהים! יש אלוהים, אין אלוהים, מי ברא את אלוהים, הוכחות שאלוהים קיים, לחזור ... שהעולם קדמון ונצחי: הקדמה: הטיעון שאלוהים ברא את העולם יש מאין, גורר בהכרח לומר שאלוהים ברא גם את ציר הזמן ואת מרחב המקום, משום שבאין המוחלט אין ציר זמן ואין מרחב מקום כלשהם. קיימת אפשרות לוגית להוכיח כי העולם קיים מאז ומעולם וכי הוא לא נברא מעולם, באמצעות מרחב המקום. באמצעות חוויית המקום, ניתן לומר כי מסתבר שמימד המקום עצמו, דהיינו, היקום קיים מאז ומעולם. חוויית מרחב המקום היא אין סופית. ניתן לנוע בה לכל הצדדים עד אין סוף ללא בעיה. תחושת המקום היא, שמרחב המקום קיים בכל מקום, דהיינו, בכל מקום יש מקום, ואין מקום שאין בו מקום. אם תחושת המקום הייתה שהמקום מוגבל, ממילא זה היה מעיד על כך שהמקום עצמו אינו נצחי, וזה היה מעיד על כך שהמקום עצמו נברא. אך מאחר שתחושת המקום היא אין סופית, דהיינו, האדם אינו חווה תחושה של אין מקום, ממילא לא הגיוני להתייחס למציאות שבה אין מקום כמו בבריאת העולם יש מאין. ולכן הגיוני יותר לומר שהמקום עצמו לא נברא מעולם, אלא הוא כל הזמן היה קיים. וגם לומר שהמקום עצמו קיים בכל מקום, ושאין דבר כזה אין מקום. טיעון נגדי לכך שהמקום קיים בכל מקום: תחושת המקום עצמה מעידה על כך שהוא לא קיים בכל מקום (וממילא הוא נברא). כיצד? תחושת המקום מייחסת לכל דבר שקיים בתוכו את הצדדים השונים שמקיפים את הדבר. ומכאן ניתן להסיק, כי כשם שלכל דבר בתוך מרחב המקום יש צדדים, כך גם למרחב המקום עצמו, יש צדדים, דהיינו, גבול וסוף והתחלה, דהיינו, כי קיים אין מקום. מה שמקיף את מרחב המקום, דהיינו, המקום שבתוכו נמצא המקום, זהו מרחב מקום גדול יותר שמהותו שונה ממהותו של מרחב המקום של העולם. מרחב המקום החיצוני למרחב המקום שלנו, הוא מרחב המקום של אלוהים, שברא את העולם יש מאין. כך שקיימת האפשרות לומר שגם מרחב המקום של העולם, גם הוא קיים בתוך מרחב מקום אחר גדול ממנו. שאלה: מהי מהותו של מרחב המקום שבתוכו נמצא מרחב המקום שלנו? תשובה: רק אלוהים יודע את התשובה. שאלה נוספת: ומרחב המקום של אלוהים עצמו, בתוך איזה מרחב מקום הוא עצמו נמצא? דהיינו, מה היה לפני שהיה אלוהים, מי ברא את ...

... אך עדיין ניתן להבין כי אין מספר שהוא הכי גדול. מסקנה: ציר המספרים הוא אין סופי. דוגמה 2: ציר הזמן. נשאל: מהו הזמן הכי רחוק שניתן להגיע אליו (בעבר / עתיד) נשיב: X כלשהו. נפריך: לכל נקודה בציר הזמן יש: עבר / הווה / עתיד. לכל נקודה בציר הזמן יש: לפני / אחרי. ולכן ציר הזמן הוא אין סופי. נקשה: אולי לזמן עצמו יש נקודת התחלה, ואולי קיים רגע כלשהו שלפניו לא היה זמן? נשיב: נניח לרגע שאכן לציר הזמן שלנו יש נקודת התחלה, וכי היה רגע כלשהו שלפניו לא היה זמן. אך גם אם נאמר זאת, הרי שאנחנו תוחמים את ציר הזמן שלנו בציר זמן אחר גדול יותר, כך שחזרנו לכך שציר הזמן הוא נצחי ואין סופי. הסבר: ברגע שאנחנו אומרים כי קיים זמן + אנחנו אומרים כי יש לזמן נקודת התחלה, הרי שאנחנו בעצם אומרים כי ביחס לנקודה הראשונה בציר הזמן, עדיין יש לפני ואחרי, דהיינו, לפני קיום ציר הזמן שלנו ואחרי קיום ציר הזמן שלנו. יש להבין: כי גם אם נאמר שציר הזמן שלנו עצמו נברא, הרי שברגע שאנחנו אומרים שהוא נברא, באותו הרגע אנחנו אומרים שיש ציר זמן אחר גדול יותר שמקיף את ציר הזמן שלנו. כך שבעצם אנחנו בסך הכל יוצרים ציר זמן אחר גדול יותר, אך אנחנו לא מעלימים בכך את הזמן כולו. לומר שהזמן נברא, פירושו לומר שציר הזמן שלנו נברא, בתוך ציר זמן אחר גדול יותר. ואז ממילא זה אומר, כי ציר הזמן האמיתי הוא הגדול יותר. ואז ממילא זה אומר, כי לציר הזמן אין נקודת התחלה. בעניין ציר זמן שחיצוני לציר הזמן שלנו, ראה כאן וגם כאן. דוגמה 3: מרחב המקום. את כל מה שהובהר לגבי ציר הזמן, ניתן להשליך על מרחב המקום, שהוא מטבעו אין סופי. גם אם נאמר שלמרחב המקום שלנו יש סוף, וכי הוא כולו נוצר במפץ הגדול מנקודה סינגולארית כלשהי, הרי שזה מכניס את מרחב המקום שלנו לתוך מרחב מקום אחר גדול יותר, שהוא כמובן אין סופי. בשורה התחתונה, בכל נקודה בציר המקום, תמיד יהיה משהו אחר סביבה, דהיינו, מרחב מקום נוסף גדול יותר. גם אם נאמר שאי אפשר לנוע בפועל לכל נקודה במרחב המקום, הרי שעדיין כן ניתן לנוע לכל נקודה במרחב המקום באמצעות המחשבה, ולהבין כי מרחב המקום הוא אין סופי. כי יש לזכור, כי גם אם נאמר שהוא סופי, הרי שהוא בתוך מרחב מקום אחר גדול יותר, וממילא מרחב המקום האמיתי הוא אין סופי. בעניין מרחב מקום גדול יותר ראה כאן. דוגמה 4: ניתן לקחת כל 2 הפכים, ולחפש ... אליה בפועל) ? התשובה כמובן תהיה אין סוף. וכל כיוב באין סוף דוגמאות נוספות... הערה: ניתן לנסות לומר שציר הזמן / מרחב המקום שלנו הם בצורת עיגול / כדור, דהיינו, שנקודת ההתחלה והסוף מחוברות אחת עם השניה, ואם כן יש להם סוף. הפרכה: כנל, גם אם נאמר שמרחב המקום שלנו הוא בצורת כדור מוזר, שבו כאשר מגיעים לקצה אחד נכנסים לקצה השני של עצמו, הרי שזה עדיין אומר שהכדור עצמו נמצא בתוך מרחב מקום אחר גדול יותר. ברגע שנתנו למרחב המקום שלנו צורה כלשהי, כגון של כדור, הרי שבעצם אמרנו כי: קיים מרחב מקום אין סופי, שבתוכו קיים מרחב מקום ... שמתנהגת בצורה כלשהי. אך בכל מקרה אנחנו תמיד נהיה בתוך מרחב מקום אין סופי. צורת הכדור האפשרית של מרחב המקום, מתארת אך ורק את ההתנהגות של מרחב המקום, אך לא מגבילה מרחב מקום אחר גדול יותר שמקיף את הכדור. צורת כדור למרחב המקום, מגדירה את ההתנהגות של מרחב המקום, אך לא מגבילה את מרחב המקום שבתוכו נמצא מרחב המקום שלנו. כנל לגבי ציר זמן שיתכן והוא מתנהג בצורה של עיגול סופי שחוזר על עצמו. אך תמיד הוא יהיה בתוך ציר זמן אחר גדול יותר שקדם לציר הזמן שלנו. ואם כן ציר הזמן האמיתי הוא אין סופי. מסקנה: למרות שלא ניתן לתפוס את כל האין סוף כולו בתוך המחשבה, עדיין ניתן להבין ...

הורטון שומע מישהו 1, החיים כחלום בתוך חלום, העולם שמעבר, איפה נמצא מרחב המקום, השפעת הסביבה, מה חושבים עליך מה המשמעות של תחושת מקום וזמן? תחושת המקום והזמן מתוארת כהרגשה סובייקטיבית שקיימת בתודעה של האדם. לדוגמה, אליעד מסביר כי התחושה של מקום נובעת מהיכולת להבדיל בין דברים, ... יקרה מחר. אך אליעד מבהיר כי אם לא הייתה לך אפשרות להבדיל בין החוויות האלו, לא היית חווה את הזמן והמקום. הוא מביא דוגמה פשוטה של שולחן שעומד במקום אחד וכאשר מדמיינים אותו במקום אחר בעתיד, נוצרת תחושת זמן. אם ... את הדמיון בצורה מוחשית כמו המציאות עצמה, לא הייתה קיימת אצלך תחושת ההבדל בין דמיון למציאות, ואז גם תחושת הזמן הייתה נעלמת. האם תחושת הזמן והמקום היא אמיתית? אליעד שואל את השאלה העמוקה האם התחושות הללו באמת משקפות את המציאות, או שהן רק אשליה? הוא ... אתמול לבין שבוע שעבר. מבחינת הילד, אירועים שקרו בעבר הרחוק התרחשו אתמול, כי הוא לא מסוגל לתפוס את מושג הזמן. באופן דומה, לילד קטן אין הבדל ברור בין מרחקים שונים. לדוגמה, חפץ שנמצא רחוק נראה לו קרוב, בדיוק כמו ... האלה שאנחנו חווים הם אמיתיים, או רק פרי תודעה סובייקטיבית שלנו? אליעד מרחיב ואומר שאולי כל האירועים מתרחשים במקביל, והזמן והמקום אינם אלא דרך שלנו לסדר את האירועים בצורה מסוימת בראש. מה הסיפור של הסרט הורטון שומע מישהו ממחיש? הסרט ... קול פנימי, או חווה תחושה פנימית עמוקה, שמערערת את כל תפיסת העולם שלו. כאשר האדם מתחיל לשאול שאלות על המקום, הזמן והמציאות עצמה, הוא נכנס לתהליך של בירור פנימי עמוק. הסרט ממחיש שאם האדם יחקור עד הסוף את אותו קול ... הסופי הוא להבין שאתה כבר שם, כבר אלוהים, כבר שלם. אם תבין זאת, כבר לא תצטרך להמשיך לחפש. האם הזמן והמקום אמיתיים? מה המשמעות של הסרט הורטון שומע מישהו? איך להתמודד עם ספקות פנימיים? מה המשמעות של קול פנימי? איך ...

... פרדוקסים של אין סוף, הוכחה שיש אלוהים, הוכחה שאין אלוהים, מהות וצורה, סוגים של מהות, סוגים של צורות, מרחב הזמן, מרחב המקום מהי מהות וצורה, ומה ההבדל ביניהן? אליעד כהן מסביר לעומק את הנושא של מהות וצורה, ומתאר אותן דרך דוגמה ... ניתן לתפיסה או למדידה כלל. לעומת זאת, אין סוף יחסי הוא אינסוף שנתפס ככזה רק ביחס למשהו אחר. למשל, זמן ומקום יכולים להיתפס כאינסופיים באופן יחסי - זמן תמיד אפשר להאריך, ומקום יכול להיות אינסופי כשחושבים עליו באופן יחסי. אבל בפועל, גם הזמן וגם המקום הם צורות בלבד, ולא אינסוף מוחלט. לדוגמה, כשאומרים היקום הוא אינסופי, זו אמירה יחסית בלבד, מכיוון שיש נקודת ייחוס ... מודדים לפיה. האינסוף האמיתי והמוחלט, לפי אליעד, הוא מעבר לכל מדידה והגדרה. לכן, כאשר מדברים על זמן, אפשר להגיד שהזמן הוא אינסופי כי תמיד יש עוד רגע ועוד רגע, אבל ביחס למציאות עצמה - גם הזמן הוא צורה בלבד, ולא מהות מוחלטת. האם אפשר להוכיח את קיום אלוהים באמצעות האינסוף? אליעד כהן מסביר שהשאלה לגבי ... יכול להיות מיוצג או נתפס על ידי צורה כלשהי, בעוד שאין סוף יחסי תמיד מוגדר ביחס למשהו אחר. דוגמת זמן ומקום מופיעה כאן, כי הזמן והמקום הם דוגמאות למציאות בה יש מצבים שנראים כאילו הם אין סופיים, אך בפועל הם מוגבלים ושייכים למציאות יחסית. לאחר ... אין סוף של סוף ואין סוף מוחלט, וההבנה של כל אחד מהם משפיעה על הדרך בה אנחנו תופסים את הזמן, המקום והיקום בכלל. מהות וצורה סוגים של אין סוף הוכחה לקיום אלוהים אין סוף מוחלט ויחסי ההבדל בין מוחלטות ליחסיות

סודות המוח האנושי, זמן ומקום, איך עובד הזיכרון האנושי? פיזיקה, הפילוסופיה של המדע, מרחב הזמן, מרחב המקום, חלומות ושינה, איך המוח זוכר? תחושת הזמן, לחיות את הרגע, כוחו של הרגע הזה מהם המאפיינים של הזמן והזיכרון האנושי? ההרצאה עוסקת בהבנה מעמיקה של המוח האנושי, הזמן והזיכרון. אליעד מדבר על המאפיינים השונים של תחושת הזמן, הזיכרון האנושי, והפילוסופיה שמאחורי התפיסות שלנו את הזמן והמקום. הוא מתאר את המוח האנושי כמציב בפנינו שאלות רבות לגבי איך אנחנו תופסים את הזמן, את הרגע הנוכחי, וכיצד הזיכרון מתפקד בתהליך זה. מהם הרעיונות המרכזיים לגבי הזמן והחיים? אליעד מתחיל בהתייחסות לשאלה הפילוסופית של הזמן. הוא מעלה את הנושא של תחילת השנה החדשה, ומסביר כיצד אנשים נותנים משמעות לימים ולתקופות, כמו ראש השנה או ... אלה הם תוצרים של האמונות והקביעות החברתיות שאנחנו מציבים לעצמנו. המשמעות שהאדם נותן לזמן היא זו שמחוללת את השפעת הזמן על תחושת החיים והמציאות. איך הזמן קשור לתפיסת הזהות שלנו? במהלך ההרצאה, אליעד נכנס לתיאור מעמיק של האני האנושי. הוא מדבר על האני ועל איך תחושת הזמן משפיעה על תחושת הזהות שלנו. לדוגמה, הוא מציין כי הדרך בה אנחנו תופסים את האני קשורה ישירות לזיכרונות שלנו, ... מציע גם להתבונן במושג הזיכרון כמשהו שאנחנו מדמיינים או מתארים, ולא כמשהו קיים באופן מוחלט. איך המוח תופס את הזמן? אליעד ממשיך ומדבר על איך המוח האנושי מעבד את הזמן והזיכרון. הוא מעלה את רעיון שמי שמסוגל לחשוב על הרגע הנוכחי בלבד, בעצם מוותר על כל ההבנה של הזמן כפי שאנחנו מכירים אותו. הוא מתאר את הזמן כחוויות של רגעים שונים שמתקיימים במקביל, ולא כקו ישר של זמן שזורם מכיוון אחד לכיוון אחר. הוא מציע שהמוח שלנו למעשה בונה את זמן על בסיס רגעים שונים שמתאגדים יחד, וכולנו חיים במציאות של הזמן, שהיא יותר פסיכולוגית מאשר פיזית. מהו זיכרון והאם אפשר לחיות בלעדיו? ההרצאה ממשיכה בהסברים על הזיכרון האנושי. אליעד מתאר ... יתמודד עם קושי בזהות העצמית שלו. הוא גם מציע שלמעשה, הזיכרון וההבנה שלנו לגבי העתיד תלויים תמיד בהווה. האם הזמן הוא יצירה של המוח? בהמשך, אליעד מדבר על האפקט של הזמן כמשהו שמובנה במוח שלנו. המוח יוצר את תחושת הזמן על ידי התאמת תחושות ותמונות שהוא מקבל מהחושים. כל מה שאנחנו זוכרים או מדמיינים, כמו גם כל מה שאנחנו צופים בו, הוא מסונן דרך המוח שלנו שמקנה לו משמעויות שונות. ההבנה כאן היא שהזמן לא קיים כמציאות אובייקטיבית, אלא הוא חלק מהתפיסה הסובייקטיבית שלנו. כל מחשבה על עבר או עתיד נבנית על ידי ... מוחלטת. מהו כוחו של הרגע הזה? מהם מאפייני הזיכרון האנושי? האם זמן הוא תופעה אובייקטיבית? איך המוח מעבד את הזמן? מהו הקשר בין הזמן לתחושת הזהות?

סודות המוח האנושי, סודות המקום, סודות הזמן, אין מקום, אין זמן, מימד המקום, מימד הזמן, מרחב המקום, מרחב הזמן, אשליית המקום, אשליית הזמן, תחושת המקום, תחושת הזמן, איך נוצר העולם? מהו הקשר בין מקום וזמן? אליעד כהן מציג רעיון מעניין שמדגיש את התלות ההדדית בין מקום וזמן, תוך שהוא מציין ששני המונחים הללו אינם ... אם נגיד למישהו נפגש בתל אביב בשעה שלוש, הוא לא יוכל להבין את ההקשר מבלי לדעת את שני הפרמטרים: הזמן והמקום. כאשר אחד מהם חסר, לא ניתן להבין את המשמעות של ההודעה. יש צורך בשני מרכיבים - מקום וזמן - ... שמה שנראה לנו כמקום וזמן נפרדים עשוי להיות למעשה שני היבטים שונים של אותו הדבר. האם ניתן להבין את המקום והזמן כמושגים נפרדים? אליעד מציע כי אם היה רק מקום אחד קבוע, אז לא היה צורך בזמן, שכן לא היו ... לא היה צורך במרחב כי כל האירועים היו מתרחשים בו זמנית. רעיון זה מצביע על כך שההבחנה שלנו בין זמן ומקום תלויה בעובדה שיש ריבוי של רגעים וריבוי של מקומות, ולא ניתן להבין אותם כמשהו עצמאי ללא קיום ההיבט השני. ... מקום, אך התחושה שלנו של מרחק נובעת מההבדלים בזמן. לדוגמה, ניתן לדמיין מצב שבו כל התמונות שראינו נותרות על המקום עצמו, והסדר שבו הן מוצגות הוא זה שמייצר את התחושה של הזמן. כיצד נוכל לשנות את תפיסת הזמן והמקום? אליעד מציע כי אם נצליח לשנות את הדרך שבה אנו תופסים את הזמן והמקום, נוכל להבין מציאות שבה הכל מתרחש באותו רגע ובאותו מקום. אם היינו יכולים לראות את כל הרגעים בזמן אחד, ... האובייקטיבית אלא רק תפיסה, נוכל להתחיל לראות את החיים בצורה חדשה. אנחנו לא נהיה מוגבלים יותר על ידי תחושת הזמן והמרחב, וההבנה הזו יכולה לשנות את כל תפיסתנו לגבי הקיום. האם ניתן להוכיח שמקום וזמן קיימים? לסיום, שאלת האם ... קיימים, ושכל מה שקורה קורה באותו מקום, פשוט בזמנים שונים. הוא מאתגר אותנו להפסיק להרגיש מוגבלים על ידי תחושות הזמן והמרחב ולהתמקד בהבנה שהכל עשוי להיות תפיסה פנימית בלבד. מה הקשר בין מקום וזמן? האם מקום וזמן באמת קיימים? ... שונים של אותו הדבר. אם היה רק מקום אחד, או רק זמן אחד, לא הייתה הבחנה ביניהם. מהי תפיסת המקום והזמן? לדברי אליעד, אנו רגילים לחשוב על מקום כעל משהו נפרד מזמן, אך ייתכן שהם רק צורות שונות של אותו דבר. ניתן לדמיין מציאות שבה יש רק מקום אחד קבוע, ואז הזמן לא היה קיים, כי לא היה שינוי. ואם היה רק רגע אחד בזמן, אז כל האירועים היו מתרחשים יחד, ולא היה משמעות למרחב. כלומר, העובדה שאנחנו חווים זמן ומקום נפרדים תלויה בכך שיש ריבוי של רגעים וריבוי של מקומות. האם אפשרי שאין כלל מקום וזמן? אליעד מעלה את ... שונים. לדוגמה, כל מה שאי פעם חווינו קרה באותה נקודה במרחב, אך התחושה שלנו של מרחק נוצרת בגלל חוויית הזמן. ניתן לדמות זאת לרובוט שמציג תמונות בזו אחר זו - כל התמונות כבר קיימות, אך הסדר שבו הן מוצגות ... מעבר בזמן. כיצד נוכל לתפוס את המציאות בצורה אחרת? אליעד מציע שאם נוכל לשנות את הדרך שבה אנו חווים זמן ומקום, נוכל להבין מציאות שבה הכל מתרחש בנקודה אחת. לדוגמה, אם היינו מצליחים לראות את כל הרגעים בו - זמנית, לא הייתה משמעות לתחושת הזמן. באופן דומה, אם היינו יכולים לחוות את כל המקומות כמשהו אחד, לא הייתה משמעות לתחושת המרחב. האם המציאות היא ... רק פרשנות שלנו, כלומר, המציאות עצמה היא אחת וקבועה, אך התודעה שלנו מפרקת אותה לרגעים נפרדים. כיצד קשורה תפיסת המקום והזמן לתודעה שלנו? אליעד מסביר שהמקום והזמן קיימים בראש שלנו כתפיסה, וייתכן שהם אינם קיימים מחוץ לתודעה. כלומר, ייתכן שכל החוויה שלנו של העולם היא רק ... העולם אינו מחוץ לנו אלא חלק מהתודעה שלנו. מה משמעות היכולת לערער על הקיום של מקום וזמן? אם נבין שהמקום והזמן הם לא מחויבים אלא רק תפיסה שלנו, נוכל להתחיל לראות את המציאות בצורה חדשה. נוכל להפסיק להיות תלויים בתחושת המקום והזמן ולהבין שהם רק מבנים מחשבתיים. הדבר הזה יכול לשנות לחלוטין את הדרך שבה אנו חווים את החיים, כי לא ... על התודעה, ייתכן שהם אינם קיימים כשלעצמם, אלא רק בתפיסה שלנו. לסיכום אליעד עוסק בשאלות יסודיות על טבעם של המקום והזמן ומעלה אפשרות שהמציאות אינה כפי שאנו חווים אותה. אולי מקום וזמן הם לא באמת קיימים, אלא רק תפיסה שלנו. ...

מקום וזמן, זמן בלי מקום, מקום בלי זמן, תחושה של זמן, תחושה של מקום, מימד זמן, מימד מקום, מרחב המקום, מרחב הזמן, מה זה זמן? מה זה מקום? תחושת זמן, תחושת מקום האם אפשר לחוות זמן ללא מקום או מקום ללא זמן? אליעד כהן מסביר על האפשרות לחוות זמן ומקום כמרכיבים נפרדים או בלתי תלויים זה בזה. הוא מתחיל בכך שההפרדה ביניהם בחוויה הרגשית או התודעתית היא נושא שמצריך ... מישהו אומר בוא ניפגש בשעה שבע, בלי לומר איפה, השאלה מיד תהיה אבל איפה?. באותה מידה, להגיד רק את המקום בלי זמן, גם הוא ייצור תחושת חסר: ניפגש בחיפה - אבל מתי? משמע שהמוח והחוויה תופסים זמן ומקום כקשורים זה בזה, אך עדיין קיימת השאלה האם בכל זאת ניתן לחוות רק אחד מהם. מה זה לחוות רק ... זה בלתי אפשרי. הוא מסביר זאת דרך דוגמה: אם נשאל אדם מה קרה בפיגוע מסוים, הוא יחשוב מיד על המקום שבו התרחש הפיגוע, לדוגמה בירושלים. כלומר, האירוע עצמו מחבר מיד תחושת זמן לתחושת מקום. אין משמעות לאירוע או לזיכרון ... מה ההבדל בין רק זמן לרק מקום באופן יחסי? אליעד כהן מסביר שהחוויה האנושית לעולם אינה מופרדת לגמרי בין זמן ומקום, אך מבחינה יחסית אפשר לומר שלפעמים החוויה מתמקדת יותר באחד מהם ופחות בשני. לדוגמה, אם אדם נמצא באירוע טראומטי, יתכן ויזכור יותר את הזמן המדויק של האירוע מאשר את המקום, או להיפך. אליעד מציין שכאשר שואלים אדם על משהו שקרה לו, לעיתים ייזכר יותר במקום ופחות בזמן, ולעיתים ההיפך. מכאן שהחוויה של זמן ומקום יכולה להיות מודגשת יותר או פחות, אבל לעולם אינה יכולה להיות מנותקת באופן מוחלט. מה הקשר בין אני ללא ... בין המושגים אני ולא אני. הוא מסביר שבדיוק כמו שאין משמעות לאני בלי לא אני, כך אין משמעות אמיתית למקום בלי זמן או לזמן בלי מקום. הוא מדגים זאת במחשבה פשוטה: כשאדם חושב על אני הוא מיד מבחין בעצמו לעומת כל מה שאינו הוא, וזה ... החשיבה הבסיסית של האדם. המוח מחבר תמיד בין שני המושגים ולכן לא יכול להפריד ביניהם לגמרי. איך השאלות על זמן ומקום מתקשרות לשינויים ברצון? בסיום ההרצאה אליעד כהן קושר את השאלות הללו לנושא הרצון. הוא אומר שלפעמים אנשים רוצים לשלוט ... כאן, הוא מדגיש שאין באמת אפשרות לשלוט ברצון בצורה מוחלטת, בדיוק כמו שאי אפשר להפריד לחלוטין בין מושגים כמו זמן ומקום. הוא נותן דוגמה של רצון שמנסה לשלוט ברצון אחר, ומראה שהדבר מוביל למעגל אינסופי ולסתירות פנימיות. הרצון לשלוט ברצון ... ההרצאה עם המסקנה הברורה שהחוויה האנושית תמיד מערבת יחד מושגים שמשלימים אחד את השני, ואין להפריד ביניהם באופן מוחלט. זמן ומקום, טוב ורע, אני ולא אני - כולם מושגים שהמוח האנושי חייב לחוות יחד כדי שיהיו בעלי משמעות אמיתית. מה זה זמן ומקום? האם ניתן לחוות זמן בלי מקום? מה הקשר בין אני ללא אני? למה אי אפשר להפריד בין טוב לרע? תחושת זמן ומקום