האינטרס של הצד השני, להיות קשוב לזולת, להיות קשוב לאחר, לראות את ההפך, הצד השני של המטבע, להתחבר לאנשים, רצון האחר, מערכות יחסים, להיצמד לאמת, רצון לתת, רצון לקבל
איך להבין את האינטרס של הצד השני?
כדי לפתח יכולת אמיתית להבין את הזולת ולשפר מערכות יחסים, יש צורך עמוק לראות את האינטרס של הצד השני. אליעד כהן מסביר שאדם מתמקד פעמים רבות באינטרסים שלו ובמה שהוא רוצה, ושוכח לבדוק מה האדם השני באמת רוצה, צריך או חושב. הטעות המרכזית היא ההיצמדות העיקשת לנקודת המבט העצמית, ללא נכונות לראות את הצד השני של המטבע.
מדוע צריך לבדוק את האמת של הצד השני?
כדי להגיע להרמוניה או הבנה אמיתית, לא מספיק לדעת מה אתה רוצה מהאחר. יש לשאול את עצמך מה האחר באמת רוצה ממך ומה האינטרס שלו ביחס אליך. אליעד מדגים זאת במצבים פשוטים וגם מורכבים. לדוגמה, אדם רוצה עזרה מאדם אחר. במקום לשאול רק "איך אשיג ממנו את מה שאני רוצה?", הוא חייב לשאול "מה האדם השני רוצה ממני?", "מה האינטרס שלו?", "מה הוא צריך כדי להיות מעוניין לעזור לי?". אם האדם השני לא מעוניין לעזור, יש לכך סיבה שיש להבין אותה, ורק מתוך הבנה אמיתית של הסיבה הזו ניתן יהיה ליצור תקשורת בונה יותר.
האם לראות את ההפך זה דבר פשוט או קשה?
אליעד מסביר שכאשר אנשים חושבים שלראות את ההפך של דעתם זה דבר קשה, עצם החשיבה הזו מעידה שהם לא באמת רואים את ההפך. ייתכן שההיפך של מה שאתה חושב הוא הדבר הכי הגיוני והכי נכון, אבל מכיוון שאתה נעול על ההנחה הראשונית שלך, אתה מתקשה לראות זאת. הוא מדגיש שהיכולת לראות את הצד השני ואת ההיגיון שבדבריו, גם כאשר זה מנוגד לאינטרס או לרצון שלך, היא כלי חיוני להשגת שקט נפשי והרמוניה.
למה התבודדות של תלונות לא מועילה?
אליעד מתייחס לרעיון של רבי נחמן מברסלב ומסביר על שני סוגים של התבודדות: תלונות, וריצוי ופיוס. כשהאדם מתבודד בתלונות, הוא מתמקד במה שחסר לו ובמה שהמציאות לא נותנת לו. התוצאה היא שהמציאות "מתנגדת" לו עוד יותר והוא נשאר תקוע במצוקותיו. לעומת זאת, ריצוי ופיוס משמעותם להכיר בכך שלא מגיע לך דבר, להבין את המציאות ולהסכים איתה באמת. רק כך ניתן להגיע לפיוס פנימי אמיתי ולקבל את מה שאתה באמת צריך, ולא רק את מה שאתה חושב שמגיע לך.
לדוגמה, אליעד מספר על משה רבנו, שלא נכנס לארץ ישראל כי הוא התעקש על "מגיע לי" - כלומר, ניסה בכוח להשיג את מה שרצה. אליעד מסביר שהגישה הנכונה יותר היא לבקש מתוך הבנה, לא מתוך דרישה או תחושת צדק עצמי.
למה לא מספיק לחשוב על עצמך כשאתה רוצה עזרה?
אליעד מביא דוגמה של אדם המבקש משהו מאחר בצורה לא נעימה. אם הצד השני מרגיש שהוא לא נספר ושיש פה התמקדות רק באינטרס העצמי, הדבר גורם לו דווקא לא לרצות לעזור. לעומת זאת, אם אדם מגיע בגישה של הבנה ורגישות כלפי הצרכים של הצד השני, יש סיכוי גבוה הרבה יותר שהבקשה שלו תתקבל.
הוא מדגים זאת על מערכת יחסים זוגית, שבה אדם אחד מתלונן, "אוהב אותי, תבין אותי, " אך הצד השני רק מתרחק כי מרגיש שהבקשה היא חד - צדדית וממוקדת בעצמה. הגישה הנכונה היא להבין מה באמת עובר על הצד השני, מה הוא צריך, ולמה הוא פועל כפי שהוא פועל.
מה הקשר בין לראות את ההפך ליכולת לפתור בעיות בחיים?
לראות את ההפך משמעותו לקחת את מה שאתה חושב על בעיה מסוימת ולהטיל ספק בכל הנחות היסוד שלך. לדוגמה, אדם שטוען שהוא לא מצליח לצאת ממעגל...
כדי לפתח יכולת אמיתית להבין את הזולת ולשפר מערכות יחסים, יש צורך עמוק לראות את האינטרס של הצד השני. אליעד כהן מסביר שאדם מתמקד פעמים רבות באינטרסים שלו ובמה שהוא רוצה, ושוכח לבדוק מה האדם השני באמת רוצה, צריך או חושב. הטעות המרכזית היא ההיצמדות העיקשת לנקודת המבט העצמית, ללא נכונות לראות את הצד השני של המטבע.
מדוע צריך לבדוק את האמת של הצד השני?
כדי להגיע להרמוניה או הבנה אמיתית, לא מספיק לדעת מה אתה רוצה מהאחר. יש לשאול את עצמך מה האחר באמת רוצה ממך ומה האינטרס שלו ביחס אליך. אליעד מדגים זאת במצבים פשוטים וגם מורכבים. לדוגמה, אדם רוצה עזרה מאדם אחר. במקום לשאול רק "איך אשיג ממנו את מה שאני רוצה?", הוא חייב לשאול "מה האדם השני רוצה ממני?", "מה האינטרס שלו?", "מה הוא צריך כדי להיות מעוניין לעזור לי?". אם האדם השני לא מעוניין לעזור, יש לכך סיבה שיש להבין אותה, ורק מתוך הבנה אמיתית של הסיבה הזו ניתן יהיה ליצור תקשורת בונה יותר.
האם לראות את ההפך זה דבר פשוט או קשה?
אליעד מסביר שכאשר אנשים חושבים שלראות את ההפך של דעתם זה דבר קשה, עצם החשיבה הזו מעידה שהם לא באמת רואים את ההפך. ייתכן שההיפך של מה שאתה חושב הוא הדבר הכי הגיוני והכי נכון, אבל מכיוון שאתה נעול על ההנחה הראשונית שלך, אתה מתקשה לראות זאת. הוא מדגיש שהיכולת לראות את הצד השני ואת ההיגיון שבדבריו, גם כאשר זה מנוגד לאינטרס או לרצון שלך, היא כלי חיוני להשגת שקט נפשי והרמוניה.
למה התבודדות של תלונות לא מועילה?
אליעד מתייחס לרעיון של רבי נחמן מברסלב ומסביר על שני סוגים של התבודדות: תלונות, וריצוי ופיוס. כשהאדם מתבודד בתלונות, הוא מתמקד במה שחסר לו ובמה שהמציאות לא נותנת לו. התוצאה היא שהמציאות "מתנגדת" לו עוד יותר והוא נשאר תקוע במצוקותיו. לעומת זאת, ריצוי ופיוס משמעותם להכיר בכך שלא מגיע לך דבר, להבין את המציאות ולהסכים איתה באמת. רק כך ניתן להגיע לפיוס פנימי אמיתי ולקבל את מה שאתה באמת צריך, ולא רק את מה שאתה חושב שמגיע לך.
לדוגמה, אליעד מספר על משה רבנו, שלא נכנס לארץ ישראל כי הוא התעקש על "מגיע לי" - כלומר, ניסה בכוח להשיג את מה שרצה. אליעד מסביר שהגישה הנכונה יותר היא לבקש מתוך הבנה, לא מתוך דרישה או תחושת צדק עצמי.
למה לא מספיק לחשוב על עצמך כשאתה רוצה עזרה?
אליעד מביא דוגמה של אדם המבקש משהו מאחר בצורה לא נעימה. אם הצד השני מרגיש שהוא לא נספר ושיש פה התמקדות רק באינטרס העצמי, הדבר גורם לו דווקא לא לרצות לעזור. לעומת זאת, אם אדם מגיע בגישה של הבנה ורגישות כלפי הצרכים של הצד השני, יש סיכוי גבוה הרבה יותר שהבקשה שלו תתקבל.
הוא מדגים זאת על מערכת יחסים זוגית, שבה אדם אחד מתלונן, "אוהב אותי, תבין אותי, " אך הצד השני רק מתרחק כי מרגיש שהבקשה היא חד - צדדית וממוקדת בעצמה. הגישה הנכונה היא להבין מה באמת עובר על הצד השני, מה הוא צריך, ולמה הוא פועל כפי שהוא פועל.
מה הקשר בין לראות את ההפך ליכולת לפתור בעיות בחיים?
לראות את ההפך משמעותו לקחת את מה שאתה חושב על בעיה מסוימת ולהטיל ספק בכל הנחות היסוד שלך. לדוגמה, אדם שטוען שהוא לא מצליח לצאת ממעגל...
- איך לראות את הצד השני?
- למה חשוב להבין את הזולת?
- מה זה ריצוי ופיוס לפי רבי נחמן?
- כיצד להתאחד עם המציאות?
- למה צריך לבדוק את ההנחות שלנו?
- איך להבין את האינטרס של מישהו אחר?
050-3331-331