האם אפשר לחוות כל תחושה או חוויה בלי שהגוף יהיה נוכח בה?

אליעד כהן פותח בדיון עמוק ויסודי סביב השאלה האם ניתן לחוות חוויות, תחושות ורגשות מבלי שהגוף עצמו יהיה נוכח באותו מקום שבו מתרחשת החוויה. כדי להבהיר זאת, אליעד מביא דוגמא של אדם שרוצה לטייל בהוואי, ומעלה את השאלה האם אותו אדם יכול להרגיש את התחושה של חופש, הנאה וכיף שמרגישים בחופשה בהוואי, מבלי לטוס פיזית למקום עצמו.

הדיון מתפתח לכיוון של בירור עמוק: מדוע האדם בכלל מעוניין בגוף כדי לחוש תחושות מסוימות? אליעד מסביר שהסיבה שאדם מזדהה עם בני משפחתו או עם אנשים אחרים סביבו היא משום שהוא מזדהה מלכתחילה עם הגוף. אם האדם היה מאמין באמת שניתן לחוות הכל ללא גוף, הוא לא היה חש צורך להזדהות עם אנשים אחרים דרך הגוף. ההזדהות עם הגוף היא זו שקושרת אותו למשפחה או לאנשים אחרים, וזו הסיבה שבני אדם לא חווים מציאות בצורה משוחררת לחלוטין מגופם.

האם ניתן להרגיש הנאה וחופש בלי הגוף?

אליעד ממשיך לנתח ולחדד את הנושא, כשהוא מסביר מה זה בכלל אומר "להרגיש הנאה" או "לחוות חופש" בלי שהגוף יהיה נוכח פיזית. הוא מדגים זאת עם דוגמא פשוטה: כאשר אדם הולך לים ומרגיש חופש, זה משום שהים מייצג עבורו מרחב פתוח ותחושת שחרור, בניגוד לסגירות של משרד. אבל תחושת החופש עצמה לא נמצאת בים אלא בתודעה של האדם עצמו. אם האדם יצליח לשנות את תפיסתו ותחושותיו, הוא יוכל לחוש את אותה חווית חופש גם כשהוא במשרד סגור לחלוטין.

איך כוח המחשבה יכול ליצור מציאות פיזית?

בהמשך, אליעד משתמש בהסבר של רבי נחמן מברסלב מ"ליקוטי מוהר"ן", לפיו אם אדם יחזק את מחשבתו בצורה מספקת, הוא יכול ליצור מציאות מוחשית חדשה. למשל, אם אדם יפתח את ידו וידמיין בחוזקה שיש בידו כסף, הוא יוכל ממש להאמין שיש בידו כסף. הסיבה שזה לא עובד במציאות היומיומית של רוב האנשים היא שהם לא מאמינים לעצמם באמת ובתמים, הם מטילים ספק. לדוגמה, אם אדם יאמר לעצמו שיש לו כסף, אך עדיין יבדוק את היד כדי לוודא, זה מעיד על חוסר אמונה. חוסר אמונה זה הוא הסיבה לכך שכוח המחשבה לא הופך למציאות באופן מידי.

מדוע אדם רוצה לנסוע למקומות רחוקים אם הוא יכול לחוות הכל כאן ועכשיו?

אליעד מתייחס גם לשאלה הפשוטה והפרקטית יותר: מדוע אנשים בכל זאת רוצים לטוס לחו"ל, לטייל בעולם או להגיע למקומות חדשים, אם תאורטית הם יכולים לחוות את כל הרגשות והתחושות כאן ועכשיו בכוח המחשבה והדמיון? התשובה שאליעד נותן היא שאנשים נוסעים למקומות חדשים בגלל תחושה של חוסר אמונה. האדם לא מאמין שיכול להיות לו באמת טוב כאן ועכשיו, ולכן הוא מחפש את הטוב במקום אחר. אילו האדם היה משוכנע שהטוב קיים כאן, הוא לא היה מחפש אותו בחוץ.

כיצד אפשר להרגיש תחושה שלא חווית אף פעם?

אליעד מסביר שגם אם אדם מעולם לא היה במקום מסוים, אין שום סיבה שהוא לא יוכל לחוות תחושות הקשורות לאותו מקום, כי תחושות הן חוויה פנימית של האדם עצמו, ומקורן בתפיסה שלו. אך נשאלת שאלה עמוקה יותר: האם אפשר להרגיש תחושה שמעולם לא נחוותה או שאין עליה...