5:13יעוץ למנהלים, ניהול מנהלים בארגון, הכשרת מנהלים, איך לנהל מנהלים? אימון למנהלים, איך לנהל עובדים? הכשרת עובדים, איך ללמד עובדים? איך להכשיר עובדים? פיתוח עובדים, התפתחות העובדים בארגון
כיצד לנהל מנהלים בארגון בצורה נכונה?
אחת הטעויות הנפוצות ביותר בארגונים היא ההתנהלות של מנהלים בכירים מול מנהלים זוטרים או מנהלים תחתיהם. כדי להבין כיצד יש לנהל מנהלים בצורה נכונה, חשוב תחילה להבחין בין שני סוגים שונים של עובדים בארגון.
מה ההבדל בין עובדים רובוטיים למנהלים חכמים?
אליעד כהן מסביר שבכל ארגון ישנם עובדים המבצעים פעולות פשוטות, מוגדרות, וברורות - עובדים אלה משמשים למעשה כתחליף זול לרובוטים. לעובדים אלה מומלץ אפילו לא להחזיק ביכולת שכלית גבוהה מדי, אלא דווקא בשכל מוגבל שמאפשר להם לבצע משימות באופן אוטומטי בלבד. אם עובדים אלה יהיו חכמים מדי, הם עשויים להתחיל לחשוב מעבר לתפקידם הבסיסי ולעשות פעולות שיכולות לפגוע בתפקודם ובהתנהלות הארגונית התקינה.
לעומתם, בארגון ישנם גם מנהלים, אשר מומלץ שיהיו בעלי יכולת חשיבה מפותחת ויכולת קבלת החלטות עצמאית. לפעמים מנהלים בכירים חוששים ממנהלים זוטרים חכמים מדי, מתוך חשש שהם יהיו לא נאמנים, יבגדו באמון הארגון, או ינסו לתפוס את מקומם. אולם, לדברי אליעד, זוהי חשיבה שגויה שמאפיינת דווקא מנהלים שאינם חכמים מספיק בעצמם. מנהל בכיר שהוא באמת חכם לא יחשוש מעובדיו החכמים, אלא להיפך - יראה בהם יתרון ארגוני, וישתמש באינטליגנציה שלהם לקידום משותף והצלחה כוללת.
כיצד מנהלים הופכים בטעות את המנהלים תחתיהם ל"רובוטים"?
אחת הטעויות הנפוצות בניהול מנהלים היא להגיד למנהל באופן ישיר וחד - משמעי מה עליו לעשות, בלי להסביר לו את ההיגיון מאחורי ההחלטות. לדוגמה, כאשר מנהל זוטר עושה טעות, המנהל הבכיר פשוט אומר לו באופן קצר וישיר "זו טעות, תעשה אחרת", או "אתה צריך לעשות ככה ולא ככה". בשיטה זו אמנם המנהל מקבל פתרון מהיר לבעיה, אך הוא הופך בהדרגה לרובוט שמבצע פקודות בלי הבנה של הסיבה שמאחוריהן.
כאשר מנהל אינו מבין את ההיגיון של ההחלטות, הוא לא באמת ילמד כיצד להימנע מהטעות בפעמים הבאות. מעבר לכך, הוא עשוי להתעצבן, להרגיש מושפל, ולאבד את האמון בעצמו וביכולת החשיבה שלו, עד למצב שהוא מוותר על החשיבה העצמאית לחלוטין.
למה חשוב להסביר את ההיגיון ולא רק לתת הוראות?
האפשרות הנכונה והיעילה יותר, לפי אליעד, היא להשקיע זמן וסבלנות ולהסביר למנהל שמתחתיך את ההיגיון שעומד מאחורי ההחלטות. כאשר מנהל מבין את ההיגיון, הוא יכול לחשוב באופן עצמאי גם בעתיד, ולקבל החלטות טובות יותר באופן עקבי, ללא צורך בהתערבות מתמדת מצד המנהל שמעליו.
אף על פי שדרך זו מצריכה השקעת זמן רב יותר בטווח הקצר, היא משתלמת מאוד בטווח הארוך. מנהל שמבין את העקרונות וההיגיון של ההחלטות שהוא מקבל יהפוך במהרה לנכס לארגון, שכן הוא לא יצטרך להישען באופן קבוע על הכוונה והנחיות מדויקות בכל צעד.
מה המשמעות של המשפט "מי שלא מוכן לסבול קצת יסבול הרבה" בניהול מנהלים?
אליעד מדגיש את החשיבות של השקעה מוקדמת ומדויקת בהסברים למנהלים הזוטרים. מי שלא יהיה מוכן להשקיע את הזמן והמאמץ עכשיו - כלומר, לסבול קצת - ייאלץ להתמודד עם בעיות רבות בעתיד, כמו טעויות חוזרות, השקעת זמן גדולה פי כמה לתיקון הטעויות האלו, ואפילו טעויות שהמנהל העליון לא מודע להן כי העובד לא מסוגל לחשוב עצמאית.
האם כדאי למנוע ממנהלים להיות חכמים מדי מחשש לפגיעה בארגון?
אליעד כהן מסביר שחשש זה מיותר, ואף מזיק. יש מנהלים שחוששים שמנהל חכם מדי יחשוף חולשות שלהם, יתחיל לחפש עבודה בארגון מתחרה, או שינסה לתפוס את מקומם. אך זהו פחד שנובע מחוסר ביטחון ומחוסר חכמה של המנהל הבכיר עצמו. מנהל שבאמת בטוח בעצמו, מבין שלעבוד עם אנשים חכמים הוא יתרון עצום, ושדווקא אנשים חכמים הם אלה שיסייעו לקדם את הארגון בצורה הטובה ביותר.
כאשר המנהל העליון הוא חכם ובטוח בעצמו, הוא אינו חושש מעובדים חכמים אלא להיפך, הוא מבין שהאינטרסים משותפים ושהם יכולים לצמוח ולהצליח יחד.
מה היתרון הגדול בהכשרת מנהלים לחשיבה עצמאית?
כאשר מנהל בכיר משקיע בהכשרה יסודית של המנהלים תחתיו, ומסביר להם את ההיגיון שמאחורי ההחלטות, הוא למעשה משחרר את עצמו מנטל עתידי כבד של תיקון טעויות. הוא מבטיח שמנהלים אלו יוכלו לנהל טוב יותר, לחשוב בהיגיון הנכון, ולהגיע בעצמם למסקנות הנכונות ללא צורך בהכוונה בלתי פוסקת. תהליך זה מבטיח התפתחות טובה יותר של המנהלים בארגון ושל הארגון כולו.
אחת הטעויות הנפוצות ביותר בארגונים היא ההתנהלות של מנהלים בכירים מול מנהלים זוטרים או מנהלים תחתיהם. כדי להבין כיצד יש לנהל מנהלים בצורה נכונה, חשוב תחילה להבחין בין שני סוגים שונים של עובדים בארגון.
מה ההבדל בין עובדים רובוטיים למנהלים חכמים?
אליעד כהן מסביר שבכל ארגון ישנם עובדים המבצעים פעולות פשוטות, מוגדרות, וברורות - עובדים אלה משמשים למעשה כתחליף זול לרובוטים. לעובדים אלה מומלץ אפילו לא להחזיק ביכולת שכלית גבוהה מדי, אלא דווקא בשכל מוגבל שמאפשר להם לבצע משימות באופן אוטומטי בלבד. אם עובדים אלה יהיו חכמים מדי, הם עשויים להתחיל לחשוב מעבר לתפקידם הבסיסי ולעשות פעולות שיכולות לפגוע בתפקודם ובהתנהלות הארגונית התקינה.
לעומתם, בארגון ישנם גם מנהלים, אשר מומלץ שיהיו בעלי יכולת חשיבה מפותחת ויכולת קבלת החלטות עצמאית. לפעמים מנהלים בכירים חוששים ממנהלים זוטרים חכמים מדי, מתוך חשש שהם יהיו לא נאמנים, יבגדו באמון הארגון, או ינסו לתפוס את מקומם. אולם, לדברי אליעד, זוהי חשיבה שגויה שמאפיינת דווקא מנהלים שאינם חכמים מספיק בעצמם. מנהל בכיר שהוא באמת חכם לא יחשוש מעובדיו החכמים, אלא להיפך - יראה בהם יתרון ארגוני, וישתמש באינטליגנציה שלהם לקידום משותף והצלחה כוללת.
כיצד מנהלים הופכים בטעות את המנהלים תחתיהם ל"רובוטים"?
אחת הטעויות הנפוצות בניהול מנהלים היא להגיד למנהל באופן ישיר וחד - משמעי מה עליו לעשות, בלי להסביר לו את ההיגיון מאחורי ההחלטות. לדוגמה, כאשר מנהל זוטר עושה טעות, המנהל הבכיר פשוט אומר לו באופן קצר וישיר "זו טעות, תעשה אחרת", או "אתה צריך לעשות ככה ולא ככה". בשיטה זו אמנם המנהל מקבל פתרון מהיר לבעיה, אך הוא הופך בהדרגה לרובוט שמבצע פקודות בלי הבנה של הסיבה שמאחוריהן.
כאשר מנהל אינו מבין את ההיגיון של ההחלטות, הוא לא באמת ילמד כיצד להימנע מהטעות בפעמים הבאות. מעבר לכך, הוא עשוי להתעצבן, להרגיש מושפל, ולאבד את האמון בעצמו וביכולת החשיבה שלו, עד למצב שהוא מוותר על החשיבה העצמאית לחלוטין.
למה חשוב להסביר את ההיגיון ולא רק לתת הוראות?
האפשרות הנכונה והיעילה יותר, לפי אליעד, היא להשקיע זמן וסבלנות ולהסביר למנהל שמתחתיך את ההיגיון שעומד מאחורי ההחלטות. כאשר מנהל מבין את ההיגיון, הוא יכול לחשוב באופן עצמאי גם בעתיד, ולקבל החלטות טובות יותר באופן עקבי, ללא צורך בהתערבות מתמדת מצד המנהל שמעליו.
אף על פי שדרך זו מצריכה השקעת זמן רב יותר בטווח הקצר, היא משתלמת מאוד בטווח הארוך. מנהל שמבין את העקרונות וההיגיון של ההחלטות שהוא מקבל יהפוך במהרה לנכס לארגון, שכן הוא לא יצטרך להישען באופן קבוע על הכוונה והנחיות מדויקות בכל צעד.
מה המשמעות של המשפט "מי שלא מוכן לסבול קצת יסבול הרבה" בניהול מנהלים?
אליעד מדגיש את החשיבות של השקעה מוקדמת ומדויקת בהסברים למנהלים הזוטרים. מי שלא יהיה מוכן להשקיע את הזמן והמאמץ עכשיו - כלומר, לסבול קצת - ייאלץ להתמודד עם בעיות רבות בעתיד, כמו טעויות חוזרות, השקעת זמן גדולה פי כמה לתיקון הטעויות האלו, ואפילו טעויות שהמנהל העליון לא מודע להן כי העובד לא מסוגל לחשוב עצמאית.
האם כדאי למנוע ממנהלים להיות חכמים מדי מחשש לפגיעה בארגון?
אליעד כהן מסביר שחשש זה מיותר, ואף מזיק. יש מנהלים שחוששים שמנהל חכם מדי יחשוף חולשות שלהם, יתחיל לחפש עבודה בארגון מתחרה, או שינסה לתפוס את מקומם. אך זהו פחד שנובע מחוסר ביטחון ומחוסר חכמה של המנהל הבכיר עצמו. מנהל שבאמת בטוח בעצמו, מבין שלעבוד עם אנשים חכמים הוא יתרון עצום, ושדווקא אנשים חכמים הם אלה שיסייעו לקדם את הארגון בצורה הטובה ביותר.
כאשר המנהל העליון הוא חכם ובטוח בעצמו, הוא אינו חושש מעובדים חכמים אלא להיפך, הוא מבין שהאינטרסים משותפים ושהם יכולים לצמוח ולהצליח יחד.
מה היתרון הגדול בהכשרת מנהלים לחשיבה עצמאית?
כאשר מנהל בכיר משקיע בהכשרה יסודית של המנהלים תחתיו, ומסביר להם את ההיגיון שמאחורי ההחלטות, הוא למעשה משחרר את עצמו מנטל עתידי כבד של תיקון טעויות. הוא מבטיח שמנהלים אלו יוכלו לנהל טוב יותר, לחשוב בהיגיון הנכון, ולהגיע בעצמם למסקנות הנכונות ללא צורך בהכוונה בלתי פוסקת. תהליך זה מבטיח התפתחות טובה יותר של המנהלים בארגון ושל הארגון כולו.
- ניהול מנהלים
- כיצד להכשיר עובדים?
- פיתוח עובדים בארגון
- ניהול עובדים חכמים
- ניהול יעיל בארגון
איך לנהל מנהלים בצורה נכונה?
אחת הטעויות הנפוצות שעושים מנהלים היא ההתנהלות עם העובדים שלהם, במיוחד כאשר מדובר במנהלים שמנהלים אחרים תחתיהם. קיימים שני סוגי עובדים בארגון - יש את העובדים שברוב המקרים מבצעים עבודה חוזרת, פשוטה, מוגדרת וברורה. עובדים אלו משמשים כמעט כתמורה לרובוט, כלומר, אין צורך לחשוב יותר מדי, רק לבצע את הפעולות בצורה מדויקת. הם לא נדרשים לחשוב מעבר למשימה ולבצע אותה באופן אוטומטי.
מצד שני, יש את המנהלים שחשוב שיהיו חכמים ועם יכולת חשיבה עצמאית. הרבה פעמים, ישנה נטייה לחשוב שעדיף שמנהלים לא יהיו חכמים מדי, מחשש שהם עלולים להיות לא נאמנים או אפילו לבגוד במערכת. אולם, זו מחשבה של מנהלים לא חכמים מספיק, כי אם הם היו חכמים יותר הם היו מבינים שזה דווקא יתרון שיצליחו להסתדר עם עובדים חכמים, ושהם לא צריכים לדאוג שמישהו יתפוס את מקומם.
מהם היתרונות והחסרונות של "להיות רובוט" מול "להיות עצמאי" בעבודה?
לעיתים, מנהלים טועים כשהם רואים את המנהל שלהם עושה טעות, ואז במקום להסביר לו את הדרך הנכונה או לשוחח על איך הוא הגיע למסקנה, הם פשוט מציעים לו את התשובה הישירה. הטעות כאן היא שהמנהל הופך את המנהל שמתחתיו לרובוט, כזה שלא מסוגל לחשוב בעצמו. במקום להסביר את ההיגיון שמאחורי ההחלטות, מנהלים לעיתים מעדיפים לייעץ באופן ישיר - "תעשה ככה, לא טוב תעשה אחרת".
מצד אחד, זה הרבה יותר קצר ויעיל מבחינת הזמן, אבל מצד שני, המנהל לא מבין את ההיגיון מאחורי הפעולה, ולכן יש סיכוי שהוא ימשיך לעשות את אותה הטעות בעתיד או אפילו יהפוך לרובוט שיבצע את ההוראות מבלי להבין למה.
אופציה אחרת היא להשקיע יותר זמן בהסבר על ההיגיון שמאחורי הפעולה. גם אם זה ידרוש יותר זמן וסבלנות, זה חשוב כי ברגע שהמנהל מבין את ההיגיון, הוא יוכל להפעיל אותו בצורה עצמאית בעתיד. הדרך הזו עשויה להיות ארוכה יותר, אך היא חסכונית בטווח הארוך, שכן המנהל לא יזדקק להכוונה כל הזמן ויתפוס את ההיגיון שמניע את ההחלטות.
מה המשמעות של "לסבול קצת" כדי להימנע מבעיות בעתיד?
הגישה של "מי שלא מוכן לסבול קצת, יסבול הרבה" מתייחסת לכך שצריך להשקיע זמן ומאמץ על מנת להסביר את ההיגיון למנהל תחתיך. אם לא תעשה זאת, אתה עשוי למצוא את עצמך בבעיה עתידית, כיוון שהמנהל ימשיך לעשות טעויות שבסופו של דבר יציבו אותך במצב קשה יותר. חוסר ההשקעה בהסברים עכשיו, יוביל להוצאות זמן וכסף נוספות בעתיד כאשר תצטרך לתקן את טעויותיו שוב ושוב.
האם כדאי למנוע ממנהל להיות חכם מדי?
היו שמציעים שמנהל לא צריך להיות חכם מדי, מחשש שמא הוא יבין את מה שקורה בארגון ויתחיל לפתח אינטרסים אישיים שיכולים להזיק למנהל שמעליו. אחד החששות הוא שמנהל חכם מדי יכול להתחיל לחפש עבודה במקום אחר או להרגיש שהוא יכול "לעבוד" על המנהל שמעליו.
אליעד מציין שזו מחשבה של מנהל שלא באמת מבין את היתרונות של עבודה עם אנשים חכמים. אם המנהל מעליך חכם מספיק, הוא לא צריך לחשוש ממנהלים חכמים בתחתית, כי הוא יוכל להתמודד איתם בצורה טובה יותר ולהסביר להם את הדרך הנכונה. הבעיה מתחילה כאשר המנהל בעצמו לא חכם מספיק, ואז הוא באמת יכול לפחד שמישהו אחר ייקח את מקומו.
אחת הטעויות הנפוצות שעושים מנהלים היא ההתנהלות עם העובדים שלהם, במיוחד כאשר מדובר במנהלים שמנהלים אחרים תחתיהם. קיימים שני סוגי עובדים בארגון - יש את העובדים שברוב המקרים מבצעים עבודה חוזרת, פשוטה, מוגדרת וברורה. עובדים אלו משמשים כמעט כתמורה לרובוט, כלומר, אין צורך לחשוב יותר מדי, רק לבצע את הפעולות בצורה מדויקת. הם לא נדרשים לחשוב מעבר למשימה ולבצע אותה באופן אוטומטי.
מצד שני, יש את המנהלים שחשוב שיהיו חכמים ועם יכולת חשיבה עצמאית. הרבה פעמים, ישנה נטייה לחשוב שעדיף שמנהלים לא יהיו חכמים מדי, מחשש שהם עלולים להיות לא נאמנים או אפילו לבגוד במערכת. אולם, זו מחשבה של מנהלים לא חכמים מספיק, כי אם הם היו חכמים יותר הם היו מבינים שזה דווקא יתרון שיצליחו להסתדר עם עובדים חכמים, ושהם לא צריכים לדאוג שמישהו יתפוס את מקומם.
מהם היתרונות והחסרונות של "להיות רובוט" מול "להיות עצמאי" בעבודה?
לעיתים, מנהלים טועים כשהם רואים את המנהל שלהם עושה טעות, ואז במקום להסביר לו את הדרך הנכונה או לשוחח על איך הוא הגיע למסקנה, הם פשוט מציעים לו את התשובה הישירה. הטעות כאן היא שהמנהל הופך את המנהל שמתחתיו לרובוט, כזה שלא מסוגל לחשוב בעצמו. במקום להסביר את ההיגיון שמאחורי ההחלטות, מנהלים לעיתים מעדיפים לייעץ באופן ישיר - "תעשה ככה, לא טוב תעשה אחרת".
מצד אחד, זה הרבה יותר קצר ויעיל מבחינת הזמן, אבל מצד שני, המנהל לא מבין את ההיגיון מאחורי הפעולה, ולכן יש סיכוי שהוא ימשיך לעשות את אותה הטעות בעתיד או אפילו יהפוך לרובוט שיבצע את ההוראות מבלי להבין למה.
אופציה אחרת היא להשקיע יותר זמן בהסבר על ההיגיון שמאחורי הפעולה. גם אם זה ידרוש יותר זמן וסבלנות, זה חשוב כי ברגע שהמנהל מבין את ההיגיון, הוא יוכל להפעיל אותו בצורה עצמאית בעתיד. הדרך הזו עשויה להיות ארוכה יותר, אך היא חסכונית בטווח הארוך, שכן המנהל לא יזדקק להכוונה כל הזמן ויתפוס את ההיגיון שמניע את ההחלטות.
מה המשמעות של "לסבול קצת" כדי להימנע מבעיות בעתיד?
הגישה של "מי שלא מוכן לסבול קצת, יסבול הרבה" מתייחסת לכך שצריך להשקיע זמן ומאמץ על מנת להסביר את ההיגיון למנהל תחתיך. אם לא תעשה זאת, אתה עשוי למצוא את עצמך בבעיה עתידית, כיוון שהמנהל ימשיך לעשות טעויות שבסופו של דבר יציבו אותך במצב קשה יותר. חוסר ההשקעה בהסברים עכשיו, יוביל להוצאות זמן וכסף נוספות בעתיד כאשר תצטרך לתקן את טעויותיו שוב ושוב.
האם כדאי למנוע ממנהל להיות חכם מדי?
היו שמציעים שמנהל לא צריך להיות חכם מדי, מחשש שמא הוא יבין את מה שקורה בארגון ויתחיל לפתח אינטרסים אישיים שיכולים להזיק למנהל שמעליו. אחד החששות הוא שמנהל חכם מדי יכול להתחיל לחפש עבודה במקום אחר או להרגיש שהוא יכול "לעבוד" על המנהל שמעליו.
אליעד מציין שזו מחשבה של מנהל שלא באמת מבין את היתרונות של עבודה עם אנשים חכמים. אם המנהל מעליך חכם מספיק, הוא לא צריך לחשוש ממנהלים חכמים בתחתית, כי הוא יוכל להתמודד איתם בצורה טובה יותר ולהסביר להם את הדרך הנכונה. הבעיה מתחילה כאשר המנהל בעצמו לא חכם מספיק, ואז הוא באמת יכול לפחד שמישהו אחר ייקח את מקומו.
- ניהול מנהלים
- כיצד להכשיר עובדים
- פיתוח עובדים בארגון
- ניהול עובדים חכמים
- ניהול יעיל בארגון
עכשיו הנושא הוא כזה אחת הטעויות שעושים מנהלים, יש בעיקרון בארגון שני סוגי עובדים יש עובדים שיש להם מטרה מאוד מוגדרת וספציפית שהם בעצם התחליף הכי זול לרובוט כאילו זאת אומרת יש איזה עבודה מסוימת שהם צריכים לעשות עושים אותה רק פשוט במקום להביא רובוט כי אין רובוט שיעשה את זה אז הם עושים את זה, עכשיו זה עובדים שאין צורך שיהיה להם שכל אפילו יש צורך שלא יהיה להם שכל או שיהיה להם שכל מוגבל שידעו לעשות רק את הפעולות האלה ושמעבר לזה הם לא ידעו לעשות כלום.
כי אם יהיה להם שכל הם יכולים לחשוב לעשות דברים אחרים וזה לא טוב שיעשו את זה ורק את זה שיהיו מומחים בלעשות את הפעולה ושלא ידעו שום דבר מעבר. לעומת זאת יש בארגון גם "מנהלים" שכדאי שהם יהיו חכמים כמובן שכדאי או לפעמים יש כאלה שחושבים שכדאי שלא יהיו חכמים מדי כדי שלא יבגדו באמון שלא זה אבל זאת חשיבה של המנהל שהוא עצמו לא חכם מספיק כי אם הוא היה מספיק חכם הוא היה אומר "מה אכפת לי שהעובדים שלי יהיו חכמים הרי אני לא דופק אותם ושיהיו חכמים שנרוויח איתם ביחד כסף" אוקי.
ש: זאת המהות אבל.
אליעד: שנייה, עכשיו הנושא הוא כזה שלפעמים בן אדם מה שקוראים מנהל והוא עכשיו מנהל מנהלים תחתיו ומה שקורה לפעמים אחת הטעויות היא שהוא רואה את המנהל עושה איזה טעות בעיניו, ואז מה הטעות שלו שמה הוא עושה?
ש: יורד עליו.
אליעד: אומר למנהל חוץ מיורד עליו נגיד הוא משבח אותו או יורד עליו זה לא משנה, זה גם נכון אבל אחת הטעויות היא שהוא בעצם אומר למנהל מה נכון לעשות.
ש: שזה להיות רובוט.
אליעד: שזה בעצם הוא הופך אותו לרובוט זאת הטעות כי מצד האמת אם חשוב לך שהעובדים שלך יהיו פיכחים וחכמים אתה צריך להשקיע יותר מאמץ בלהסביר להם את ההיגיון שלך ואז דרך זה הם יגיעו למסקנות המתבקשות ולא יהיו רובוטים, למה כי מבחינת עלות מול תועלת מהיבט מסוים יותר פשוט להגיד למנהל שתחתיך להגיד לו "תקשיב זאת טעות תעשה ככה, לא נכון תעשה ככה, תקשיב תעשה ככה תעשה ככה" או "למה אתה עושה ככה זה לא טוב" או "צריך לעשות אחרת".
זה הרבה יותר קצר אבל מצד שני אם הוא לא מבין את ההיגיון אז הוא קודם כל נשאר טיפש יכול להיות שהוא יבין את ההיגיון בדיעבד אבל לא בהכרח שהוא יבין את ההיגיון, הוא גם מתעצבן אתה גם משפיל אותו ואתה גם מעודד אותו לא להשתמש בהיגיון כי הוא כבר השתמש בהיגיון והוא הגיע למסקנה שגויה אז הוא אומר "בשביל מה לי להשתמש בהיגיון בכל מקרה הוא בסוף אומר לי אחרת" למרות שאפשר להגיד שאתה כן מעודד אותו להשתמש בהיגיון כי אם הוא כל כך חשוב לו למצוא חן בעיניך אז הוא יגיד "למה הוא אמר לי אחרת אני חייב להבין את ההיגיון שלו" אבל בגדול יכול להיות שזה דווקא יגרום למצב שאותו מנהל יהפוך להיות רובוט בחשיבה שלו.
לעומת זאת האופציה היא השנייה להסביר לאותו מנהל את ההיגיון להגיד לו "תקשיב אני מבין שאתה חושב ככה וככה אבל זה לא נכון כי 1 2 3 4, זה כן נכון אחרת כי 5 6 7" ואז ממילא התהליך הזה הוא הרבה יותר ארוך הוא הרבה יותר מתיש הוא דורש הרבה יותר סבלנות, הוא לוקח יותר זמן אבל מצד שני הוא חוסך יותר זמן למה כי אם אתה תשב עם המנהל שלך אחת אם הוא יתחיל לחשוב כמוך בהיגיון שלך אז הוא יהיה כמוך בהיגיון שלך גם בעתיד כי הוא חושב כמוך אבל אם אתה אומר "אין לי עכשיו כוח להסביר לו בוא העיקר שיעשה וזהו" אז אתה עוד הולך הרבה לאכול חצץ מה שנקרא הקיטבג הזה יאכל אצלי הרבה חצץ.
למה כי יש משפט שאומר "מי שאינו מוכן לסבול קצת סובל הרבה" זה הכל אז אם אתה לא מוכן, שמעת אתה מוכן לסבול קצת?
ש: בטח.
אליעד: אוקי הכל בסדר, כמה קצת?
ש: נגיד אפילו הרבה.
אליעד: כמה שצריך אוקי הלאה, אז אני אומר כזה דבר אז אני אומר שמישהו שלא מוכן לסבול קצת סובל הרבה זה הרעיון ולכן אם אתה לא תסביר להם את ההיגיון כי אין לך זמן אתה תצטרך לשבת איתם ימים ושעות כדי להסביר להם מיליון ואחד דברים אחרים לא כולל הטעויות שהם יעשו שאפילו אתה לא יודע שהם עשו כי אין להם היגיון או כי הם לא חושבים בהיגיון שלך.
ש: השאלה גם אם הוא מבין את ההיגיון של עצמו גם.
אליעד: נכון אוקי.
ש: לפעמים יש גם את האינטרס שלפעמים אתה לא רוצה שהמנהל תחתיך יהיה יותר מדי חכם.
אליעד: באמת?
ש: כן.
אליעד: באמת אמרנו את זה קודם לא היית פה?
ש: לא בשביל מה כי אז מה?
אליעד: כי הוא יקלוט שאתה מרמה אותו כי הוא יעבוד עליך, כי הוא ילך לחברה אחרת כי הוא חכם ואתה לא משלם לו מספיק כסף.
ש: כי אולי אפילו הוא יתפוס את המקום שלך גם כן.
אליעד: לא הוא לא יכול לתפוס את המקום שלך, מה אמרתי אבל שזה בעיה של מנהלים שהם עצמם לא מספיק חכמים כי אם אתה מספיק חכם אתה חכם גם יותר מהמנהל שתחתיך איך הוא ייקח את המקום שלך. טוב זה הבנו את זה?
כי אם יהיה להם שכל הם יכולים לחשוב לעשות דברים אחרים וזה לא טוב שיעשו את זה ורק את זה שיהיו מומחים בלעשות את הפעולה ושלא ידעו שום דבר מעבר. לעומת זאת יש בארגון גם "מנהלים" שכדאי שהם יהיו חכמים כמובן שכדאי או לפעמים יש כאלה שחושבים שכדאי שלא יהיו חכמים מדי כדי שלא יבגדו באמון שלא זה אבל זאת חשיבה של המנהל שהוא עצמו לא חכם מספיק כי אם הוא היה מספיק חכם הוא היה אומר "מה אכפת לי שהעובדים שלי יהיו חכמים הרי אני לא דופק אותם ושיהיו חכמים שנרוויח איתם ביחד כסף" אוקי.
ש: זאת המהות אבל.
אליעד: שנייה, עכשיו הנושא הוא כזה שלפעמים בן אדם מה שקוראים מנהל והוא עכשיו מנהל מנהלים תחתיו ומה שקורה לפעמים אחת הטעויות היא שהוא רואה את המנהל עושה איזה טעות בעיניו, ואז מה הטעות שלו שמה הוא עושה?
ש: יורד עליו.
אליעד: אומר למנהל חוץ מיורד עליו נגיד הוא משבח אותו או יורד עליו זה לא משנה, זה גם נכון אבל אחת הטעויות היא שהוא בעצם אומר למנהל מה נכון לעשות.
ש: שזה להיות רובוט.
אליעד: שזה בעצם הוא הופך אותו לרובוט זאת הטעות כי מצד האמת אם חשוב לך שהעובדים שלך יהיו פיכחים וחכמים אתה צריך להשקיע יותר מאמץ בלהסביר להם את ההיגיון שלך ואז דרך זה הם יגיעו למסקנות המתבקשות ולא יהיו רובוטים, למה כי מבחינת עלות מול תועלת מהיבט מסוים יותר פשוט להגיד למנהל שתחתיך להגיד לו "תקשיב זאת טעות תעשה ככה, לא נכון תעשה ככה, תקשיב תעשה ככה תעשה ככה" או "למה אתה עושה ככה זה לא טוב" או "צריך לעשות אחרת".
זה הרבה יותר קצר אבל מצד שני אם הוא לא מבין את ההיגיון אז הוא קודם כל נשאר טיפש יכול להיות שהוא יבין את ההיגיון בדיעבד אבל לא בהכרח שהוא יבין את ההיגיון, הוא גם מתעצבן אתה גם משפיל אותו ואתה גם מעודד אותו לא להשתמש בהיגיון כי הוא כבר השתמש בהיגיון והוא הגיע למסקנה שגויה אז הוא אומר "בשביל מה לי להשתמש בהיגיון בכל מקרה הוא בסוף אומר לי אחרת" למרות שאפשר להגיד שאתה כן מעודד אותו להשתמש בהיגיון כי אם הוא כל כך חשוב לו למצוא חן בעיניך אז הוא יגיד "למה הוא אמר לי אחרת אני חייב להבין את ההיגיון שלו" אבל בגדול יכול להיות שזה דווקא יגרום למצב שאותו מנהל יהפוך להיות רובוט בחשיבה שלו.
לעומת זאת האופציה היא השנייה להסביר לאותו מנהל את ההיגיון להגיד לו "תקשיב אני מבין שאתה חושב ככה וככה אבל זה לא נכון כי 1 2 3 4, זה כן נכון אחרת כי 5 6 7" ואז ממילא התהליך הזה הוא הרבה יותר ארוך הוא הרבה יותר מתיש הוא דורש הרבה יותר סבלנות, הוא לוקח יותר זמן אבל מצד שני הוא חוסך יותר זמן למה כי אם אתה תשב עם המנהל שלך אחת אם הוא יתחיל לחשוב כמוך בהיגיון שלך אז הוא יהיה כמוך בהיגיון שלך גם בעתיד כי הוא חושב כמוך אבל אם אתה אומר "אין לי עכשיו כוח להסביר לו בוא העיקר שיעשה וזהו" אז אתה עוד הולך הרבה לאכול חצץ מה שנקרא הקיטבג הזה יאכל אצלי הרבה חצץ.
למה כי יש משפט שאומר "מי שאינו מוכן לסבול קצת סובל הרבה" זה הכל אז אם אתה לא מוכן, שמעת אתה מוכן לסבול קצת?
ש: בטח.
אליעד: אוקי הכל בסדר, כמה קצת?
ש: נגיד אפילו הרבה.
אליעד: כמה שצריך אוקי הלאה, אז אני אומר כזה דבר אז אני אומר שמישהו שלא מוכן לסבול קצת סובל הרבה זה הרעיון ולכן אם אתה לא תסביר להם את ההיגיון כי אין לך זמן אתה תצטרך לשבת איתם ימים ושעות כדי להסביר להם מיליון ואחד דברים אחרים לא כולל הטעויות שהם יעשו שאפילו אתה לא יודע שהם עשו כי אין להם היגיון או כי הם לא חושבים בהיגיון שלך.
ש: השאלה גם אם הוא מבין את ההיגיון של עצמו גם.
אליעד: נכון אוקי.
ש: לפעמים יש גם את האינטרס שלפעמים אתה לא רוצה שהמנהל תחתיך יהיה יותר מדי חכם.
אליעד: באמת?
ש: כן.
אליעד: באמת אמרנו את זה קודם לא היית פה?
ש: לא בשביל מה כי אז מה?
אליעד: כי הוא יקלוט שאתה מרמה אותו כי הוא יעבוד עליך, כי הוא ילך לחברה אחרת כי הוא חכם ואתה לא משלם לו מספיק כסף.
ש: כי אולי אפילו הוא יתפוס את המקום שלך גם כן.
אליעד: לא הוא לא יכול לתפוס את המקום שלך, מה אמרתי אבל שזה בעיה של מנהלים שהם עצמם לא מספיק חכמים כי אם אתה מספיק חכם אתה חכם גם יותר מהמנהל שתחתיך איך הוא ייקח את המקום שלך. טוב זה הבנו את זה?