10:01איך לא ללמוד מכל דבר? איך לא להסתכל על השכל שיש בכל דבר? חגי ישראל כמטאפורה, התורה כמטאפורה, הרצאה לכבוד החגים, האם לחגים יש משמעות? האם יש משמעות לחגים? חג פסח, חג סוכות, חג חנוכה, יום כיפור, ראש השנה, חלק 1
האם יש היגיון לתת משמעות מיוחדת לחגים ולדבר עליהם דווקא בזמן מסוים?
אליעד כהן מעלה את השאלה: האם זה בכלל הגיוני להתייחס לחגים כמשהו מיוחד ולהעניק להם משמעות ספציפית דווקא בתאריך שבו הם חלים? הוא מסביר שקיימת מוסכמה חברתית או תרבותית, לפיה אנשים נותנים דרשות ונאומים מיוחדים בחגים, כמו לדבר על התחלה חדשה בראש השנה, על בירור חמץ בפסח, על תחפושות פנימיות בפורים ועל סמליות בסוכות. אולם הוא טוען שהאמת העמוקה יותר היא שמדובר בפעולות חסרות היגיון באופן עקרוני.
לדברי אליעד, אם הרעיונות הללו נכונים באמת, הם נכונים בכל יום בשנה. ואם הם לא נכונים, אז הם שגויים גם בחג עצמו ואין שום סיבה להתייחס אליהם או לדבר עליהם במיוחד. הוא נותן דוגמה של "בירור החמץ", שהרבה אנשים מפרשים כמטאפורה לבירור של פגמים פנימיים. אם הרעיון הזה נכון, אז ברור שיש לעסוק בו בכל ימות השנה. אבל אם הוא לא נכון, אז הוא לא נכון בשום זמן ואין סיבה לעסוק בו גם בפסח.
מה הבעיה ביצירת מטאפורות ומשמעויות מלאכותיות לחגים?
אליעד מסביר שיצירת משמעות מלאכותית לאירועים כמו חגים היא פעולה לא הגיונית ואף מוגדרת על ידו כ"פשע מחשבתי". הוא מדגיש את האבסורד שבניסיון למצוא משמעות עמוקה למשהו שביסודו חסר משמעות, רק בגלל שהוא מופיע בלוח השנה. כדוגמה הוא אומר שאפשר באופן דומה להחליט שלכבוד יום מסוים שמוקדש לחתולים בסין או ליציאת סרט של "סופרמן", גם ניתן ליצור דרשה או נאום עם פרשנויות מטאפוריות שמקשרות לאותו אירוע. אבל אנשים לא עושים זאת, כי הם תופסים זאת כמגוחך. לדעתו של אליעד, גם המנהג לחפש משמעויות עמוקות דווקא לחגים יהודיים הוא באותה מידה מגוחך, פשוט התרגלו לכך שיש משמעות לחגים האלה.
האם חיבור רעיונות חכמים לחגים הוא פעולה נכונה או מטעה?
אליעד כהן מזהיר מפני יצירת הקשר מלאכותי בין רעיונות חכמים לבין חגים. לדבריו, פעולה כזו יכולה להיות מניפולטיבית: אם אנשים חושבים שפסח הוא קדוש או חשוב, אפשר לקחת כל רעיון, גם אם הוא טיפשי, לחבר אותו לחג ולגרום לאנשים להאמין שהוא חכם וחשוב רק בגלל ההקשר לחג.
הוא נותן דוגמה נוספת של שולחן לבן שנמצא בחדר. אם מישהו ינסה לתת משמעות עמוקה לכך שהשולחן לבן ולהגיד שיש משמעות רוחנית לכך, יהיה זה חסר היגיון בדיוק כמו לתת משמעות רוחנית דווקא לחג מסוים. מבחינתו, אין משמעות אמיתית לא לשולחן הלבן ולא לחג. מי שמנסה למצוא בכוח משמעות כזו עושה פעולה לא הגיונית ולא אמיתית.
מדוע אנשים ממשיכים לייחס משמעות לחגים?
אליעד מדגיש שאנשים מייחסים משמעות לחגים רק בגלל הרגל או מסורת. מכיוון שאנשים חוגגים חג מסוים כבר שנים רבות, הם מאמינים באופן אוטומטי שיש בו משמעות. עם זאת, הוא טוען שהאמונה הזו לא מבוססת על שום היגיון אמיתי.
לדעתו, הדרך הנכונה לדבר על רעיונות אמיתיים היא לא לקשור אותם לחגים או לאירועים חיצוניים, אלא לדבר עליהם כל הזמן, משום שהאמת היא אוניברסלית ולא תלויה בזמן או אירוע מסוים.
אליעד מציין שאם כבר רוצים לדבר על רעיון עמוק, עדיף לא לעשות זאת תוך ניסיון להתחבר לחג, משום שכך נוצרת הטעיה שבה אנשים יחשבו שיש אמת דווקא בחג, ויפספסו את האמת העמוקה יותר שהיא בלתי תלויה.
האם יצירת משמעות מלאכותית יכולה להזיק לאנשים?
כן, לפי אליעד כהן, יצירת משמעות מלאכותית לא רק שאינה הגיונית, אלא היא גם עלולה להזיק לאנשים משום שהיא גורמת להם להישאר בתוך אשליה. הם נשארים לכודים בתפיסה מוטעית שיש ימים או אירועים משמעותיים יותר מאחרים, וכך מפספסים את האמת המוחלטת שיכולה להיות נכונה בכל יום ובכל מצב.
לסיכום, אליעד כהן ממליץ להימנע ממתן משמעות מאולצת ומלאכותית לחגים ולאירועים, ולהעדיף התמקדות ברעיונות אוניברסליים ואמיתיים, ללא קשר לתאריך ספציפי או חג מסוים.
אליעד כהן מעלה את השאלה: האם זה בכלל הגיוני להתייחס לחגים כמשהו מיוחד ולהעניק להם משמעות ספציפית דווקא בתאריך שבו הם חלים? הוא מסביר שקיימת מוסכמה חברתית או תרבותית, לפיה אנשים נותנים דרשות ונאומים מיוחדים בחגים, כמו לדבר על התחלה חדשה בראש השנה, על בירור חמץ בפסח, על תחפושות פנימיות בפורים ועל סמליות בסוכות. אולם הוא טוען שהאמת העמוקה יותר היא שמדובר בפעולות חסרות היגיון באופן עקרוני.
לדברי אליעד, אם הרעיונות הללו נכונים באמת, הם נכונים בכל יום בשנה. ואם הם לא נכונים, אז הם שגויים גם בחג עצמו ואין שום סיבה להתייחס אליהם או לדבר עליהם במיוחד. הוא נותן דוגמה של "בירור החמץ", שהרבה אנשים מפרשים כמטאפורה לבירור של פגמים פנימיים. אם הרעיון הזה נכון, אז ברור שיש לעסוק בו בכל ימות השנה. אבל אם הוא לא נכון, אז הוא לא נכון בשום זמן ואין סיבה לעסוק בו גם בפסח.
מה הבעיה ביצירת מטאפורות ומשמעויות מלאכותיות לחגים?
אליעד מסביר שיצירת משמעות מלאכותית לאירועים כמו חגים היא פעולה לא הגיונית ואף מוגדרת על ידו כ"פשע מחשבתי". הוא מדגיש את האבסורד שבניסיון למצוא משמעות עמוקה למשהו שביסודו חסר משמעות, רק בגלל שהוא מופיע בלוח השנה. כדוגמה הוא אומר שאפשר באופן דומה להחליט שלכבוד יום מסוים שמוקדש לחתולים בסין או ליציאת סרט של "סופרמן", גם ניתן ליצור דרשה או נאום עם פרשנויות מטאפוריות שמקשרות לאותו אירוע. אבל אנשים לא עושים זאת, כי הם תופסים זאת כמגוחך. לדעתו של אליעד, גם המנהג לחפש משמעויות עמוקות דווקא לחגים יהודיים הוא באותה מידה מגוחך, פשוט התרגלו לכך שיש משמעות לחגים האלה.
האם חיבור רעיונות חכמים לחגים הוא פעולה נכונה או מטעה?
אליעד כהן מזהיר מפני יצירת הקשר מלאכותי בין רעיונות חכמים לבין חגים. לדבריו, פעולה כזו יכולה להיות מניפולטיבית: אם אנשים חושבים שפסח הוא קדוש או חשוב, אפשר לקחת כל רעיון, גם אם הוא טיפשי, לחבר אותו לחג ולגרום לאנשים להאמין שהוא חכם וחשוב רק בגלל ההקשר לחג.
הוא נותן דוגמה נוספת של שולחן לבן שנמצא בחדר. אם מישהו ינסה לתת משמעות עמוקה לכך שהשולחן לבן ולהגיד שיש משמעות רוחנית לכך, יהיה זה חסר היגיון בדיוק כמו לתת משמעות רוחנית דווקא לחג מסוים. מבחינתו, אין משמעות אמיתית לא לשולחן הלבן ולא לחג. מי שמנסה למצוא בכוח משמעות כזו עושה פעולה לא הגיונית ולא אמיתית.
מדוע אנשים ממשיכים לייחס משמעות לחגים?
אליעד מדגיש שאנשים מייחסים משמעות לחגים רק בגלל הרגל או מסורת. מכיוון שאנשים חוגגים חג מסוים כבר שנים רבות, הם מאמינים באופן אוטומטי שיש בו משמעות. עם זאת, הוא טוען שהאמונה הזו לא מבוססת על שום היגיון אמיתי.
לדעתו, הדרך הנכונה לדבר על רעיונות אמיתיים היא לא לקשור אותם לחגים או לאירועים חיצוניים, אלא לדבר עליהם כל הזמן, משום שהאמת היא אוניברסלית ולא תלויה בזמן או אירוע מסוים.
אליעד מציין שאם כבר רוצים לדבר על רעיון עמוק, עדיף לא לעשות זאת תוך ניסיון להתחבר לחג, משום שכך נוצרת הטעיה שבה אנשים יחשבו שיש אמת דווקא בחג, ויפספסו את האמת העמוקה יותר שהיא בלתי תלויה.
האם יצירת משמעות מלאכותית יכולה להזיק לאנשים?
כן, לפי אליעד כהן, יצירת משמעות מלאכותית לא רק שאינה הגיונית, אלא היא גם עלולה להזיק לאנשים משום שהיא גורמת להם להישאר בתוך אשליה. הם נשארים לכודים בתפיסה מוטעית שיש ימים או אירועים משמעותיים יותר מאחרים, וכך מפספסים את האמת המוחלטת שיכולה להיות נכונה בכל יום ובכל מצב.
לסיכום, אליעד כהן ממליץ להימנע ממתן משמעות מאולצת ומלאכותית לחגים ולאירועים, ולהעדיף התמקדות ברעיונות אוניברסליים ואמיתיים, ללא קשר לתאריך ספציפי או חג מסוים.
- האם יש משמעות לחגים?
- חגי ישראל כמטאפורה
- למה לחגים אין משמעות?
- האם חגים מלמדים אותנו משהו אמיתי?
- חיבור רעיונות לחגים הוא מניפולציה?
- האם כל יום שווה למשנהו?
- האם מטאפורות הן אמיתיות?
050-3331-331