קורונה, מתי יגמר הסגר של משבר הקורונה? למה באמת עושים סגר בגלל הקורונה? האם הכרחי לעשות סגר בגלל הקורונה? מה האמת מאחורי משבר הקורונה? מי באמת אשם במשבר הקורונה? איך יגמר משבר הקורונה? מתי יגמר משבר הקורונה? ביבי נתניהו
מהי הסיבה האמיתית מאחורי הסגר בעקבות משבר הקורונה?
הרצאה של אליעד כהן עוסקת בעיקר בשאלות הקשורות להתמודדות עם משבר הקורונה והסגר שנכפה על המדינה בעקבותיו. השאלה הראשונה שמועלה היא מתי יסתיים הסגר ומה הסיבה האמיתית להטלתו. אליעד מסביר כי כדי להבין מתי הסגר ייגמר, יש להבין קודם למה הוטל סגר מלכתחילה.
הסיבה הנפוצה שמסבירים לציבור היא שהסגר נועד להציל חיי אדם, וכי אם לא יהיה סגר, רבים יידבקו בקורונה ויגיעו למערכת הבריאות, אשר לא תוכל להתמודד עם כל כך הרבה חולים בבת אחת. הסגר, לפי גרסה זו, משטח את העקומה של התפשטות המגפה ומונע קריסת מערכת הבריאות. כאשר כמות המקרים הולכת ומתרקמת לאט, מערכת הבריאות יכולה להפיק את המירב ולספק טיפול איכותי למי שנדרש לו.
אליעד מציין כי השיקול הזה, שנראה בתחילה הגיוני, בעצם טומן בחובו תרמית גדולה. לדבריו, לא מדובר רק בהצלת חיים, אלא במצב שנוצר בגלל הזנחה של מערכת הבריאות לאורך זמן. אם מערכת הבריאות הייתה במצב טוב יותר, לא היה צורך בסגר כה נרחב וממושך. אליעד מוסיף דימוי לשירותי הבריאות שמזניחים בעיות בריאותיות קטנות, רק כדי להיתקל באסון בריאותי גדול, שמחייב טיפולים קיצוניים בהמשך.
מה השקר מאחורי הסגר? האם זה באמת כדי להציל חיי אדם?
אליעד מציין את הדימוי של אדם עם גידול סרטני, שמתעלם מהכאב והסימפטומים עד שהמחלה מגיעה למצב קריטי. רק אז, אחרי שזמן הוחמץ, הוא נדרש לניתוחים דרסטיים כדי להציל את חייו. כך גם עם הקורונה - המדינה, במקום להיערך מראש ולמנוע את הבעיה, נרדמה בשמירה ויצרה את הצורך בהסגר כזה דרסטי.
הסגר אמנם מציל חיים, אך השאלה היא האם היינו צריכים להגיע למצב שבו הוא הכרחי. אליעד טוען כי כל העיכוב בהשקעה במערכת הבריאות והתארגנות מבעוד מועד, גרם לכך שמערכת הבריאות לא הייתה מוכנה להתמודד עם ההתפרצות. אם המדינה הייתה משקיעה בתשתיות הבריאות בשנים קודמות, היו נדרשים פחות צעדים קיצוניים כדי להתמודד עם המגפה.
מהו הפתרון האמיתי למשבר הבריאות במדינה?
אליעד מזהה שני גורמים עיקריים שהיו יכולים למנוע את הבלגן הנוכחי:
1. שיפור מערכת הבריאות: אם מערכת הבריאות הייתה מצוידת טוב יותר ומוכנה יותר מבחינת תשתיות ואמצעים, המגפה הייתה מנוהלת הרבה יותר טוב, והסגר היה הרבה פחות חמור.
2. היערכות מבעוד מועד: המדינה הייתה יכולה לנקוט בצעדים מונעים מראש, כמו הקפדה על בידוד, רכש ציוד מיגון לצוותים הרפואיים, והגברת המוכנות הכללית.
הזנחה וניהול כושל: האם השלטון אחראי למשבר?
אליעד מתאר את המדינה ככזו שנוהגת כ"חכמי חלם", כאשר במקום לפתור בעיות בזמן, רק דוחים אותן עד שהן הופכות לאסונות. את ההתנהלות הכושלת במערכת הבריאות וההכנה הלא מספקת למגפה, הוא מייחס לניהול לקוי ולחוסר טיפול בזמן של ראשי המדינה. הוא טוען שהמנהיגים, ובמיוחד ראש הממשלה, לא לקחו אחריות על המחדלים, ובמקום זאת העדיפו להטיל את האשמה על אחרים.
בסופו של דבר, אליעד מציין שהסגר, למרות שהוא מציל חיים, לא היה הכרחי אילו היו נערכים באופן הולם מראש. הפתרון האמיתי טמון בהשקעה עתידית במערכת הבריאות ובמערכת ההיערכות הלאומית למצבי חירום.
הרצאה של אליעד כהן עוסקת בעיקר בשאלות הקשורות להתמודדות עם משבר הקורונה והסגר שנכפה על המדינה בעקבותיו. השאלה הראשונה שמועלה היא מתי יסתיים הסגר ומה הסיבה האמיתית להטלתו. אליעד מסביר כי כדי להבין מתי הסגר ייגמר, יש להבין קודם למה הוטל סגר מלכתחילה.
הסיבה הנפוצה שמסבירים לציבור היא שהסגר נועד להציל חיי אדם, וכי אם לא יהיה סגר, רבים יידבקו בקורונה ויגיעו למערכת הבריאות, אשר לא תוכל להתמודד עם כל כך הרבה חולים בבת אחת. הסגר, לפי גרסה זו, משטח את העקומה של התפשטות המגפה ומונע קריסת מערכת הבריאות. כאשר כמות המקרים הולכת ומתרקמת לאט, מערכת הבריאות יכולה להפיק את המירב ולספק טיפול איכותי למי שנדרש לו.
אליעד מציין כי השיקול הזה, שנראה בתחילה הגיוני, בעצם טומן בחובו תרמית גדולה. לדבריו, לא מדובר רק בהצלת חיים, אלא במצב שנוצר בגלל הזנחה של מערכת הבריאות לאורך זמן. אם מערכת הבריאות הייתה במצב טוב יותר, לא היה צורך בסגר כה נרחב וממושך. אליעד מוסיף דימוי לשירותי הבריאות שמזניחים בעיות בריאותיות קטנות, רק כדי להיתקל באסון בריאותי גדול, שמחייב טיפולים קיצוניים בהמשך.
מה השקר מאחורי הסגר? האם זה באמת כדי להציל חיי אדם?
אליעד מציין את הדימוי של אדם עם גידול סרטני, שמתעלם מהכאב והסימפטומים עד שהמחלה מגיעה למצב קריטי. רק אז, אחרי שזמן הוחמץ, הוא נדרש לניתוחים דרסטיים כדי להציל את חייו. כך גם עם הקורונה - המדינה, במקום להיערך מראש ולמנוע את הבעיה, נרדמה בשמירה ויצרה את הצורך בהסגר כזה דרסטי.
הסגר אמנם מציל חיים, אך השאלה היא האם היינו צריכים להגיע למצב שבו הוא הכרחי. אליעד טוען כי כל העיכוב בהשקעה במערכת הבריאות והתארגנות מבעוד מועד, גרם לכך שמערכת הבריאות לא הייתה מוכנה להתמודד עם ההתפרצות. אם המדינה הייתה משקיעה בתשתיות הבריאות בשנים קודמות, היו נדרשים פחות צעדים קיצוניים כדי להתמודד עם המגפה.
מהו הפתרון האמיתי למשבר הבריאות במדינה?
אליעד מזהה שני גורמים עיקריים שהיו יכולים למנוע את הבלגן הנוכחי:
1. שיפור מערכת הבריאות: אם מערכת הבריאות הייתה מצוידת טוב יותר ומוכנה יותר מבחינת תשתיות ואמצעים, המגפה הייתה מנוהלת הרבה יותר טוב, והסגר היה הרבה פחות חמור.
2. היערכות מבעוד מועד: המדינה הייתה יכולה לנקוט בצעדים מונעים מראש, כמו הקפדה על בידוד, רכש ציוד מיגון לצוותים הרפואיים, והגברת המוכנות הכללית.
הזנחה וניהול כושל: האם השלטון אחראי למשבר?
אליעד מתאר את המדינה ככזו שנוהגת כ"חכמי חלם", כאשר במקום לפתור בעיות בזמן, רק דוחים אותן עד שהן הופכות לאסונות. את ההתנהלות הכושלת במערכת הבריאות וההכנה הלא מספקת למגפה, הוא מייחס לניהול לקוי ולחוסר טיפול בזמן של ראשי המדינה. הוא טוען שהמנהיגים, ובמיוחד ראש הממשלה, לא לקחו אחריות על המחדלים, ובמקום זאת העדיפו להטיל את האשמה על אחרים.
בסופו של דבר, אליעד מציין שהסגר, למרות שהוא מציל חיים, לא היה הכרחי אילו היו נערכים באופן הולם מראש. הפתרון האמיתי טמון בהשקעה עתידית במערכת הבריאות ובמערכת ההיערכות הלאומית למצבי חירום.
- קורונה
- משבר הקורונה
- סגר
- מערכת הבריאות
- ביבי נתניהו
- הדחקה
- הזנחת מערכת הבריאות