איך לפתח תחומי עניין ולהתעניין בדברים חדשים?

כאשר אדם מרגיש שהוא לא מתעניין בשום דבר חוץ מדבר אחד ספציפי, או שהוא לא מצליח לפתח תחומי עניין חדשים, הוא למעשה תקוע בלופ של חוסר עניין. אליעד כהן מסביר שבמצב כזה, אנשים נוטים לומר לעצמם: "זה לא מעניין אותי, ולכן אני לא מתעניין". הבעיה היא שזו גישה שיוצרת מעגל סגור, שמונע מהם לגלות דברים חדשים. איך יוצאים מהלופ הזה?

ישנן שתי גישות בסיסיות לאיך שאנשים מחליטים במה להתעניין:

• הגישה הראשונה: אנשים מתעניינים במה שעושה להם טוב. הם בוחרים במה להתעניין לפי מה שהם חושבים שיביא להם תועלת או הנאה. לדוגמה, אדם חושב שפעילות גופנית תעשה לו טוב, ולכן הוא מתעניין בספורט. אם הוא חושב שמשהו לא יועיל לו או לא יהנה אותו, הוא נמנע מלהתעניין בו.
• הגישה השנייה: אנשים לא מתעניינים בדברים שהם יודעים מראש שיעשו להם רע. כלומר, הם אינם מגבילים את עצמם רק לדברים שגורמים להם אושר או הנאה, אלא רק מוודאים שהדברים לא גורמים להם נזק או סבל. זו גישה פתוחה יותר. לדוגמה, אדם כזה לא יצפה בתכנים אלימים וקשים כי הם עושים לו רע, אבל הוא כן יתנסה בתכנים אחרים גם אם הם לא מושכים אותו מלכתחילה, כל עוד הם לא יוצרים אצלו תחושת סבל.

לכאורה, שתי הגישות הללו דומות, אך אליעד מדגיש שהן שונות מאוד במהותן. הגישה הראשונה צרה ומגבילה, כי היא יוצרת מצב שבו האדם מתעניין רק במה שהוא יודע מראש שטוב לו, ולכן נשאר באזור הנוחות שלו ולא מצליח להרחיב את תחומי העניין שלו מעבר לגבולות המוכרים. לעומת זאת, הגישה השנייה רחבה ומאפשרת לאדם להתנסות בדברים רבים, כל עוד הם לא גורמים לו נזק או סבל.

כיצד ניתן לאמץ גישה רחבה יותר כדי למצוא עניין בדברים חדשים?

אליעד מציע לאמץ גישה אקטיבית של התנסות בדברים חדשים. במקום לשאול מראש "האם זה יעשה לי טוב?" או "האם זה מעניין אותי?", האדם צריך לומר לעצמו: "אני אנסה את זה כל עוד זה לא גורם לי רע". כלומר, במקום לחפש רק מה שנראה מראש ככיף או מועיל, הגישה היא הפוכה - נסה להתעניין בכל דבר, כל עוד אתה לא חווה בו סבל או כאב.

לדוגמה, במקום להפעיל את הטלוויזיה ולחפש רק תכנים שאתה יודע מראש שאתה אוהב, תנסה לצפות בתכנים שונים, גם אם בהתחלה הם לא מושכים אותך. כל עוד הצפייה בהם לא גורמת לך רע, תמשיך לראות אותם. יתכן שתופתע לגלות תחומי עניין חדשים או אפילו תפתח סקרנות לדברים שלא ידעת שקיימים בכלל. אם התוכן שאתה צופה בו מתחיל לגרום לך להרגיש רע או אי - נוחות, רק אז תפסיק לצפות בו.

מדוע חשוב להימנע מהגישה הצרה של "רק מה שטוב לי"?

הגישה הצרה של "אני עושה רק מה שטוב לי" משאירה אותך תקוע באזור הנוחות שלך ולא מאפשרת לך לגלות דברים חדשים שיכולים להעשיר את חייך. באופן טבעי, דברים חדשים ולא מוכרים לא תמיד נתפסים מראש כ"כיף" או "טוב", ולכן מראש אתה נמנע מלהיחשף אליהם. בסופו של דבר, גישה זו מובילה להסתגרות ולחוסר גיוון בתחומי העניין.

לעומת זאת, הגישה הרחבה של "אני מתעניין בכל דבר כל עוד הוא לא גורם לי רע" מאפשרת לך להתנסות במגוון גדול של חוויות חדשות, להכיר תחומים חדשים, ולהרחיב את יכולות התקשורת שלך עם אנשים אחרים. היא גם עוזרת לך לפתח מיומנויות תקשורת טובות יותר, מכיוון שאתה יכול לשוחח עם אנשים על מגוון רחב של נושאים ולא רק על אותם דברים ספורים שמעניינים אותך באופן טבעי.

איך אפשר ליישם את הגישה הרחבה הלכה למעשה?

כדי להתחיל ליישם גישה זו בחיי היומיום, אליעד כהן מציע להציב לעצמך אתגר של זמן מוגדר (לדוגמה, שעה ביום), שבו אתה מחליט באופן מודע להתנסות בדברים חדשים, לצפות או לקרוא על תחומים שאתה לא מכיר, מבלי לשפוט מראש אם זה מעניין או מועיל. במהלך ההתנסות הזאת, הדבר היחיד שאתה צריך לבדוק הוא האם אתה מרגיש רע או טוב. אם אינך מרגיש רע, המשך להתעניין, לחקור ולצפות. אם אתה מתחיל להרגיש אי נוחות, רק אז הפסק את הפעילות ועבור לדבר הבא.

המטרה בתרגול הזה היא לאמן את המוח להיפתח לתחומים חדשים ולהפחית את החששות מהלא מוכר. עם הזמן, אתה עשוי לגלות שדברים שבעבר נראו לך לא מעניינים כלל, הופכים להיות מעניינים ואפילו מרתקים, מה שמוביל להעצמה אישית, לשיפור יכולות התקשורת שלך, וליצירת שיחות מעניינות ומגוונות יותר עם אחרים.