כאשר יש לאדם ספק ושאלה לגבי איזה עניין, בד"כ הוא מנסה למצוא תשובה לשאלה. והנה, יש משהו שהוא טוב יותר מאשר לחפש תשובות לשאלות, והוא, לבדוק האם בכלל השאלה קיימת. וזאת משום, שלפעמים האדם מנסה למצוא תשובה לשאלה, כאשר השאלה עצמה לא קיימת.

ונסביר: כל שאלה שיש לאדם, מבוססת על הנחות יסוד כלשהן. האדם מבין הבנות מסוימות, ועל סמך ההבנות האלו, הוא שואל שאלות. אם האדם לא היה יודע שום דבר, לא היו לו שום שאלות. כך שכל שאלה, מבוססת על מידע כלשהו.

וכאשר יש לאדם שאלות, עליו לנסות לבדוק את המידע שעליו הוא מבסס את השאלה שלו, האם הוא נכון. כי לפעמים יש לאדם מידע שגוי, או שיש לאדם מידע אמיתי, אך האדם לא מבין את המידע הזה בצורה מדויקת, והדבר הזה גורם לאדם לכך שיהיו לו שאלות, על סמך המידע שיש לו. למרות שבאמת, השאלות עצמן לא קיימות, והן נובעות רק משום כך שהאדם לא הבין מספיק טוב, את מה שהוא יודע.

והשאלות שיש לאדם, המטרה שלהן היא לרמוז לאדם, שעליו להבין טוב יותר את מה שהוא יודע. וכאשר יש לאדם שאלה, עליו לנסות להבין, על סמך מה מבוססת השאלה, ולנסות לראות, האם בכלל הבסיס של השאלה נכון או לא. ולפעמים, כאשר האדם מברר את הנחות היסוד של השאלות שלו, על ידי זה, הוא פתאום מבין טוב יותר את מה שהוא יודע, ועל ידי זה השאלות נעלמות מעצמן.

ואם נתבונן היטב בעניין נראה, כי המהות של שאלה, היא חוסר הבנה מספקת של המידע שעליו מבוססת השאלה. וכאשר השאלה של האדם נובעת מכך שיש לו רק מידע חלקי לגבי איזה עניין, הרי שבאמת הוא יכול להבין יותר טוב גם את מה שהוא כבר יודע, על ידי זה שהוא ילמד את המידע הנוסף. כי ככל שהאדם רואה טוב יותר את כל התמונה המלאה, כך הוא מבין טוב יותר את כל אחד ואחד מהחלקים שבה.

וזה בעצם אומר, כי הדרך הטובה ביותר למצוא תשובות לשאלות, היא על ידי זה שמנסים להבין טוב יותר את המידע שעליו מבוססת השאלה. כי התשובה לכל שאלה, נמצאת בתוך ההבנה של המידע שעליו מבוססת השאלה. ולדוגמה: כאשר יש לאדם סתירה בין שני נושאים, עליו לנסות להבין טוב יותר את הנושאים האלו. וככל שהאדם יבין טוב יותר את הנושאים שעליהם מבוססת השאלה, על ידי זה הוא גם ימצא תשובות לשאלות שלו.

וככל שהאדם מבין טוב יותר את השאלה שלו, כך הוא קרוב יותר למצוא לה תשובה. וכאשר לא מוצאים תשובה, צריך לנסות להבין טוב יותר את השאלה...