🖨טרנסגנדרים, שינוי מגדרי, לעשות ניתוח לשינוי מין, חרטה על הליך התאמה מגדרית, לשנות את הזהות המינית, שינוי זהות מגדרית, ניתוח להסרת שומן, גבר שרוצה להיות אישה, חוסר התאמה מגדרית, טיפול הורמונלי להתאמה מגדרית, אישה שרוצה להיות גבר, קבלת האחר, הומופוביה, גבר שלובש בגדי נשים, אישה שלובשת בגדי גברים, טיפולי המרה, לשנות את הזהות המגדרית, טרנסקסואליות, ניתוח לשינוי מגדרי, ניתוח לשינוי מין מגבר לאישה, ניתוח לשינוי מין מאישה לגבר, ניתוח להתאמה מגדריתוכאן נסביר איך להתמודד עם מצב שבו מישהו טרנסגנדר, כגון מישהו שרוצה לעשות ניתוח לשינוי מין ורוצה לשנות את הזהות המינית שלו. לדוגמה גבר שרוצה לעשות ניתוח לשינוי מין ולהיראות כמו אישה, או אישה שרוצה לעשות ניתוח ולהיראות כמו גבר וכיו"ב.
וכאשר אני מדבר על איך להתמודד עם מצב שמישהו טרנסגנדר, צריכים להבין שיש בזה כל מיני היבטים ונקודות מבט. יש לדוגמה שאלה של איך המשפחה צריכה להתמודד עם בן משפחה שהוא טרנסגנדר. ויש נקודת מבט של איך החברה צריכה להתמודד עם מישהו שהוא טרנסגנדר לדוגמה במקום העבודה. ויש נקודת מבט של איך האדם שהוא טרנסגנדר, איך הוא אמור להתמודד עם זה שהוא טרנסגנדר. ויש בזה כל מיני נקודות מבט שונות.
ובגדול אני אומר, שברמת העיקרון ולא מנקודת מבט דתית, הרי שכל זמן שבן אדם לא פוגע באחרים, אז שיבחר לעשות מה שבא לו. ומי שרוצה להיות יותר עשיר, או רוצה ללמוד להיות רופא, או רוצה ללבוש בגדי מותגים, או רוצה להתאמן בחדר כושר, או רוצה לעשות דיאטה, או רוצה לעשות ניתוח לשינוי מין, או רוצה לצבוע את השיער, או רוצה לשים פאה על הראש, או רוצה לעשות כל דבר אחר, ברמת העיקרון, שיעשה מה שבא לו.
כי הרצון לשנות את המציאות, יש לו כל מיני צורות שונות. ובן אדם אחד יכול לרצות לעשות ניתוח להסרת שומן ובן אדם אחר רוצה לעשות ניתוח לשינוי מין. ושכל אחד יעשה מה שבא לו. זאת נקודת מבט אחת. כי מצד המהות, להתאפר או ללבוש בגדים יפים או לעשות ניתוח לשינוי מין או להסתפר או להתגלח או לעשות הסרת שיער, זה הכל אותו הדבר.
נקודת מבט נוספת אומרת, שהחברה צריכה לקבל את אותו אדם טרנסגנדר. אבל גם אותו אדם צריך לקבל את החברה שהיא אולי לא מקבלת אותו כטרנסגנדר. דהיינו, בדיוק כמו שבמובן מסוים לא הגיוני לשנוא או להשפיל בן אדם שהוא טרנסגנדר, כך גם הטרנסגנדר הגיוני שהוא ילמד לקבל את זה שיש אנשים שלא מקבלים את זה שהוא טרנסגנדר.
דהיינו, יש אנשים שיעדיפו להתייחס לגבר שעשה ניתוח לשינוי מין לאישה, כאל גבר. דהיינו, הם לא בהכרח יכבדו את הרצון שלו שיתחילו להתייחס אליו כאל אישה. והגיוני שאותו טרנסגנדר ילמד לקבל גם את האחר ואת השונה ממנו, שלא מוכן מסיבות שונות להתייחס אליו כאל אישה וכיו"ב, אלא ימשיך להתייחס אליו כאל גבר.
ואין כאן מה לעשות בהקשר הזה. כי בדיוק כמו שלגיטימי שבן אדם יחליט שהוא רוצה לשנות את מינו, כך גם הגיוני שיהיו אנשים שיסרבו לקבל את זה. ושני הצדדים צריכים ללמוד לקבל אחד את השני. ואין כאן איזו אמת מוחלטת, אלא זה כמו כל סיטואציה אחרת, ששני אנשים רוצים דברים שונים, למעט זה שזאת סיטואציה הרבה יותר קיצונית באופן יחסי.
ועכשיו אתייחס לגבי איך האדם הטרנסגנדר אמור לקבל את עצמו ולהתמודד עם זה שהוא רוצה לעשות ניתוח לשינוי מין. ויש בזה כל מיני נקודת מבט. אז מנקודת מבט אחת, כמובן שעל האדם לקבל את עצמו לא משנה מה וכולי.
אבל יש גם נקודת מבט שממנה, זה בסדר שהאדם ירצה לשלוט ברצון של עצמו וירצה לשנות את זה שהוא רוצה לשנות את המין שלו. דהיינו, לגיטימי לרצות לעשות ניתוח לשינוי מין, אבל גם לגיטימי לרצות להתנגד לרצון לעשות ניתוח לשינוי מין. לגיטימי להיות טרנסגנדר ולגיטימי לרצות להתנגד לרצון להיות טרנסגנדר. ואין רצון אחד שהוא בהכרח יותר טוב מרצון אחר.
ואיך בן אדם יכול לקבל את עצמו שהוא טרנסגנדר? זה כמובן כמו במקרה הכללי, של איך לקבל את עצמך ואיך לאהוב את עצמך כמו שאתה. כמו שהסברתי במקומות אחרים.
אבל איך בן אדם יכול לבטל את הרצון להיות טרנסגנדר? איך בן אדם יכול לבטל את הרצון לעשות ניתוח לשינוי מין? ואיך אפשרי באופן כללי לעזור לבן אדם שרוצה לעשות ניתוח לשינוי מין, איך אפשרי לעזור לו לא להרגיש סבל מהמין הנוכחי שלו ולא להרגיש שהוא חייב לעשות ניתוח לשינוי מין, אלא שהוא יכול להרגיש טוב גם בלי ניתוח לשינוי מין?
והתשובה לכך היא, שצריכים לעשות הפרדה בין הניתוח לשינוי מין, שהוא בעצם שינוי של הגוף של האדם. לבין זה שהאדם רוצה להגדיר את הזהות המינית שלו בצורה שונה. דהיינו, יש כאן כמה עניינים. אם לדוגמה מדובר על גבר שרוצה להיות אישה, אז יש את נקודת המבט שהוא רוצה שיתייחסו אליו כמו אל אישה ושהוא תופש את עצמו כמו אישה. ויש נקודת מבט נוספת, שהוא רוצה לשנות גם את הנראות החזותית והפיזית שלו, להיראות כמו אישה. ואלו שני עניינים שונים.
וברמת העיקרון, האדם קודם כל רוצה לשנות את תפישת הזהות המינית שלו ורק אחר כך הוא רוצה לשנות את הנראות החיצונית שלו. דהיינו, קודם כל הגבר רצה להיות אישה ואחר כך הוא רצה לעשות ניתוח לשינוי מין. והרצון לשינוי התפישה העצמית, הוא קודם והוא הסיבה לרצון לעשות ניתוח לשינוי מין. כי לדוגמה אישה שרוצה להיות אישה, היא כנראה לא תרצה לעשות ניתוח לשינוי מין להיות גבר וכולי.
ולכן צריכים להבין, שהניתוח לשינוי מין, הוא תוצאה של הרצון להזדהות עם מגזר מגדרי אחר. כי הניתוח עוזר לאדם להרגיש יותר מה שהוא רוצה להיות. ואם הוא רוצה להיות אישה, אז לעשות ניתוח להיות אישה, יעזור לגבר להרגיש עוד יותר אישה.
אבל אם רוצים לפרק את הרצון לשינוי הזהות המינית, צריכים להבין למה אותה ישות שנולדה בגוף של גבר למה אותה ישות, רוצה לתפוש את עצמה כאישה.
במילים אחרות, אפשרי לשבת עם אותה ישות שרוצה לשנות את הזהות המגדרית שלה ולנסות להבין מה אומר עבורה המשמעות של גבר או אישה, מה היתרונות שיש לה או למישהו אחר, בלהיות גבר או אישה. מה רע לאותה ישות בתור גבר או בתור אישה וכולי.
לדוגמה להיות גבר זה מצריך ממך להיות חזק, לא לבטא חולשה וכיו"ב. ויכול להיות שיש מישהו שלא טוב לו עם הזהות הגברית שלו. כי מבחינה חברתית יש המון התניות בהקשר של זהות גברית, ביחס לזהות נשית. או לדוגמה שבזהות נשית, יש תפישה שהאישה מוגבלת בכל מיני תחומים וכיו"ב.
ולכן בתור התחלה צריכים להבין, איך האדם תופש את העניין של הזהות הגברית שלו או של הזהות הנשית שלה, ואיך אותה ישות שנמצאת בתוך גוף של גבר או בתוך גוף של אישה, איך היא חווה את המציאות שלה ואת הסביבה שלה, בתור גבר או אישה. ואיך היא חושבת שהשינוי המגדרי, ישפיע על רמת האושר שלה.
ואחרי שמבינים את זה, עכשיו אפשרי לטפל ברצון לשנות את הזהות המינית ברמת התפישה העצמית וברמת התפישה החברתית. ומכאן יהיה הרבה יותר קל לבחור ולשנות את הרצון לעשות ניתוח לשינוי מין וכולי.
הדרכת מטפלים, האם אפשר לטפל בכל אחד? מה לעשות עם מטופל שלא רוצה טיפול? איך לטפל במישהו שמתנגד לטיפול? איך לטפל בילדים? טיפול בPDD, הדרכת הורים, למה קשה לטפל בהפרעות נפשיות? הפרעת התנגדות, טיפול בסכיזופרניההדרכת מטפלים, האם אפשר לטפל בכל אחד? מה לעשות עם מטופל שלא רוצה טיפול? איך לטפל במישהו שמתנגד לטיפול? איך לטפל בילדים? טיפול בPDD, הדרכת הורים, למה קשה לטפל בהפרעות נפשיות? הפרעת התנגדות, טיפול בסכיזופרניההדרכת מטפלים, האם אפשר לטפל בכל אחד? מה לעשות עם מטופל שלא רוצה טיפול? איך לטפל במישהו שמתנגד לטיפול? איך לטפל בילדים? טיפול בPDD, הדרכת הורים, למה קשה לטפל בהפרעות נפשיות? הפרעת התנגדות, טיפול בסכיזופרניה האם אפשר לטפל בכל מטופל שמתנגד לטיפול? אליעד כהן מסביר לעומק כיצד ניתן להתמודד עם מטופלים המתנגדים לטיפול, במיוחד כאשר מדובר בילדים או במטופלים המביעים התנגדות חריפה או מתמשכת לטיפול. ישנם מטופלים המגיעים אל מרחב הטיפול אך אינם מוכנים כלל להיכנס פנימה, או שנכנסים ומסרבים לשתף פעולה באופן מוחלט. במקרים אלו, על המטפל להבין את גבולות האחריות שלו ולפעול מתוך הבנה ברורה של מטרתו מול המטופל ומול ההורים. מה לעשות עם ילד שלא מוכן להיכנס לטיפול? כאשר הילד מסרב להיכנס למרחב הטיפולי, אליעד כהן מציג ... פעולה. אליעד מסביר שהבעיה המרכזית היא בדרך כלל לא אצל הילד, אלא בהורים וביכולת שלהם להביא את הילד למרחב הטיפולי. האם אפשר לטפל באדם שמתנגד לטיפול באופן מוחלט? אליעד כהן מדגיש בצורה חד - משמעית שאפשר לטפל בכל אדם, אפילו במקרים הקשים ביותר שבהם המטופל מתנגד באופן חריף. אולם, במקרים כאלה תהליך הטיפול הופך לאיטי, מורכב, ודורש סבלנות רבה מאוד. למשל, ייתכן שמטופל יצטרך להעביר עשרות פגישות רק במשחקי כדורגל עם המטפל, בלי לראות שום התקדמות הנראית לעין. המטרה היא לייצר אמון וחיבור עם המטופל, כדי שבשלב מאוחר יותר יוכל להיווצר שינוי משמעותי. הבעיה, לפי אליעד, שההורים מצפים לראות תוצאות מידיות, ויכולים להתקשות להבין ... זה לא אומר שאין טיפול או שזה חסר תועלת. להפך, זו הדרך ליצירת אמון, קשר רגשי ואמון בטיפול. לאחר שהמטופל יחוש בטוח עם המטפל, ניתן יהיה להתחיל לטפל בבעיות העמוקות יותר שהביאו אותו לטיפול מלכתחילה. מה עושים עם מטופל שנכנס אך לא משתף פעולה? כאשר מטופל כבר נכנס למרחב הטיפולי אך אינו משתף פעולה, אליעד מסביר שהגישה היא לנסות להבין מה המטופל באמת רוצה לעשות כרגע. אולי הוא מעוניין רק לשחק, או לשבת בשקט, או לעשות פעילות מסוימת אחרת. המטפל לא חייב להתעקש על צורה מסוימת של טיפול, אלא להיות גמיש ולהתאים את עצמו למטופל. לדוגמה, אם הילד מעוניין רק לשחק, אז המטפל יתחיל בדיוק שם, בשלב בו הילד נמצא, גם אם זה לא תואם את הציפייה ההתחלתית של ההורים או של המטפל. האם על המטפל להתאים את עצמו למטופל בכל מצב? אליעד כהן נותן דוגמה למצב קיצוני יותר: ילד שמסרב להיכנס לקליניקה ובורח חזרה לרכב של ההורים. במקום לראות ... יתגמש בחשיבתו ויבין שהטיפול לא חייב להתקיים דווקא באופן המסורתי והמקובל בתוך קליניקה. ניתן לעשות אותו בכל מקום שבו המטופל נמצא, כל עוד המטרה העיקרית - יצירת אמון ושיתוף פעולה - מושגת. עוד נקודה שאליעד כהן מדגיש היא ההבנה ... מסוימים, ולכן כדאי לו להכיר בכך מראש, ולהימנע מקבלת מקרים שיגרמו לו לתחושת תסכול. אליעד כהן מדגיש שאין חובה לטפל בכל מקרה. מטפל יכול להחליט מראש שהוא לא מקבל סוג מסוים של מקרים או אנשים שהוא לא בטוח כיצד לעזור להם. אם בכל זאת ישנו רצון לעזור אך יש חשש שהמטופל ייפגע או ייפגע מכך שאין שיתוף פעולה, המטפל צריך להבין שמצב כזה הוא לא בהכרח נזק אמיתי, אלא פחד ... ואין כאן אשמה של המקום שלא הסכים לתקן טלפונים. באותו אופן, המטפל לא צריך להרגיש אשמה אם אינו מסוגל לטפל במקרה מסוים. אם המטפל לא מעוניין או לא יכול לטפל במשהו ספציפי, עליו להיות כנה מראש לגבי המגבלות שלו, ולא להרגיש שהוא פוגע במטופל או בהורים. האם ניתן למנוע מראש קבלת מטופלים בעייתיים? לפי אליעד כהן, לפעמים יש דרך לדעת מראש אילו מטופלים יתנגדו לטיפול, ולסנן אותם כבר בשיחת הטלפון הראשונה. ... שיבהירו אם המקרה מתאים לסוג הטיפול שהמטפל מציע, וכך להימנע מראש ממצבים שיגרמו לתסכול או לתחושת כישלון בטיפול. איך לטפל בילד שמתנגד לטיפול? הדרכת הורים בטיפול רגשי האם אפשר לטפל בכל מטופל? איך לזהות מראש התנגדות לטיפול? טיפול בילדים עם הפרעת PDD
שימוש בתרופות פסיכיאטריות, תרופות נגד חרדה, תרופות נגד דיכאון, טיפול פסיכולוגי, טיפול פסיכיאטרי, שימוש בכדורים, כדורים נגד דיכאון, כדורים נגד חרדה, גמילה מכדורים, נוגדי דיכאון, נוגדי חרדהשימוש בתרופות פסיכיאטריות, תרופות נגד חרדה, תרופות נגד דיכאון, טיפול פסיכולוגי, טיפול פסיכיאטרי, שימוש בכדורים, כדורים נגד דיכאון, כדורים נגד חרדה, גמילה מכדורים, נוגדי דיכאון, נוגדי חרדהשימוש בתרופות פסיכיאטריות, תרופות נגד חרדה, תרופות נגד דיכאון, טיפול פסיכולוגי, טיפול פסיכיאטרי, שימוש בכדורים, כדורים נגד דיכאון, כדורים נגד חרדה, גמילה מכדורים, נוגדי דיכאון, נוגדי חרדה למה פסיכולוגים שולחים מטופלים לקחת תרופות פסיכיאטריות? אליעד כהן מסביר לעומק את ההיגיון מאחורי ההמלצה של פסיכולוגים או מטפלים להפנות מטופלים לטיפול תרופתי, כאשר הם עצמם אינם יכולים לעזור להם באופן מלא. כאשר פסיכולוג אומר למטופל אני לא יכול לעזור לך, לך תיקח כדורים, הוא למעשה מודה בחוסר יכולתו לעזור, אך בו זמנית מעביר את האחריות לחוסר ההצלחה אל המטופל עצמו או אל גורם חיצוני. האם הפניה לתרופות מצביעה על מגבלה של המטפל או של המטופל? לדברי אליעד, כאשר הפסיכולוג מפנה את המטופל לנטילת תרופות, הוא בעצם רומז באופן עקיף שהבעיה אינה נמצאת בידיו של המטפל, אלא היא נובעת מתוך מגבלותיו של המטופל. כך, במקום להכיר בכך שהמטפל אינו יודע כיצד לפתור את הבעיה, הוא למעשה קובע שהבעיה היא בלתי ניתנת לפתרון בדרכים הפסיכולוגיות המקובלות. מה משמעות השימוש במונח אין בחירה חופשית בהקשר זה? אליעד מתאר כי הטענה לפיה המטופל זקוק לתרופות כי אין לו בחירה חופשית היא בעצם קביעה שהבעיה אינה ניתנת לפתרון באמצעות שיחות או טיפול פסיכולוגי, אלא רק באמצעות התערבות כימית. הפסיכולוג שאומר זאת יוצר לגיטימציה לכך שהבעיה של המטופל היא כה עמוקה ויסודית, שאין דרך לשנותה אלא בעזרת תרופות שיחליפו את הרצון או התפקוד הרגשי הטבעי של האדם. מדוע מטפלים מעדיפים לשלב תרופות עם טיפול פסיכולוגי? אליעד מסביר כי רוב המטפלים מעדיפים להמליץ על שילוב של טיפול פסיכולוגי ותרופתי כדי לא להודות שהם עצמם חסרי יכולת. לדבריו, כשמטפל ממליץ לשלב טיפול עם כדורים, הוא מנסה להימנע מלהודות באופן מלא בכך שהוא מיותר לחלוטין בתהליך הטיפולי. בצורה זו, הוא עדיין נתפס כבעל ערך מסוים בתהליך השיפור של המטופל, למרות שההסתמכות על התרופות מעידה בעקיפין כי לא ניתן היה לפתור את הבעיה באופן פסיכולוגי בלבד. מה האינטרס של ... עם אותה בעיה ספציפית. בכך הוא מגן על עצמו מפני ביקורת ומפני תחושת חוסר מסוגלות אישית. מדוע מטפל מפנה מטופל לפסיכיאטר במקום לתת תרופות בעצמו? אליעד מסביר כי כאשר הפסיכולוג שולח את המטופל לפסיכיאטר לקבלת תרופות, הוא לכאורה מעביר את האחריות הלאה, אך למעשה הוא קובע שגם המטפל האחר אינו באמת פותר ... פתרון תרופתי. זהו למעשה מסר עקיף, שאין מישהו שיכול לפתור את הבעיה בצורה פסיכולוגית אמיתית. מה משתמע מהסכמה של המטופל לקחת תרופות? לפי אליעד, כאשר המטופל מסכים ליטול תרופות בעקבות המלצת הפסיכולוג, הוא מאשר בעצמו כי אף אחד לא יכול לעזור לי. הוא מחזק את ... ובכך הוא למעשה פוטר את המטפל מאחריות ומאשש את הטענה שהבעיה שלו אינה ניתנת לפתרון בדרך פסיכולוגית בלבד. האם טיפול תרופתי יכול להיות פתרון מוחלט לבעיות פסיכולוגיות? אליעד טוען שההפניה לתרופות אינה פותרת את הבעיה עצמה, אלא רק מסמנת את קיומה של בעיה שהמטפל אינו יודע כיצד לפתור. לדבריו, הטיפול התרופתי הוא אמצעי נוח עבור מטפלים להימנע מהודאה בחוסר ידע או ביכולת מוגבלת שלהם לעזור, ובכך הוא מהווה פתרון חלקי בלבד, ולא פתרון אמיתי. לסיכום: ... שהוא אינו יכול לפתור את הבעיה. ההמלצה לתרופות פותרת את המטפל מהצורך להודות במגבלותיו ומעבירה את האחריות לבעיה אל המטופל או אל גורמים גנטיים או כימיים, ולכן יש לשים לב מה באמת עומד מאחורי המלצות אלו. למה פסיכולוגים שולחים לכדורים? האם תרופות פסיכיאטריות באמת עוזרות? כדורים נגד דיכאון, האם זה הכרחי? מה פסיכולוגים לא מספרים על טיפול תרופתי? האם טיפול פסיכולוגי מספיק ללא תרופות? כיצד להיגמל מכדורים נגד חרדה? עכשיו דיברנו על זה כמה פעמים אבל ננסה לחדד את זה עוד פעם, אמרנו לגבי מה ההיגיון של פסיכולוגים או מטפלים ששולחים מישהו לקחת כדורים אז אמרנו שזה במקום שבן אדם יגיד אני לא יודע לעזור לך אז הוא אומר ... אז בעצם החיסרון הוא במטפל, אם הוא אומר לו אני לא יכול לעזור לך, לך תיקח כדורים אז אם המטופל יסכים לקחת כדורים זה כמו להגיד לפסיכולוג נכון אף אחד לא יכול לעזור לי זה לא שאתה לא יודע ...
ניהול תהליכים עסקיים, ניהול תיבת הדואר הנכנס, ניהול תיבת ה INBOX, איך למנוע ממיילים ללכת לאיבוד? איך למנוע דואר נכנס שלא טופל? ניהול הדואר האלקטרוני, מחשוב תהליכים, מחשוב עסקי, התייעלות עסקית, ניהול עסקי, יעוץ ארגוני, ניהול המייליםניהול תהליכים עסקיים, ניהול תיבת הדואר הנכנס, ניהול תיבת ה INBOX, איך למנוע ממיילים ללכת לאיבוד? איך למנוע דואר נכנס שלא טופל? ניהול הדואר האלקטרוני, מחשוב תהליכים, מחשוב עסקי, התייעלות עסקית, ניהול עסקי, יעוץ ארגוני, ניהול המיילים... הדואר הנכנס, לפי אליעד, משמשת כמו הכניסה למשרד. כל מייל חדש הוא כמו אדם שנכנס למשרד ומחכה לפגישה או טיפול. בדיוק כפי שנחלק לאדם הפונה מקום לשבת ולהמתין לפגישה, כך על המיילים בתיבת הדואר הנכנס לקבל טיפול מיידי. אליעד מדגיש כי השארת מיילים בתיבת הדואר הנכנס מבלי לטפל בהם יוצרת חוסר סדר ובלבול, כפי שלפני אדם שנכנס למשרד אין מקום ויש בלגן עם המתנה לפגישות. כיצד למנוע דואר לא מטופל? ההמלצה המרכזית של אליעד היא שהמיילים בתיבת הדואר הנכנס צריכים להטופל מיד עם קבלתם. כל מייל שתקבל - יש להחליט מיידית מה לעשות איתו: להעביר אותו למישהו אחר, לשייך אותו למשימה או לסיים את הטיפול בו. ברגע שמטפלים במייל, הוא צריך לצאת מיידית מהאינבוקס ולהעבור לתיקיה מתאימה, כך שנמנע מצב שבו המיילים יתערבבו עם מיילים שכבר טופלו. אליעד ... להשאיר מיילים בתיבת הדואר הנכנס שלא טופלו - זה יכול ליצור בלגן ולהעמיס על המערכת. מה קורה אם לא מטפלים במייל בזמן? אם לא מטפלים במייל בזמן, הוא עלול להיתקע בתיבת הדואר הנכנס ולא להתעדכן. זה יוצר בלבול ועמסה כאשר תיבת הדואר לא מופרדת בין ... לא טופלו. כל מייל שלא הוצא מהאינבוקס ייצור ערבוב ובלגן, ומיילים חשובים עלולים להיאבד או להתעכב. מה התהליך הנכון לטיפול במיילים? אליעד מסביר שהמפתח בניהול אפקטיבי של דואר אלקטרוני הוא ההחלטה המיידית על כל מייל. כל אימייל צריך להיות מנותב לפעולה, משימה, או לתיקייה מסוימת. ברגע שמטפלים בו, יש להוציא אותו מהאינבוקס. על פי גישה זו, על העובד או האדם להוציא את המיילים מהמקום שבו הם ממתינים, כך שלא יוותרו מיילים לא מטופלים. האם זה באמת חשוב? החשיבות של ניהול נכון של הדואר הנכנס, לפי אליעד, היא קריטית לשמירה על סדר ואפקטיביות ... היום - יום. תיבת הדואר הנכנס משמשת כשער לכל המשימות והפניות, ואם לא נתנהל בצורה מסודרת, כל מייל שלא מטופל בזמן יכול לגרום לעיכובים בתהליכים ולהחמיץ פניות חשובות. ניהול תהליכים עסקיים ניהול זמן מחשוב תהליכים ניהול דואר אלקטרוני התייעלות עסקית ... באופן שמונע מצבים בהם מיילים חשובים ילכו לאיבוד או לא יטופלו כראוי. אליעד מסביר את החשיבות בהבנת התהליך של טיפול באימיילים כדי להימנע מבעיות אלו. מהי מטרת תיבת הדואר הנכנס? תיבת הדואר הנכנס משמשת כמעין כניסה למשרד. כאשר אדם נכנס למשרד, הוא עלול להיתקל במצבים שבהם הוא מחכה לפגישה או לתשובה ממישהו. התהליך של טיפול במיילים הוא דומה. כל אימייל חדש שמגיע לתיבת הדואר הנכנס דומה לאדם שנכנס למשרד ואינו יודע האם טיפלו בו או לא. המטרה היא לא להשאיר אף אימייל בתיבת הדואר הנכנס מבלי לטפל בו. כאשר אימיילים לא מטופלים, הם נכנסים לתוך תיבת הדואר הנכנס ומלכדים את כל המיילים שניתן היה לטפל בהם. כיצד למנוע דואר לא מטופל? אליעד מציע שאסור להשאיר שום מייל בתיבת הדואר הנכנס לאחר שנעשה איתו משהו. ברגע שהמייל נפתח והוחלט מה לעשות ... יוצר בלבול אלא גם יכול לגרום למיילים שלא טופלו בזמן להיבלע בתוך המיילים שכבר הושלמו. מה קורה אם לא מטפלים במייל בזמן? כאשר אדם נכנס לאינבוקס, הוא מוצא שם לא רק מיילים שטופלו, אלא גם מיילים שעדיין לא הוחלט מה לעשות איתם. אם לא מטפלים במיילים מיד לאחר קריאתם, יש סיכון שהמיילים יישארו באינבוקס ויתערבבו עם מיילים אחרים. זה יוצר בלגן ומעמיס על המערכת. לכן, הדרך הנכונה היא להפריד בין המיילים שטופלו לבין המיילים שעדיין מחכים לטיפול. מה התהליך הנכון לטיפול במיילים? לכל מייל שנכנס לאינבוקס יש לטפל באופן מיידי ולקבוע מה לעשות איתו. כל מייל צריך להיות מנותב לעבודה או משימה אחרת, או לחלופין להסגר כסיים. ברגע ... תיבת הדואר הנכנס היא השלב הראשון של כל המשימות - היא האזור שבו כל הדברים מתחילים. כל מייל שלא מטופל מיד ישאר שם ויעכב את התהליך, ולכן חשוב כל הזמן לבדוק ולהוציא את המיילים שטופלו מהאינבוקס. ניהול תהליכים עסקיים ...
אנורקסיה, הפרעת אכילה, הפרעת התנהגות, בעיות אכילה, ירידה במשקלאנורקסיה, הפרעת אכילה, הפרעת התנהגות, בעיות אכילה, ירידה במשקלאנורקסיה, הפרעת אכילה, הפרעת התנהגות, בעיות אכילה, ירידה במשקל כיצד מטפלים באנורקסיה ובהפרעות אכילה באופן יעיל? הטיפול באנורקסיה ובהפרעות אכילה אחרות דורש בראש ובראשונה הבנה עמוקה של ההיגיון והאמונות הפנימיות של האדם הסובל מההפרעה. אליעד כהן מדגיש כי המפתח המרכזי לטיפול הוא בירור יסודי של הסיבות והגורמים שמונעים מהמטופל לאכול. לא מדובר בכפייה או בשכנוע חיצוני בלבד, אלא בניתוח עמוק ומפורט של כל האמונות, הפחדים והמחויבים הפנימיים של האדם. מדוע אנורקסיה מתפתחת וכיצד לזהות את הסיבות לה? על מנת לטפל באנורקסיה, יש להבין מהיכן היא התחילה. אחת הדרכים היעילות ביותר לעשות זאת היא לשאול את המטופל שאלות ממוקדות שיעזרו לו לזהות כיצד ומתי החל המצב. לדוגמה, אם מדובר בנערה שהתחילה להיות אנורקסית, יש לברר מתי ... פוגעניות, אולי הלחץ החברתי והציפיות גרמו לה לפתח דימוי גוף שלילי. הזיהוי המדויק של הסיבות האלו הוא הבסיס להמשך הטיפול. כיצד מחלישים את הסיבות לאי - אכילה אצל אדם אנורקסי? אחרי שמזהים את הסיבות, יש להתחיל להחליש אותן. אליעד כהן מדגים כי אם הסיבה המרכזית היא פחד מהשמנה, צריך לבדוק עם המטופלת מדוע הפחד מהשמנה כל כך חזק עבורה. האם זה בגלל דימוי עצמי נמוך? פחד מדחייה חברתית? על ידי בירור ... לה שהם אינם באמת הכרחיים כפי שהיא חושבת. איך אפשר לעודד אדם אנורקסי לראות את היתרונות שבאכילה? חלק נוסף בטיפול הוא הגברת ההבנה של המטופל לגבי היתרונות הטמונים באכילה. יש לגרום לו לראות כי היתרונות שבאכילה גדולים יותר מהחסרונות שהוא רואה בה. למשל, להראות למטופלת שאכילה מסייעת לבריאות, מעניקה לה תחושת חיוניות, ומשפרת את המצב הרגשי והחברתי שלה. ככל שהיא תכיר ביתרונות האלה ותהיה ... לרדת. מדוע חשוב לא להכריח אדם אנורקסי לאכול? נקודה משמעותית נוספת שאליעד כהן מדגיש היא שאין טעם להכריח את המטופל לאכול. כפייה יוצרת התנגדות, ודווקא מחזקת את ההפרעה. הוא מדגים כי במקום לומר למטופלת את חייבת לאכול, עדיף לגשת אליה בצורה מכילה ואמפתית: אין בעיה שאת לא אוכלת, אבל בואי נבין את ההיגיון שלך. אולי נוכל לפתור זאת בדרך אחרת. גישה זו מעודדת את המטופל לפתוח את עצמו ולשתף ברגשותיו ובחששותיו. מה הקשר בין הפרעות אכילה לדימוי עצמי ולקבלה עצמית? אליעד מסביר שהפרעות אכילה, ... ובאהבה מותנית מהסביבה. הם מאמינים שאם הם לא יראו בצורה מסוימת, לא יקבלו אהבה, הערכה או הערצה מהסביבה. לפיכך, הטיפול חייב לכלול גם עבודה על קבלה עצמית ללא תנאי, כך שהמטופל יוכל להעריך ולאהוב את עצמו בלי קשר למשקלו או למראהו החיצוני. כיצד ניתן לתמרן מחשבות קיימות לטובת הטיפול? דרך נוספת שאליעד מציע היא להשתמש במחויבים הפנימיים של המטופל לטובתו. למשל, אם למטופלת חשוב מאוד להיות חזקה ובריאה, ניתן להדגיש שאכילה במינון נכון תחזק את הגוף שלה ותשפר את הבריאות, וכך לייצר מוטיבציה פנימית לאכילה, על בסיס מחויבים שכבר קיימים אצלה ממילא. מה עושים אם הטיפול לא מתקדם כפי שמצפים? אם הטיפול אינו מתקדם, אליעד מציין שזה משום שלא נחשפו עדיין כל הסיבות האמיתיות לאי - אכילה או שלא הוחלשו מספיק ... במקרה כזה, יש להמשיך לחקור ולברר יותר לעומק, עד שכל החששות והסיבות להתנגדות יתגלו ויטופלו. לסיכום, מהי הגישה הנכונה לטיפול באנורקסיה ובהפרעות אכילה? הגישה הנכונה לטיפול היא גישה של הבנה, הכלה ואמפתיה. במקום לכפות או לשכנע בכוח, חשוב לחשוף לעומק את האמונות והמחויבים הפנימיים, להחליש את ... את היתרונות של שינוי הרגלי האכילה. התהליך צריך להיות הדרגתי, מכיל ומבוסס על הבנה אמיתית של ההיגיון הפנימי של המטופל. רק כך ניתן לייצר שינוי מחשבתי אמיתי ויציב שיסייע למטופל להשתחרר מהפרעות האכילה ולהחזיר לעצמו את איכות חייו. הפרעות אכילה אנורקסיה ובולימיה דימוי עצמי וקבלה עצמית איך להתמודד עם פחדים? התמודדות עם הרגלים כפייתיים כיצד ניתן לטפל באנורקסיה ובהפרעות אכילה אחרות? אנורקסיה היא הפרעת אכילה שמובילה לירידה קיצונית במשקל בעקבות פחד עז מהשמנה. לרוב, מדובר בהתניה מחשבתית שבה האכילה נתפסת כדבר שלילי ומזיק. הטיפול באנורקסיה דורש הבנה מעמיקה של התפיסות הפנימיות של האדם הלוקה בהפרעה, ולא רק כפייה חיצונית של אכילה. מהו הבסיס להפרעה ... דבר שלילי. לעיתים, פחד זה קשור לחוויות עבר של דימוי גוף שלילי, חוויות רגשיות קשות, או לחץ חברתי. כדי לטפל בכך, יש לחקור את הסיבות שמובילות לרצון להימנע מאוכל ולזהות את המחויבים המנטליים שמובילים לאמונה זו. כיצד ניתן לשנות את ... היתרונות שבאכילה - יש לשכנע שהיתרונות של אכילה עולים על החסרונות הנתפסים. 4. להראות שהמצב אינו מחויב - כאשר המטופל מבין שהמצב הנוכחי נוצר בתהליך ולא היה קיים תמיד, הוא יכול להתחיל לראות אפשרות לשינוי. מדוע כפייה אינה הפתרון? אם ניגשים למטופל בגישה של כפייה - את חייבת לאכול - לרוב ייווצר אפקט הפוך של התנגדות. במקום זאת, יש לגשת מתוך הבנה והכלה: אין בעיה שאת לא אוכלת, אך אנו רוצים להבין מדוע. מה ההיגיון מאחורי זה?. גישה זו יכולה לגרום למטופל להיפתח ולשתף ברגשותיו. מה הקשר בין דימוי עצמי לקבלה עצמית? הפרעות אכילה רבות נובעות מתלות בהערכה חיצונית. מטופלים מרגישים שעליהם לשמור על דימוי גוף מסוים כדי להיות אהובים או מקובלים. חלק מהטיפול כולל חיזוק קבלה עצמית ללא תנאים, כך שהמטופל יוכל לראות את ערכו ללא קשר למשקל או מראה חיצוני. כיצד ניתן לתמרן את המחשבות של המטופל כדי לעזור לו? במקום להתעמת עם המחויבים שלו, יש להשתמש במחויבים אחרים שכבר קיימים אצלו לטובתו. לדוגמה, אם יש ... מחויב חזק להיראות בריא או להיות חזק, ניתן להשתמש בכך כדי לעודד אכילה דרך היבטים של בריאות וכוח. סיכום הטיפול באנורקסיה דורש הבנה מעמיקה של אמונותיו הפנימיות של המטופל. במקום לכפות עליו אכילה, יש להבין את ההיגיון שעומד מאחורי ההימנעות ממנה וליצור שינוי מחשבתי הדרגתי. על ידי חשיפת הסיבות, ... עצמית איך להתמודד עם פחדים? התמודדות עם הרגלים כפייתיים ש: אנורקסיה. אליעד: מה איתה אנורקסיה מה איתה. ש: איך מטפלים בזה. אליעד: בחורה שרוצה להיראות כמוה ואז כל מה שהיא עושה אחרי שהיא אוכלת. ש: ואז היא כאילו מפסיקה כמעט לאכול וכל הזמן יורדת במשקל יורדת ויורדת, לוקחים אותה לטיפולים ולזה ושוקלים אותה שוב עוד שבעים גרם ירדו. אליעד: אוקי ולמה היא לא רוצה לאכול כי מה, איזה מחויב נכנס לה לראש? ש: לא חקרתי את זה. אליעד: אוקי אז מה השאלה באופן כללי מה לעשות? ש: איך מטפלים. אליעד: אז בגדול באופן יחסי נגיד שאנשים יש להם את ההתניה במוח שלאכול זה טוב כי ככה לימדו בן ...
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?
050-3331-331