גיאוגרפיה, השתקפות עצמית, הכל מדבר עליך, להזדהות עם כל דבר, השכל שיש בכל דבר, חינוך ילדים, מורה בבית ספר, שיעור בגיאוגרפיה, השכל של סיפורי מעשיות, ללמוד מכל דבר
איך להפוך כל נושא למעניין ורלוונטי לתלמידים?
אליעד כהן מסביר שהסיבה המרכזית לכך שתלמידים אינם מתעניינים בשיעורים היא שהמורה עצמו אינו מוצא עניין אמיתי בחומר שהוא מלמד. הדוגמה שניתנה היא מורה לגיאוגרפיה שמרגישה שהתלמידים אינם מתעניינים בנושא. אליעד מציע שאם המורה רוצה שהשיעור יעניין את התלמידים, עליו בעצמו לראות את העניין בחומר שהוא מלמד. אם המורה משתעמם ומקרין זאת לתלמידים, הם בהכרח ירגישו ויזדהו עם חוסר העניין שלו. במקום זאת, המורה צריך לשדר את החוויה שלו, להסביר מדוע דווקא הוא מתעניין בנושא, וכך לגרום לתלמידים להזדהות עם החוויה שלו.
מה הקשר בין שיעור גיאוגרפיה לבין תהליכים נפשיים?
אליעד מדגים כיצד ניתן לקחת כל נושא לימוד ולהפוך אותו למראה שמשקפת את החיים הפנימיים שלנו. למשל, בנושא של גיאוגרפיה והדגם העירוני, הוא מראה איך אפשר להסתכל על תהליך ההתפתחות של עיר, כגון דגם מעגלי או דגם גזרתי, ולפרש זאת כתהליך פנימי שמתרחש בתוך האדם עצמו. לדוגמה, הדגם המעגלי, שבו יש מרכז עסקים ואזורי מגורים שמתרחקים בהדרגה, יכול לייצג את המקום בתוכנו שהוא הליבה הרגשית, שממנה מתרחקים רגשות ומחשבות שונות. בדגם הגזרתי, העיר מתפתחת לאורך צירי תחבורה ראשיים, וזה יכול לשקף את הדרך שבה האדם מפתח יכולות והתנהגויות בהתאם ל"צירים" החשובים בחייו, כמו יכולת ההסתגלות וההתאמה לשינויים.
מדוע חשוב להזדהות גם עם דברים שליליים?
אליעד טוען שכל דבר שמתרחש בעולם, גם אירועים שליליים, משקף חלק בתוכנו. לכן, אם אדם נתקל באירוע שלילי, כמו פשע או דמות שלילית בהיסטוריה, עליו לשאול את עצמו: "איפה בתוכי יש את החלק הזה?". הוא מדגים זאת באמצעות דוגמה קשה: כיצד ניתן להזדהות עם פעולותיו של היטלר. אליעד מסביר שאדם יכול להזדהות עם התהליך עצמו, למשל עם הרצון "להשמיד" את המחשבות השליליות שבתוכו. אם אדם מתמודד עם מחשבות שליליות ואינו מצליח להתגבר עליהן, עליו לחשוב על דרכים יצירתיות וחכמות להתמודד איתן, ממש כפי שהיטלר חשב על דרכים להוציא לפועל את תוכניתו. הרעיון כאן הוא לא לתמוך בפעולות שליליות, אלא להבין לעומק את התהליך הרגשי והנפשי שמתרחש בתוכנו, דרך האנלוגיה.
איך אפשר ללמוד מכל דבר בחיים?
המסר המרכזי בהרצאה של אליעד הוא שכל תהליך שקורה במציאות, גם אם הוא נראה לכאורה חסר משמעות או לא קשור אלינו, למעשה מדבר עלינו באופן ישיר. הוא מציע שיטה לפיה, בכל פעם שאנחנו נתקלים במידע חדש, סיפור או תהליך, ננסה לזהות איפה הדבר הזה קיים בתוכנו. אליעד מביא כדוגמה את המושג של "תחבורה" בעיר, שהוא משל ליכולת שלנו להעביר רגשות, מחשבות ורעיונות מנקודה אחת לשנייה בצורה יעילה וחלקה. לפי גישה זו, ככל שה"אוטוסטרדות" הפנימיות שלנו, כלומר, היכולת לעבד רגשות, מחשבות ולהסתגל למצבים חדשים במהירות, טובות יותר, כך החיים שלנו יהיו קלים וזורמים יותר.
איך אפשר להפוך שיעורים לחווייתיים ומלמדים?
אליעד מציע שהדרך הטובה ביותר ללמד היא לא להתמקד רק במידע הטכני, אלא קודם כל למצוא את המשמעות האישית של החומר עבור המורה. המורה צריך להתכונן לשיעור על ידי קריאה עמוקה והתבוננות אישית, ואז להציג לתלמידים את החומר...
אליעד כהן מסביר שהסיבה המרכזית לכך שתלמידים אינם מתעניינים בשיעורים היא שהמורה עצמו אינו מוצא עניין אמיתי בחומר שהוא מלמד. הדוגמה שניתנה היא מורה לגיאוגרפיה שמרגישה שהתלמידים אינם מתעניינים בנושא. אליעד מציע שאם המורה רוצה שהשיעור יעניין את התלמידים, עליו בעצמו לראות את העניין בחומר שהוא מלמד. אם המורה משתעמם ומקרין זאת לתלמידים, הם בהכרח ירגישו ויזדהו עם חוסר העניין שלו. במקום זאת, המורה צריך לשדר את החוויה שלו, להסביר מדוע דווקא הוא מתעניין בנושא, וכך לגרום לתלמידים להזדהות עם החוויה שלו.
מה הקשר בין שיעור גיאוגרפיה לבין תהליכים נפשיים?
אליעד מדגים כיצד ניתן לקחת כל נושא לימוד ולהפוך אותו למראה שמשקפת את החיים הפנימיים שלנו. למשל, בנושא של גיאוגרפיה והדגם העירוני, הוא מראה איך אפשר להסתכל על תהליך ההתפתחות של עיר, כגון דגם מעגלי או דגם גזרתי, ולפרש זאת כתהליך פנימי שמתרחש בתוך האדם עצמו. לדוגמה, הדגם המעגלי, שבו יש מרכז עסקים ואזורי מגורים שמתרחקים בהדרגה, יכול לייצג את המקום בתוכנו שהוא הליבה הרגשית, שממנה מתרחקים רגשות ומחשבות שונות. בדגם הגזרתי, העיר מתפתחת לאורך צירי תחבורה ראשיים, וזה יכול לשקף את הדרך שבה האדם מפתח יכולות והתנהגויות בהתאם ל"צירים" החשובים בחייו, כמו יכולת ההסתגלות וההתאמה לשינויים.
מדוע חשוב להזדהות גם עם דברים שליליים?
אליעד טוען שכל דבר שמתרחש בעולם, גם אירועים שליליים, משקף חלק בתוכנו. לכן, אם אדם נתקל באירוע שלילי, כמו פשע או דמות שלילית בהיסטוריה, עליו לשאול את עצמו: "איפה בתוכי יש את החלק הזה?". הוא מדגים זאת באמצעות דוגמה קשה: כיצד ניתן להזדהות עם פעולותיו של היטלר. אליעד מסביר שאדם יכול להזדהות עם התהליך עצמו, למשל עם הרצון "להשמיד" את המחשבות השליליות שבתוכו. אם אדם מתמודד עם מחשבות שליליות ואינו מצליח להתגבר עליהן, עליו לחשוב על דרכים יצירתיות וחכמות להתמודד איתן, ממש כפי שהיטלר חשב על דרכים להוציא לפועל את תוכניתו. הרעיון כאן הוא לא לתמוך בפעולות שליליות, אלא להבין לעומק את התהליך הרגשי והנפשי שמתרחש בתוכנו, דרך האנלוגיה.
איך אפשר ללמוד מכל דבר בחיים?
המסר המרכזי בהרצאה של אליעד הוא שכל תהליך שקורה במציאות, גם אם הוא נראה לכאורה חסר משמעות או לא קשור אלינו, למעשה מדבר עלינו באופן ישיר. הוא מציע שיטה לפיה, בכל פעם שאנחנו נתקלים במידע חדש, סיפור או תהליך, ננסה לזהות איפה הדבר הזה קיים בתוכנו. אליעד מביא כדוגמה את המושג של "תחבורה" בעיר, שהוא משל ליכולת שלנו להעביר רגשות, מחשבות ורעיונות מנקודה אחת לשנייה בצורה יעילה וחלקה. לפי גישה זו, ככל שה"אוטוסטרדות" הפנימיות שלנו, כלומר, היכולת לעבד רגשות, מחשבות ולהסתגל למצבים חדשים במהירות, טובות יותר, כך החיים שלנו יהיו קלים וזורמים יותר.
איך אפשר להפוך שיעורים לחווייתיים ומלמדים?
אליעד מציע שהדרך הטובה ביותר ללמד היא לא להתמקד רק במידע הטכני, אלא קודם כל למצוא את המשמעות האישית של החומר עבור המורה. המורה צריך להתכונן לשיעור על ידי קריאה עמוקה והתבוננות אישית, ואז להציג לתלמידים את החומר...
- איך להפוך שיעור מעניין לתלמידים?
- מה זה השתקפות עצמית?
- איך ללמוד מכל דבר?
- מה זה סיפורי מעשיות?
- איך ללמד גיאוגרפיה בצורה מעניינת?
- למה להזדהות גם עם דברים שליליים?
- מה הקשר בין גיאוגרפיה לנפש האדם?