... להתמודד עם ייסורי מצפון? רגשות חרטה, רגשות אשמה, מוסר אוניברסאלי, מוסריות, מוסר וערכים, נקיפות מצפון, צו מצפון נקי, מוסר אבסולוטי, התנהגות מוסרית, פחד מאלוהים, פחד מגיהנום, שכר ועונש, מוסר יחסי, מוסר מוחלט מה גורם לאדם להרגיש ייסורי מצפון? ייסורי מצפון נוצרים כאשר אדם עושה פעולה שהוא מאמין שהיא פסולה או בלתי מוסרית. אליעד כהן מסביר את המנגנון שמאחורי הרגשת ייסורי מצפון, בעזרת דוגמאות מפורטות ודיון מעמיק בשאלות מוסריות שונות. מה ההבדל בין חרטה לייסורי מצפון? אליעד מסביר שההבדל בין חרטה לייסורי מצפון הוא משמעותי. ... עשוי לחוש ייסורי מצפון אם נתן לאדם אחר לאכול בשר וחלב בניגוד לאמונתו, מכיוון שהוא מייחס חשיבות רבה לאיסור הדתי. מה מקור הרעיון של ייסורי מצפון ואיסורים מוסריים? אליעד מדגיש נקודה חשובה דרך הדוגמה של עשרת הדיברות. אם כתוב לא תרצח ולא תגנוב, המשמעות היא ... או תועלת ברצח או בגניבה. לעומת זאת, אם היו אומרים לאדם אל תחתוך לעצמך את האוזן, זה לא היה הגיוני, כי האדם לא חושב לעשות זאת מלכתחילה. המסקנה של אליעד היא שהמוסר החברתי מתבסס על הנחת יסוד, שלפיה ללא איסורים מוסריים האדם היה מתנהג בצורה שלילית. לכן בני האדם מקבלים חוקים מוסריים, בין אם אלו חוקי מדינה או חוקי דת, על מנת לשלוט ביצר שלהם לעשות רע לאחרים, מתוך הנחה בסיסית שהם ... לכן, הפתרון לייסורי מצפון הוא להבין את השורש של הרגש הזה ולבחון האם אתה באמת מוכן שייעשו לך את מה שעשית לאחר. אליעד מסכם זאת בכך שהאדם מעדיף להאמין שיש מוסר אבסולוטי (אסור לבגוד, אסור לגנוב) כדי לחיות בצורה בטוחה יותר. כאשר האדם מפר את הכללים שהוא עצמו מאמין בהם, נוצרת תחושת ייסורי המצפון. איך להתמודד עם ייסורי מצפון? מה מקור המוסר? ממה נובעים רגשות אשמה? מה זה מוסר אבסולוטי? איך להשתחרר מפחד מענישה אלוהית? למה אדם מתחרט על מעשיו? מה ההבדל בין מוסר יחסי למוסר מוחלט? מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך? אתיקה מוסרית, פחד דתי, מידה כנגד מידה, תורת הגמול ...

מוסריות וערכיות, מהו מוסר? האם מעשה הוא מוסרי? ייסורי מצפון, איך לדעת אם משהו מוסרי או לא מוסרי? האם זה מוסרי? מי מחליט מה מוסרי? מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך? מוסר אוניברסאלי, מוסריות יחסית, אתיקה, מוסר אובייקטיבי איך אפשר לדעת האם מעשה הוא מוסרי או לא מוסרי? אליעד כהן מדבר על השאלה מהו מוסר?, ומדגים באופן מפורט כיצד אפשר להבין האם פעולה מסוימת היא מוסרית או לא. המפתח להבנת מושג המוסריות לפי אליעד נמצא במשפט הבסיסי: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. אליעד מסביר שבאופן כללי, המוסר הוא עניין יחסי ואישי, המשתנה לפי הזמן, המקום והאדם. הוא נותן דוגמה לכך שפעולה שהייתה מוסרית בגרמניה הנאצית לא תהיה מוסרית בעיני אחרים, ובאופן דומה, פעולת טרור מצד פלסטיני לא תיחשב למוסרית בעיני ישראלי, אך כן בעיני הפלסטיני עצמו. אליעד מציין שאין באמת מוסר אובייקטיבי, ושהמוסר הוא בסופו של דבר תולדה של קונצנזוס חברתי והחלטות שרירותיות. הוא נותן כדוגמה את הגיל החוקי ליחסים מיניים, שנקבע באופן שרירותי ואינו נשען על ערך מוסרי אובייקטיבי. אף אחד לא החליט באופן מוחלט שזה מוסרי או לא מוסרי דווקא בגיל מסוים, אלא יש החלטה חברתית שרירותית לגבי מה מקובל ומה לא. האם מוסריות נקבעת רק לפי מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך? אליעד מדגיש את הרעיון שלפיו המוסריות נקבעת לפי הכלל מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הוא מסביר שכל פעולה שלא היית רוצה שיעשו לך, היא פעולה לא מוסרית מבחינתך. לדוגמה, אם אדם לא היה רוצה שיגנבו ממנו, אז גם אם הוא גונב מאחרים הוא מתנהג בצורה לא מוסרית. אך הוא גם מוסיף דוגמה המראה מורכבות רבה יותר: למשל, אדם עשוי להגיד שלא אכפת לו אם ירביצו לו ולכן מותר לו להרביץ לאחרים, אך אליעד מציין שזה עדיין לא מוסרי, משום שבבסיס זה פעולה שלא היית רוצה שיקרה לך מלכתחילה. לכן, לדעת האם פעולה מוסרית או לא, יש לשאול האם האדם היה מוכן באופן מלא שיבצעו כלפיו את אותה פעולה. איך

מוסר של פושעים, פושעים מוסריים , בכלא שונאים אנסים, עבריינים שונאים אנסים, מוסר של גנבים מהו ההיגיון שמאחורי מוסר של פושעים? אליעד כהן מסביר תופעה מוכרת בחברות של עבריינים, בעיקר בבתי כלא, שבהם קיימת היררכיה מוסרית בין סוגי עבריינות. לדוגמה, אנסים נחשבים בתחתית הסולם המוסרי, גם בעיני עבריינים אחרים שרצחו, גנבו או ביצעו פשעים חמורים אחרים. נשאלת השאלה: מדוע פושע ששדד, רצח או הרג, חש מוסרי מספיק כדי לשפוט אנס? מהו מקור השנאה הזאת? התשובה טמונה בצורך של האדם להרגיש טוב עם עצמו. אפילו פושע רוצה לראות את עצמו כצדיק, או לפחות כפחות רע. כדי לבנות לעצמו תחושת ערך עצמי ולשמר איזשהו דימוי מוסרי, הוא חייב למצוא מישהו שנחשב גרוע ממנו. הפושע מחפש השוואה כלפי מטה - אם יש מישהו שהוא פחות מוסרי ממנו, הוא יכול להצדיק את מעשיו ולהרגיש עליונות מוסרית מסוימת. איך נוצרת היררכיה מוסרית בין פושעים? בתוך עולם הפשיעה, כדי לשמר זהות אישית ותחושת ערך עצמי, מתהווה קונצנזוס פנימי בין פושעים על ... של פשעים. כך למשל, אפשר לשמוע פושע שאומר: אמנם הרגתי, אבל לפחות לא אנסתי. כלומר, יש ניסיון לתחום גבולות ולהציב קווים מוסריים שכביכול לא עוברים אותם. זה יוצר סולם ערכים פנימי, שלרוב לא מבוסס על היגיון מוסרי אמיתי, אלא נובע מצורך רגשי של הפושעים להצדיק את עצמם בעיני עצמם ובעיני החברה שסביבם. לכן, הם שונאים ... רק כדי להרגיש טוב יותר עם עצמם. האם יש היגיון אובייקטיבי בשנאה של פושעים כלפי אנסים? השנאה הזאת אינה נובעת מהיגיון מוסרי טהור או מרצון אמיתי להגן על הקורבן, אלא מאינטרס אישי רגשי. אליעד מסביר שהסיבה שפושע שונא פושע אחר נובעת ... מישהו אחר שיוגדר כרע ממנו, כדי להרגיש טוב. הוא שופט אותו כדי להצדיק את עצמו. מדובר למעשה במנגנון פסיכולוגי של שיפוט מוסרי מגמתי. האדם ממציא לעצמו אמת מוסרית שבה הוא יוצא טוב יותר מאחרים, גם אם הוא עצמו עשה מעשים חמורים מאוד. הוא בונה לעצמו מציאות סובייקטיבית מוסרית שבה יש לו עליונות מסוימת על האחרים, גם אם במציאות כולם פושעים. האם המוסר של פושעים נובע ממוסר אמיתי או מהצורך להצדיק את עצמם? התשובה היא ברורה: המוסר הזה אינו נובע מהבנה או הכרה אמיתית במוסר, אלא מהצורך הנפשי להצדיק את מעשיהם. פושעים מנסים להגדיר לעצמם פרשה חמורה יותר כדי לומר לעצמם: אני לא ... עם האמת על עצמו - שהוא בעצמו רע, ואולי לא טוב יותר מאף אחד אחר. לכן הוא חייב לייצר לעצמו היררכיה שבה הוא נמצא בעמדה מוסרית גבוהה יותר. איך מנגנון ההצדקה הזה פועל גם אצל אנשים רגילים? אליעד מרחיב את ההבנה הזאת גם מעבר לעולם הפשיעה. גם אנשים רגילים נוהגים לשפוט אחרים כדי להרגיש טוב עם עצמם. כל אדם יוצר לעצמו דימוי עצמי מוסרי, ובונה סביבו תפיסת עולם שבה הוא נמצא במקום חיובי לעומת אחרים. למשל, אדם יכול לשפוט מישהו אחר שמעשן, כדי להרגיש שהוא עצמו בריא יותר או מוסרי יותר, אף על פי שהוא בעצמו עושה טעויות אחרות. השיפוט כלפי אחרים משמש לו כהצדקה פנימית למעשיו ... להתמודד עם האמת הפנימית על עצמך, אתה בונה לעצמך היררכיה מזויפת שבה אתה נראה טוב יותר מאחרים. אך הדרך האמיתית לשיפור מוסרי היא לא דרך השוואה לאחרים, אלא דרך בירור פנימי אמיתי של מי אתה ומהם הערכים שלך. למה פושעים שונאים אנסים? איך פושעים מצדיקים את עצמם? מה ההבדל בין מוסר אמיתי למוסר סובייקטיבי? איך נוצרת היררכיה מוסרית בקרב עבריינים? איך להרגיש טוב עם עצמך בלי לשפוט אחרים? מה הקשר בין שיפוט מוסרי להצדקה עצמית? ...

... החיים, מוסר אנושי, איך לקחת את החיים בקלות? למה כל בני האדם דתיים? הדת החילונית, מוסר אוניברסאלי, למה לא להיות דתי? לחזור להיות כמו תינוק, איך תינוק חושב? התרבות המערבית, אמונה אתאיסטית, התרבות החילונית, המוסר המערבי מהי הטעות המחשבתית של יוצאים בשאלה? הדיבור על טעויות המחשבה של ... מסוימים. למשל, אדם דתי מאמין שהתורה מצווה עליו לעשות משהו - הוא עושה זאת מבלי להרגיש רגשות אשם. לעומתו, אדם חילוני מחויב לחוקים ולמוסר החילוני, ואין לו חופש מוחלט. כך, בעוד שלדתי יש חוקים שמסייעים לו להבין את ... בזיון של ערכים שהוא רואה כקדושים - בדיוק כפי שאדם דתי לא ירצה לראות ספר תורה מבוזה. לחילונים יש את האלוהים שלהם - אם זה המדע, ערכי המוסר האוניברסליים, זכויות אדם, דמוקרטיה, חירות אישית או כל ערך אחר שהם ... למשל, אדם דתי שמאמין שהתורה מצווה עליו לעשות משהו - יוכל לעשות זאת מבלי להרגיש רגשות אשם. לעומת זאת, אדם חילוני מחויב לכללים ולמוסר החילוני, ואין לו באמת חופש מוחלט. לכל אדם יש את השיגעונות שלו, את האמונות ... לראות את הדברים כך, הוא יכול להשתחרר באמת. משחק החיים איך לקחת את החיים בקלות שכל של תינוק איך להשתחרר מהרצון איך תינוקות חושבים ערכי המוסר, מוסריות, מהי דת בני האדם? חילוניים דתיים, הדת של החילונים, תרבות מערבית, תרבות ...

... מוסר, סקס מוסרי, ריבוי פרטנרים מיניים, יחסי מין לא מוסריים, העברת ביקורת, האם להעיר למישהו? איך להעביר ביקורת על מישהו? סקס לא מוסרי, דעות קדומות האם נכון להעביר ביקורת על מישהו שעושה סקס עם פרטנרים רבים? אליעד כהן מציג שיחה העוסקת בשאלה האם נכון להעביר ביקורת או להעיר למישהו על התנהגות מינית שנתפסת כלא מוסרית, כמו קיום יחסי מין עם מספר פרטנרים שונים. תחילה, הוא מתייחס למצב שבו בחורה בוחרת לקיים יחסי מין עם כמה גברים, ושואל האם קיום יחסים עם פרטנרים רבים הופך את המעשה ללא מוסרי או מזיק. אליעד מבהיר שהסיכון במחלות אינו בהכרח קשור לכמות הפרטנרים אלא בעיקר לשימוש באמצעי מניעה ולמידת המודעות של האדם לסיכונים. למשל, ייתכן מצב שבו קיום יחסי מין עם פרטנר אחד ... שהיא מקיימת יחסים עם מספר גברים. הוא בוחן מה בדיוק מפריע למי שרוצה להעיר או להעביר ביקורת: האם היא מודאגת מהחברה עצמה, או שאולי היא מושפעת מתפיסותיה האישיות על מוסר? הוא נותן דוגמה לאדם שמכור לסרטי אקשן או לשוקולד: האם האדם שמעיר, מעיר באמת לטובת החבר או מתוך אי נוחות אישית שלו עצמו? הוא מסביר בפירוט שהבחירה להעביר ביקורת צריכה להיות מבוססת על עובדות ולא על פירושים. למשל, לומר למישהו שקיום יחסי מין עם אנשים רבים זה לא מוסרי, הוא פירוש ולא עובדה. לעומת זאת, אם החברה חושבת שיכולות להיות השלכות עתידיות, כמו רגשות אשם במקרה של חזרה בתשובה, אז זו כבר עובדה שכדאי להעלות. אבל הוא מזהיר שהביקורת תהיה לגיטימית רק אם היא באמת מיועדת לטובת האדם השני ולא ממניעים אישיים או של תפיסות מוסריות סובייקטיביות. למה אנשים נוטים לראות ביחסים מיניים עם פרטנרים רבים דבר שלילי? אליעד בוחן את הדעות הקדומות לגבי קיום יחסים מיניים עם פרטנרים מרובים. הוא שואל מה באמת עושה את ... אליעד טוען שהדבר תלוי בעיקר בתפיסות סובייקטיביות ולא בהכרח בעובדות. הוא מדגיש שעל מי שמעביר ביקורת לוודא שכוונתו היא באמת לסייע לאחר ולא לכפות עליו תפיסות אישיות של מוסר וערכים. כדי להבין אם ההתערבות נחוצה, יש לזהות מהו האינטרס האמיתי מאחורי הביקורת: האם הוא לעזור באמת לאדם השני, או אולי פשוט להרגיש יותר בנוח עם עצמו? איך לדעת אם הביקורת שלי היא ... את ההבדל בין ביקורת עובדתית לביקורת סובייקטיבית בעזרת דוגמה פשוטה: לומר למישהו שיש סכנה במחלה מינית בעקבות חוסר שימוש באמצעי מניעה זו עובדה, בעוד שלומר שההתנהגות לא מוסרית או לא מקובלת זו פרשנות סובייקטיבית. לכן, יש להיות ערניים ולוודא שביקורת מבוססת על עובדות ולא על פרשנות אישית, כדי לא ליצור התנגדות או תחושת אשמה לא מוצדקת. מה הקשר בין סקס, ... זהו פרדוקס שמסמל את הטבע הכפול של המציאות - היא קיימת ונפרדת בו זמנית, דבר שיכול לסייע לאדם להשתחרר מתפיסות מוגבלות של טוב ורע. כיצד נכון להתייחס לביקורת ולהטפת מוסר בנושא יחסי מין? בסופו של דבר, אליעד מסכם שהתשובה לשאלה האם להעביר ביקורת על התנהגות מינית של אחרים תלויה בכוונה האמיתית של האדם שמעיר. הוא מבהיר שיש לשאול בכנות פנימית האם המטרה ... יש מודעות ברורה לכוונה שמאחורי הביקורת, אפשר להחליט האם וכיצד להביע אותה, מבלי להטיל אשמה מיותרת או להעביר מסרים סובייקטיביים באופן סמוי. האם סקס עם פרטנרים רבים לא מוסרי? איך להעביר ביקורת על חבר? איך לדעת אם הביקורת שלי נכונה? האם להעיר למישהו שמתנהג לא מוסרי? הטפת מוסר בנושא מיניות ...

... העמדת פנים, דו פרצופיות, התחסדות, מוסר כפול, חוסר כנות, לא להיות צבוע, חנופה, אחד בפה ואחד בלב, אין תוכו כברו, מהי צביעות? למה אתה צבוע? קיצוניות דתית, הקצנה דתית, צדקנות יתר מהי צביעות ומהו המניע מאחוריה? ההרצאה ... שלו. הצביעות מתפשטת לא רק ביחסים אישיים, אלא גם בהבנה שלנו את המציאות. אליעד טוען כי כל תחום של חשיבה - כולל דת, מוסר או תפיסת עולם - נוטה להיות צבאי במובן מסוים, כי כל רעיון או דעה מתעוררת מתוך הצורך שלנו להציג תמונה חיצונית של שלמות. איך להפוך לצדיק, לא צבוע? הצדיק האמיתי, על פי אליעד, הוא ... רק בחיים האישיים, אלא גם בכל מה שמסביבנו, בתוך התפיסות והדעות שאנו מקבלים. עלינו להבין שהמאבק בצביעות הוא לא רק בעבודת המוסר האישית שלנו אלא גם בהבנה עמוקה של איך העולם פועל. מהי צביעות? איך להימנע מצביעות? הקצנה דתית מהי קיצוניות צבועה? למה הצביעות מפריעה לנו? איך להתמודד עם חנופה? ...

... ילדים ברכב, גרימת מוות ברשלנות, הורים וילדים, התעללות בבעלי חיים, צביעות אנושית, מוסר כפול, הארכת חיים, המתת חסד, לשכוח את הילד ברכב, לשכוח את הילד באוטו, אהבת הורים ... וגרימת מוות ברשלנות. לדבריו, העובדה שהורים שוכחים את ילדיהם ברכב מצביעה על צביעות אנושית עמוקה ומוסר כפול שקיים בחברה. אנשים טוענים שהם אוהבים את ילדיהם יותר מכל דבר אחר, אך בפועל ... זאת, כשמדובר בשכחת ילד ברכב, פתאום זה מוצג כטעות אנושית ללא צורך להחמיר עם ההורים. זו שוב דוגמה למוסר הכפול ולאופן שבו החברה בוחרת בצורה סלקטיבית היכן להטיל את האחריות ובאיזו חומרה ... מדגיש שוב ושוב כי מה שמונע מהאנשים להודות באמת הוא הפחד מפני ההכרה בכך שהם לא באמת כה אכפתיים ומוסריים כפי שהם היו רוצים להאמין. לכן קל להם להגדיר שכחת ילד כטעות ולא כפשע חמור, ולהציג ... מסכם כי מי שבאמת אכפת לו - לעולם לא ישכח את הדבר החשוב לו. שכחת הילדים ברכב היא ביטוי לצביעות, למוסר כפול ולחוסר הכנות של החברה ושל הפרט כלפי עצמו. למה הורים שוכחים ילדים ברכב? האם שכחת ילד באוטו היא פשע? מה זה מוסר כפול? מדוע המתת חסד אסורה? האם אנחנו באמת אוהבים את ילדינו? האם אפשר לשכוח ילד כמו ...

מוסריות ערכיות - מדוע יש התפוררות של מוסר ושל ערכים? למה יש הידרדרות מוסרית? אם נתבונן נראה, שמיום ליום מתרחשים אירועים שנראים כאילו בני האדם מאבדים את הערכים ואת המוסר שלהם. והשאלה היא, מהי המשמעות של כל זה? ולהיכן כל זה מוביל? והעניין הוא, שהאמת היא נצחית ... הוא לא מתבטל לעולם. ואם משהו מתבטל, הרי שהוא לא אמיתי. והמשמעות של מה שנראה כהתפוררות מוסרית וערכית, הוא תהליך חיובי של הגדרת זהות חדשה של בני האדם. כי אילו האדם היה תופס את עצמו בצורה ... ומבין היטב את מהותו ומתייחס כראוי לסביבתו על פי האמת, הרי שלא היה אפשרי שתהיה התפוררות מוסרית כלשהי. וכל הדברים שבעולם שואפים ומתקרבים כל הזמן אל השלמות. והשלמות היא האמת. וכל זמן שערכי המוסר של העולם, הם לא על פי האמת לאמיתה, הרי שהם יתפרקו, כחלק מתהליך השיפור שלהם וההתקרבות ... לאדם עצמו מול עצמו. כי אם האדם לא מצליח לעמוד בסולם הערכים של עצמו, ואם האדם עושה דברים לא מוסריים בעיני עצמו, המשמעות של כך היא, שתפיסת המוסר של האדם שגויה. כי יש אמת. ומי שיודע את האמת, הוא לא זז ממנה. בגלל שהוא לא יכול לזוז ממנה. ... להתרחק. ואם האדם מרגיש רחוק מהאמת, הרי שהוא עוד לא הבין מהי האמת. וכאשר האדם עובר על ערכי המוסר של עצמו, זה רק משום שהם לא אמתיים בשלמות. ועל האדם לחפש את האמת ולהיצמד אל האמת, שזו שלמות המוסר והערכים. ובכל פעם שיש התדרדרות מוסרית וערכית, המשמעות של כך היא שבסיס הערכים הקיים טעון שיפור. וכל זמן שהערכים לא יהיו עפ האמת, הרי שהם יתפוררו, כי רק האמת יציבה ושורדת. ובסופו של דבר, ההתפוררות הערכית והמוסרית, כל הדברים האלו יגרמו לעולם להיות טוב יותר בעתיד. משום שהם דוחפים את בני האדם להגדיר את עצמם ...

... להרוג מחבל? האם צהל הוא צבא מוסרי? צהל צבא מוסרי, צהל צבא לא מוסרי, מלחמה בטרור, פגיעה בחפים מפשע, להרוג מחבל מנוטרל, שאלות מוסריות, מוסריות צהל, צמחונים, הוצאה להורג של מחבל האם צהל הוא צבא מוסרי, ולמה בכלל זה חשוב? הסוגיה המרכזית שעליה מדבר אליעד כהן עוסקת בשאלת המוסר של צהל, ובפרט בסיטואציה בה הורגים מחבל שכבר מנוטרל. לדבריו, עצם הדיון על מוסריות של צבא בכלל ושל צהל בפרט נובע מהרצון של אנשים להרגיש טוב עם עצמם, להרגיש מוסריים, ולקבל לגיטימציה בינלאומית ופנימית. אליעד מסביר כי אנשים רוצים להאמין שהם מוסריים כדי להרגיש שהם נעלים יותר מבעלי חיים או מיריביהם, ולהצדיק את הקיום שלהם במקום שבו הם נמצאים. לדוגמה, אדם חושב שאם הוא יהיה מוסרי ויתייחס למחבל בכבוד, אולי גם ינהגו כך כלפיו בעתיד, אף שזה לא עובד בפועל. אדם עלול לדמיין שאם ייתפס על ידי טרוריסטים הוא יוכל להוכיח להם שהנהגתו הייתה מוסרית, וכתוצאה מכך ירחמו עליו, אך זו ציפייה לא מציאותית. מדוע אנשים מתעקשים להיות מוסריים אפילו כלפי אויביהם? אליעד מדגים כיצד אנשים מתעקשים להיות מוסריים גם כלפי אלו שמנסים להרוג אותם, מתוך תחושה של הצדקה מוסרית . לדוגמה, ישנם אנשים שמרגישים שהם חייבים להיות טובים מהאויבים שלהם כדי שתהיה להם זכות לגור במקום מסוים. כשמישהו מנסה לגנוב מאדם ארנק, והאדם מגיב בכוח, הגנב טוען לפתע שהוא מוסרי כי הוא הפסיק לתקוף ברגע שקיבל את מה שרצה. בכך מנסה הגנב להצדיק את עצמו מוסרית, בדיוק כפי שמדינות או אנשים מצדיקים את עצמם בכך שהם כביכול נמנעים מפעולות קיצוניות, כגון להרוג מחבל מנוטרל. האם להרוג מחבל מנוטרל זו פעולה מוסרית או לא? אליעד מסביר את ההיגיון שאומר כי הריגת מחבל מנוטרל נחשבת לפעולה לא מוסרית בעיני אנשים מסוימים, משום שהוא כביכול כבר לא מהווה איום. מצד שני, הוא מציג טענה הפוכה, שלפיה המחבל עדיין מהווה איום פוטנציאלי בעתיד, במיוחד אם ישוחרר. המחבל לא הפסיק לרצות להרוג, אלא רק הפסיק בפועל, ולכן יש היגיון מוסרי דווקא להרוג אותו כדי למנוע סיכון עתידי. הוא נותן דוגמה ברורה שבה המחבל רק שוכב על הרצפה ומעמיד פנים שהוא לא מזיק, אך עדיין רוצה להרוג וימשיך לנסות להרוג ברגע שתהיה לו הזדמנות. לכן, לטענתו, זה מוסרי להרוג אותו, גם אם כרגע נראה שהוא מנוטרל. מהי מוסריות מנקודת מבטו של המחבל? אליעד גם מבהיר נקודה נוספת - מנקודת מבטו של המחבל, ההחלטה שלו להרוג אזרחים היא פעולה מוסרית ואופטימלית. הטרוריסט בוחר לפגוע דווקא בחלשים, באזרחים, נשים וילדים, כי הם מטרה קלה שיכולה להפעיל לחץ אפקטיבי על השלטון. לדבריו, טרוריסטים עושים ... החזקה יותר. הוא משווה זאת למה שעם ישראל עשה בתנך כשכבש ערים והשמיד אוכלוסיות שלמות, כולל נשים וילדים. כל צד עושה את מה שאופטימלי עבורו. האם אנשים מצדיקים מוסר כדי לקבל משמעות לחייהם? אליעד מסביר כי הרבה אנשים נאחזים במוסר רק כדי לתת לחייהם משמעות ולהצדיק את הפעולות שלהם. למשל, האדם הדתי חושב שהוא נעלה על בעלי החיים כי הוא שומר מצוות, והאדם שמאמין במוסר חושב שהוא נעלה כי הוא מתנהג באופן מוסרי. שני האנשים ממציאים לעצמם סיפור שנותן להם תחושה של עליונות ומשמעות לחייהם. מדוע אנשים אומרים לא נרד לרמה שלהם? אנשים רבים אומרים שלא צריך לרדת לרמה של האויבים. אליעד מדגים כיצד הביטוי הזה נועד בעצם להצדיק את זכותו של האדם על הקרקע או הבית שלו. האדם אומר לעצמו: אני מוסרי, ולכן הזכות שלי לגור פה גדולה יותר, גם אם בפועל הוא עושה דברים דומים לאויביו. הוא פשוט מעדיף לראות את עצמו כנעלה, כדי לא להתמודד עם האמת שהוא נוהג בדיוק כמו האויב. הוא נותן דוגמה נוספת של אדם שגנבו ממנו משהו, והוא מנסה לקחת אותו חזרה. ברגע שהוא מפסיק להיאבק, הגנב אומר לו שהוא מוסרי כי הפסיק להיאבק ראשון. הוא משתמש בטענה זו כדי להצדיק את עצמו ולטעון שהצד השני לא מוסרי, אף שהתחיל את המעשה הלא מוסרי בעצמו. האם

... ופעיל כל הזמן, ולשאול שאלות על כל דבר שאתה רואה או שומע במהלך היום. השאלות צריכות להתמקד תמיד בשני שלבים: למצוא את מוסר ההשכל הכללי מהאירוע או התהליך. להפוך את המוסר השכל לרלוונטי עבורך באופן אישי. הוא מסביר שכאשר אתה מקפיד לשאול את השאלות האלו על כל דבר, אתה מתרגל לראות את המציאות אחרת, מה שמוביל לשיפור גדול ... ואהבה אמיתית למציאות. איך ללמוד מכל דבר? איך להגיע לאושר אמיתי? מה אפשר ללמוד מעץ שנופל? כיצד לפתח יציבות נפשית? מה מוסר ההשכל מהחיים? איך להבין את המציאות לעומק? הפעם אני רוצה לדבר על הנושא איך אפשר ללמוד מכל דבר. איזהו החכם הלומד מכל אדם, ומי שיותר חכם, לומד לא רק מכל ... איך ההשפעה בחיים שלו, כמו לדוגמה, כוח הרצון ללמוד מהתהליך שראית, ולראות איך זה משפיע בחיים שלך, מה עומד מאחורי, מה מוסר ההשכל שאפשר ללמוד ומה מוסר ההשכל שרלוונטי לגבי החיים שלך, איפה אתה מוצא את עצמך בדבר דומה? וההתמקדות היא איך בסופו של דבר אתה יכול להרגיש יותר טוב. ואם אתה לומד ממישהו להרוויח יותר ...