מוות, מפחד לקבל התקף לב, טיפול בחרדת מוות, חרדת מוות, פחד מוות, פחד מהמוות, סבל אנושי, להשתחרר מהסבל, איך לא לסבול, איך נוצר רע, כיצד נוצר הרע, למה יש רע למה אנשים מפחדים מהמוות? אנשים רבים סובלים מחרדת מוות, שהיא פחד עז ולא רציונלי ממוות או מהאפשרות למות. בשיחה שנערכה עם אליעד כהן, מוצגת השאלה הבסיסית: למה אנחנו מפחדים למות? אליעד מסביר שהפחד מהמוות אינו באמת פחד מהמוות עצמו, אלא פחד מהסבל שכרוך במוות או בתהליך המוביל אליו. אנשים פוחדים למעשה מהתחושות הלא נעימות ומהחוויה שכביכול תגיע בעקבות המוות. לדוגמה, אם אדם פוחד לקבל התקף לב, הוא לא באמת פוחד מהתקף הלב, אלא מהסבל שילווה את האירוע או את ההשלכות שלו. אם אדם פוחד ממעליות, הפחד הוא לא ... של חשיפה? אליעד מציג דוגמה של אדם שפחד מאוד ממעליות. האדם גילה שהפחד שלו לא היה מהמעלית עצמה אלא מתחושת החרדה שהוא חווה כשהוא מתקרב למעלית או חושב עליה. הוא החליט להתמודד עם הפחד על ידי חשיפה מבוקרת. הוא התקרב למעלית, נכנס פנימה בכוונה ... הוא הרגיש שיפור משמעותי והחרדה שלו פחתה בהדרגה. אך אליעד מדגיש שלא כל פחד אפשר לפתור בדרך זו. פחד מהמוות לא ניתן לבדיקה באופן ישיר כמו פחד ממעליות, ולכן הוא מציע גישה עמוקה יותר של חקירת השורש המחשבתי של הפחד. מדוע חקירת הסבל חשובה לטיפול בחרדת מוות? אליעד טוען כי כדי לטפל בפחד ממוות, צריך להבין את שורש הפחד - שהוא למעשה הפחד מהסבל. הוא מציע לאדם לבדוק את השאלה למה אני לא רוצה למות? בצורה מאוד עמוקה ויסודית. המטרה היא להגיע עד לסוף השאלה, אפילו אם האדם מתחיל להרגיש חרדה מעצם החקירה. כלומר, לא לנסות להסביר למה טוב למות, אלא לחקור לעומק למה רע למות ומה בדיוק מפחיד כל כך בסבל שמגיע עם המוות. הוא מדגיש שאדם צריך להיכנס לעומק התודעה שלו, לחקור ולהתבונן, כדי למצוא את המקור האמיתי לתחושות השליליות ולפחדים שלו. ... לא מבחין בין מה שיש למה שאין, אין לו אפשרות לסבול, כיוון שאין תחושת חיסרון. אך ברגע שההפרדה הזו קיימת, נוצרת גם שאלה נוספת: איך בכלל נוצר ההבדל בין יש לאין?. שאלה זו, לדבריו, אי אפשר לפתור במצב של הפרדה תודעתית, והיא נשארת פתוחה עד שהאדם מתחבר למצב התודעתי הקודם, שבו לא היה הבדל כזה. כיצד התודעה מייצרת סבל? אליעד מסביר שהסבל אינו נמצא בגוף או בתחושות פיזיות בלבד, אלא הוא בעיקר תוצר של התודעה. לדוגמה, כשאדם חולם, הוא יכול לסבול אף שגופו לא באמת חש דבר. לכן, לדבריו, הסבל הוא תמיד בתודעה, גם אם נראה שהגורם הוא חיצוני. במצב של מוות, אנשים פוחדים כי הם מדמיינים שהסבל ימשיך בתודעה שלהם, אף על פי שהגוף כבר לא יחווה תחושות. עם זאת, הוא מדגיש סתירה לוגית שיש בפחד למות כדי לא לסבול, כי אם הסבל הוא תחושה פיזית שנעלמת במוות, אז למה בכלל לפחד? כאן הוא מאתגר את האדם לפתח מודעות לכך שהפחדים שלו אינם עקביים ברמה הלוגית. כלומר, האדם צריך להבין אם הפחד שלו הוא באמת מסבל פיזי או שאולי הוא בעצם פוחד ממשהו אחר, עמוק יותר, שקשור לתודעה שלו עצמה. איך להשתחרר לחלוטין מפחד ... הזו, הוא חווה מצב של חופש מוחלט מסבל, מפני שהסבל מבוסס על ההפרדות הללו. התהליך הזה דורש חקירה פנימית מתמשכת, כנה ומדויקת מאוד, שבה האדם אינו נמנע מהרגשות הקשים, אלא צולל אל תוך שורשיהם כדי להכיר אותם, להבין אותם, ... עצמך, לבדוק לעומק את הפחדים, ולשאול שאלות פשוטות מאוד אך עמוקות כגון: האם אני בטוח שהדבר שאני מפחד ממנו באמת יקרה? והאם אני בטוח שאם זה יקרה, זה באמת יהיה רע כל כך? חקירה כזו מעוררת את האדם להתבוננות ישירה על המחשבות שלו, ובהדרגה האדם מגיע למצב תודעתי עמוק של קבלה, שבו אפילו הפחדים הגדולים ביותר אינם משפיעים עליו יותר. למה יש פחד מוות? איך להתמודד עם חרדת מוות? האם מוות הוא סבל? איך להשתחרר מהסבל? כיצד נוצרת תחושת הרע? למה אנחנו מפחדים מהמוות? איך לא לפחד למות?

מוות מוחי, תרדמת, קיום החיים, מוות קליני, מוות של גזע המוח, המתת חסד, אדם צמח, חיים אחרי המוות, תודעה של דומם, מהי תודעה? מהי הנשמה? מודעות עצמית, חיים אחרי החיים, חיים ומוות מהם המונחים המובילים בנושא המוות המוחי, התרדמת והתודעה? בהרצאה של אליעד, נדונה הסוגיה של מוות מוחי, תרדמת, קיום החיים ומוות קליני, תוך עיון במשמעות של המונחים השונים כמו מוות של גזע המוח, המתת חסד, מצב הצמח, חיים אחרי המוות, תודעה של דומם ושאלות העוסקות בתודעה ובנשמה. אליעד נגע בשאלות פיזיקליות ופילוסופיות מקיפות לגבי קיום החיים וההבדלים בין מצבים שונים של קיום כמו מצב צמח, מוות מוחי ואדם אחרי המוות. הדיון התנהל סביב היכולת של יצור להרגיש שהוא קיים, אם דרך תודעה או תחושה גופנית. השאלה המרכזית הייתה מהו ... צמח לא זז, אך יש המאמינים שהוא חי באופן אחר. אליעד הדגיש כי גם אבן, במובן מסוים, יודעת שהיא קיימת בתודעה מהותית, אך היא לא פועלת כמו יצור חי. כחלק מההסברים, אליעד הביא את הדימוי של קיר. הוא טוען ... את השאלה אם תודעה מצריכה רק את הפעולה הגופנית או שהעובדה שהיא לא נראית לעין אינה אומרת שהיא אינה קיימת. ההרצאה עוסקת גם בהבנת תחושת קיום על פי הרצון. אליעד טוען כי אם יש יצור שהוא מרגיש שהוא קיים, ... את כל מהות המציאות. בהמשך, אליעד עוסק בהגדרה של מהי תודעה, ומעורר שאלות נוספות על מודעות עצמית והאם היא קיימת בצורתה האותנטית אצל כל יצור. אליעד מאתגר את האמונה הרווחת כי רק בני אדם חווים תודעה בצורה עמוקה, ומציע ... היא אולי רחבה יותר ממה שנהוג לחשוב. בהרצאה זו, לא מדובר רק בהגדרות פילוסופיות אלא גם בניתוח של תודעה מתוך פרספקטיבה של קיום ומוות. שאלות מוות מוחי והאם יש חיים אחרי המוות מתערבבות בסוגיות של מהי תודעה ומודעות עצמית, ואליעד לא עוצר במילים אלא מעורר תהיות חדשות שיכולות לגרום לנו לחשוב מחדש על המובן של החיים. מהו מוות מוחי? מהי תודעה? מהו קיום? האם צמח מרגיש? האם דומם יכול להיות תודעתי? חיים אחרי המוות? האם יש תודעה אחרי המוות?

עזרה לחולה סופני, התמודדות עם מחלה סופנית, התמודדות עם מוות, מפחד למות, לא רוצה למות, לא לפחד מהמוות, מוות ממחלה, מוות מזקנה, להתמודד עם המוות, פחד ממחלה, חוסר אונים, חוסר תפקוד איך לעזור לאדם שמתמודד עם מחלה סופנית? כאשר אדם מגלה שהוא חולה במחלה סופנית, הדבר הראשון שהוא רוצה בדרך כלל הוא להמשיך לחיות. אבל איך באמת אפשר לעזור לאדם כזה, אם הדבר שהוא רוצה מכל לא ניתן להשגה? אליעד כהן מסביר כי העזרה האמיתית שאפשר להעניק לאדם כזה היא לא בהכרח לשכנע אותו להאמין שהוא יחיה, אלא לעזור לו להבין מדוע המוות מפחיד אותו, ומהו בדיוק הדבר שהופך את המוות לאירוע מאיים ומטריד עבורו. מה גורם לאדם לפחד מהמוות? אליעד מסביר שהפחד מהמוות נובע בראש ובראשונה מתפיסת האדם שהוא חייב לחיות, או שאסור לו למות. כאשר אדם חושב שלמות זה רע, הוא מרגיש חוסר אונים כשהוא עומד מול המוות. למעשה, הפחד הזה מבוסס על המחשבה שהמוות הוא דבר שלילי באופן מוחלט, אבל זוהי רק מחשבה שנוצרה בעקבות האמונה שהחיים הם טובים והמוות רע. כדי להבהיר את זה, אליעד מביא דוגמה: אדם חולה בסרטן שלא רוצה למות, ירגיש אחרת אם יגלה פתאום שכל האנשים בעולם חולים באותה מחלה. במקרה כזה, הפחד מהמוות היה פוחת, כי חלק גדול מהסבל נובע מהתחושה שהוא לבד במצב הזה. אם כולם מתים באותו זמן ובאותו אופן, הפחד שלו יהיה קטן משמעותית. זוהי דוגמה לכך שהפחד לא נובע מהמוות עצמו, אלא מכך שהאדם מרגיש שונה ומבודד מול אנשים אחרים שימשיכו לחיות. דוגמה נוספת שאליעד מציג היא של אדם זקן בן 100 שמוכן למות כי כולם מתים בגיל הזה. גם כאן, הרצון לחיות או למות תלוי ביחס ובהשוואה לאחרים. אם כולם מתים מסרטן, זה הופך לרגיל, והאדם פחות מפחד מהמוות מאותה סיבה בדיוק - שזהו כבר לא מצב ייחודי או חריג. איך לשנות את נקודת המבט של אדם שמפחד למות? אליעד טוען כי העזרה האמיתית שניתן לתת לאדם היא לשנות את הפרשנות שלו לגבי המוות. הדרך לשינוי פרשנות זו היא על ידי הפיכת כל מחשבה שלילית שהוא מרגיש לאפשרות ולא לעובדה מוחלטת. אליעד מסביר שאם אדם יבין כי אין באמת דבר שהוא מוחלט, הוא ירגיש הקלה משמעותית. לדוגמה, אם אדם מרותק למיטה ואינו יכול ללכת, הוא חש חסר אונים ... עצמו לאחרים שיכולים ללכת. אבל מה אם כולם היו מרותקים למיטה ולא היו יכולים ללכת? אז ההרגשה הרעה הייתה נעלמת או לפחות מצטמצמת, כי ההרגשה הרעה נובעת רק מתוך ההשוואה לאחרים. אליעד ממשיך ומסביר שאם האדם יבין שהתחושות שלו הן יחסיות בלבד, הוא יחוש הקלה. זה יכול להתרחש ... אני אפסיד את החיים, עליו לבדוק האם זו מחשבה מוחלטת, או שאולי החיים עצמם הם לא בהכרח טובים יותר מהמוות. האם אפשר להיפטר מהפחד לחלוטין? לפי אליעד, לא ניתן להגיע לפתרון מוחלט באמצעות אמונה או שכנוע בלבד. הסיבה לכך היא שבתוך כל אדם קיימת תשוקה פנימית למוחלט - לאמת מוחלטת, לביטחון מוחלט, לוודאות מוחלטת. אבל מכיוון שאין בעולם פתרון מוחלט לשום דבר, האדם תמיד נשאר עם ספקות ופחדים. הקושי מתגבר כאשר האדם מחפש פתרון מוחלט לבעיה כמו פחד מהמוות, והוא מוצא רק פתרונות יחסיים. לדוגמה, אם הוא מבין שהכל יחסי, זה עשוי להקל עליו משמעותית אבל לא לפתור ... תמיד יישארו ספקות שיגרמו לו שוב ושוב לשאול את עצמו ומה אם בכל זאת יש משמעות לחיים?. למה אנשים מתקשים להשתחרר מהפחד? אליעד מצביע על כך שרוב בני האדם מתקשים להשתחרר מפחדים כי הם רגילים לחשוב בדרך מסוימת מאז ילדותם. מגיל צעיר האדם מאמין כי חיים הם טובים והמוות רע, כי כך הסביבה חינכה אותו. הרגלי החשיבה האלו יוצרים התנגדות פנימית לכל ניסיון להסתכל על הדברים אחרת, כי ... האמונות האלו כאמיתות מוחלטות ואינו מודע לכך שהן רק אפשרויות מחשבתיות. האם ניתן להגיע למצב של קבלה מלאה של המוות? אליעד טוען שכן, אבל הדבר תלוי ביכולת האדם להטיל ספק בכל מה שנראה לו כמובן מאליו. מי שיצליח להגיע למצב שהוא מסוגל לראות בו - זמנית ששום דבר אינו מוחלט, ושהמוות הוא רק מחשבה, יוכל לקבל את המוות בקלות רבה יותר. יחד עם זאת, מכיוון שהאדם מחפש בתוך עצמו משהו מוחלט, הוא עלול לחזור כל הזמן למצב של חוסר ודאות - מה שגורם שוב לפחד לעלות מחדש. לסיכום, אליעד אומר כי אפשר לעזור לאדם שמתמודד עם מוות או מחלה סופנית על ידי כך שמלמדים אותו להטיל ספק במחשבותיו לגבי החיים והמוות. שינוי זה בפרספקטיבה לא יבטל לחלוטין את הפחד, אבל בהחלט יפחית את עוצמתו ואת הסבל שהוא גורם. איך להתמודד עם מוות? מה לעשות כשמפחדים למות? איך להתמודד עם מחלה סופנית? האם אפשר לא לפחד מהמוות? מהי קבלה של המוות? התמודדות עם חוסר אונים פחד ממחלה סופנית

... עם פרידה, התמודדות עם אבל, התמודדות עם אובדן במשפחה, התמודדות הורים עם אובדן ילד, התמודדות עם שכול, התמודדות עם מוות של חיית מחמד, התמודדות עם נכות איך להתמודד עם שכול ואובדן? אובדן ושכול הם חלקים טבעיים מחיי האדם, אך הם מציבים אתגרים רגשיים עמוקים. התמודדות עם אובדן, בין אם מדובר במוות של אדם אהוב, פרידה זוגית, פיטורים, או אובדן בריאות, דורשת גישה מורכבת ורגישה. אליעד כהן מסביר את הדרך להתמודד ... של ילד? אליעד מציין את העובדה כי כאשר הורים מאבדים את ילדיהם, התחושה קשה בהרבה, מאשר אובדן הורים, שכן המוות של הורים נתפס כדרך הטבע. לעומת זאת, מותו של ילד הוא אירוע שמערער את תחושת הסדר, שכן זה לא מצופה להיות כך. זה מעורר את השאלה - האם באמת האהבה לאותו אדם אמיתית? האם אנחנו אוהבים את אדם אחר כי הוא עונה על צורך פנימי שלנו? למה אמפתיה ... אובדן היא על ידי קבלת אמפתיה מהסובלים. השיחה עם חברים או בני משפחה שמבינים את הכאב יכולה להקל במידה מסוימת, שכן תחושת ההבנה היא צעד חשוב בתהליך הריפוי. עם זאת, למרות שהאמפתיה מקלה על הכאב, היא אינה פותרת את תחושת החיסרון העמוק שנוצר בעקבות האובדן. עדיין קיימת תחושת געגוע, תחושת חוסר והזדהות עם האובדן. מהם הנוכלים המתקשרים ומדוע הם מציעים פתרונות דמיוניים? אליעד מציין גם את התופעה של מתקשרים או נוכלים, אשר מציעים לאבלים ליצור קשר עם אהוביהם שנפטרו, ולעיתים מוכרים להם מסרים חיוביים כמו הילד שלך חי ... אחר, והוא שמח. נוכלים אלו מציעים אשליה שהאובדן לא מוחלט ומנסים למכור תחושת נוחות לאדם, כשהם מציינים שהאהוב לא באמת נעלם. הכוונה כאן היא למכור שקר שייתן לאדם תחושת רוגע ואשליה שהוא עדיין נמצא בקשר עם הקרוב שנפטר. האם ... הזה ייצג חיים איתך, או שמורשתו חיה בקרבך. כמו כן, לעיתים מנסים ליצור הנצחה או אתר זיכרון לאדם שנפטר, מתוך מטרה ליצור תחושת קשר עמו. אך גם גישה זו לא יכולה להחזיר את התחושה הממשית של הימצאות האדם בחיים. מהי התשובה העמוקה יותר להתמודד עם אובדן? אליעד מציע פתרון עמוק יותר להתמודדות עם אובדן. לדעתו, כשאדם מתאבל על אדם שנפטר, הוא לא מתגעגע רק לאדם עצמו, אלא לתחושות הרגשיות שהוא קיבל ממנו - כמו אהבה, ביטחון, תחושת שייכות וכו. המפתח, לדבריו, הוא ... לראות את האובדן כהזדמנות צמיחה ומילוי פנימי מערערת את תחושת האבל והכאב. אך לדעת אליעד, זוהי הדרך להתמודדות האמיתית והעוצמתית ביותר. האם אובדן הוא תמיד הזדמנות לצמיחה? לפי אליעד, אובדן, למרות היותו כואב מאוד, עשוי להיות הדבר הכי טוב שקרה לך בחיים, משום שהוא מאלץ את האדם למצוא את האושר שהיה תלוי במישהו אחר, מתוך עצמו. הוא מסביר שלפעמים דווקא בעטיין של האובדן, האדם מוצא דרכים חדשות ומעמיקות לחוות אהבה ושמחה פנימיים, מה שמוביל ... הפיכה לנכה). כל אלה הם דוגמאות למשהו שעשה לאדם טוב ונלקח ממנו. יש מי שיטען שקל יותר להשלים עם מוות של הורים כי זה דרך הטבע, אך ברגע שהנושא באמת כואב, השאלה למה זה משנה אם זה דרך הטבע? מתעוררת. אם האהבה אמיתית, עצם הטבעיות או אי - הטבעיות ... יש שמציעים לחפש מידע רחב יותר על הנושא: איך להתמודד עם אובדן, איך להתמודד עם שכול, איך להתמודד עם מוות או פרידה, איך להתמודד עם נכות, איך להרגיש טוב לבד וכדומה. כל אלו מכוונים לאותו שורש - לנסות להבין ... מבפנים? איך להתגבר על צער וכאב? שכול ואובדן, ניכור משפחתי, ניכור הורי, ניכור מהמשפחה, התמודדות עם פטירה, התמודדות עם מוות, התמודדות עם אובדן ילד, התמודדות עם אובדן בן זוג, תגובה לאובדן, כאב על אובדן, התמודדות עם אובדן אח, התמודדות ... חבר, התמודדות עם אובדן בן, התמודדות עם אובדן בת, התמודדות עם אובדן בבית, התמודדות עם אובדן הורה, התמודדות עם מוות של הורה, התמודדות עם אובדן ומוות, התמודדות עם מוות ואובדן, התמודדות עם מוות של חתול, התמודדות עם מוות של חבר, התמודדות הורים עם אובדן ילדים, התמודדות עם אובדן של כלב, התמודדות עם מוות של מטופל, הורה שכול, אחים שכולים, אח שכול, הנצחה, התמודדות עם איבוד, איך להמשיך הלאה? איך לשחרר אחרי פרידה? איך להמשיך הלאה בחיים? התמודדות עם אובדן עובר, התמודדות עם מוות פתאומי, איך להתמודד עם צער? תהליך אבלות, תחושת אובדן, איך לעזור לאדם אבל? התמודדות עם אובדן אחים, התמודדות עם אובדן משפחה, התמודדות עם מוות של אב, התמודדות עם מוות של אח, התמודדות עם מוות של אחות, התמודדות עם מוות של אמא, התמודדות עם מוות של בבית, התמודדות עם מוות של בן, התמודדות עם מוות של בן זוג, התמודדות עם מוות של בת, התמודדות עם מוות של בת זוג, התמודדות עם מוות של הורים, התמודדות עם מוות של ילד, התמודדות עם מוות של כלב, התמודדות עם מוות של עובר, התמודדות עם מוות של של כלב, התמודדות עם מוות של תינוק

חיים אחרי המוות, איך לדעת מה קורה אחרי המוות? מה זה מוות קליני? חוויית סף מוות, מה קורה לנשמה אחרי המוות? איך נוצרה הנשמה? האם יש נשמה? מה קרה לפני החיים? מאיפה באה הנשמה? האם אני הגוף שלי? האם יש לי נשמה? איך לדעת מי אני? האם אפשר לדעת מה באמת קורה אחרי המוות? השאלה מה קורה אחרי המוות? מעסיקה אנשים רבים, אך אליעד כהן מסביר כי כדי להבין את התשובה, צריך קודם כל לפרק את השאלה עצמה לעומק. כשאדם שואל על מה קורה לאחר המוות, הוא לא מתעניין במה שקורה לגוף הפיזי, כי ברור שהגוף לאחר המוות נקבר ומתפרק באדמה. למעשה, מה שמטריד אותו הוא מה קורה לתודעה, לנפש או לנשמה לאחר שהגוף מפסיק לתפקד. אליעד מסביר שזו המהות האמיתית של השאלה, ולא מה שקורה עם החומר הפיזי עצמו. מדוע השאלה מי אני חשובה להבנת המוות? אליעד מדגיש שכדי להבין מה קורה אחרי המוות, חייבים להבין קודם כל מי אנחנו כרגע. זאת אומרת, האם האדם הוא אך ורק הגוף הפיזי, או שיש בו ... המשמעות של חקירת המצב לפני הלידה? אליעד מוסיף פרספקטיבה נוספת ואומר שאם אדם רוצה להבין את מצב הנשמה אחרי המוות, כדאי לו לשאול את עצמו מה קרה לנשמה לפני הלידה. אם הנשמה הייתה קיימת לפני הלידה, אז יש לברר ... זה קרה בדיוק ומי יצר אותה. ההיגיון של אליעד הוא שהבנת המצב שקדם ללידה תסייע להבין מה יקרה אחרי המוות. האם חוויות של מוות קליני מוכיחות קיום חיים לאחר המוות? לדברי אליעד, חוויות סף מוות או מוות קליני, בהן אנשים מספרים שחזרו מעולם המתים, אינן הוכחה מוצקה לקיומה של נשמה אחרי המוות. הוא מדגים זאת עם השוואה ברורה: אם ניקח אבן ונחבר אותה למכשור רפואי, לא תהיה שום פעילות חיים. כך גם גופה של אדם מת באמת. אבל במצב של מוות קליני עדיין יש פעילות מוחית מסוימת, ולכן אי אפשר לומר שמדובר במוות מוחלט. בנוסף, התכנים שהאנשים מספרים לאחר שחזרו ממצב של מוות קליני מושפעים ישירות מהרקע התרבותי והדתי שלהם - מוסלמי יראה את מוחמד, נוצרי יראה את ישו, יהודי יראה את ... עובדה זו מצביעה על כך שמדובר בפירושים סובייקטיביים ותת - מודעים, ולא בעדות אובייקטיבית אמיתית לגבי מה שקורה אחרי המוות. כיצד ניתן להשוות את המוות למצב של חלום? אליעד משווה את חוויית המוות למצב של חלום. כאשר אדם חולם, הוא מרגיש שיש לו גוף, רצונות ומחשבות, אך כאשר הוא מתעורר הוא מבין שהגוף בחלום היה רק מחשבה או דמיון. ייתכן שמה שאנחנו קוראים לו מוות הוא למעשה סוג של מעבר ממציאות אחת לאחרת, בדומה להתעוררות מחלום למציאות אחרת או להיפך. אך כדי לדעת בוודאות, יש קודם כל להבין מי אנחנו באמת עכשיו. מה החשיבות של חקירת ההווה לפני שמנסים להבין את המוות? אליעד מדגיש שוב ושוב שכדי לדעת מה יקרה לאחר המוות, יש להתמקד דווקא בחקירת המציאות הנוכחית, כי אם אינך יודע בוודאות מי אתה כרגע, לא תוכל לדעת מה יקרה ... בנו נשמה, האם הנשמה תלויה בגוף, או שאולי היא קיימת באופן עצמאי. בנוסף, הוא מעלה את הרעיון שאולי אחרי המוות אנו חוזרים לאותו מצב שבו היינו לפני שנולדנו. מהו תהליך החקירה המעשי כדי להבין מה קורה אחרי המוות? הדרך המעשית היא פשוטה אך עמוקה - לשאול כל הזמן מי אני?. כשאתה אומר אני רוצה, אני מרגיש או ... אנחנו כרגע, כך יהיה לנו יותר ברור מה קורה לתודעה או לנשמה לאחר שהגוף מת. מה קורה באמת אחרי המוות לפי אליעד? לסיכום, אליעד לא נותן תשובה אחת סופית, אלא מדגיש שהמפתח להבנת מה קורה אחרי המוות הוא בחקירה עמוקה של מה שקורה עכשיו. הוא מציע לראות את המוות כמצב שיכול להיות דומה להתעוררות מחלום, אך משאיר את האפשרות פתוחה, ואומר שהשאלה המרכזית אינה מה בדיוק יקרה אחרי המוות, אלא קודם כל, האם בכלל קורה משהו?. הוא מדגיש שאם האדם רוצה לדעת את האמת, עליו לחקור ברצינות ובהתמדה מי הוא כרגע, וכך יוכל אולי להבין גם את התשובה לשאלה מה קורה אחרי המוות. מי אני? מהי נשמה? חוויית קרוב למוות מוות קליני האם יש עולם הבא? גן עדן וגיהינום האם יש אלוהים? האם אפשר לדעת מה קורה אחרי המוות? הרעיון הוא להבין שלא מדובר רק בשאלה על גורלו של הגוף אחרי המוות, מפני שברור שגוף האדם נקבר ושבסופו של דבר הוא מתפרק. מה שבאמת מעסיק את האדם הוא מה קורה לתודעה, ... האם קיימת נשמה, והאם היא תלויה בגוף או נפרדת ממנו. איך בדיקת מי אני עוזרת להבין את המצב שלאחר המוות? אם מגלים בוודאות שהאני הוא רק הגוף הפיזי, אז מובן שעם הפסקת פעילות הגוף, לא נותר דבר מעבר לכך. ... הנוכחי, ואם הנשמה אכן היתה קיימת קודם לכן, צריך להבין איך היא התגלגלה לגוף ומתי זה קרה. האם חוויית מוות קליני מעידה באמת על החיים שלאחר המוות? אנשים המספרים שעברו מוות קליני וטוענים שחזרו עם תיאורים על העולם הבא בעצם לא מתו מוות מוחלט כמו אבן ...

הורים שכולים, להתמודד עם מוות, להתמודד עם אובדן, התמודדות עם אובדן, התמודדות עם מוות, התמודדות עם אבל, מוות ילדים, חיים ומוות, משמעות החיים, התאבדויות, ליהנות מהסבל איך אפשר ליהנות מהסבל של אובדן ילד? כאשר אדם מתמודד עם אובדן של ילד, באופן טבעי הוא חווה כאב וסבל קשים. לפי הגישה של אליעד כהן, עצם הכאב אינו טמון בעובדת המוות עצמה, אלא בפירוש שהאדם מעניק לאותה עובדה. המוות עצמו הוא אירוע נייטרלי, עובדה ללא מטען רגשי מובנה. האדם הוא זה שמעניק לעובדה משמעות שלילית ומכאן נובע סבלו. ... שמאבד את בנו במלחמה או באסון כלשהו. אליעד מסביר כי האדם צריך להבין תחילה כי הסיבה לסבל שלו אינה מות הילד עצמו. מות הילד הוא עובדה, והעובדה לכשעצמה איננה דבר טוב או רע. הבעיה היא בכך שהאדם מפרש את מות הילד כאירוע שלילי בלבד. הוא מסביר שהסבל נובע לא מעצם האובדן, אלא מכך שנלקחה מאותו אדם הנאה מסוימת שהילד סיפק לו. במילים אחרות, האדם הוא זה שהתרגל לקבל מהילד תחושות של משמעות, אושר, סיבה לקום בבוקר. כשאותה ... לתפוס את האובדן בצורה שונה. אליעד נותן דוגמה של אנשים שהתרגלו כל כך לכאב, שכאשר אין להם כאב הם מתחילים לסבול מהיעדר הכאב, וכדי לחוות משמעות או עניין בחיים הם אפילו יוצרים לעצמם כאב מלאכותי. מדוע האהבה לילד יוצרת ... גם נקשר מבחינה רגשית ולכן סובל. מה טוב בכך שלוקחים מאדם את ההנאה? נקודה חשובה נוספת שאליעד מעלה היא שקיימת גם זווית חיובית בעצם האובדן, כי בכך שהמציאות לוקחת ממך משהו שהסבת ממנו הנאה, היא בעצם מאלצת אותך ללמוד ליהנות מהדברים לא מתוך תלות ספציפית ומוגדרת בדבר מסוים. אליעד מכנה זאת כמעבר מפרספקטיבה של נפרדות (לראות דבר אחד טוב מדבר אחר) לפרספקטיבה ... סובל משום דבר מוגדר, כי הכל שווה בעיניך. זהו מצב של אחדות מוחלטת שבו כל ההבחנות בין טוב לרע מתבטלות, ומכאן שאין סבל או הנאה מוגדרים. כיצד מתמודדים עם אובדן של אדם קרוב בפועל? ברמה הפרקטית, אליעד מסביר שברגע האובדן האדם צריך לקחת צעד אחורה, לזהות שהרגש השלילי שהוא חווה נובע רק מפירוש שהוא עצמו מעניק לאירוע ולא מעצם האירוע. בשלב הבא, האדם צריך לתרגל חשיבה מתוך הפרדה ברורה בין עובדה לפירוש. הוא צריך להבין שמה שקרה הוא עובדה, אך הפרשנות שלו לאותה עובדה היא זו ... לראות בצורה ברורה כי האובדן הוא עובדה בלבד, הוא יכול לבחור בפרשנות אחרת, פרשנות פחות שלילית ואפילו חיובית במידה מסוימת. אליעד מדגיש שהאדם תמיד יכול למצוא צד חיובי גם באובדן הנורא ביותר, אם רק ילמד להפריד בצורה מוחלטת בין ... (לשמוח, להיות עצוב וכו), אך במקביל, בתוכו פנימה, הוא תמיד נשאר מחובר לפרספקטיבה של אחדות, כך שבעומק ליבו לא באמת משנה לו מה יקרה או קרה. האדם חי מתוך מעורבות רגשית מלאה ועם זאת מתוך שלווה פנימית ויכולת לראות שכל מצב שקורה, הוא בסך הכל מצב נייטרלי שאין בו טוב או רע. את המיומנות הזו אפשר לפתח על ידי תרגול והתבוננות פנימית לאורך זמן. האדם מתאמן על הפרדת עובדות מפירושים, עד שבסופו של דבר, ברגעי האמת (כגון בזמן אובדן), הוא מצליח להכיל בתוכו את שתי נקודות המבט. בפועל הוא יוכל לבחור אם לשחק בתוך העולם ... הכל פרשנויות אישיות. איך להתמודד עם אובדן ילד? האם אפשר ליהנות מהסבל? משמעות החיים לאחר אובדן איך להפסיק לסבול ממות ילד? הבדל בין עובדה לפירוש פרספקטיבה של אחדות מול נפרדות למה אהבה יוצרת סבל?

עולם בלי מוות, טכנולוגיה, עתידנות, חיים לנצח, חיים נצחיים, לחיות בלי מוות, חיים אחרי המוות, ובלע המוות לנצח, ימות המשיח מה היה קורה אם אנשים היו חיים לנצח? אליעד כהן מתאר תרחיש עתידני שבו האנושות מוצאת דרך לחיות לנצח. בתרחיש זה, לבני האדם אין יכולת למות כלל, אפילו במקרה קיצוני שבו ינסו להוריד למישהו את הראש - הוא מיד יצמח מחדש. מצב זה מציג עולם שבו מושג המוות לא קיים יותר. הדגש שאליעד שם הוא על ההשלכות העמוקות שיהיו למציאות כזו על כל תחומי החיים האנושיים, במיוחד בתחום הפסיכולוגי, הדתי והתרבותי. מה המשמעות הפסיכולוגית של חיים נצחיים? אליעד מסביר שלמציאות של חיים ומוות יש כיום השפעה אדירה על הפסיכולוגיה האנושית. בני האדם חיים מתוך ידיעה שהזמן שלהם מוגבל, והידיעה הזו משפיעה על החלטותיהם, שאיפותיהם, וגם על החרדות שלהם. הוא מעלה שאלה משמעותית: כיצד ... אחד הכל נגמר מאפשרת לאנשים לקבל דברים ולהתנחם בידיעה שבסוף תהיה מנוחה. הוא מציין כי כאשר האפשרות הזו לא קיימת, אנשים יהיו חייבים למצוא משמעות אחרת לקיומם. איך ישפיעו חיים ללא מוות על דתות ותרבויות? אליעד כהן מפרט לעומק את ההשפעות התרבותיות והדתיות של חיים ללא מוות. הוא מציין שאחד הכלים המרכזיים שבהם משתמשות דתות רבות הוא הפחדה מפני המוות. לדוגמה, האמונה בגן עדן ובגיהינום מבוססת על הפחד האנושי הטבעי מפני המוות ומה יקרה אחריו. בעולם שבו המוות אינו קיים, לא ניתן יהיה להפחיד אנשים או לאיים עליהם בעונש נצחי לאחר המוות. בכך, כוחן של הדתות ייחלש מאוד, ואולי הן אף יאבדו לחלוטין את המשמעות שלהן בחיי האנשים. כיצד ישתנו הרצונות האנושיים בעולם שבו אין מוות? נקודה נוספת וחשובה שאליעד מדגיש היא השינוי הצפוי ברצונות האנושיים. הוא מסביר שבני אדם תמיד רודפים אחרי משהו: היום ... חדשים שלא היו קיימים קודם לכן, והרצון להמשיך לחיות כבר לא יהיה רלוונטי. האם השמחה תיפגע אם לא יהיה מוות? אליעד גם מעלה את האפשרות שהשמחה האנושית, הנובעת מתוך הניגוד שבין חיים ומוות, עלולה להיפגע או להשתנות באופן קיצוני. הוא מסביר שכיום, תחושת האושר קשורה בין היתר לתחושה זמנית של הצלחה ביחס לזמן מוגבל. כאשר כל האנשים חיים לנצח, גם החוויות של שמחה ואושר ישתנו לחלוטין, כי הניגודיות של חיים ומוות לא תהיה קיימת. אליעד טוען שכך, האדם ייאלץ להגדיר מחדש מה עושה אותו שמח ומה נותן לו תחושת סיפוק ומשמעות. האם הטכנולוגיה תוכל לפתור את הפחד מהמוות? בהקשר זה, אליעד מתאר את היחס בין טכנולוגיה לבין התפיסות העמוקות שלנו. הוא מציין כי הטכנולוגיה יכולה לפתור בעיות פיזיות רבות, אך היא לא בהכרח תפתור את הפחדים והספקות העמוקים יותר של האדם, כמו חיפוש משמעות עמוקה בחיים. אליעד מדגיש שהפחד מהמוות אינו רק פחד פיזי, אלא פחד קיומי עמוק שמניע אנשים לחפש משמעות מעבר לקיום החומרי. מצב של חיי נצח יאלץ את האדם להתעמת עם שאלות עמוקות יותר שאינן קשורות לזמן מוגבל או למוות, אלא למהות הקיום עצמו. האם החיים באמת ישתנו אם נחיה לנצח? אליעד מעלה נקודה מעניינת נוספת: הוא אומר שהחיים לא באמת ישתנו עבור מי שהמוות הוא לא הנושא המרכזי בחייו. כלומר, מי שכבר עכשיו חי חיים מלאים ללא פחד עמוק מהמוות, לא יחוש שינוי משמעותי במעבר לחיי נצח, כיוון שהוא כבר חי מתוך תפיסה שהמוות הוא פחות רלוונטי עבורו. לעומת זאת, מי שכל תפיסתו נסובה סביב הפחד מהסוף, יחווה שינוי דרסטי מאוד בחייו ובתפיסת עולמו. מה ניתן ללמוד מתרחיש חיים נצחיים על עצמנו? בסיום, אליעד מציג שהמחשבה על חיים ללא מוות מלמדת אותנו על עצמנו ועל הרצונות האמיתיים שלנו. היא מצביעה על כך שהרצונות שלנו אינם מוחלטים אלא תלויים בנסיבות. כאשר משתנות הנסיבות, משתנים גם הרצונות והשאיפות שלנו בהתאם. המציאות החדשה שבה אין מוות חושפת לנו עד כמה אנו מושפעים מתפיסות חיצוניות ומכך שאנו חיים תחת השפעת אילוצים זמניים. האם אפשר לחיות לנצח? איך תשתנה האנושות ללא מוות? האם טכנולוגיה יכולה להביס את המוות? מה יקרה לדת בעולם ללא מוות? כיצד ייראו החיים ללא סוף?

חרדה קיומית, חרדת מוות, חרדה רוחנית, פחד קיומי, פחד מוות, פחד להשתגע, החרדה הגדולה ביותר, פחד להיעלם ובו יתבאר, מהן חרדות קיומיות (חרדה קיומית / פחד קיומי / חרדת מוות / פחד מוות וכיוב)? וכיצד צריך האדם להתמודד עם פחדים קיומיים וחרדות קיומיות שכאלו? כי יש סוגים שונים של חרדות. ויש חרדות ... רע שיפגע בגופו וכיוב. אלא, שהאדם מפחד מכך שהקיום העצמי שלו ייעלם. והחרדה הקיומית הזאת, יש לה ביטויים שונים, ברמות עומק שונות. כי פחד קיומי, יכול להתבטא גם בחרדה מפני פיטורים. שהאדם מפחד שיפטרו אותו, משום שזה סוג של איום על הקיום שלו. ומצד האמת, כל חרדה או פחד, הם כולם קיומיים בצורה כזו או אחרת. כי גם פחד מפני גנבים לדוגמה, גם הוא ... כל חרדה ופחד אחרים, שהם כולם קיומיים בצורה כלשהי. אלא, שיש גם חרדה קיומית פנימית יותר, שהיא לדוגמה חרדת מוות, שהאדם מפחד מהמוות. כי יש כאלו, שהמוות מסמל עבורם את סוף הקיום העצמי שלהם. וכאשר האדם מזדהה רק עם החיים שלו כאן בגוף הגשמי שלו, על ידי זה, האדם מפחד מהמוות. משום, שהמוות מסמל עבורו את סוף הקיום העצמי שלו. והאדם מבין, שהמוות עלול להפתיע אותו בכל רגע. ולכן האדם כל חייו מנסה להגן על עצמו מהמוות. כך שהחרדה הקיומית של האדם, שבאה לידי ביטוי בפחד מהמוות, היא מפעילה את האדם לעשות כל חייו פעולות הישרדותיות שונות, כדי להתרחק מהמוות ולהישאר בחיים. אבל, יש עוד חרדה עמוקה יותר ופנימית יותר, שהיא החרדה הגדולה ביותר שהאדם יכול להתמודד איתה, והיא חרדה קיומית וחרדת מוות, שבה האדם לא מפחד על גופו שימות ועל גופו שיחדל להיות קיים. אלא האדם מפחד, מכך שהתודעה העצמית שלו תחדל להיות קיימת. ועוצמת החרדה של האדם, תלויה, בעד כמה היא פוגעת בהגדרת האני של האדם. וככל שהאדם מזוהה יותר עם הדבר שעלול ... הרכוש שלו, כך הוא חרד יותר מכך שהרכוש שלו יפגע. וכך גם לגבי גופו של האדם, שגם בו יש עוצמת הזדהות שונה. והאדם חרד יותר מכך שהראש שלו יפגע, מאשר שהזרת שלו תיפגע. הכל כפי עוצמת ההזדהות הרגשית של האדם, עם החלקים השונים שבגופו. והדבר שהאדם מזוהה איתו יותר מכל, זה עם התודעה העצמית שלו. ... חווה את הקיום העצמי שלו. שזאת ידיעת האני של האדם, שהוא מודע לעצם קיומו. וכאשר האדם אומר אני, הוא מתכוון יותר מכל לתודעה העצמית שלו עצמה. וכאשר האדם חווה סוג של איום כלשהו, על עצם הקיום של התודעה העצמית שלו, על ידי זה נוצרת אצל האדם, חרדת מוות תודעתית, ופחד מוות תודעתי. שהאדם מפחד פחד מוות, לא מכך שהגוף שלו ימות. אלא מכך שהתודעה העצמית שלו תמות ותחדל מלהתקיים. וזו נקראת חרדה קיומית בשורשה. כי החרדה הקיומית מתבטאת בעוצמות שונות. אך זו העוצמה החזקה ביותר של החרדה הקיומית. שהיא הפחד של האדם מכך שהתודעה העצמית שלו עצמו תיעלם. ... דהיינו, על האדם להתבונן עמוק אל תוך האני שלו, ואל תוך הקיום העצמי שלו, עד שהוא יראה מיהו ומהו באמת. וכפי שכבר ביארתי את כל הנושאים האלו לעומקם במקומות אחרים. ועל ידי זה שהאדם זוכה לראות ולהבין, ממה התודעה העצמית שלו עשויה? ולמה היא קיימת? ומה מהווה את הקיום העצמי שלו? ולמה הוא עצמו קיים? ומה באמת שולט בקיום העצמי שלו עצמו, ובקיום של כל הדברים כולם? ומה יהיה אם שום דבר לא יהיה? ועל ידי ... ומההעדר המוחלט, אל הקיום עצמו, הוא, לא מפחד יותר כלל משום דבר בעולם. וכל הדברים האלו, ביארתי אותם לעומקם במקומות אחרים. והמסר הוא, שחרדה קיומית, נובעת מהאיום הגדול ביותר שיש על התודעה העצמית של האדם, שזהו האיום שאולי היא ...

קדושת החיים, הוצאה להורג, עונש מוות למחבלים, להרוג מחבל מנוטרל, המלחמה בטרור, להרוג חפים מפשע, עונש מוות בישראל, הבא להורגך השכם להורגו, החייל היורה מהי הדעה לגבי הרג מחבל מנוטרל? ההרצאה מתמקדת בשאלות מוסריות, חוקיות ופילוסופיות לגבי הרג מחבל מנוטרל, עם דגש על ההגדרה של מחבל מנוטרל ושיקולים מוסריים בהוצאה להורג של מחבל כזה, גם אם הוא כבר לא מהווה איום מיידי. מה ההגדרה של מחבל מנוטרל? הדיון מתחיל בהגדרת מחבל מנוטרל. כשמדובר במחבל מנוטרל, הכוונה היא שהאדם אינו מהווה סכנה מיידית, כלומר, הוא כבר לא יכול להמשיך במתקפה או להוות איום ישיר. אחד המשתתפים מציין שלעתים יש צורך לחסל את המחבל לפני שיספיק להחלים או להוציא פיגוע ... גם לאחר ניטרול מחבלים, פוגעת בערכים דמוקרטיים וערכים מוסריים, ומביאה לשחיקת הערך של קדושת החיים בחברה כולה. מהו עונש המוות עבור מחבלים? חלק מהמשתתפים דנים בשאלה של עונש המוות למחבלים, וטוענים כי יש צורך בהחמרת הענישה כלפי מחבלים, כולל הוצאתם להורג, כדי להרתיע אחרים. אולם, ישנה גם תחושת סכנה בהפעלת עונש המוות על כל מחבל, שכן קיימת סבירות שמהירות ההחמרה תביא להרחבה מיותרת של המונח מחבל, כך שיכולים להיכלל גם אנשים שאינם מעורבים ישירות במעשי טרור. האם קיימת סכנה בהפעלת עונש מוות לכלל המחבלים? הסכנה בהחלת עונש מוות על כל המחבלים היא שעלולה להתרחב ההגדרה של מחבל כך שכוללת אנשים עם אידיאולוגיות מסוימות או כאלה המביעים התנגדות פוליטית. אחת הטענות היא שהחמרת הענישה יכולה להוביל להרג של אנשים שלא באמת ביצעו פיגועים, אלא רק הביעו דעות שונות או התנגדות לשלטון. האם יש מקום להרתעה על ידי הרג מחבל מנוטרל? ... השאלה האם יש מקום להפעיל חוקים ברורים ומנומקים על פי עקרונות מוסריים, או שמא מדובר בהחלטות חפוזות שמקבלות החלטות מתוך רגשות ולא מתוך עקרונות יציבים. מהי המשמעות של המלחמה בטרור? המשתתפים מגדירים את המלחמה בטרור כמשהו שיכול להוביל לדילמות מוסריות רבות, במיוחד כאשר מדובר במלחמה בין שמירה על החיים לבין הצורך להילחם בטרור. השיחה מתמקדת בשאלה האם חיסול של מחבל מנוטרל הוא באמת צעד שמונע פיגועים, או שמא הוא סותר את עקרונות המדינה המוסריים. הריגת מחבל מנוטרל הוצאה להורג למחבלים הרתעת טרור קדושת החיים חוקי עונש מוות הגדרת מחבל מנוטרל מהי הדעה לגבי הרג מחבל מנוטרל? ההרצאה עוסקת בשאלות מוסריות, חוקיות ופילוסופיות סביב הרג מחבל מנוטרל. הדיאלוג בין המשתתפים מתמקד בהגדרה של מחבל מנוטרל ובשיקולים השונים לגבי הצורך להורגו, גם אם הוא כבר לא מהווה איום מיידי. מה ההגדרה ... יש לו פצצה או אמצעי לחימה שיכולים להוביל לאירועים נוספים. האם הרג מחבל מנוטרל יכול להיחשב כצעד מוסרי? השיחה מתחילה בדיון על המוסריות שבהריגת מחבל מנוטרל. יש המניחים שמדובר במעשה חסר היגיון ומנוגד לערכים מוסריים, בעוד אחרים טוענים שהרג ... גם לאחר ניטרולם, מביאה לנפילת הערך של קדושת החיים בחברה כולה, דבר שעשוי להוביל לשחיקת הערכים הדמוקרטיים. מהו עונש המוות עבור מחבלים? חלק נוסף של השיחה עוסק בעונש המוות למחבלים. כמה משתתפים טוענים כי יש צורך בהחמרת הענישה כלפי מחבלים, כולל הוצאתם להורג, כדי להרתיע מחבלים אחרים. השיחה ... הפנימי של החיילות במקרה של חיסול מחבל מנוטרל, וכיצד פעולות כאלה עשויות לשפוך אור על החברה והחוק במדינה. האם קיימת סכנה בהפעלת עונש מוות לכלל המחבלים? יש טענה נוספת, המזהירה מההשלכות של החמרת הענישה והכנסת עונש מוות למחבלים בחוק. המשתתפים מציינים את הסיכון שבהחלת עונש מוות על כל מחבל, שכן זה עשוי להוביל להתרחבות ההגדרה של מחבל, כך שגם אנשים עם אידיאולוגיות מסוימות עשויים להיות חשודים במחבלים. השיחה מעלה את השאלה האם עונש כזה עשוי להיגרם בגלל התנגדות פוליטית ולא בגלל עיסוק ... ולא על עקרונות חקיקה מדוקדקת. מהי המשמעות של המלחמה בטרור? ההשתתפות בדיון מציינת כי המלחמה בטרור יכולה לעיתים להוביל לדילמות מוסריות על פעולות חיסול, שמבוססות על ערכים של קדושת החיים מול הצורך להילחם בטרור בכל מחיר. הדיאלוג עוסק בשאלה ... שלא עולה בקנה אחד עם עקרונות המדינה. הריגת מחבל מנוטרל הוצאה להורג למחבלים הרתעת טרור קדושת החיים חוקי עונש מוות הגדרת מחבל מנוטרל

פחד מוות, חרדת מוות, פחד מהמוות, חרדה ממוות, מפחד למות, לא רוצה למות, חיים לאחר המוות, חרדות מפני המוות ובו יתבאר העניין של פחד מהמוות, שהאדם מפחד למות. ויתבאר, למה יש לאדם פחד מהמוות? והאם יש אפשרות לחיות בלי לפחד למות? והאם יש דרך להתגבר על חרדות מפני המוות? והעניין של פחד מוות, לא שונה מכל שאר הפחדים והפרעות החרדה שיש לאדם. וכפי שכבר ביארתי, כל הפחדים והחרדות שיש לאדם בחיים, כולם ... ושום חרדה. ומי שיתבונן יראה, כי האדם, כאשר הוא נולד, תכף ומיד שהוא נולד, הוא מתחיל למות ולהתקרב אל המוות. אלא, שכאשר תינוק נולד, הוא לא מפחד מהמוות. כי תינוק שנולד, עוד אין לו שום שיפוטיות כלשהי על העולם, ועדיין כמעט ואין לו שום רצונות מוגדרים. ובעיני ילד קטן שנולד, המוות והחיים, אלו לא יותר מאשר שתי צורות שונות, שאף אחת מהן לא יותר טובה או יותר רעה. וברמה העובדתית, כרגע, בעולם שלנו, החיים והמוות, שניהם קיימים, זה לצד זה. והמוות והחיים, באים לידי ביטוי, בכל מיני צורות שונות ובעוצמות שונות. כי בכל רגע ורגע, הרגע הקודם מת, והרגע הבא מתעורר לחיים. וכל שינוי ושינוי שיש בעולם, הוא בעצם, מוות בעוצמה מסוימת, של הדבר שחדל מלהיות. והוא לידה מחדש, של הדבר החדש שהתחיל להיות. וכל העולם כולו, בנוי על חיים ומוות, של תהליכים שונים ושל צורות שונות. ואם לא היה מוות בעולם, לא היו חיים בעולם. כי כל שינוי, הוא סוג של מוות, של הדבר הקודם שהשתנה. ואם לא היה מוות בעולם, שום דבר לא היה משתנה לעולם, ואז ממילא לא הייתה שום משמעות לשום דבר. ולא שחוסר משמעות זה טוב או רע, אלא שעובדתית, בלי מוות כלשהו, אין חיים כלשהם. והמוות והחיים של האדם, גם הם, לא יותר מאשר שינוי צורה בלבד, כאשר מסתכלים על זה מנקודת מבט כללית של ... לעולם וכולי. וכל דבר שקיים, הוא יכול גם לא להיות קיים. ומבחינה קוסמולוגית, דהיינו, מנקודת מבט של היקום כולו, המוות והחיים של האדם, הם אירוע, לא יותר או פחות חשוב, מאשר עלה שנופל מהעץ, או גרגר אבק שנע ברוח. ונכון שמנקודת המבט של האדם עצמו, המוות והחיים שלו זה עניין מאוד משמעותי, אבל מנקודת מבט חיצונית לאדם, אין משמעות מיוחדת דווקא לחיים ולמוות של האדם. וכמו שהאדם לא מוטרד מכך שהעלה נופל מהעץ, כך העץ לא מוטרד, מכך שהאדם נופל מת אל ... מנקודת מבט חיצונית לחיים של האדם, אין להם יותר או פחות משמעות, מאשר לכל דבר אחר בעולם. כי החיים והמוות של האדם ושל כל מה שישנו ואיננו, אלו הכל רק תנודות שונות של תופעות שונות וצורות שונות, בתוך המציאות ... וכולי. וככל שהאדם מתאמץ יותר לחיות, כך הוא מפחד יותר למות. והילד הקטן, מלמדים אותו שעליו להישמר בכל כוחו מהמוות, ושעליו ללמוד איך לחיות, ולעבוד כדי לחיות, ולאכול כדי לחיות, ולשמור על הבריאות כדי לחיות, ולעשות אין סוף דברים ... ומתאמץ הרבה מאוד, למען קדושת החיים. וכל המאמצים האלו שהאדם עושה כדי לחיות, הם מחזקים אצל האדם את חרדת המוות שלו ואת הפחד מפני המוות שלו. כי ככל שהאדם עושה יותר פעולות למען איזה דבר, כך הוא נקשר רגשית יותר ויותר לאותו הדבר, וכך ... מפני נטישה חזק ביותר, כלפי החיים שלו, שלא לאבד אותם וכולי. וכמובן, שגם אין קשר לעניין של חיים אחרי המוות וכיוב. כי גם אם יש חיים אחרי המוות, וגם אם החיים לאחר המוות הם כאלו או אחרים, וגם אם יש גלגול נשמות וגם אם אין גלגולי נשמות וכיוב, מחויב המציאות, שיהיה פחד מהמוות. ומי שטוען שהוא לא מפחד למות בכלל, שינסה להתבונן, למה הוא אוכל כל יום, ולמה הוא בורח מאש וכיוב. ... זמן שהאדם חי והוא עושה פעולות כדי לחיות, מחויב המציאות שהוא יפחד למות. ואי אפשר לחיות בלי שום פחד מהמוות. ומחויב המציאות, שאם האדם רוצה משהו, שהוא יפחד שלא לאבד אותו. ולכן, מחויב המציאות, שככל שהאדם רוצה יותר לחיות, ... ואין לזה שום פיתרון בעולם. דהיינו, אין שום אפשרות לרצות לחיות, ולעשות פעולות כדי לחיות, בלי שיהיה שום פחד מהמוות. ואין הכוונה לומר, שעל האדם להפסיק לעשות פעולות כדי לחיות. אלא הכוונה היא, שעל האדם להכיר בכך, שכל זמן ... לברוח מאש וכיוב, הרי שמחויב המציאות, שהוא יפחד למות ולא ירצה למות. אלא, שיש דרך להתמודד עם הפחד מפני המוות, והיא, על ידי זה שהאדם מסתכל על הרצון שלו לחיות, מנקודת מבט חיצונית, נייטרלית, שאינה מעדיפה את החיים כאן בגוף הגשמי, על פני המוות של הגוף. ונקודת המבט הזאת, היא פנימית, בתוך פנימיות ההבנה של האדם. כי ברמה החיצונית האדם עדיין אוכל כל ... כדי לחיות וכיוב. אבל ברמה הפנימית ביותר, יש לאדם התבוננות עמוקה ופנימית ביותר, שהאדם רואה ממנה את החיים ואת המוות, לא יותר מאשר שינוי צורה, של אותו הדבר ממש. ומי שרוצה להסתכל על החיים ועל המוות, מנקודת מבט חיצונית. בסך הכל עליו להתבונן פנימה, אל תוך הרצון שלו לחיות, שהוא זה שיוצר אצלו את החרדה מפני המוות. ועל האדם לשאול את עצמו בפשיטות, למה אני לא רוצה למות? ומי אמר, ש - למות זה רע? ועל ... על העולם. ועל ידי זה שהאדם מתבונן אל תוכו, אל תוך הרצון שלו, אז הוא רואה את האמת. שבאמת המוות והחיים אלו שתי צורות שונות, בדיוק כמו כל תופעה חולפת ומשתנה אחרת. ואעפכ, יש אצלו גם את נקודת המבט ...