מהי שיפוטיות ואיך אפשר להפסיק לשפוט?

אליעד כהן מסביר בהרצאה זו באופן מעמיק את המושג "שיפוטיות". שיפוטיות היא פעולה שבה האדם מחליט האם דבר מסוים הוא טוב או רע, נכון או לא נכון. לפי אליעד, בני האדם שופטים כל הזמן - בכל רגע נתון יש מחשבה של שיפוטיות כלפי העולם. אליעד מבהיר שגם אם אדם אומר לעצמו "אני לא שופט את העולם", זו בעצמה צורה של שיפוטיות, כי ההחלטה לא לשפוט היא בעצמה סוג של שיפוט.

אליעד מסביר כיצד אפשר להפסיק את השיפוטיות. הדרך להפסקת השיפוטיות איננה בכך שתחליט שאתה לא שופט, אלא בכך שתבדוק לעומק את ההנחות שלך על הטוב והרע. לדוגמה, אם אתה חושב שמשהו טוב או רע, תשאל את עצמך: "מי אמר שזה טוב? מי אמר שזה רע? האם אני חייב לחשוב שזה טוב או רע?" אליעד מציע לעשות מדיטציה עמוקה של התבוננות פנימית, כדי לחקור את כל ההנחות האלו ולהגיע למצב שבו אין שום דבר שאתה מרגיש שהוא בהכרח טוב או רע. כאשר אתה מגיע להבנה שאין לך שום הכרח לחשוב שמשהו טוב או רע, אתה מגיע למצב של אפס אחוז שיפוטיות.

האם אפשר לחיות ללא שיפוטיות בכלל?

אליעד מתאר שאדם יכול להגיע למצב שהוא לא מבדיל כלל בין טוב לרע. הוא משתמש בדוגמה של גשם שיורד ואומר שהגשם לא שואל את עצמו אם הוא ירד או לא - הוא פשוט יורד ללא שום אכפתיות או שיפוטיות. כלומר, כאשר אתה לא מבחין בין טוב לרע, הפעולות שלך פשוט מתרחשות מעצמן, ללא צורך להכריע או לשפוט אם זה טוב או רע. כמו שהגשם יורד ללא מחשבה וללא שיפוט, כך גם האדם יכול לבצע פעולות באופן טבעי וספונטני בלי שיפוטיות.

מה המשמעות של להיות קיים?

נושא נוסף שאליעד מתייחס אליו הוא התחושה של להיות קיים. הוא מסביר שהתחושה שאתה קיים נובעת מכך שאתה מבדיל בין "יש" ל"אין". אליעד טוען שהמושג "קיים" מבוסס כולו על ההבדלה בין "יש" ל"אין". למשל, כשאתה אומר שמשהו קיים, הכוונה היא שהוא "ישנו". אבל אם לא היית מסוגל להבדיל בין מה שיש למה שאין, לא היית יכול להרגיש שאתה קיים. הוא מביא דוגמה נוספת: עיוור צבעים לא יכול להבדיל בין צבעים מסוימים, אבל זה לא אומר שהצבעים לא קיימים. באותו אופן, גם אם אתה לא מבחין בקיומך, עדיין יכול להיות קיום, פשוט לא תרגיש בו.

אליעד מסביר שלהיות קיים זו בעצם חוויה סובייקטיבית של הבדלה - אם אין לך תחושה של הבדלה, לא תהיה לך תחושה של קיום. להיות קיים, עבור אליעד, משמעותו לחוות את עצמך כנפרד מהעולם, כהבדלה בין "אני קיים" לבין "אני לא קיים".

האם אפשר להרגיש קיים ללא שיפוטיות?

אליעד מבהיר שאם אדם אינו שופט שום דבר, הוא לא יכול להבדיל בין טוב ורע, ולכן הוא לא יכול להרגיש שהוא קיים. זאת משום שתחושת הקיום עצמה תלויה ביכולת ההבדלה. הוא מדגים זאת שוב באמצעות עיוור הצבעים: אם אין לו הבחנה בין צבעים, זה לא אומר שהצבעים לא קיימים, אלא שהוא פשוט לא יכול להבדיל ביניהם. באופן דומה, אם האדם לא יבדיל בין טוב ורע, הוא יאבד גם את תחושת הקיום העצמית שלו.

האם ניתן להפסיק להרגיש את הקיום של עצמך?

אליעד מסביר שיש הבדל בין להיות קיים לבין להרגיש את הקיום שלך. להרגיש קיים זו תחושה שאתה יוצר על ידי ההבדלה שאתה עושה בין "אני" ל"לא אני", בין "קיים" ל"לא קיים". הוא מסביר שאפשר להגיע למצב שבו אין לך תחושה...