8:20הכל לטובה, חשיבה חיובית, גישה חיובית, האם הכל לטובה? האם באמת הכל לטובה? תחשוב טוב יהיה טוב, הכל זה לטובה, הכל קורה לטובה, השגחה פרטית, לחשוב טוב, מה שצריך לקרות קורה?
האם באמת הכל לטובה, או שמדובר באשליה?
אליעד כהן פותח בשאלה האם הגישה שאומרת "הכל לטובה" היא גישה אמיתית ונכונה, או שהיא מסתירה תפיסות לא מדויקות. אנשים רבים, כשנתקלים במצבים קשים, מנסים להרגיע את עצמם בכך שהכל קורה מסיבה כלשהי טובה ונסתרת, ושבהמשך הדברים יסתדרו לטובה. אך אליעד מחדד ואומר שכאשר מישהו טוען שהכל לטובה, הוא למעשה מניח שיש טוב ויש רע, ושישנה סיבה נסתרת מאחורי מה שקורה. זוהי כבר הנחה ראשונית שאינה בהכרח מדויקת. כי אם באמת קיים רק טוב, לא היה צורך לומר "הכל לטובה", ומנגד אם הדברים סתם קורים בלי סיבה, אין גם טוב ורע מוגדרים.
האם האמונה ב"הכל לטובה" באמת עוזרת להתמודד עם המציאות?
אליעד מסביר שאמונה זו יוצרת ציפייה עתידית לטובה שעוד תגיע. למשל, אדם שאיבד את כל כספו יכול לומר לעצמו שזה קרה לטובה, בתקווה שאולי בעתיד יתרחש דבר טוב יותר שיסביר למה זה היה כדאי. אבל מצב זה, לפי אליעד, גורם לאדם לחיות במצב של סבל מתמיד, מכיוון שהוא עדיין מחכה לטובה העתידית שעדיין לא הגיעה. אליעד נותן דוגמה לאדם שממתין חמש שנים לטובה המובטחת ושואל: "איפה הטובה הזאת? למה קרו דברים רעים, איפה הטובה שהבטיחו לי?". למעשה, זוהי חצי אמת מכיוון שבמקום לחיות טוב בהווה, האדם עסוק בהמתנה עתידית.
האם עדיף לחשוב שהכל רע או שהכל טוב באמת?
אליעד מציע שתי אפשרויות עיקריות להתמודדות עם מצבים קשים:
האם אלוהים חייב לגרום לך סבל כדי להביא לך טוב?
אליעד כהן מציג דוגמה מעניינת: אדם עומד ליד אש, ומישהו אחר דוחף אותו בחוזקה כדי להצילו מהאש. לכאורה זו פעולה טובה, אך מצד שני, אם אותו אדם הוא כל יכול, הוא היה יכול להציל את האדם בלי לדחוף אותו. זה מוזר שמישהו שעושה דבר טוב יבחר בדרך קשה וכואבת במקום בדרך פשוטה וטובה יותר. אליעד מקביל זאת למצב בו אלוהים יוצר לך קושי בכוונה, כדי שבהמשך יוכל להציל אותך מהקושי הזה. הוא מחדד שהיגיון כזה מעורר שאלות מהותיות לגבי טובתו של אלוהים או לגבי יכולתו הכל יכולה:
האם אפשר להפוך כל אירוע רע להזדמנות חיובית?
אליעד כהן מסכים שיש גישה חיובית יותר, שאומרת שאם כבר קרה לך משהו רע, אפשר לנסות לחשוב איזו תועלת אפשר להפיק מהאירוע הזה, מבלי לטעון מראש שיש מטרה חיובית נסתרת. הוא נותן דוגמה של אדם שנפצע במהלך פעילות ספורטיבית: הפציעה לא קרתה "לטובה", אך האדם יכול להפיק ממנה תועלת, למשל, ללמוד לשמור על עצמו טוב יותר בעתיד. ההבדל כאן הוא שהאדם לא טוען שהמציאות התרחשה מראש לטובתו, אלא פשוט מנסה למצות מהאירוע השלילי את המקסימום האפשרי.
האם חשוב לקבל את המציאות גם אם אין ממנה שום טוב?
לבסוף, אליעד מדגיש שגם אם לא נמצא שום דבר טוב באירוע שקרה, חשוב למצוא בתוכנו את המקום שבו אנחנו מקבלים את המציאות, גם ללא שום סיבה או תועלת גלויה. היכולת לקבל את המציאות כפי שהיא, בלי לתלות את הקבלה הזו בטוב נסתר, היא משמעותית מאוד בהתמודדות אמיתית עם החיים. גם אם שום דבר טוב לא יצמח מהאירוע, עצם הקבלה וההשלמה עם מה שקרה הוא הדבר החשוב ביותר.
אליעד כהן פותח בשאלה האם הגישה שאומרת "הכל לטובה" היא גישה אמיתית ונכונה, או שהיא מסתירה תפיסות לא מדויקות. אנשים רבים, כשנתקלים במצבים קשים, מנסים להרגיע את עצמם בכך שהכל קורה מסיבה כלשהי טובה ונסתרת, ושבהמשך הדברים יסתדרו לטובה. אך אליעד מחדד ואומר שכאשר מישהו טוען שהכל לטובה, הוא למעשה מניח שיש טוב ויש רע, ושישנה סיבה נסתרת מאחורי מה שקורה. זוהי כבר הנחה ראשונית שאינה בהכרח מדויקת. כי אם באמת קיים רק טוב, לא היה צורך לומר "הכל לטובה", ומנגד אם הדברים סתם קורים בלי סיבה, אין גם טוב ורע מוגדרים.
האם האמונה ב"הכל לטובה" באמת עוזרת להתמודד עם המציאות?
אליעד מסביר שאמונה זו יוצרת ציפייה עתידית לטובה שעוד תגיע. למשל, אדם שאיבד את כל כספו יכול לומר לעצמו שזה קרה לטובה, בתקווה שאולי בעתיד יתרחש דבר טוב יותר שיסביר למה זה היה כדאי. אבל מצב זה, לפי אליעד, גורם לאדם לחיות במצב של סבל מתמיד, מכיוון שהוא עדיין מחכה לטובה העתידית שעדיין לא הגיעה. אליעד נותן דוגמה לאדם שממתין חמש שנים לטובה המובטחת ושואל: "איפה הטובה הזאת? למה קרו דברים רעים, איפה הטובה שהבטיחו לי?". למעשה, זוהי חצי אמת מכיוון שבמקום לחיות טוב בהווה, האדם עסוק בהמתנה עתידית.
האם עדיף לחשוב שהכל רע או שהכל טוב באמת?
אליעד מציע שתי אפשרויות עיקריות להתמודדות עם מצבים קשים:
- האפשרות הראשונה: להניח שהכל רע, שכל דבר קורה כדי "לדפוק אותך", ולנסות לקבל זאת ולהמשיך הלאה.
- האפשרות השנייה: להניח שהדבר שקורה עכשיו הוא עצמו טוב, ללא קשר לעתיד. לא להגיד "זה לטובה" במובן של "בעתיד יהיה לי טוב", אלא למצוא את הטוב באירוע עצמו.
האם אלוהים חייב לגרום לך סבל כדי להביא לך טוב?
אליעד כהן מציג דוגמה מעניינת: אדם עומד ליד אש, ומישהו אחר דוחף אותו בחוזקה כדי להצילו מהאש. לכאורה זו פעולה טובה, אך מצד שני, אם אותו אדם הוא כל יכול, הוא היה יכול להציל את האדם בלי לדחוף אותו. זה מוזר שמישהו שעושה דבר טוב יבחר בדרך קשה וכואבת במקום בדרך פשוטה וטובה יותר. אליעד מקביל זאת למצב בו אלוהים יוצר לך קושי בכוונה, כדי שבהמשך יוכל להציל אותך מהקושי הזה. הוא מחדד שהיגיון כזה מעורר שאלות מהותיות לגבי טובתו של אלוהים או לגבי יכולתו הכל יכולה:
- אם אלוהים הוא באמת כל יכול, למה הוא לא יכול ליצור את הטוב בלי להעביר אותך דרך הרע?
- אם אלוהים הוא טוב מוחלט, מדוע בכלל יש דברים רעים? האם יש לו הנאה מהרע?
- או שאולי יש לאלוהים שיקולים שאנחנו כבני אדם לא מסוגלים להבין?
האם אפשר להפוך כל אירוע רע להזדמנות חיובית?
אליעד כהן מסכים שיש גישה חיובית יותר, שאומרת שאם כבר קרה לך משהו רע, אפשר לנסות לחשוב איזו תועלת אפשר להפיק מהאירוע הזה, מבלי לטעון מראש שיש מטרה חיובית נסתרת. הוא נותן דוגמה של אדם שנפצע במהלך פעילות ספורטיבית: הפציעה לא קרתה "לטובה", אך האדם יכול להפיק ממנה תועלת, למשל, ללמוד לשמור על עצמו טוב יותר בעתיד. ההבדל כאן הוא שהאדם לא טוען שהמציאות התרחשה מראש לטובתו, אלא פשוט מנסה למצות מהאירוע השלילי את המקסימום האפשרי.
האם חשוב לקבל את המציאות גם אם אין ממנה שום טוב?
לבסוף, אליעד מדגיש שגם אם לא נמצא שום דבר טוב באירוע שקרה, חשוב למצוא בתוכנו את המקום שבו אנחנו מקבלים את המציאות, גם ללא שום סיבה או תועלת גלויה. היכולת לקבל את המציאות כפי שהיא, בלי לתלות את הקבלה הזו בטוב נסתר, היא משמעותית מאוד בהתמודדות אמיתית עם החיים. גם אם שום דבר טוב לא יצמח מהאירוע, עצם הקבלה וההשלמה עם מה שקרה הוא הדבר החשוב ביותר.
- האם הכל לטובה?
- גישה חיובית
- חשיבה חיובית
- השגחה פרטית, אמת או אשליה?
- האם יש מטרה נסתרת לסבל?
- איך להתמודד עם דברים רעים?
- למה אלוהים לא עושה רק טוב?