האם המוות הוא כמו חלום או כמו מעבר לעולם אחר?

אליעד כהן מסביר על המשמעות של המוות, ומציג גישה שאומרת שהמוות הוא בעצם כמו חלום. בחלום האדם לא מודע לכך שהוא חולם, ולמעשה נמצא במקום אחר לחלוטין עם אנשים שונים וחוויות אחרות לגמרי. למרות שהעולם בחלום שונה מאוד מהעולם שבו האדם נמצא במציאות היומיומית שלו, עדיין יש קשר ברור בין האופי של האדם במציאות לבין האופי וההתנהגות שלו בחלום. למשל, אם אדם מסוים הוא כעסן או מפחד מדברים מסוימים בחיי היום - יום, רוב הסיכויים שגם בחלומותיו הוא יפחד מאותם דברים או יכעס מאותן סיבות.

הדוגמה הזו ממחישה שאליעד מציג אפשרות שלפיה האדם, לאחר מותו, עובר לעולם שדומה לחלום. כמו בחלום, כך גם לאחר המוות האדם עשוי למצוא עצמו במקום אחר עם תנאים אחרים, אך עדיין ישנה המשכיות לאופיו ולצורת החשיבה שלו. הרעיון המרכזי הוא שהתודעה של האדם, או השכל שלו, ממשיכים להתקיים לאחר המוות בצורה מסוימת, וזו הסיבה שהאדם חווה קשר בין העולם "הנוכחי" לבין העולם שאליו הוא "עובר".

האם האדם נשאר עם אותו אופי לאחר המוות?

אליעד כהן מדגיש נקודה חשובה לגבי אופיו של האדם: התכונות הפנימיות שלו, צורת החשיבה וההתמודדות שלו עם המציאות, ככל הנראה, ממשיכות איתו גם לאחר מותו. זאת אומרת, שאם אדם בחייו הוא בעל אופי מסוים - כמו למשל ספקן או אדם עם נטייה לפחד - התכונות הללו כנראה ימשיכו ללוות אותו, גם אם הוא יעבור למקום אחר או למציאות אחרת. אליעד נותן דוגמה מפורשת לגבי נער בן 15 שסיפר שחווה מוות קליני וחזר עם תיאורים מעולם האמת. הוא מזכיר את הספקנות שקשורה לסיפורים כאלה ואומר שגם אם אדם חווה חוויה חזקה, כמו מפגש עם אלוהים או ישויות עליונות, אין זו בהכרח הוכחה אובייקטיבית שמה שראה או שמע הוא אמיתי. למעשה, האדם תמיד יכול לשאול את עצמו כיצד הוא יכול לדעת שמה שחווה או שמע הוא נכון באמת.

הדוגמה של אמנון יצחק והילד שטען שפגש את אלוהים ממחישה את הטענה הזו: גם אם מישהו טוען שהוא ראה משהו על - טבעי או קיבל מידע ישירות מאלוהים, האדם עדיין צריך להטיל ספק בכך, משום שגם בחיי היומיום אנשים יכולים לחוות חוויות שהן לא בהכרח נכונות. אליעד מצביע על החשיבות של הטלת ספק ככלי מרכזי להתמודדות עם המציאות וגם עם שאלות של חיים לאחר המוות.

האם אפשר לדעת בוודאות מה קורה אחרי המוות?

אליעד מתייחס גם לנושא מתן תורה ומעמד הר סיני, ומדגים בעזרתו את השאלה כיצד ניתן להוכיח שמשהו הוא אמיתי. הוא שואל: "איך אתה יודע שאלוהים באמת דיבר איתך?" ומציג את השאלה "איך אתה יודע שמשהו נכון רק בגלל שחווית אותו באופן אישי?". כלומר, אליעד מצביע על כך שגם חוויה אישית חזקה ואפילו חוויה מיסטית כמו מעמד הר סיני איננה מהווה בהכרח הוכחה חותכת לכך שמשהו הוא אמת מוחלטת. הוא טוען שיש צורך תמיד בהטלת ספק ובחקירה פנימית, ללא קשר לעוצמת החוויה או למידת השכנוע הפנימי.

מהו "הביטוח הכי טוב" נגד פחד ממוות או פחד מכל תרחיש רע?

אליעד מצטט את רבי נחמן, שמציע ביטוח מפני כל פחד או חשש, בעולם הזה או בעולם הבא. הביטוח שהוא מתאר הוא ההבנה של האדם את עצמו ואת המציאות בצורה כזו שהוא לא מפחד משום דבר שעלול לקרות לו. לדבריו, שום ביטוח כספי או חומרי לא יכול להגן על האדם מפני כל צרה או רצון שאי אפשר למלא אותו באמצעות כסף. לכן, הוא מציע ביטוח רוחני, שהוא למעשה היכולת הפנימית של האדם להתמודד עם כל תרחיש אפשרי - על ידי כך שהאדם מתגבר על הפחדים והרצונות שלו, וכך הוא הופך ל"חסין" לכל בעיה או קושי.

אליעד מעלה גם את הפרדוקס שאדם שמנסה כל הזמן לברוח ממצב רע, נשאר בסופו של דבר במצב רע, כי ההתמודדות שלו עם הפחד אינה שלמה. הפתרון הוא דווקא ללכת אל תוך הפחד, ולא לברוח ממנו. רק מי שנכנס לתוך הפחדים והחששות שלו ומצליח להטיל ספק ברצונותיו, יכול להיות באמת חופשי ולהתגבר על כל פחד או צרה אפשרית.

האם יש משמעות לחלומות בקשר לחיים אחרי המוות?

אליעד מזכיר גם את האפשרות שחלומות חושפים משהו מודחק שקיים בתוך האדם. לדוגמה, אדם יכול להיות פחדן או להסתיר חלקים מסוימים של אישיותו בחיי היום - יום, אבל בחלום האישיות המודחקת באה לידי ביטוי. זה יכול ללמד שהעולם שאליו האדם מגיע לאחר מותו - אם אכן הוא דומה לחלום - יכול לחשוף חלקים פנימיים של האדם שהוא לא מודע אליהם.

מה ניתן ללמוד מסיפורים על מוות קליני ונסים?

אליעד מתייחס גם לסיפורים על אנשים שחוו מוות קליני או תינוק שדיבר בברית מילה ואמר שימות תוך יומיים. הוא מביע ספקנות לגבי אמיתותם של סיפורים כאלה וטוען שאף על פי שיש אנשים הטוענים לתופעות על - טבעיות, אין בכך בהכרח הוכחה לכך שהתופעות הללו אכן התרחשו. הוא מזכיר את הסיפור שהרב אמנון יצחק טען שמישהו המציא סיפור על מוות קליני כדי להרוויח כסף, ובכך מדגים כיצד ניתן להטיל ספק ולהיות ביקורתי כלפי סיפורים שנראים בלתי רגילים.