הגיוני או לא הגיוני, חכם או טיפש, 2 סוגים של מידע, מידע הגיוני, מידע לא הגיוני, מידע שנראה הגיוני, מידע שנשמע הגיוני, חכם שנראה טיפש, טיפש שנראה חכם, האם המידע הגיוני? איך לדעת שמשהו נכון? למה לפתח את השכל? מה זה היגיון? מהו ההבדל בין מידע שנשמע הגיוני לבין מידע שהוא באמת הגיוני? אליעד מסביר את החשיבות של הבחנה בין מידע שנשמע הגיוני לבין מידע שהוא באמת נכון. לעיתים, המידע עשוי להיראות הגיוני כי המבנה הלוגי שבו ברור ונשמע מוסבר היטב, אך בפועל יתכן שהוא שגוי. דוגמה לכך היא מקרים שבהם אנשים ... רעיונות או טיעונים שמשתמשים בהוכחות, ראיות, ונימוקים שנראים משכנעים, אך בסופו של דבר התוצאה לא נכונה. האם מבנה לוגי בהיגיון תמיד מצביע על נכונות? לעיתים, מבנה של רעיון או טענה עשוי להיות מאוד הגיוני, אך הוא מבוסס על הנחות יסוד שגויות או מסקנות שגויות. לדוגמה, כאשר מדובר בפרשנויות משפטיות כמו פסקי דין, ייתכן שיש להם מבנה הגיוני עם הוכחות ונימוקים, אך המסקנה המתקבלת אינה נכונה. דוגמה נוספת היא טענות או חוקים כמו תורת הקורונה, שבהם אנשים מייצגים רעיונות שנראים הגיוניים ומבוססים, אך בפועל הם לא נכונים. איך להבין אם המידע נכון? אליעד מציין שעלינו להיזהר מלהניח שמידע שנשמע הגיוני בהכרח נכון. לדוגמה, אם מישהו מקריא מספר מתוך מסמך, הוא עשוי להקריא אותו בצורה הגיונית מאוד, אך טעות קטנה כמו פספוס סימן המינוס יכולה לשנות את המשמעות לחלוטין. כלומר, המידע עשוי להיראות נכון ומאוד הגיוני, אך בפועל יש טעויות שאותן לא תמיד ניתן לזהות על פני השטח. האם כל דבר שנשמע לא הגיוני הוא אכן שגוי? כחלק מהתשובה לשאלה הזו, אליעד מציין שאותו עיקרון עובד גם בכיוון ההפוך. לפעמים, יש רעיונות שנשמעים לא הגיוניים, אך הם עדיין יכולים להיות נכונים. זה קורה כאשר איננו מספיק חכמים להבין את ההיגיון שבבסיסם. לדוגמה, אדם שאומר משהו שנשמע משוגע או לא הגיוני, יכול להיות שמה שהוא אומר נכון, אך אנחנו פשוט לא מצליחים להבין את הלוגיקה או העומק שבדבריו. מה זה היגיון ואיך לפתח את השכל? ההמלצה העיקרית של אליעד היא לפתח את השכל ולהשקיע בהבנה מעמיקה של דברים. עלינו לפתח את היכולת להבדיל בין מה שנראה הגיוני לבין מה שנכון. המפתח כאן הוא לא להסתמך על מה ששומעים או על מה שנראה הגיוני על פני השטח, אלא ללמוד כיצד לפתח חשיבה לוגית ולשפוט את המידע בצורה חכמה ומעמיקה יותר. אליעד מסיים את ההרצאה בהמלצה לשאול שאלות כמו איך לפתח את השכל? או מה זה היגיון? כדי לעודד את הצופים להמשיך להעמיק בתהליך הלמידה. מה זה היגיון? איך לפתח את השכל? איך לדעת אם משהו נכון? האם המידע הגיוני? איך לדעת אם משהו נשמע הגיוני? מתי מידע שנשמע הגיוני אינו נכון?

היגיון או אמונה, שכל או אמונה, מאמין או יודע, ידיעה או אמונה, מה זה שכל? מה זה אמונה? מה זה היגיון? מה זה רגש? אמת או שקר, לדעת או להאמין, לוגיקה, מה זה אמת? מה זה שקר? מה ההבדל בין היגיון לאמונה, ואיך אפשר לדעת אם אתה פועל מהיגיון או מאמונה? בשיחה הארוכה הזו, אליעד כהן מנסה לברר מהו ההבדל בין היגיון לאמונה, ואיך אפשר לדעת אם הפעולות או המחשבות שלנו מגיעות מתוך היגיון טהור או מתוך אמונה סמויה. השיחה התחילה משאלה של אישה שחשה שיש לה מאבק פנימי בין האמונה שלה לבין ההיגיון שלה. היא מתארת שיש לה נטייה חזקה מאוד ללכת לכיוון ההיגיון, ושהיא מרגישה מאבק מתמיד בין הצורך בהוכחות לוגיות לבין הנטייה הטבעית שלה להאמין בדברים מסוימים ללא הוכחה. אליעד מדגים לה תחילה שהטענה שלה, שלפיה היא הולכת אחרי ההיגיון, יכולה להיות בעצמה סוג של אמונה. הוא מסביר שאולי היא פשוט מאמינה שיש לה נטייה ללכת אחרי ההיגיון, ולכן המחשבה הזו בעצמה אינה הגיונית בהכרח אלא אמונה. כדי להדגים את הרעיון הזה, אליעד נותן דוגמה מתוך חלום: בחלום אדם יכול לראות פיל ענקי שנכנס לתוך חור קטן של מחט. בתוך החלום, המצב הזה נראה הגיוני לחלוטין, אך כאשר האדם מתעורר הוא מבין שהסיטואציה הזו לא הגיונית בכלל. אליעד מסביר שבעצם, בזמן החלום האדם האמין במשהו חסר היגיון לחלוטין. לכן, עצם העובדה שמשהו נראה הגיוני באותו הרגע לא הופך אותו להגיוני באמת. יכול להיות שהכל דמיון מוחלט או אמונה עמוקה. האם אפשר ללמוד תורה בהיגיון ועדיין להאמין באלוהים? אליעד מביא דוגמה נוספת מתוך כתבה שעסקה בשאלה איך יכול להיות שאנשים דתיים שלומדים גמרא, שהם כביכול משתמשים בהיגיון כל היום, בכל זאת מאמינים באלוהים. לכאורה, אם הלימוד הוא כל כך הגיוני, הם היו אמורים להטיל ספק באמונה שלהם באלוהים. אליעד מסביר שבפועל הם לא באמת בודקים הכל בהיגיון מוחלט, אלא מראש מניחים הנחות יסוד מתוך אמונה, ולכן הם מוגבלים בהיגיון שלהם. כלומר, הם משתמשים בהיגיון רק עד נקודה מסוימת, ובנקודה שבה ההיגיון עלול לסתור את האמונה שלהם, הם עוצרים או מוותרים על החשיבה ההגיונית. מהי הדרך לדעת אם אני פועל מתוך אמונה או היגיון? השלב הראשון שאליעד מציג כדי לברר אם אתה פועל מהיגיון או מאמונה, הוא קודם כל להגדיר לעצמך מהי אמונה ומהו היגיון עבורך. למשל, אם אדם מגדיר שאמונה היא משהו שלא נבדק והיגיון הוא משהו שנבדק, הוא יצטרך לבדוק כל מחשבה שלו לפי ההגדרה הזו. אבל גם כאן יש בעיה: עצם זה ... שבדקת משהו לא אומר בהכרח שבאמת בדקת אותו כראוי או מכל הזוויות האפשריות. אליעד מסביר, שאפילו כשאתה בטוח שבדקת בהיגיון, עדיין יכול להיות שלא באמת בדקת את כל ההיבטים האפשריים, ולכן זו בעצם עדיין יכולה להיות אמונה. דוגמה נוספת שאליעד מביא היא בנוגע לאמונה שיש קיר מאחורייך כשאתה יושב מולו. לכאורה אתה חושב שזה היגיון, כי אתה מסתכל ורואה את הקיר, אבל בפועל גם זה יכול להיות אמונה. למה? כי אולי אינך באמת יודע ... שהחושים שלך משקפים לך את המציאות באופן מדויק. האם אפשר להגיע לתשובה מוחלטת האם המחשבה שלי היא אמונה או היגיון? אליעד מסביר שגם אם הגדרת בצורה מושלמת וברורה מה זה היגיון ומה זה אמונה, עדיין לא בטוח שתצליח לדעת באופן מוחלט אם אתה פועל מתוך היגיון או מתוך אמונה. הסיבה היא, שגם אחרי ההגדרה הברורה ביותר, תמיד יהיה צורך ביכולת לדעת לבדוק לפי ההגדרה הזו. ... לא. אם אין לו דרך כזו, גם ההגדרה הכי ברורה ומדויקת לא תעזור לו. בצורה דומה, גם אחרי שהגדרת מה זה היגיון ומה זו אמונה, עדיין תצטרך את הכלי או היכולת לבדוק את המחשבה שלך בהתאם להגדרה. האם תמיד חייב להיות קונפליקט בין היגיון לאמונה? אליעד גם מדגיש שאין בהכרח קונפליקט בין היגיון לאמונה. אפשר שיהיו לך אמונות הגיוניות - אמונות שהן אמנם לא מבוססות על בדיקה ישירה שלך, אבל הן גם אינן סותרות את ההיגיון. הוא נותן דוגמה לכך: אם אתה מאמין שאחר הצהריים יהיו פקקים בכביש למרות שלא בדקת זאת בעצמך, זוהי אמונה ... פקקים בלי כל סיבה, זוהי כבר אמונה לא הגיונית. בסופו של דבר, אליעד ממליץ לנסות להגדיר בבירור את המושגים היגיון ואמונה בעיניך, ואז לבדוק בזהירות כל מחשבה ומחשבה האם היא באמת נופלת תחת הקטגוריה של היגיון או תחת אמונה. אך הוא גם מזהיר מראש שאף פעם לא תוכל להגיע לביטחון מוחלט, מכיוון שתמיד תהיה השאלה האם בדקת נכון או לא. איך לדעת אם משהו הגיוני או אמוני? הבדל בין היגיון לאמונה איך בודקים אם המחשבה היא אמונה או היגיון? מה ההגדרה של אמונה? האם אפשר להאמין בהיגיון? היגיון מול אמונה

האם אתה חכם? מה זה חוכמה? איך להיות יותר חכם? מה זה היגיון? מה זה טיפשות? האם אתה טיפש? מה זה שכל? איך לפתח את השכל? להיצמד לאמת, יכולת קוגניטיבית, יכולת שכלית, ... להיות חכם? מה זה חוכמה, ואיך אפשר להיות יותר חכם? אליעד כהן מסביר לעומק את מושג החוכמה, טיפשות, שכל והיגיון. אנשים רבים רוצים להיות חכמים יותר, אך לא תמיד ברור להם מה זה באמת אומר להיות חכם. חוכמה נתפסת ... כי לא שם לב אליה, אנשים יאמרו שהוא טיפש, כי הוא לא לקח בחשבון את האפשרות שזו דלת זכוכית. ההיגיון הוא שאדם חכם היה רואה את ההיבטים השונים של הסיטואציה, ולכן לא היה נתקל בדלת. האם להיות חכם זה ... האפשר, כי כך האדם יהפוך לחכם יותר, לפחות ביחס להגדרה שלו עצמו. איך להיות חכם יותר? מה זה שכל והיגיון? איך לדעת את האמת? איך לפתח את השכל? מה ההבדל בין חכם לטיפש? מה זה טיפשות? האם אני חכם ...

שכל נגד אמונה, להטיל ספק או להאמין, אמונה נגד שכל, אמונה נגד היגיון, היגיון נגד אמונה, למה אמונה זה היגיון? למה היגיון זה אמונה? למה אמונה זה שכל? למה שכל זה אמונה? האם להטיל ספק ולהאמין אלו שני הפכים או אותו ... אמונה ושכל, תוך שהוא מסביר את המורכבות של ההשפעה הפנימית של כל אחד מהם. הוא מציין כי למרות שהאמונה וההיגיון נראים כמתנגדים, למעשה הם יכולים להיות היבטים שונים של אותה פעולה נפשית. מה המשמעות של להאמין לפי אליעד? אליעד ... היא לבחור ללכת עד הסוף בשני הכיוונים - אם בחרת להאמין, עליך להאמין בצורה מוחלטת במה שאין בו שום היגיון, ואם בחרת להטיל ספק, עליך להטיל ספק בצורה מוחלטת גם בדברים הגיוניים. ההגעה לאמת המוחלטת פירושה מצב שבו אין הבדל בין שום דבר לדבר אחר - ואין עוד הבחנה בין אמונה ... הבדל מהותי בין השניים. מה המשמעות של אמונה שלמה? אמונה שלמה, לפי אליעד, היא להאמין במשהו שאין בו שום היגיון, באופן מוחלט וללא שום ספק. אם אתה יכול לקחת את הדבר הכי לא הגיוני ולהאמין בו בצורה מוחלטת, או לקחת את הדבר הכי הגיוני ולהטיל בו ספק מוחלט, הגעת לאמונה שלמה. זו הדרך להגיע לאמת המוחלטת. מהי העצה הפרקטית של אליעד? העצה של ... האם להאמין זה להטיל ספק? שכל ואמונה לפי אליעד כהן מהי אמונה שלמה? איך להטיל ספק עד הסוף? האם היגיון הוא אמונה? מהי הדרך לאמת מוחלטת? האם להטיל ספק ולהאמין אלו שני הפכים או אותו הדבר? בשיחה זו, אליעד כהן עוסק לעומק בשאלות של שכל מול אמונה, היגיון מול ספק, ומסביר מדוע למרות שלכאורה להאמין ולהטיל ספק נראים כשני הפכים, בפועל הם יכולים להיות אותו הדבר בדיוק. ... הוא בוחר להאמין ובין אם הוא בוחר להטיל ספק. ללכת עד הסוף עם האמונה פירושו להאמין בדבר הכי לא הגיוני בצורה מוחלטת, ללא כל ספק. ללכת עד הסוף עם ספק פירושו להטיל ספק בדבר הכי הגיוני בצורה מוחלטת. בשני המקרים, התוצאה זהה: האדם מגיע למצב שבו הוא אינו מבחין עוד בשום הבדל בין שום דבר ... במינוח. שכל הוא למעשה אמונה חזקה, ואמונה היא למעשה שכל חלש או לא מגובש. ניתן להחליף בין המונחים אמונה והיגיון, מבלי לשנות את המהות של מה שאנו אומרים. הדבר תלוי רק באופן שבו אנו רוצים להציג את הדברים - כשאנו בטוחים יותר בעצמנו נקרא לזה היגיון, וכשאנו פחות בטוחים נקרא לזה אמונה. האם אמונה משחררת או כובלת? אליעד מציין שכאשר אדם מטיל ספק במשהו, הוא ... רק נקודת מבט שונה. מה המשמעות של אמונה שלמה? אמונה שלמה, לפי אליעד, היא להאמין בדבר שאין בו שום היגיון כלל, באופן שאין בו שום טיפה של ספק. זוהי אמונה מוחלטת. הוא מדגים זאת כך: לקחת את הדבר הכי לא הגיוני ולהאמין בו לחלוטין, או לקחת את הדבר הכי הגיוני ולהטיל בו ספק לחלוטין. כך מגיעים לאותה נקודה של אחדות מוחלטת. מהי העצה הפרקטית שאליעד נותן? העצה של אליעד ... האם להאמין זה להטיל ספק? שכל ואמונה לפי אליעד כהן מהי אמונה שלמה? איך להטיל ספק עד הסוף? האם היגיון הוא אמונה? מהי הדרך לאמת מוחלטת?

... מבין למה הוא מעשן, חשוב לשאול אותו על התועלת שהוא רואה בעישון. כאשר התשובה היא לא יודע או בלי היגיון, אליעד מציע להסביר לו שאין פעולה שאין לה היגיון. כל פעולה, גם אם היא נתפסת כחסרת היגיון, נעשית מתוך מניע מסוים, אם מודע ואם לא מודע. במקרה שמישהו טוען שהוא עושה משהו בלי היגיון, אליעד מציע להציג לו את השאלה מה ההיגיון שמאחורי הפעולה. לדוגמה, אם אדם אומר אני מעשן בלי היגיון, יש להדגים לו ששום פעולה לא נעשית בלי היגיון, ויש תמיד סיבה שמובילה להתנהגות. אם אין תשובה ברורה, אליעד ממליץ להראות איך הפעולה נשלטת על ידי מניע מנטלי ... מודעת. כל פעולה צריכה להיות מנותחת מחדש ולהתבצע רק אם היא מביאה תועלת אמיתית. המוח לא תמיד בודק את ההיגיון שמאחורי פעולותיו, ולכן יש צורך בתשומת לב ומודעות לעשייה. הטיפול ב - OCD, אם כן, מבוסס על הבנת ההיגיון שמאחורי הפעולות והסיבות הלא נכונות שהמטופל מוצא להן. דרך זו מצריכה תהליך של שלילת התשובות הלא נכונות, ואחריהן הגדרה ... להסביר את מניעיהם. לדוגמה, אדם שמעשן אך אינו מבין את הסיבה לכך, או אדם שמרגיש צורך לפתח הרגלים שמנוגדים להיגיון. המפתח לפתרון הבעיה, לפי אליעד, הוא להבין שההתנהגויות של האדם לא נעשות בלי היגיון. כל פעולה, גם אם נדמה שהיא נעשית בלי סיבה, נעשית מתוך מניע נסתר, ותפקיד המטפל הוא לחשוף את המניע הזה. בהתחלה, אליעד מציע לשאול את האדם מדוע הוא עושה את הפעולה, ובמקרה שהוא אומר בלי היגיון או לא יודע, יש להראות לו שאין פעולה שנעשית באמת ללא היגיון. ההיגיון הזה יכול להיות תוצאה של מניעים תת - הכרתיים שהוא לא מודע להם, ולכן כל פעילות, גם אם היא ... אובססיבית או כפייתית, היא למעשה נשלטת על ידי מחשבה או רגש כלשהו. כאשר אדם מציין שהוא עושה משהו בלי היגיון, אליעד מציע לתקוף את התשובה הזאת מהזווית של הצגת מניעים נוספים. למשל, אם אדם אומר שהוא עושה את הפעולה ... את המחשבה הזאת, נגלה שהיא לא הגיונית - למה צריך לפחד בדיוק מההופעה של גוק אם הוא לא מסוכן? ההיגיון שנמצא כאן הוא שהאדם לא מפחד רק מההופעה של הגוק אלא שזאת אובססיה המובילה אותו להימנע ממגע עימם, אף ... האלה. התועלת שהוא חווה מכך היא תחושת ניקיון או תחושה נפשית חיובית - תועלת שנוצרה משימוש חוזר במנהג, ולא מההיגיון הפנימי שבו התחיל אותו. אליעד מדגים את התהליך עם דוגמה נוספת - אדם שעבר תקופה קשה ויום אחד צחצח ... אומר לא יודע אוקי. ש: זה מטריד אותו. אליעד: כן והוא רוצה להפסיק, למה אתה מעשן? לא יודע בלי היגיון אז קודם כל כשמישהו אומר בלי היגיון אומרים לו מסבירים לו אתה רובוט לא רק רובוט עושה דברים בלי היגיון ואם באמת היית עושה בלי היגיון היית עושה עוד דברים אחרים בלי היגיון למה דווקא אתה עושה את זה בלי היגיון אם בן אדם אומר אני עושה דברים בלי היגיון אומרים לו אז למה דווקא את הפעולה הזאת אתה עושה בלי היגיון אין עוד פעולות נוספות אז קודם כל משכנעים אותו שמה שהוא עושה זה עם היגיון. ש: רגע לא הבנתי את זה. אליעד: עכשיו אתה בא למישהו שעושה משהו אתה אומר לו למה אתה עושה את זה הוא אומר לך לא יודע אני עושה את זה בלי היגיון אז יש כמה דרכים להראות לו שהוא עושה את זה עם היגיון. ש: איך זה עובד? אליעד: אומרים לו דרך אחת מי עושה דברים בלי היגיון רובוט, עכשיו מי עוד עושה דברים בלי היגיון משוגע אתה משוגע? לא אני לא משוגע נגיד שהוא יגיד לך אני משוגע בזה נגיד אוקי אז למה דווקא בזה בוא נמצא את ההיגיון למה אתה משוגע דווקא בזה זה כמו לדחוף היגיון לאין היגיון נגיד לו אם באמת היית פועל בלי היגיון אז למה דווקא את זה למה שאר הדברים אתה עושה בצורה הגיונית ומצד האמת אף אחד בעולם לא עושה דברים בלי היגיון גם משוגע בבית משוגעים הוא לא עושה דברים בלי היגיון, הוכחה נניח שזאת הוכחה שעובדה שזה רק בתחום מסוים. הישות היחידה בעולם שעושה דברים בלי היגיון זה רובוט רובוט פועל בלי שום היגיון הוא עושה כי ככה אמרו לו כי ככה נראה לו וזהו, כל בן אדם שיש לו בחירה יש לו איזה היגיון אוקי. ש: גם אלוהים. ש: לא אכפת לי עכשיו הלאה, אוקי עכשיו אז ככה אז כאשר רוצים לעזור למישהו ... חשב שיש לו עבירות והוא צריך להיטהר או רוח רע או משהו כזה עכשיו ברגע שאתה מבין שאין בזה היגיון אז למה אתה עושה דבר בלי היגיון הרי אתה לא מאמין. ש: הוא עדיין מאמין. אליעד: לא והוא באמת לא מאמין שיש רוחות רעות הוא לא ...

פחד לפגוע בעצמך, פחד להשתגע, פחד לאבד שליטה, פחד לעשות דברים רעים, פחד לפגוע באנשים, פחד לא לפעול בהיגיון, פחד מאיבוד שליטה, טיפול בפחדים, טיפול בחרדות, שינוי חשיבה מהו הפחד שגורם לאנשים להימנע מלעשות פעולות מסוימות? כחלק מהתהליך ... פחד מההשלכות של פעולה שתגרום לנזק. הוא מתחיל עם דוגמה של אדם שפוחד לומר משהו לא במקום, ושואל מה ההיגיון מאחורי הפחד הזה. התשובה שניתנה היא שבאדם חווה את הפחד הזה כי הוא עשוי להרגיש שהתוצאה של הפעולה תהיה לא טובה, כמו במקרה של לדבר שטויות. אליעד מסביר את ההיגיון מאחורי פחדים בצורה כללית, כמו פחד ממכונית שמתקרבת ברחוב. כאשר אדם נמצא בבית, אין סיבה להרגיש פחד מיותר מכך שמכונית תדרוס אותו, כי אין מכונית בסביבה. לעומת זאת, כשהאדם נמצא במצב שבו יש סיכון ממשי, הפחד טבעי. ההיגיון שמאחורי פחד כמו אני לא רוצה להגיד משהו לא במקום הוא שבאדם יש פחד להיות במצב שבו הוא לא ... שאין להם שום סיכון מוחשי. כלומר, פחדים יכולים לנבוע מהרגיל מהאמונה שהמעשה יעשה משהו רע, למרות שאין לכך שום היגיון. כיצד ניתן להתמודד עם פחדים לא הגיוניים? אליעד מציין כי הפחדים האלה נובעים מהנטייה של אנשים לפעול מתוך דחף או אינסטינקט, בלי לחשוב על ההשלכות של ... יש סיבה ממשית למעשיו. ברגע שהוא לא עושה דברים רק כי בא לו, אלא שואל את עצמו אם יש היגיון במעשה, הוא יוכל למנוע מעצמו פעולות פזיזות שעלולות לגרום לנזק. האם הפחד קשור לחוסר ביטחון עצמי? לא, אליעד מסביר ... תמיד הנכון, אפילו בלי לחשוב על תוצאות. אחד הפתרונות הוא להחיל את שיטת נטל ההוכחה, כדי לבדוק אם יש היגיון מאחורי כל פעולה. כיצד לשנות את התנהגות הפחד? אליעד מציע שיטה שניתן ליישם בהדרגה כדי לשנות את ההתנהגות הפחדית. ... עושה את זה כי אני רוצה או כי יש לי סיבה ממשית לעשות זאת? ולפני כל פעולה לשאול אם ההיגיון מאחוריה אמיתי או שזו סתם התנהגות דחפנית. אם אדם רגיל לפעול על פי דחף (כמו לעשות משהו סתם כי ... מיידיים בלבד. הוא צריך לשאול את עצמו בכל סיטואציה אם יש סיבה אמיתית למה לבצע את המעשה ואם יש היגיון בו. לדוגמה, אם יש לו רצון לעשות משהו שהוא לא בטוח אם כדאי לו, הוא צריך לשאול את עצמו ... באמת כדאי, במקום להסתמך רק על הרצון הראשוני. טיפול בפחדים וחרדות שינוי חשיבה לפתרון בעיות התגברות על פחדים לא הגיוניים נטל ההוכחה בפסיכולוגיה הבנת פחדים וחרדות עכשיו מה ההיגיון שיש נגיד שיש בן אדם שמפחד שהוא יעשה פעולה מסוימת שתגרום לו נזק, איזה פעולה נגיד תעשה שיכולה לגרום ... שיש לו חרדה החרדה שלו שהוא מפחד שהוא יעשה פעולה שתגרום לו נזק כגון להגיד משהו לא במקום מה ההיגיון שיש מאחורי החרדה הזאת, למה שהוא יפחד מכזה דבר? ש: הוא פעם עשה את זה. אליעד: והוא אף פעם ... כאילו הוא חושב שזה בעתיד יגרום לו נזק שהתוצאה של זה תעשה לו לא טוב. אליעד: כן תראי זה הגיוני שבן אדם, תראי אם את רואה רכב בא מולך זה הגיוני שאת תפחדי שהוא ידרוס אותך אבל אם את בבית יש היגיון שתחשבי שהרכב ידרוס אותך יש היגיון סתם בבית יושבת את צריכה לפחד תכף יבוא רכב לא לפחד אין היגיון נכון, עכשיו אז זה ברור שאם אותו בן אדם חושב אולי אני אגיד משהו לא במקום אז הוא מפחד ... לך מזה טוב? הוא אומר וואלה לא יצא לי מזה שום דבר טוב, אז למה שתעשה את זה? אין היגיון שאני אעשה את זה, למה אתה מפחד שתעשה את זה אם היגיון שתעשה את זה?. ש: ובדוגמה הזאת לא. אליעד: אבל זאת הדוגמה ולכן התשובה היא הפוכה בגלל שאני עושה דברים ... היא תישבר לי על הראש למה הוא לא מפחד מזה. ש: אולי יש לו בכל זאת איזשהו סף של היגיון. אליעד: מה קשור היגיון אבל אמרנו שהפחד שלו נובע מזה שהוא מפחד שהוא יעשה דברים בלי סיבה אז אם הוא מפחד מזה שהוא ... אליעד: מכל הדברים שהוא יכול לעשות בלי סיבה בן אדם צריך להביא רשימה מה הדברים שאני יכול לעשות בלי היגיון ושידפקו אותי ולפחד מכל הדברים אבל גם כשהוא מפחד מכך. ש: אולי זה לא במאה אחוז. אליעד: מה לא ... הסברנו מההתחלה יש בן אדם שנוסע בכביש והוא מפחד שהוא פתאום יפנה לא במקום זה הגיוני יש בזה איזה היגיון אבל הוא אומר אני נוסע בכביש ואני מפחד שפתאום אני אעשה פרסה במקום ואני אסע הפוך, למה שתפחד מכזה דבר זה נכון שאם תעשה את זה יהיה רע אבל למה שתפחד שתעשה את זה איזה היגיון יש שתעשה את זה מה התשובה אכן אין היגיון שאני אעשה את זה אז למה אני מפחד שאני אעשה את זה כי אני רגיל לעשות דברים בלי היגיון ואז השאלה הנשאלת היא אם אתה רגיל לעשות דברים בלי היגיון אז למה אתה מפחד דווקא מזה תפחד באופן כללי מכל דבר שאתה יכול לעשות בלי היגיון. ש: השאלה אם הוא עושה דברים בלי היגיון במאה אחוז או שיש לו דברים שזה לא במאה אחוז. אליעד: מה זאת אומרת הוא רגיל לעשות דברים שבא ... בא לי ככה בא לי אוקי אבל גם מצד שני גם בתוך הדברים שבא לו עדיין יש איזה טיפה היגיון כלשהו. ש: התכוונתי לזה. אליעד: אתה צריך לדעת להסביר אבל. ש: מה לא הסברתי טוב. אליעד: אתה הסברת תסביר ... דברים מוזרים לגמרי, אם יבוא לו לעשות אותם הוא יעשה אותם אבל גם הדברים שבא לו יש בהם איזה היגיון כלשהו. ולכן הוא לוקח דברים שיש היגיון קלוש שהוא ירצה לעשות אותם והוא מפחד שהוא יעשה אותם כי יבוא לו בלי לבדוק האם באמת כדאי לו לעשות אותם כי אם הוא היה עושה דברים בלי היגיון בכלל אז הוא היה מפחד מזה שהוא יעשה דברים בלי היגיון בכלל אבל הוא לא מפחד מלעשות דברים בלי היגיון בכלל הוא מפחד מלעשות דברים בלי היגיון אבל שיש בהם מיליגרם היגיון בלי לבדוק האם באמת כדאי או לא כדאי. הבנו את הסיפור? ש: רגע למה התשובה. אליעד: רגע אתה. ש: למה התשובה שלהגיד שיש דברים שהוא עושה עם היגיון ויש דברים. אליעד: יש דברים שהוא עושה עם היגיון כן. ש: ויש את הדברים הלא הגיוניים הם הרבה מאוד לא הגיוניים ויש את הדברים שהם קצת לא הגיוניים. ... את זה אבל כשהוא עושה פעולות שבא לו בלי לבדוק אם כן או לא זה בדברים שיש בהם מיליגרם היגיון אחר כך הוא אולי מתחרט אבל יש בזה קצת היגיון. ש: אמרתי גם משהו דומה. אליעד: אני יודע שאמרת משהו דומה. ש: יש איזשהו סף מסוים שמעליו הוא לא ...

מפחד להשתגע, מפחד לאבד שליטה, מפחד לפגוע במישהו, מפחד להרוג מישהו, מפחד לפגוע בילדים, מפחד מפעולה לא הגיונית, מפחד מאובדן שליטה, מפחד להתאבד, מפחד לפגוע בעצמי, מפחד לפגוע באחרים, מחשבה טורדנית מה גורם לאדם לפחד לאבד שליטה ... מחשבות טורדניות ופחדים שונים, כגון פחד לאבד שליטה, פחד להשתגע, פחד לפגוע בעצמם או באחרים, פחד לבצע פעולה לא הגיונית ואפילו פחד להרוג מישהו, לעיתים אדם קרוב או אפילו הילד שלהם. מחשבות אלו גורמות למצוקה רבה, כיוון שהאדם מבין שהן אינן הגיוניות אך עדיין מתקשה להשתחרר מהן. אליעד כהן מסביר שהסיבה לפחדים אלו היא תמיד פנימית, ונובעת מתחושה סמויה של האדם שיש בו חלק, אפילו קטן מאוד, שמוצא היגיון מסוים באותו מעשה שלילי או הרסני. מה הדוגמה של פחד מאיבוד שליטה וההיגיון שמאחוריה? כדי להסביר את המצב, אליעד נותן דוגמה לאדם שמפחד להרוג את הילד שלו. כששואלים את האדם מדוע הוא מפחד, הוא עשוי לומר אני חושש שאשתגע ואהרוג אותו. אליעד מציע לבדוק מה ההיגיון שבמעשה כזה, והתשובה לרוב תהיה שאין שום היגיון בכך. כדי להדגים זאת, אליעד מציג דוגמה הפוכה - אם נשאל את אותו האדם האם הוא מפחד לשתות כוס ... נמשיך ונשאל אותו אתה לא חושש שתשתגע ותחבוט את כוס המים בראשך? הוא יענה שלא, כי המעשה הזה לא הגיוני כלל בעיניו. מכאן מסיק אליעד שאם אדם מפחד ממשהו, זה רק משום שבתוך תוכו יש לו תחושה שיש למחשבה הזאת מעט היגיון, אפילו אחוז קטן מאוד. מדוע האדם מפחד רק מפעולות מסוימות ולא מאחרות? אליעד מדגיש שאדם מפחד אך ורק מהמעשים שיש בהם בעיניו היגיון פנימי קטן שהוא מודחק. אם האדם לא היה מוצא שום היגיון במעשה מסוים, הוא לא היה מפחד לבצע אותו גם אם ישתגע. לדוגמה, אדם שמפחד לפגוע בילד שלו מוצא בפנימיותו איזשהו היגיון זעיר ומודחק שיכול להוביל אותו למעשה כזה, ולכן הוא מפחד. לעומת זאת, מפעולות אחרות שהן חסרות כל היגיון עבורו, כמו להטיח כוס מים בראשו, הוא אינו מפחד כלל. כיצד מתמודדים עם מחשבות טורדניות של פחד לאבד שליטה? ... מבין שאין שום דבר חיובי במעשה, הפחד יתחיל להיחלש, כי אין סיבה לפחד מפעולה שאין בה שום תועלת או היגיון, אפילו במצב של שיגעון מוחלט. במידה והאדם מזהה שבתוכו אכן קיימת תחושה קטנה מאוד של כעס, שנאה או פחד שגורמת למחשבה להיראות הגיונית מעט, עליו להתמקד בתחושה זו, להבין מה המקור שלה ולטפל בה ישירות. לדוגמה, אם הוא מזהה שהוא כועס על ... אפשר לוודא שהמחשבות הטורדניות לא יתגשמו? ההנחיה של אליעד כהן ברורה: ברגע שהאדם מצליח לזהות את המקור של התחושות וההיגיון הפנימי הסמוי שגורם לו לחשוב על המעשה השלילי, הוא יכול לעבוד ישירות על שינוי התחושות הללו. אם האדם מבין לעומק שאין שום היגיון או תועלת במחשבה שהוא מפחד ממנה, הפחד יאבד את עוצמתו, והמחשבה הטורדנית לא תוכל עוד לשלוט בו. המודעות לפחד ... הטובה ביותר לוודא שהפחד לא יתממש לעולם, אפילו במצבים קיצוניים. מחשבות טורדניות פחד לאבד שליטה איך להתמודד עם פחדים? היגיון במעשים טיפול במחשבות טורדניות איך להתמודד עם מחשבות טורדניות של פחד לאבד שליטה? לפעמים אנשים חווים מחשבות טורדניות, בהן הם מפחדים שהם יעשו משהו לא הגיוני, כמו לפגוע במישהו או להרוג אדם קרוב להם. מחשבות כאלה עשויות להיות מציקות מאוד, והאדם מנסה להבין איך להתמודד ... רואה את זה, הוא עשוי להסביר שהוא חושש שהוא ישתגע ויבצע את המעשה הזה, למרות שהוא לא רואה שום היגיון בכך. אליעד מציין כי אם האדם חושב על אפשרות כזו, יש לשאול אותו מה היגיון יש במעשה כזה. לדוגמה, כששואלים את האדם אם הוא חושש שיבצע פעולה לא הגיונית כמו לשתות כוס מים ולפגוע בעצמו, הוא לא יחשוש, כי אין שום היגיון בכך. לכן, אם אין היגיון במעשה הזה, אז גם לא צריך לפחד לעשות אותו, גם אם המחשבה על כך מטרידה אותו. אם אדם חושש להשתגע ולעשות משהו לא הגיוני, המשמעות היא שהוא בעצם משוכנע שיש חלק בתוכו שמצדיק את המעשה הזה, גם אם הוא לא מודע לכך. לפעמים, אדם עלול לחשוב שיש 1% היגיון במעשה הזה, וכשזה קורה, הוא מפחד שהוא יאבד שליטה על עצמו ויבצע את המעשה. אולם, אם לא היה לו שום היגיון פנימי לפעול בצורה כזו, הוא לא היה פוחד לעשות זאת בכלל. הפתרון המוצע לאדם כזה הוא לתמוך בו על ... נובע מתוך כעס או שנאה כלפי אותו אדם. ברגע שהוא מבין את מקור הפחד, הוא יכול לבדוק אם יש היגיון במחשבה הזו, ולטפל בכך. למשל, אם הוא מזהה שהפחד נובע ממצב של כעס, הוא יכול להתמודד עם הכעס בצורה ... היא לזהות את המקור הפנימי של הפחד ולהבין מה בתוכנו גורם לנו לחשוב על המעשה הזה. אם נבין שאין היגיון במעשה, הפחד יפחת, ונוכל להתמודד עם המחשבה בצורה טובה יותר. מחשבות טורדניות פחד לאבד שליטה איך להתמודד עם פחדים היגיון במעשים טיפול במחשבות טורדניות לפעמים יש לאנשים מחשבה טורדנית שהם מפחדים שהם יעשו משהו לא הגיוני לדוגמה נגיד הם מפחדים שהם יהרגו מישהו בסדר בן אדם נגיד מפחד שהוא יהרוג מישהו יפגע בחיים יעשה משהו ... אז הוא אומר נגיד אני אשתגע ואני אהרוג אותו. עכשיו מה ששואלים אותו כזה דבר למה שתהרוג אותו איזה היגיון יש בלהרוג אותו אז הוא יגיד לא אין בזה שום היגיון אני משתגע ואני הורג אותו עכשיו שימו לב לשאלה הבאה, עכשיו נגיד אני בא לבן אדם הזה ואני אומר ... מים ותדפוק לעצמך את זה בראש הוא אומר לא אומר לו למה לא הוא אומר לי כי אין שום היגיון שאני אעשה את זה, אז למה אתה מפחד שאתה תהרוג את הילד שלך מה הסיבה. עכשיו זאת אומרת אפשר ... שאם הוא ישתגע הוא יכול לעשות אותם והוא לא חושש מהם הוא חושש רק ממשהו שבתוך תוכו חושב שיש היגיון שהוא יעשה אותו, בן אדם שמפחד להשתגע ולעשות משהו זאת אומרת שבתוך תוכו הוא חושב שאיפשהו יש איזו טיפה היגיון לעשות את זה זאת אומרת שהוא חושב נגיד שיש 1% היגיון לעשות את זה 99% היגיון לא לעשות את זה ואז ביומיום הוא מרגיש אוקי למרות שהייתי רוצה 1% לעשות את זה ו 99% לא ... לעשות את זה אבל אם באמת זה לא היה הגיוני לך בכלל אז למה שתעשה את זה אין שום היגיון בלעשות את זה. עכשיו ולכן מה שהוא צריך לעשות זה אם נגיד בן אדם אומר אני מפחד שאני אשתגע ... שאומרת לך אולי אני אשתגע ואני אפגע במישהו אתה צריך לשאול את עצמך למה שאני ארצה לפגוע בו איזה היגיון יש בזה איזה טוב זה נותן לי ואם תמצא את הטוב שזה נותן לך ותטפל בו אז אתה תוכל ... ואז אתה קודם כל תכיר את הסיבה הזאת, אוקי עכשיו בא נבדוק איך מטפלים בזה למה אתה מפחד מה ההיגיון מה פה עכשיו בוא נטפל בזה ואז אם ברגע שזה לא יראה לך הגיוני בכלל או יראה לך פחות ...

... בכל דבר? איך ללמוד מכל דבר? איך לפתח את השכל מכל דבר? להסתכל על השכל שיש בכל דבר, חידות היגיון, תכנים של אליעד כהן שלא קשורים אליך, למה ללמוד מאליעד כהן בכל התחומים? איך להסתכל על נושאים שנראים לא ... סוגי מידע מבוססי ידע או זיכרון בלבד, כמו שפה חדשה, שמות של פרחים, תאריכים היסטוריים, וכדומה. לדוגמה, אין שום היגיון מיוחד מדוע המילה סבתא בטורקית היא כך ולא אחרת, או מדוע פרח מסוים נקרא בשם כזה ולא בשם אחר. ... למידע מסוג כזה ואין לו בו צורך ישיר, הוא באמת מבזבז את הזמן שלו בלימוד כזה. מהו מידע מבוסס היגיון ולמה הוא מועיל? לעומת זאת, יש סוג מידע אחר, המבוסס על הבנה והיגיון. מידע מסוג זה הוא לא סתם עובדות אקראיות, אלא הסברים המלמדים את השומע איך לחשוב, איך לפתור בעיות, ואיך ... שונים. אליעד מביא כדוגמה מצב שבו לקוח מתלונן שהמוצר יקר. השאלה איך לענות לו היא שאלה המבוססת על ניתוח והיגיון: מה עובר בראש של הלקוח, איך הלקוח חושב, ומה תהיה הדרך היעילה לענות לו. זה לא מידע שרירותי, אלא ... נוספים רבים. דוגמה נוספת היא מקרה שבו בראיון עבודה שואלים שאלות מפתיעות. גם כאן אין תשובה שרירותית, אלא הסבר הגיוני על איך להתמודד עם סיטואציה כזו. מידע כזה עוזר לפתח מיומנויות חשיבה, והוא שימושי באופן רחב יותר מאשר עובדות אקראיות. איך ניתן לפתח חשיבה מכל תחום, גם מתחומים שנראים לא רלוונטיים? אליעד מדגים כיצד אפשר למצוא היגיון ועניין בכל תחום, אפילו כאלה שלכאורה אינם קשורים לחיי היומיום של האדם. למשל, כשאדם צופה בסרטון על בניית בניין, ... יצירתיים של שיטות עבודה. באופן דומה, כשמישהו מלמד איך לקלף אננס, יש חלק של ידע כללי, אך יש גם היגיון בשיטות השונות לקילוף - לכל שיטה יש יתרונות וחסרונות שאפשר לנתח ולהשוות. התבוננות כזו מלמדת איך לחשוב בצורה יצירתית ויעילה יותר. גם בצביעת תקרה יש עשרות שיטות שונות, וכל שיטה מבוססת על היגיון מסוים. התבוננות וניתוח ההיגיון מאחורי הפעולות הפשוטות האלה יכול לשפר את החשיבה האנליטית של האדם. למה כדאי להתעניין בכל דבר, גם אם הוא ... למצוא יתרונות וחסרונות בכל שיטה, ומפתח מיומנויות לפתרון בעיות. אליעד מדגיש ש - 99.99% מהתכנים שהוא מעביר מבוססים על היגיון ולא על זיכרון או ידע שרירותי. גם כאשר הוא מדבר על נושאים שנראים כביכול לא קשורים, התוכן מתמקד בחשיבה ובפתרון בעיות, כך שההיגיון שמאחורי הדברים יכול להיות שימושי בכל תחום ובכל מצב בחיים. איך אליעד כהן מצליח להבין בתחומים רבים? אליעד מסביר שיכולת ההבנה שלו בנושאים מגוונים כל כך נובעת מכך שהוא ניגש לכל בעיה מנקודת מבט הגיונית ואנליטית. הוא לא זוכר המון עובדות אקראיות, אלא מנתח באופן שיטתי כל סיטואציה ובעיה. כאשר הוא נתקל בנושא חדש, הוא בודק כיצד אפשר לנתח אותו בצורה הגיונית, ולכן הוא מצליח ליצור רושם של הבנה ובקיאות בתחומים רבים, גם בלי ידע אקראי רב. אליעד מעודד את השומעים להפסיק להתייחס לחיים כמשעממים, ולהתחיל לחפש את ההיגיון בכל דבר. מי שעושה זאת ילמד כיצד לפתח את השכל, ימצא עניין בתחומים מגוונים, ויפתח יכולות חשיבה מועילות ושימושיות לחייו. איך למצוא עניין בכל דבר? איך לפתח את השכל מכל דבר? איך להסתכל על ההיגיון בכל דבר? מאיפה הידע של אליעד כהן? מידע תלוי היגיון לעומת מידע תלוי זיכרון איך אפשר להסתכל על נושאים שנראים לא מעניינים? ההתבוננות הראשונה מתמקדת בשאלה האם המידע שנחשפים ... מבוסס ידע או זיכרון. דוגמאות לכך הן לימוד שפה: בטורקית אומרים סבתא בדרך מסוימת, אבל זה תלוי בשינון ולא בהיגיון. כך גם כשמספרים על שמות של פרחים, תאריכים שבהם הם גדלים, או פרטים על סוג חומר מסוים במלט. מידע כזה הוא במידה רבה אקראי: באותה מידה יכלו להיות לו פרטים שונים, וזה לא היה בהכרח סותר היגיון. אם אין לאדם עניין בשפה ספציפית או בפרחים מסוימים, ייתכן שזה ירגיש כמו בזבוז זמן להמשיך ללמוד זאת. מהו מידע מבוסס היגיון ולמה הוא חשוב? בניגוד למידע המבוסס בעיקר על ידע כללי, יש מידע שמבוסס על הבנה והיגיון. לדוגמה, כאשר שואלים מה כדאי לענות ללקוח שחושב שהמוצר יקר? או מה צריך לעשות כשהמראיין שואל שאלה מפתיעה?, התשובות כאן מבוססות על ניתוח מחשבתי: איך המוח חושב, איך מגיבים בצורה הגיונית, ואיך פותרים את הבעיה. מידע כזה הוא לא אוסף של עובדות אקראיות, אלא שיטה של חשיבה שאפשר ליישם במצבים ... קשור לדוגמאות יומיומיות של בנייה, קילוף אננס או צביעת תקרה? גם בתחומים שנראים לכאורה רחוקים מהחיים שלנו, אפשר למצוא היגיון שניתן ללמוד ממנו. אם רואים מישהו שמסביר איך בונים בניין, חלק מההסבר הוא ידע טכני על חומרי גלם. אבל יכול להיות גם הסבר מבוסס היגיון, כמו דרכים יצירתיות לערבב חומרים. באופן דומה, בקילוף אננס יש היגיון בשיטה שבה חותכים, יתרונות וחסרונות בכל שיטה, וכך לומדים לפתח חשיבה יצירתית. מדוע כדאי להתעניין גם בדברים שנראים לא ... מסוימת, להשוות יתרונות וחסרונות, ולפתח מיומנויות חשיבה. אם מציירים את התקרה, יש מאה שיטות לצבוע, ובכל שיטה אפשר למצוא היגיון אחר. כשמכירים את ההיגיון שבבסיס הפעולות, מגלים איך ליישם אותו גם בתחומים אחרים. איך זה מתקשר לכך שרוב המידע שמועבר הוא מבוסס היגיון? יש אנשים שמשיגים ידע רב בתחומים רבים בזכות התמקדות בהיגיון. במקום לשנן אינספור עובדות, הם מסתכלים על נושא באופן הגיוני, מחפשים פתרונות לבעיות ומנתחים תהליכים. כך נוצר רושם של בקיאות כללית, גם בלי שינון מרובה. אם עיקר התוכן מבוסס היגיון ולא ידע אקראי, אפשר ליישם את ההבנות בכל תחום ולמצוא עניין כמעט בכל נושא. בסופו של דבר, אפשר להחליט מה מעניין ומה לא מעניין על בסיס פונקציונליות, אבל אפשר גם לחפש את ההיגיון שבכל דבר, וכך לפתח את החשיבה. מי שרוצה להעמיק, יכול לחפש איך למצוא עניין בכל דבר, איך לפתח את ... להתבונן על העקרונות השכליים שבבסיס כל פעולה. איך למצוא עניין בכל דבר איך לפתח את השכל איך להסתכל על ההיגיון בכל דבר מאיפה הידע של אליעד כהן? איך אליעד כהן מבין בכל כך הרבה תחומים? השכל של אליעד כהן, החשיבה של אליעד כהן, ההיגיון של אליעד כהן, ההסמכה של אליעד כהן, 2 סוגים של מידע, מידע תלוי היגיון, מידע תלוי ידע כללי, מידע תלוי זיכרון

משחקי פיתוח זיכרון, משחקי זיכרון, משחקי חשיבה, איך עובד הזיכרון? פיתוח הזיכרון, שיפור זיכרון או היגיון, יכולות חשיבה, איך המוח זוכר? איך לזכור דברים? יכולת זיכרון, תסמונת סוואנט, אוטיזם, קוגניציה, מהו זיכרון? האם משחקי זיכרון ... קלאסיים שבהם נדרשים לזכור זוגות של קלפים. לדוגמה, במשחק זיכרון, כשצריך לזכור איפה נמצא כל קלף, הפעולה היא חסרת היגיון לחלוטין. אין שום סיבה לכך שקלף מסוים נמצא במקום אחד ולא באחר, וזה אומר שהשחקן מתרגל את המוח לזכור בצורה חסרת סיבתיות והיגיון. אליעד כהן מסביר שהתרגול הזה של זיכרון בלי סיבתיות יכול לפגוע ביכולות החשיבה של האדם, כי הוא מתרגל את עצמו להאמין בדברים מבלי לחפש את ההיגיון מאחוריהם. מה הקשר בין זיכרון, שכל ודמיון? אליעד מסביר שיש שתי דרכים עיקריות שבהן המוח יכול לפעול: דמיון ושכל (היגיון). הדמיון מתבסס על כך שאין סיבה או חוקיות ברורה, וזה מתאים יותר למשחקי זיכרון שבהם הדברים מופיעים באופן אקראי. לעומת זאת, השכל וההיגיון מנסים למצוא חוקיות, סיבתיות, ויחסים ברורים. לדוגמה, אם אדם מקבל מספר טלפון, הוא ינסה למצוא בו היגיון וסדר כדי לזכור אותו. דווקא הניסיון הזה לחפש היגיון יכול לפגוע ביכולת לזכור מספרים רנדומליים, כי המוח עסוק מדי בחיפוש אחר קשרים וסיבות. מה הקשר בין תסמונת סוואנט, ... תסמונת סוואנט או אוטיזם, שמסוגלים לזכור פרטים מורכבים כמו מספר העלים בעץ שראו. לדבריו, אנשים כאלה לא מסתמכים על היגיון כשהם זוכרים דברים. הם יכולים לראות עץ ולזכור במדויק את מספר העלים, דבר שלרוב האנשים יהיה בלתי אפשרי, כי רוב האנשים מחפשים היגיון. האדם הממוצע מנסה להבין סיבתית את מה שהוא רואה ולכן לא מצליח לזכור פרטים אקראיים בכזו רמה של דיוק. ... שהאדם מאמן את הזיכרון ומתרגל לזכור דברים ללא סיבתיות, הוא מתרגל את המוח לעבוד בצורה שמפחיתה את יכולת החשיבה ההגיונית. אם אדם יתרגל לזכור מספרי טלפון אקראיים, כמו מאות מספרים בשבוע, הוא יצטרך לזכור אותם ללא כל היגיון, והדבר יבוא על חשבון היכולת שלו לחשוב בצורה לוגית, מאחר והמוח מתרגל לצורת עבודה שלא מחפשת היגיון. לכן, הוא ממליץ להפריד בין שני סוגי האימונים: מי שרוצה לפתח את הזיכרון צריך לוותר על ההיגיון באותו רגע, ומי שמעוניין לפתח את ההיגיון צריך לעסוק במשחקי חשיבה ולא במשחקי זיכרון. מה עדיף לפתח, זיכרון או היגיון? אליעד מסביר שלכל תחום יש את הצרכים שלו. אם מישהו נמצא במצב או במשימה שבהם הדברים אקראיים לחלוטין, עדיף לו להיות חזק בזיכרון. לעומת זאת, אם המצב דורש הבנת סיבתיות והיגיון, כמו בפתרון בעיות מתמטיות, אז היגיון וחשיבה יהיו עדיפים. הוא מציין גם שיש תיאוריות שאומרות שתרגול שכלי מפחית מהיכולת להסתמך על זיכרון בלבד, מאחר והוא מחייב את המוח לחפש סיבות ולוגיקה מאחורי כל דבר. מצד שני, ישנן טענות שדווקא ההיגיון יכול לעזור לזכור טוב יותר, משום שהאדם משתמש בסיפור או במבנה לוגי כדי לזכור. אליעד נותן דוגמה נוספת: אדם ... יותר טוב מספרים אקראיים, אך הוא עלול להתקשות כאשר יצטרך לפתור משימה לוגית. לעומת זאת, אדם שמחפש כל הזמן היגיון וסיבתיות, יהיה לו קל יותר במשימות לוגיות, אך קשה יותר במשימות זיכרון פשוטות. אליעד מציג את הרעיון שכדי לפתח את הזיכרון, חייבים לזנוח את החיפוש אחר היגיון, וכדי לפתח חשיבה, צריך לחפש את ההיגיון בכל דבר. האם משחקי זיכרון עוזרים לזיכרון? איך עובד הזיכרון? מה ההבדל בין זיכרון לחשיבה? האם ניתן לשפר את ...

... ליטקוד כהכנה לראיון, איך להיות מתכנת מחשבים? איך לעבוד בפיתוח תוכנה? איך להתכונן לראיונות כתיבת קוד? איך לפתור חידת היגיון? חידות היגיון, איך לעבור ראיון עבודה טכני? והפעם נדבר על שאלת 135. LeetCode - Candy הבאה: There are n children standing ...