... זאת השאלה הנכונה? האם אני שואל את השאלה הנכונה? איזו שאלה אני צריך לשאול? איך לדעת מה התשובה לשאלה? איך לדעת מה התשובה הנכונה? איך להגיע לתשובה הנכונה? ...

... שמתאימה לכל מצב. למה לא להתאבד? איזו תשובה לתת לשאלות פילוסופיות? איך לעזור למישהו במצוקה נפשית? איך לגרום למישהו לחשוב לבד? מה התשובה הנכונה?

... אליעד מזהיר שאם אתה נותן תשובות מהירות לפני שהבנת לעומק את השאלה, ייתכן שאתה בעצם מבלבל את השואל ולא עונה על השאלה שלו. במצב כזה, ייתכן שהתשובה שלך בכלל לא נכונה למרות שהיא נשמעת חכמה. מהי הדרך לדעת מה התשובה הנכונה לשאלות מופשטות? אליעד מציג שיטה לניתוח שאלות מופשטות, לפיה הדבר ...

... יודעים בוודאות. לאחר מכן, מתוך המידע הוודאי, ניתן לנסות להסיק מסקנות נוספות, אך תוך מודעות לכך שלא כל מסקנה אפשרית היא בהכרח נכונה או הכרחית. הוא מסביר שאם לא ברור מה התשובה הנכונה, יש להתחיל עם המידע שהוא בטוח נכון - לדוגמה, אין מישהו שיש לו מרצדס ואין ...

... לא מדויקים, כגון פוליטיקה או כלכלה, האדם נדרש להתמודד עם כמות אינסופית של משתנים והנחות יסוד, ולכן תהליך החשיבה הופך לקשה יותר ומאתגר יותר. אליעד מסביר שבדיונים כאלה לא קיימת נוסחה מדויקת שאומרת מה התשובה הנכונה, ולכן האדם חייב להתאמץ הרבה יותר כדי ...

... תשובות אפשריות, הוא אמר כנראה אני אכשל זאת האמת שהוא כנראה יכשל? ש: כנראה כשאומרים כנראה זה אומר זה יכול להיות שאני אכשל אבל יכול להיות שאני לא אכשל. אליעד: נכון ומה התשובה הנכונה לדעתך כשהוא אומר כנראה שאני אכשל זה נכון, אתה אמרת יש input שמביא output מסוים נכון אז איך זה מקדם אותנו ולכן מה? ש: ולכן כנראה שהוא יכשל. אליעד: למה כנראה ...

הנחות יסוד של הסבל האנושי - מהי הנחת היסוד הראשונה, של הסבל האנושי? והעניין הוא, כי על האדם להישמר לנפשו, שלא להניח שום הנחת יסוד שגויה, ושלא להאמין ... שגם אם האדם חושב את הדבר האמיתי, לאמת, בלי לדעת באופן מוחלט שהוא אכן כך, הרי שהאדם הזה משקר, ועונשו ידוע. ואסור לאדם להניח שום הנחת יסוד כלשהי. כי הנחות היסוד השגויות של האדם, הן אבני הפינה, שעליהן מונח כל הסבל וכל השיגעונות של האדם. והנחת היסוד הראשונה שאותה מניח ... הדבר הזה, משום שהוא שקוע בטעות, ומשום שהוא ככ מאמין לטעויות של עצמו, עד שמבחינתו של האדם, הם אכן האמת. אך מצד האמת האמיתית, גם הנחת היסוד הבסיסית ביותר של האדם, שהיא הנפרדות של היש והאין, היא לא יותר מאשר אמונה והנחת יסוד שגויה. ומצד האמת, ... את האמת. וכאשר הכל אחד, אז אין שום רע שנפרד מהטוב כלל, אלא יש רע אחר, שהוא טוב מאוד. ובסיכומו של דבר, על האדם לחשוף ולגלות את הנחת היסוד הראשונה שלו ...

הנחת המבוקש, הנחות יסוד, מהי הנחת המבוקש שיש בספר להיות אלוהים, איך לא להיאחז בהנחות יסוד מהי הנחת המבוקש שאליעד כהן מדבר עליה בספר להיות אלוהים? אליעד כהן מסביר את המושג הנחת המבוקש ומדגיש כי מדובר בפעולה שבה האדם מניח מראש הנחה מסוימת, ואז מחפש לה הוכחות שיצדיקו אותה. בספר להיות אלוהים, אליעד מודה במפורש שיש הרבה הנחות מבוקש. למשל, הספר מניח מראש שיש דבר כזה להיות אלוהים, ולאחר מכן מנסה להביא הוכחות וראיות להנחה הזו. כלומר, במקום להוכיח קודם כל שיש צורך או חובה להיות אלוהים, ההנחה כבר קיימת, ומכאן נובעות ההוכחות. אליעד מסביר שאין לו כוונה להסתיר את העובדה שזוהי הנחת מבוקש, להפך, הוא אומר בצורה ישירה שזוהי אכן אחת מהנחות המבוקש המרכזיות בספר. אליעד מאתגר את האדם להתמודד עם ההנחה הזו, כשהוא אומר לו: תוכיח שההנחה אינה נכונה. האדם מתבקש לא לקבל את ההנחה באופן אוטומטי, אלא לבחון אותה בעזרת חשיבה עצמאית. הרעיון הוא שהאדם יבחן לעומק מדוע הוא מניח מלכתחילה שהוא צריך או חייב להיות אלוהים, אולי הוא אמור דווקא להיות כאן, בתוך המציאות האנושית, ולא בהכרח לחזור ולהיות אלוהים. מדוע כל מחשבה וכל שאלה מכילות הנחת יסוד נסתרת? אליעד ממשיך ומסביר שהנחת המבוקש קיימת בכל מחשבה או משפט שהאדם אומר. לדוגמה, כאשר אדם מצביע על קיר ואומר: הנה קיר, קיימת הנחת יסוד שאכן קיים קיר, ושהוא אכן רואה אותו נכון. אך אליעד מאתגר את זה ושואל: האם זה שאתה רואה את הקיר אכן מוכיח את קיומו של הקיר? אולי הראייה שלך היא טעות, ואולי הקיר לא קיים כלל, או אולי יש קיר ואתה לא באמת רואה אותו. האדם תמיד מניח שיש התאמה בין מה שהוא רואה לבין המציאות. זאת בדיוק הנחת המבוקש - האדם מניח מראש שמחשבתו או תפיסתו נכונה, ואז מביא ראיות ואומר: אבל אני רואה אותו! למה כל מחשבה מוגדרת היא הנחת יסוד ולא מחויבת? אליעד מסביר את העיקרון שהמציאות האמיתית אינה מוגדרת, ולכן כל מה שמוגדר הוא בהכרח לא המציאות הראשונה האמיתית. המציאות הראשונית, זו שבאמת קיימת באופן מוחלט, אינה מוגדרת כלל. כל מה שמוגדר הוא כבר סוג של הנחת יסוד, ולכן לא יכול להיות אמיתי באופן מוחלט. כל מושג, רעיון או מחשבה הוא דבר מוגדר - ולכן הוא לא המחויב הראשון, הוא לא נקודת האמת המוחלטת. כך, אפילו שאלת שאלה היא הנחת יסוד, כי בעצם השאלה יש הנחה שיש שאלה שניתן לשאול, כלומר, השאלה כבר מניחה מראש את התשובה או את קיומה שלה. לדוגמה, כאשר אדם שואל: האם העולם קיים?, עצם השאלה מניחה שקיים עולם שאפשר לשאול לגביו. בכך האדם כבר ביצע הנחת יסוד נסתרת, שאולי היא לא נכונה או לא מדויקת. מה המשמעות של להבין את הספר מנקודת מבטו של המחבר הראשון? אליעד טוען שבסוף התהליך, האדם צריך להגיע להבנה מלאה ... של כל הספרים, המחשבות והרעיונות כולם. אליעד מדגיש שהמטרה היא להבין את הדברים מנקודת מבטו של אלוהים הראשון, שממנו הכל התחיל, ולא מנקודת המבט של האדם הקטן שחי בתוך הנחות יסוד סמויות ומוגדרות. רק כאשר האדם מגיע לנקודת מבט זו הוא מסוגל לראות את המציאות ללא שום הנחת יסוד או הנחת מבוקש - להבין מהו המחויב הראשון ללא שום הנחה מוקדמת. מדוע היצמדות להנחות יסוד היא כמו השתכרות מאשליה? אליעד משתמש בדימוי חזק כדי להסביר למה

הנחות יסוד, להניח הנחות, שאלות פנימיות, שאלות חיצוניות, שורש השאלות, לשאול שאלות נכונות, לצאת משאלות, שאלת שאלות מהן הנחות יסוד וכיצד הן יוצרות שאלות בחיים שלנו? ההרצאה של אליעד עוסקת בנושא מרכזי של הנחות יסוד והדרך לשאול שאלות בצורה נכונה ומדויקת על מנת להגיע להבנה מוחלטת ולפתרון מוחלט של בעיות וקונפליקטים פנימיים. אליעד מדגיש כי השאלות שאנו שואלים את עצמנו, גם אם הן פילוסופיות או רוחניות, מבוססות על הנחות יסוד כלשהן שאנחנו מניחים מראש, לרוב בלי להיות מודעים לכך. לפי אליעד, אם האדם באמת רוצה לצאת מתחושת המבוכה, הבלבול, או הסתירה הפנימית שמלווה אותו, עליו לבדוק את אותן הנחות יסוד עליהן מבוססת השאלה שלו. לדוגמה, אדם שואל את עצמו שאלות כמו האם אני קיים?, האם אני אלוהים או בן אדם?, מי מפעיל אותי, אני או כוח אחר?, אך הוא מתקשה להגיע לתשובה מוחלטת וברורה. הסיבה, לפי אליעד, היא שהאדם אינו מטיל ספק עמוק מספיק בהנחות היסוד של השאלה. במקום לנסות לענות על השאלה עצמה, עליו לקחת צעד אחורה ולבדוק את הנחות היסוד שמסתתרות מאחורי השאלה. איך לבדוק הנחות יסוד כדי לצאת משאלות? אליעד מציע טכניקה ברורה ופשוטה: כאשר יש שאלה כלשהי שאין לה תשובה ברורה, האדם צריך לבדוק את הנחות היסוד שעליהן היא מבוססת. לדוגמה, השאלה למה אני רעב? מבוססת על הנחת היסוד שהאדם באמת רעב. אך האם זה נכון? האם האדם באמת רעב, או אולי הוא רק מדמיין רעב מתוך שעמום, עצבים, או הרגל? אליעד מדגיש כי לעיתים האדם אוכל מתוך שעמום או מתוך רגש אחר ולא בגלל רעב פיזי אמיתי, ולכן כבר הנחת היסוד אני רעב מוטלת בספק. דוגמה נוספת שאליעד מביא היא של אדם ההולך ברחוב ושואל את עצמו שאלות קיומיות או רוחניות, ... או אדם? השאלה הזאת מניחה מראש שיש בכלל הבדל בין אלוהים לאדם, שיש בכלל שחקן ושחקן או במאי ומשחק. אך לפני שניגשים למצוא תשובה, צריך קודם כל לבדוק האם בכלל יש שחקן ובמאי, האם קיימת בכלל הפרדה, האם קיימים מושגים כמו זמן, מקום ושינוי שעליהם מבוססות השאלות הללו. אם מניחים מראש שיש נפרדות בין דברים, אז נוצרים שאלות וספקות. אם בודקים את ההנחה הזאת עד הסוף, אפשר להגיע לתובנה שאין הבדל, ואז השאלות נעלמות מעצמן. למה קשה כל כך לשחרר הנחות יסוד חזקות? אליעד מסביר כי ככל שהאדם חווה את המציאות בצורה עוצמתית יותר, כך הוא מתקשה לערער על הנחות היסוד של הקיום שלו. למשל, אדם בטוח בכך שהוא קיים, ולכן מאוד קשה לו לשאול באמת אולי אני בכלל לא קיים? ככל שהחוויה ... מניח שאולי יש אפשרות אחרת, אולי היה אפשר למנוע את זה או שיכול להיות אחרת. אליעד מוסיף, שהבעיה אינה בשאלות שאין להן תשובה, אלא דווקא במה שהאדם חושב שהוא יודע בוודאות. ככל שהאדם בטוח יותר במשהו, כך הוא מתקשה יותר להיפטר מהשאלות המטרידות אותו. ... האם רע לי בגלל שלקחו לי כסף? או האם מה שקרה לי באמת פוגע בי? אלו שאלות שעוזרות להקל על המצוקה היומיומית, ולערער את ההנחות הפשוטות יותר שהאדם מניח. שאלות פנימיות ועמוקות יותר - שאלות כמו האם בכלל יש הבדל בין קיום לאי - קיום? או מי אמר בכלל שמשהו חייב לקרות או לא לקרות? אלו שאלות שמטרתן לערער את ההנחות העמוקות ביותר של האדם, ולקרב אותו להבנה עמוקה של המציאות כפי שהיא. לדוגמה, אם מישהו שואל האם אני חולם או ער? הוא מניח ... לפקפק בעצם האפשרות לשאול שאלות כאלה. בסופו של דבר, אם הולכים עד הסוף עם השאלות הללו, מגלים שאין שום הבדל בין שאלה לתשובה, בין קיום לאי - קיום, ובסופו של דבר לא קיימת בכלל שום שאלה. מדוע יש תחושת זעזוע כשמערערים על הנחות יסוד? אליעד מסביר שכאשר אדם מתחיל לערער את ההנחות היסודיות ביותר של חייו, הוא חווה תחושת זעזוע חזקה, כיוון שכל תפיסת המציאות שלו מתחילה להתערער. ככל שהנחות היסוד שלו היו יותר חזקות, כמו הקיום האישי, הרגשות, החושים והשכל, כך גדול יותר הזעזוע. הוא נותן דוגמה מוחשית לכך ... המציאות באמת, האדם צריך להיות מוכן להתמודד עם הזעזוע הזה, לא לפחד להטיל ספק בכל, כולל בעצם קיומו שלו, ולהפסיק להניח הנחות שאינן מבוססות. לסיכום, כיצד להגיע לתשובות מוחלטות לשאלות קיומיות? הדרך להגיע לתשובות מוחלטות, לפי אליעד, היא דרך הטלת ספק עמוק בהנחות היסוד. מי שרוצה תשובה מוחלטת צריך לבדוק את המנגנון של השאלות שהוא שואל, ולחפש את

... את העוקץ מן השאלה. לדעתו, כאשר חושבים במושגים של צריך להגיע לאמת, זו כבר נקודת מבט מצמצמת שמגבילה את היכולת להבין את המציאות בצורה רחבה. לדעתו, התשובה האמיתית היא שאין גבולות מסוימים שחייבים להציב כדי שהילדים יגיעו לאמת, ... והעמקה בחשיבה ביקורתית. האם להציב גבולות זה לצמצם את הילד? אליעד מסביר שהבעיה העיקרית בחינוך וביחסים בין הורים לילדים היא שהילד מגיע לעולם ללא שום הנחות יסוד, ולכן הוא שואל שאלות שנראות להורים לפעמים מופרכות או מסוכנות. הוא ... הוא מסביר שלא תמיד הילד יכול או מוכן להבין את כל הפרספקטיבות בבת אחת, ולכן אפשר בהדרגה ללמד אותו את הדברים השונים. כשהילד שואל שאלה, אפשר תחילה לתת לו הסבר פשוט בהתאם לגילו, ורק אם הוא מתעניין יותר, יש להעמיק ולהציג לו עוד ... להציב גבולות לילדים? האם חייבים לחנך לנפרדות כדי להבין אחדות? איך להסביר לילדים אמת מוחלטת? איך לדבר עם ילדים על סכנות? האם לשקר לילדים כשלא יודעים תשובה?