9:58למה אתה רוצה שיאהבו אותך? למה אני רוצה שיאהבו אותי? מפחד שלא יאהבו אותי, חרדה חברתית, למה אני לא אוהב את עצמי? במה אני לא אוהב את עצמי, מה אני לא אוהב בעצמי? למה חשוב לי שיאהבו אותי?
האם הרצון שיאהבו אותנו מעיד בהכרח על חוסר אהבה עצמית?
נושא ההרצאה של אליעד כהן עוסק בשאלה מדוע אנשים רוצים שיאהבו אותם, והאם בהכרח הרצון לקבל אהבה חיצונית נובע מחוסר באהבה עצמית. שאלת הבסיס היא האם כל אדם שרוצה שיאהבו אותו עושה זאת משום שאינו אוהב את עצמו מספיק, או שאולי קיימות סיבות אחרות.
אליעד מציין שהאמירה הרווחת היא "אם היית אוהב את עצמך באמת, לא היית זקוק לאישור מאחרים". אך הוא מדגיש שאין זו בהכרח המציאות המוחלטת. אליעד כהן מסביר זאת תוך כדי הצגת ההבדל בין שני מצבים עיקריים:
אליעד מביא דוגמאות שמדגימות כיצד אהבה חיצונית ממלאת חסרים פנימיים:
האם אהבה עצמית מוחלטת מונעת כל צורך באהבה חיצונית?
אליעד כהן מסביר שבמובן העמוק ביותר של אהבה עצמית מוחלטת, אדם שאוהב את עצמו לחלוטין ואוהב את כל המציאות ללא תנאים, אינו זקוק כלל לאהבה חיצונית. לאדם כזה אין שום חוסר למלא, ולכן הוא אינו זקוק לאישור או אהבה מבחוץ. אך הוא מדגיש שברמה הפרקטית, כמעט כל האנשים עדיין מחפשים אישורים חיצוניים בשל חוסר עמוק או שטחי כלשהו.
כיצד משפיעה הערה שלילית בילדות על הצורך שלנו באהבה כיום?
דוגמה נוספת של אליעד היא אדם שסבתו אמרה לו בילדותו שהוא "פרא אדם". גם אחרי שנים רבות, האדם עשוי להרגיש צורך לא מודע לאהבה או הערכה מבחוץ כפיצוי על אותה אמירה שלילית. גם אם ההערכות החדשות שיקבל במהלך חייו אינן קשורות באופן ישיר לאותה הערה, המוח יוצר תחושת קיזוז פנימי. האדם מקבל הערכות חיוביות בתחום מסוים ומתרגם אותן, באופן דמיוני, לפיצוי על ההערה השלילית.
האם אנו תמיד רוצים אהבה בדיוק באותם תחומים בהם אנו חלשים?
אליעד מסביר שאנו לא תמיד מחפשים אישורים דווקא בתחומים בהם אנו מרגישים חלשים. לפעמים, אנו מחפשים הערכה בתחום אחר לחלוטין, ובאופן פסיכולוגי מדמיינים שההערכה הזאת מפצה אותנו על חוסרים בתחומים אחרים. זהו מנגנון פנימי שמאפשר לנו לחוש טוב יותר עם עצמנו, למרות שלא תמיד קיים קשר הגיוני בין התחומים.
האם ניתן לאהוב את עצמי ועדיין לרצות אהבה מבחוץ מטעמים אחרים?
כן, לפי אליעד ניתן להיות שלם עם עצמך במידה רבה, ועדיין לרצות אהבה חיצונית מסיבות מעשיות כמו הישרדות, הצלחה בעבודה, או קבלת יתרונות חברתיים. במצבים כאלה, הרצון באהבה לא נובע בהכרח מחוסר פנימי של אהבה עצמית, אלא מהכרה תועלתנית שמובילה את האדם לחפש אהבה ואישורים מבחוץ.
אליעד מדגיש כי למרות שהמקרים הללו קיימים, ברוב המוחלט של המקרים, אנשים אכן רוצים שיאהבו אותם כדי לפצות על חוסר פנימי של אהבה עצמית. לטענתו, במובן העמוק של המילה, אם אדם היה שלם לחלוטין עם עצמו ועם המציאות, הוא לא היה זקוק כלל לאישורים חיצוניים או לאהבה מאף גורם אחר.
נושא ההרצאה של אליעד כהן עוסק בשאלה מדוע אנשים רוצים שיאהבו אותם, והאם בהכרח הרצון לקבל אהבה חיצונית נובע מחוסר באהבה עצמית. שאלת הבסיס היא האם כל אדם שרוצה שיאהבו אותו עושה זאת משום שאינו אוהב את עצמו מספיק, או שאולי קיימות סיבות אחרות.
אליעד מציין שהאמירה הרווחת היא "אם היית אוהב את עצמך באמת, לא היית זקוק לאישור מאחרים". אך הוא מדגיש שאין זו בהכרח המציאות המוחלטת. אליעד כהן מסביר זאת תוך כדי הצגת ההבדל בין שני מצבים עיקריים:
- המצב הראשון הוא שרוב האנשים אכן רוצים לקבל אהבה ואישורים חיצוניים כי הם לא אוהבים את עצמם מספיק, או כי קיימים אצלם תחומים בהם הם מרגישים חסרים או לא מוצלחים. לדוגמה, אדם שמרגיש חלש עשוי לחפש אישור על כך שהוא חזק, או מי שחושב שהוא לא יפה ירצה מחמאות על המראה שלו. במצבים כאלה, אהבה חיצונית משמשת כמילוי לחוסר פנימי של האדם באהבה עצמית.
- המצב השני הוא אפשרות שאדם דווקא כן אוהב את עצמו במידה רבה, אך בכל זאת הוא מעוניין לקבל אהבה מאחרים מסיבות שאינן קשורות ישירות לתחושת הערך העצמי שלו. למשל, אם אדם מבין שאם יאהבו אותו, הוא יתקדם במקום העבודה או יחווה סביבה חברתית טובה יותר, הוא עשוי לרצות זאת גם אם הוא שלם עם עצמו ברמה הפנימית.
אליעד מביא דוגמאות שמדגימות כיצד אהבה חיצונית ממלאת חסרים פנימיים:
- אדם המרגיש שהוא לא מוצלח מספיק, יחפש מחמאות שיאשרו לו שהוא מצליח, ובכך יחזק את ההערכה העצמית שלו.
- אדם שחושש שלא יאהבו אותו, עלול לחשוב שאם לא יקבל אהבה, הוא יסיק שהוא אינו ראוי לאהבה, מה שיוביל אותו לחוסר הערכה עצמית.
האם אהבה עצמית מוחלטת מונעת כל צורך באהבה חיצונית?
אליעד כהן מסביר שבמובן העמוק ביותר של אהבה עצמית מוחלטת, אדם שאוהב את עצמו לחלוטין ואוהב את כל המציאות ללא תנאים, אינו זקוק כלל לאהבה חיצונית. לאדם כזה אין שום חוסר למלא, ולכן הוא אינו זקוק לאישור או אהבה מבחוץ. אך הוא מדגיש שברמה הפרקטית, כמעט כל האנשים עדיין מחפשים אישורים חיצוניים בשל חוסר עמוק או שטחי כלשהו.
כיצד משפיעה הערה שלילית בילדות על הצורך שלנו באהבה כיום?
דוגמה נוספת של אליעד היא אדם שסבתו אמרה לו בילדותו שהוא "פרא אדם". גם אחרי שנים רבות, האדם עשוי להרגיש צורך לא מודע לאהבה או הערכה מבחוץ כפיצוי על אותה אמירה שלילית. גם אם ההערכות החדשות שיקבל במהלך חייו אינן קשורות באופן ישיר לאותה הערה, המוח יוצר תחושת קיזוז פנימי. האדם מקבל הערכות חיוביות בתחום מסוים ומתרגם אותן, באופן דמיוני, לפיצוי על ההערה השלילית.
האם אנו תמיד רוצים אהבה בדיוק באותם תחומים בהם אנו חלשים?
אליעד מסביר שאנו לא תמיד מחפשים אישורים דווקא בתחומים בהם אנו מרגישים חלשים. לפעמים, אנו מחפשים הערכה בתחום אחר לחלוטין, ובאופן פסיכולוגי מדמיינים שההערכה הזאת מפצה אותנו על חוסרים בתחומים אחרים. זהו מנגנון פנימי שמאפשר לנו לחוש טוב יותר עם עצמנו, למרות שלא תמיד קיים קשר הגיוני בין התחומים.
האם ניתן לאהוב את עצמי ועדיין לרצות אהבה מבחוץ מטעמים אחרים?
כן, לפי אליעד ניתן להיות שלם עם עצמך במידה רבה, ועדיין לרצות אהבה חיצונית מסיבות מעשיות כמו הישרדות, הצלחה בעבודה, או קבלת יתרונות חברתיים. במצבים כאלה, הרצון באהבה לא נובע בהכרח מחוסר פנימי של אהבה עצמית, אלא מהכרה תועלתנית שמובילה את האדם לחפש אהבה ואישורים מבחוץ.
אליעד מדגיש כי למרות שהמקרים הללו קיימים, ברוב המוחלט של המקרים, אנשים אכן רוצים שיאהבו אותם כדי לפצות על חוסר פנימי של אהבה עצמית. לטענתו, במובן העמוק של המילה, אם אדם היה שלם לחלוטין עם עצמו ועם המציאות, הוא לא היה זקוק כלל לאישורים חיצוניים או לאהבה מאף גורם אחר.
- אהבה עצמית וחיפוש אישורים חיצוניים
- הקשר בין דימוי עצמי לפחד מדחייה
- הרצון להשתפר לעומת הצורך בהערכה מאחרים
- איך להתמודד עם ביקורת וחוסר הערכה
למה בכלל עולה השאלה אם הרצון שיאהבו אותנו נובע מחוסר אהבה עצמית?
השאלה המרכזית שעולה היא: האם באמת כל אדם שרוצה שיאהבו אותו, רוצה זאת בהכרח בגלל שהוא לא אוהב את עצמו? במילים אחרות, האם תמיד, לפני הרצון שיאהבו אותי, קיים מצב שבו אני לא אוהב את עצמי - ולכן אני מחפש השלמה חיצונית? השאלה הזו נשאלת מפני שאנשים רבים טוענים: "אתה רוצה שיאהבו אותך כי אתה לא אוהב את עצמך מספיק", או "אם היית אוהב את עצמך לגמרי, לא היה לך צורך לרצות שיאהבו אותך".
האם בהכרח אדם שרוצה שיאהבו אותו אינו אוהב את עצמו?
שאלה זו הופיעה בשיחה בדיוק כך: "האם מחויב שאדם שרוצה שיאהבו אותו, עושה זאת מתוך חוסר אהבה עצמית?". יש שטענו שכן - ברגע שבן אדם רוצה שיאהבו אותו, סימן שהוא זקוק לכך כדי למלא חוסר פנימי של אהבה עצמית. אולם עלתה האפשרות שלאו דווקא זה המצב, ושהרצון לקבל אהבה מהזולת יכול לנבוע גם מסיבות אחרות, בלי קשר ישיר לשאלה האם הוא אוהב את עצמו או לא.
מה ההבדל בין 'חוסר אהבה עצמית' לבין 'בחירה לאהוב פחות את עצמי'?
בשיחה הוזכר גם שלעתים אדם יכול "לבחור" לא לאהוב את עצמו, אבל אין זה אומר שאין לו אופציה לאהוב את עצמו. כלומר, יכול להיות מצב שבו אדם מסוגל לאהוב את עצמו, אך הוא בוחר שלא לעשות זאת באופן מלא, מסיבות שונות. השיחה הבהירה שהנושא הזה - האם האדם לא אוהב את עצמו בגלל שהוא לא יכול או בגלל שהוא בוחר בכך - אינו הנושא העיקרי כאן. הנושא העיקרי הוא: האם עצם הרצון באהבה מבחוץ בהכרח מראה על חוסר אהבה עצמית פנימי, או שיש אפשרויות נוספות.
איך נראית הטענה שרוצים שיאהבו אותנו רק כי זה ממלא חוסר אהבה עצמית?
הטענה אומרת כך: אדם מרגיש שהוא לא מספיק אוהב את עצמו, ולכן כשהוא מקבל אישור או אהבה מאחרים, זה עוזר לו לחזק את אהבתו לעצמו. לדוגמה:
האם אפשר לאהוב את עצמי במאה אחוז ובכל זאת לרצות שיאהבו אותי?
כאן השאלה הסתעפה: אדם שאל, "איך יכול להיות שאני אוהב את עצמי ב - 100 אחוז, ובכל זאת ארצה שיאהבו אותי? זה לא סותר?". ההסבר שהובא היה שיש כמה רבדים:
בשיחה עלה הסבר: אדם יכול לרצות שיאהבו אותו לא כי הוא לא אוהב את עצמו, אלא כי הוא מבין שכשאוהבים אותו, הוא זוכה לעוד יתרונות. לדוגמה:
איך קשורה תפיסת ה"99.9 אחוז" לאהבה עצמית?
נטען שרוב האנשים, במציאות היומיומית, רוצים שיאהבו אותם כדי לחפות על תחושה של חוסר בערך העצמי שלהם. כלומר, אצל רוב בני האדם, אם מפרגנים להם או אוהבים אותם, זה משפר את ההרגשה הפנימית שלהם - כי זה בעצם ממלא את מה שהם עצמם לא מצליחים למלא מבפנים. יחד עם זאת, אין זה אומר בהכרח שזו תמיד הסיבה היחידה או שאין אפשרויות אחרות.
האם תמיד אדם רוצה שיאהבו אותו בדיוק באותו תחום שהוא חלש בו?
כאן עלתה דוגמה חשובה: יכול להיות שאדם מרגיש כישלון בגלל שאין לו תואר אקדמי. בפועל, אם יבוא מישהו ויגיד לו "כל הכבוד לך, אתה עובד ממש טוב", אותו אדם עשוי לחוות את המחמאה ככיסוי או פיצוי גם על החוסר בתואר. זאת אומרת, המוח נוטה לפעמים לקחת "מהות" כללית של קבלת אהבה או הערכה, ולהלביש אותה כאילו היא עונה על כל שאר החוסרים. גם אם אין קשר הגיוני ישיר בין זה שנאמר "אתה עובד טוב" לבין "אתה לא אקדמאי", האדם עשוי בדמיון שלו לחבר ביניהם, ולהרגיש תחושת ערך כללית.
מה בנוגע לסבתא שאמרה בילדות דבר שלילי, והיום אני עדיין מחפש אהבה?
הובאה דוגמה שבה סבתא אמרה לילד כשהיה קטן שהוא "פרא אדם". יכול להיות שבמשך הזמן, הוא קיבל מאחרים הרבה אהבה ומחמאות על דברים אחרים לחלוטין, והמוח שלו עושה מעין קיזוז פנימי: "כן, סבתא אולי זלזלה בי פעם, אבל ראו כמה אני מקבל מחמאות מאז על דברים אחרים." האדם כאילו לוקח את 'החומר החיובי' מהמחמאות החדשות ומנסה להתגבר בכך על תחושות שליליות מהעבר.
מה המסקנה לגבי אהבה עצמית מול רצון לקבל אהבה חיצונית?
בסופו של דבר, ההסבר המלא מתייחס לשני היבטים:
השאלה המרכזית שעולה היא: האם באמת כל אדם שרוצה שיאהבו אותו, רוצה זאת בהכרח בגלל שהוא לא אוהב את עצמו? במילים אחרות, האם תמיד, לפני הרצון שיאהבו אותי, קיים מצב שבו אני לא אוהב את עצמי - ולכן אני מחפש השלמה חיצונית? השאלה הזו נשאלת מפני שאנשים רבים טוענים: "אתה רוצה שיאהבו אותך כי אתה לא אוהב את עצמך מספיק", או "אם היית אוהב את עצמך לגמרי, לא היה לך צורך לרצות שיאהבו אותך".
האם בהכרח אדם שרוצה שיאהבו אותו אינו אוהב את עצמו?
שאלה זו הופיעה בשיחה בדיוק כך: "האם מחויב שאדם שרוצה שיאהבו אותו, עושה זאת מתוך חוסר אהבה עצמית?". יש שטענו שכן - ברגע שבן אדם רוצה שיאהבו אותו, סימן שהוא זקוק לכך כדי למלא חוסר פנימי של אהבה עצמית. אולם עלתה האפשרות שלאו דווקא זה המצב, ושהרצון לקבל אהבה מהזולת יכול לנבוע גם מסיבות אחרות, בלי קשר ישיר לשאלה האם הוא אוהב את עצמו או לא.
מה ההבדל בין 'חוסר אהבה עצמית' לבין 'בחירה לאהוב פחות את עצמי'?
בשיחה הוזכר גם שלעתים אדם יכול "לבחור" לא לאהוב את עצמו, אבל אין זה אומר שאין לו אופציה לאהוב את עצמו. כלומר, יכול להיות מצב שבו אדם מסוגל לאהוב את עצמו, אך הוא בוחר שלא לעשות זאת באופן מלא, מסיבות שונות. השיחה הבהירה שהנושא הזה - האם האדם לא אוהב את עצמו בגלל שהוא לא יכול או בגלל שהוא בוחר בכך - אינו הנושא העיקרי כאן. הנושא העיקרי הוא: האם עצם הרצון באהבה מבחוץ בהכרח מראה על חוסר אהבה עצמית פנימי, או שיש אפשרויות נוספות.
איך נראית הטענה שרוצים שיאהבו אותנו רק כי זה ממלא חוסר אהבה עצמית?
הטענה אומרת כך: אדם מרגיש שהוא לא מספיק אוהב את עצמו, ולכן כשהוא מקבל אישור או אהבה מאחרים, זה עוזר לו לחזק את אהבתו לעצמו. לדוגמה:
- מישהו לא בטוח שהוא מוצלח, אז הוא רוצה שיגידו לו "אתה חזק", "אתה מצוין", "אתה מוצלח" - כי זה גורם לו לאהוב את עצמו יותר.
- מישהו פוחד שלא יאהבו אותו, כי אם לא יאהבו אותו הוא עלול להתחיל לחשוב על עצמו מחשבות שליליות - ואז להרגיש פחות אהבה לעצמו.
האם אפשר לאהוב את עצמי במאה אחוז ובכל זאת לרצות שיאהבו אותי?
כאן השאלה הסתעפה: אדם שאל, "איך יכול להיות שאני אוהב את עצמי ב - 100 אחוז, ובכל זאת ארצה שיאהבו אותי? זה לא סותר?". ההסבר שהובא היה שיש כמה רבדים:
- במובן הרחב ביותר של אהבה עצמית: אם אדם אוהב את עצמו לגמרי ברמה מוחלטת (ואולי אפילו אוהב את כל המציאות בלי שום תנאי), אז באמת לא חסר לו דבר, ואין לו שום צורך באהבה חיצונית. הוא לא צריך שום דבר מאחרים, כי הוא שלם לגמרי עם מה שיש.
- במובן המצומצם יותר, כפי שרוב בני האדם חווים את חייהם: ייתכן שהאדם אוהב את עצמו במידה מספקת, מרגיש שלם יחסית עם עצמו, אבל עדיין רואה ברצון לקבל אהבה מאחרים דבר שעשוי להעניק לו תועלת - לאו דווקא תועלת של "לאהוב את עצמי יותר", אלא תועלת כמו הישרדות, שיפור מעמד בעבודה, קשרים חברתיים נעימים, רווח כלשהו או כל דבר אחר שמועיל לו בחיים. במקרה כזה, האדם לא פועל מתוך חוסר בסיסי של אהבה עצמית, אלא מתוך מחשבה שכדאי לו שיאהבו אותו, כי זה מספק דברים שהוא מעוניין בהם.
בשיחה עלה הסבר: אדם יכול לרצות שיאהבו אותו לא כי הוא לא אוהב את עצמו, אלא כי הוא מבין שכשאוהבים אותו, הוא זוכה לעוד יתרונות. לדוגמה:
- אם יאהבו אותו, אולי יקדמו אותו במקום העבודה.
- אם יאהבו אותו, הוא מרגיש מוגן יותר בסביבה, מרגיש שיש לו יותר סיכוי להצליח חברתית או כלכלית.
- אם יאהבו אותו, הוא זוכה לשיתופי פעולה טובים יותר, עזרה ותמיכה.
איך קשורה תפיסת ה"99.9 אחוז" לאהבה עצמית?
נטען שרוב האנשים, במציאות היומיומית, רוצים שיאהבו אותם כדי לחפות על תחושה של חוסר בערך העצמי שלהם. כלומר, אצל רוב בני האדם, אם מפרגנים להם או אוהבים אותם, זה משפר את ההרגשה הפנימית שלהם - כי זה בעצם ממלא את מה שהם עצמם לא מצליחים למלא מבפנים. יחד עם זאת, אין זה אומר בהכרח שזו תמיד הסיבה היחידה או שאין אפשרויות אחרות.
האם תמיד אדם רוצה שיאהבו אותו בדיוק באותו תחום שהוא חלש בו?
כאן עלתה דוגמה חשובה: יכול להיות שאדם מרגיש כישלון בגלל שאין לו תואר אקדמי. בפועל, אם יבוא מישהו ויגיד לו "כל הכבוד לך, אתה עובד ממש טוב", אותו אדם עשוי לחוות את המחמאה ככיסוי או פיצוי גם על החוסר בתואר. זאת אומרת, המוח נוטה לפעמים לקחת "מהות" כללית של קבלת אהבה או הערכה, ולהלביש אותה כאילו היא עונה על כל שאר החוסרים. גם אם אין קשר הגיוני ישיר בין זה שנאמר "אתה עובד טוב" לבין "אתה לא אקדמאי", האדם עשוי בדמיון שלו לחבר ביניהם, ולהרגיש תחושת ערך כללית.
מה בנוגע לסבתא שאמרה בילדות דבר שלילי, והיום אני עדיין מחפש אהבה?
הובאה דוגמה שבה סבתא אמרה לילד כשהיה קטן שהוא "פרא אדם". יכול להיות שבמשך הזמן, הוא קיבל מאחרים הרבה אהבה ומחמאות על דברים אחרים לחלוטין, והמוח שלו עושה מעין קיזוז פנימי: "כן, סבתא אולי זלזלה בי פעם, אבל ראו כמה אני מקבל מחמאות מאז על דברים אחרים." האדם כאילו לוקח את 'החומר החיובי' מהמחמאות החדשות ומנסה להתגבר בכך על תחושות שליליות מהעבר.
מה המסקנה לגבי אהבה עצמית מול רצון לקבל אהבה חיצונית?
בסופו של דבר, ההסבר המלא מתייחס לשני היבטים:
- היבט צר: אדם רגיל עשוי לרצות שיאהבו אותו משום שהוא אינו אוהב את עצמו במאה אחוז, ולכן הוא מרגיש צורך לקבל אישורים חיצוניים. לרוב זה כך (99.9 אחוז מהאנשים).
- היבט רחב: ברמה העמוקה ביותר, אם אדם היה באמת אוהב את עצמו באופן מוחלט (הכל טוב לו, גם אם הוא לא חי, גם אם הוא לבד וכדומה) - אז בכלל לא היה שום רצון או צורך בקבלת אהבה מאחרים, כי לא היה חסר לו דבר.
- עם זאת, בהחלט קיימת אפשרות שאדם יהיה שלם יחסית עם עצמו ואוהב את עצמו ברמה גבוהה, אבל ירצה אהבה מאחרים מטעמים מעשיים כמו הישרדות, התקדמות, או שיפור של הנאה, ולאו דווקא בגלל חוסר בבסיס של אהבה עצמית.
- אהבה עצמית וחיפוש אישורים חיצוניים
- הקשר בין דימוי עצמי לפחד מדחייה
- הרצון להשתפר לעומת הצורך בהערכה מאחרים
- איך להתמודד עם ביקורת וחוסר הערכה
יש תיאוריה שאומרת בן אדם רוצה שיאהבו אותו, למה אתה רוצה שיאהבו אותך בסוף כי אם יאהבו אותך תאהב את עצמך למה אתה רוצה שזה כי אם יאהבו אותי אני יאהב את עצמי, בסדר עכשיו השאלה היא האם באמת זה מחויב שבן אדם שרוצה שיאהבו אותו זה בהכרח בגלל שהוא לא אוהב את עצמו אז מה אתם אמרתם אמרתם אולי לא הוא אוהב את עצמו אבל הוא בוחר להגיד אני לא יאהב את עצמי ואני ארצה שיאהבו אותי נכון אבל זאת לא השאלה זה לא נושא השיחה נושא השיחה הוא אחר.
כאילו האם מחויב שמה שקדם לזה שרצית שיאהבו אותך זה שלא אהבת את עצמך, אני לא נכנס עכשיו לשאלה האם זה שלא אהבת את עצמך האם זה כי אתה לא יכול לאהוב את עצמך או שאתה יכול לאהוב את עצמך ואתה בוחר לא לאהוב את עצמך זאת לא השאלה זה לא נושא השיחה רק השאלה האם מחויב שאני רוצה שיאהבו אותי בהכרח בגלל שאני לא אוהב את עצמי גם אם זה מבחירה אבל זה בהכרח בגלל זה. אתה הבנת את השאלה מה הבנת את השאלה?
ש: האם זה מחויב שאם אני בוחר שאנשים יאהבו אותי או לא.
אליעד: "אם אני רוצה שיאהבו אותי".
ש: אם אני רוצה שיאהבו אותי זה בגלל שאני לא אוהב את עצמי מספיק.
אליעד: האם הזה מחויב גם אם נאמר שאתה יכול לאהוב את עצמך בלי אבל אתה אומר אבל מחויב שאתה תבחר לא לאהוב את עצמך כדי שתהיה חוסר אהבה עצמית כדי שתרצה שיאהבו אותך, האם מחויב שהרצון שיאהבו אותך הוא בהכרח כדי למלא חוסר אהבה עצמית שלך אצל עצמך אז מה התשובה.
ש: לא מחויב.
אליעד: אז למה שתרצה שיאהבו אותך?
ש: מאותה סיבה שאתה רוצה.
אליעד: לא מאותה סיבה תגיד לי מה הסיבה, אז למה אתה רוצה שיאהבו אותך איזה עוד אפשרויות יש?
ש: אתה רוצה שיאהבו אותך.
אליעד: אוקי הלאה איזה עוד תשובות יש, למה בן אדם יכול לרצות שיאהבו אותו אם לא מתוך שהוא לא אוהב את עצמו מה יכול להיות ואני לא נכנס עכשיו לשאלה אם הוא בחר לא לאהוב את עצמו או לא בחר את זה אבל אם יכול להיות שבן אדם ירצה שיאהבו אותו תוך כדי שהוא אוהב את עצמו יכול להיות כזה דבר.
ש: זה לא סותר זאת אומרת אם אני מאוד אוהבת את עצמי למה זה צריך לסתור את זה שיהיה לי נעים עם זה שאוהבים אותי כאילו מה זה סותר אחד את השני.
אליעד: את עוד תקועה בשלב הראשון מה השלב הראשון 99.9% מהאנשים שרוצים שיאהבו אותם "למה אתה רוצה שיאהבו אותך למה נחמד לך כשאוהבים אותך" בסוף "כי זה עשה לי טוב למה זה עשה לי טוב כי זה גרם לי לאהוב את עצמי יותר", זאת אומרת שלא אהבת את עצמך כל כך אם זה עשה לך יותר זאת אומרת שאהבת את עצמך פחות אז עכשיו השאלה היא אם זה חייב להיות ככה, האם יכול להיות שתאהב את עצמך במאה אחוז ועדיין תרצה שיאהבו אותך יכול להיות?
ש: לא נראה לי נראה לי שזה תמיד ממלא חוסר מסוים.
אליעד: האם כל בן אדם שרוצה שיאהבו אותו, זה שזה ממלא חוסר מסוים זה ברור רק השאלה היא אם החוסר הוא בהכרח חוסר אהבה עצמית זאת השאלה.
ש: יכול להיות שהוא רוצה שיאהבו אותו כדי שהוא יוכל לשנוא את עצמו.
אליעד: הלאה תשובה אחרת זה הבנתי מה אמרת בכלל הלאה.
ש: אני אסביר.
אליעד: אין מה להסביר תביא תשובות אחרות, בא בן אדם אומר "שלום אני מפחד שלא יאהבו אותי" עד כאן הבנו הבנו "למה אתה מפחד שלא יאהבו אותך כי אתה לא אוהב את עצמך" בהכרח יכול להיות שהוא אוהב את עצמו ועדיין מפחד שלא יאהבו אותו, בהכרח זאת השאלה אם זה בהכרח או לא בהכרח האם יכול להיות שהוא אוהב את עצמו ובכל זאת הוא לא רוצה שלא יאהבו אותו, הבן אדם אומר "שלום אני מפחד עכשיו לעשות x, למה אתה מפחד? כי לא יאהבו אותי, מה אתה מפחד שלא יאהבו אותך? כי אם לא יאהבו אותי יחשבו עלי דברים רעים יחשבו דברים רעים אני אחשוב דברים רעים על עצמי ואז אני לא אוהב את עצמי" בהכרח האם יכול להיות שאתה אוהב את עצמך ובכל זאת אתה לא תרצה שלא יאהבו אותך ואתה תרצה שיאהבו אותך.
ש: כן לא הבנתי את השאלה איפה השאלה פה, מה הבעיה עם זה שהוא אוהב את עצמו והוא רוצה שיאהבו אותו גם אחרים מה הבעיה בזה.
אליעד: אז למה הוא רוצה שיאהבו אותו מה זה נותן לו?
ש: זה לא נותן לו כלום בא לו.
אליעד: סבבה הלאה, אוקי בהנחה שאנחנו בני אדם הגיוניים שזה נותן לו משהו ואנחנו לא רוצים סתם.
ש: רגע יש פה מישהו כזה יש פה מישהו כזה שיושב שרק הוא אוהב את עצמו?
אליעד: את רק את, בא מישהו שהוא הפחד שלו שלא יאהבו אותו עד כאן הבנת, הבנת ומפה לשם משם לפה "אוקי בא נראה מה אתה לא אוהב בעצמך ואז בגלל זה בגלל שאתה לא אוהב את זה בעצמך" נגיד אתה לא אוהב את זה שאתה משהו ואז אתה רוצה שיאהבו אותך כי אם יאהבו אותך זה יעזור לך לאהוב את עצמך לכן אתה לא רוצה שלא יאהבו אותך אבל זה בהכרח נכון או שיש אפשרות שאתה אוהב את עצמך במאה אחוז "לא אולי אני אוהב את עצמי במאה אחוז ובכל זאת אני רוצה שיאהבו אותי".
ש: מה התשובה?
אליעד: התשובה היא שכן אבל למה.
ש: כן אבל למה.
אליעד: למה נסביר למה יכול להיות נגיד שאתה רוצה שיאהבו אותך תתרכזו עד הסוף כן ולא בא נלך על כן ולא בא נסביר איך כן בא נסביר איך לא, במובן הפשוט התשובה היא שכן יכול להיות שאתה אוהב את עצמך שאתה שלם עם עצמך שאין לך שום בעיה עם עצמך ועדיין אתה רוצה שיאהבו אותך, למה אתה רוצה שיאהבו אותך אתה אומר "אם נגיד יאהבו אותי אז זה מגדיל את הסיכוי שלי נגיד לשרוד ולחיות" נגיד שאתה מפחד למות ואתה הגעת למסקנה נגיד שאם יאהבו אותך זה מגדיל את הסיכוי שלך לחיות כי אז אנשים יתמכו בך שתחיה ואתה רוצה שיאהבו אותך לא כי אתה לא אוהב את עצמך לא כי יש לך איזה תסביך עם עצמך משהו לא כי זה בכלל נותן לי תועלת אחרת. נכון?
ש: אני יכול יותר למלא את החיים שלי כאילו.
אליעד: כי אתה מרגיש ריקנות, לא אז יכול להיות שאתה אוהב את עצמך ואתה שלם עם עצמך ולא אכפת לך להיות לבד ולא זה אבל אתה אומר יש תועלת ספציפית אם יאהבו אותי יש תועלת ספציפית שאני אקבל ואני רוצה את התועלת הזאת זה לא מחוסר אהבה עצמית.
ש: שהיא לא אהבה עצמית.
אליעד: שהיא לא אהבה עצמית אבל אם אנחנו נלך למובן הרחב יותר של אהבה עצמית כל דבר בסוף זה מאהבה עצמית, למה כל דבר זה מאהבה עצמית כי זה כמו להגיד לו נגיד שהוא אומר "אני רוצה שיאהבו אותי כי ככה אני יותר אחיה" זאת אומרת שאתה לא אוהב את עצמך כמת זאת אומרת לאהוב את עצמך במאה אחוז זה להגיד "גם אם אני מת אני אוהב את עצמי", כאילו לאהוב את עצמך במאה אחוז זה כמו להגיד לאהוב את הכל במאה אחוז אם אני אוהב את הכל במאה אחוז אתה לא צריך שיאהבו אותך אבל על פי פשוטו ועל פי פשוטו בן אדם רוצה שיאהבו אותו כי הוא לא אוהב את עצמו כפשוטו בלי להסתבך, אתה לא אוהב את זה ואת זה ולכן אתה רוצה שיאהבו אותך.
ש: אני השאיפה שלי שאני יאהב את עצמי במאה אחוז ואז אני לא אצטרך אף אחד ובכל זאת אני ארצה את זה.
אליעד: בסדר גמור.
ש: רגע אבל איך זה קורה אני לא הבנתי את זה.
אליעד: מה קורה מי קורה?
ש: איך יכול להיות שבן אדם אוהב את עצמו בשלמות במאה אחוז ועדיין הוא רוצה שמישהו יאהב אותו.
אליעד: מההתחלה ברמה הלוגית כזה דבר תתרכז בן אדם שונא את עצמו כי הוא כישלון ולכן הוא רוצה שיגידו לו שהוא מוצלח עד כאן הבנת מכיר תופעה כזאת יפה, יכולה להיות תופעה שבן אדם אוהב את עצמו והוא עדיין רוצה שיאהבו אותו למה "כי אם יאהבו אותי זה יגרום לי להתקדם בעבודה אבל אני שלם עם עצמי בכל מקרה" יכול להיות אבל במובן של אהבה עצמית במובן הרחב יותר זה לא יכול להיות כי אהבה עצמית זה כביכול ללא שום תנאים כי מה אכפת לך משהו בכלל.
ש: על המובן הרחב יותר הוא מקזז את המובן הצר יותר ואז אני תקוע ואז אני מרגיש שאין תשובה לשאלה.
אליעד: במה אתה תקוע?
ש: כי אתה אומר לי במובן הרחב יותר.
אליעד: למה אין תשובה יש תשובה, במובן הרחב יותר אם אתה אוהב את עצמך במאה אחוז אתה לא מצפה מאף אחד לשום דבר נקודה.
ש: במובן הרחב יותר זה לא יכול להיות.
אליעד: מה לא יכול להיות?
ש: שאני ארצה שאחרים יאהבו אותי.
אליעד: נכון זה לא יכול להיות.
ש: אז זה לא יכול להיות.
אליעד: נכון זה לא יכול להיות הבנו אבל עוד פעם כפשוטו בני אדם רגילים בשר ודם ב - 99.9% כשאתה רוצה שיאהבו אותך בממוצע זה כי אתה רוצה שיאהבו אותך כי אתה לא אוהב את עצמך, עכשיו שימו לב בן אדם יעדיף שיגידו לו שהוא חזק כי הוא חושב שהוא חלש בן אדם יעדיף שיגידו לו שהוא יפה כי הוא חושב שהוא מכוער קודם כל זה ה - default אבל זאת לא כל האמת, למה כי נגיד שאתה חושב שאתה לא טוב במשהו אתה לפעמים תרצה שיאהבו אותך במשהו אחר ואז בדמיון שלך אתה מדמיין כאילו אמרו לך את מה שאתה רצית לשמוע.
בן אדם נגיד חושב שהוא כישלון אין לו תואר אקדמאי והוא חושב שהוא לא שווה ואז הוא ימצא שיחמיאו לו כל הכבוד לך על זה שאתה עובד טוב ואז הוא בראש שלו מדמיין "החמיאו לי אז בא ניקח מזה קצת לאקדמאי נקזז את האקדמאי".
ש: לסתום את החור.
אליעד: בדיוק והוא עושה דימוי הוא מדמיין כי שימי לב כשאנשים אומרים לך איזה עובד טוב אתה יש בזה בעצם צורה ומהות במהות הם פרגנו לך בצורה על זה שאתה עובד טוב אז מה אתה עושה אתה לוקח את המהות שפרגנו לך אתה עוטף אותה בדמיון שלך עכשיו בצורה אחרת ואומר "טוב בוא נדמיין שפרגנו לי על זה שאני משכיל" כי כשמפרגנים לך על משהו זה מורכב על מהות וצורה אבל אתה לוקח את המהות של זה שאהבו אותך ומלביש את זה על איזה צורה שאתה רוצה.
ש: גם יש בזה היגיון אם אני עובד טוב סימן שאני גם חכם.
אליעד: ולא בהכרח שיש בזה היגיון.
ש: לא רגע אבל הבהרתי משהו.
אליעד: לא זה לא נכון לא בלי היגיון זה לא קשור להיגיון זה המוח בלי היגיון, סבתא שלך כשהיית ילד קטן אמרה לך שאתה בן אדם.
ש: יפה.
אליעד: לא דבר רע מה אמרה לך נגיד שאתה פרא אדם הלאה עכשיו בן אדם אחר מחמיא לך על משהו אחר אין קשר בין הדברים אבל איפשהו זה מקזז לך "אתה אומר טוב הוא החמיא הוא ביזה אותי" איפשהו זה מתקזז.
ש: מבחינת התחושות.
אליעד: כן זה מקזז לא חייב להיות שזה יהיה דווקא על אותו דבר.
כאילו האם מחויב שמה שקדם לזה שרצית שיאהבו אותך זה שלא אהבת את עצמך, אני לא נכנס עכשיו לשאלה האם זה שלא אהבת את עצמך האם זה כי אתה לא יכול לאהוב את עצמך או שאתה יכול לאהוב את עצמך ואתה בוחר לא לאהוב את עצמך זאת לא השאלה זה לא נושא השיחה רק השאלה האם מחויב שאני רוצה שיאהבו אותי בהכרח בגלל שאני לא אוהב את עצמי גם אם זה מבחירה אבל זה בהכרח בגלל זה. אתה הבנת את השאלה מה הבנת את השאלה?
ש: האם זה מחויב שאם אני בוחר שאנשים יאהבו אותי או לא.
אליעד: "אם אני רוצה שיאהבו אותי".
ש: אם אני רוצה שיאהבו אותי זה בגלל שאני לא אוהב את עצמי מספיק.
אליעד: האם הזה מחויב גם אם נאמר שאתה יכול לאהוב את עצמך בלי אבל אתה אומר אבל מחויב שאתה תבחר לא לאהוב את עצמך כדי שתהיה חוסר אהבה עצמית כדי שתרצה שיאהבו אותך, האם מחויב שהרצון שיאהבו אותך הוא בהכרח כדי למלא חוסר אהבה עצמית שלך אצל עצמך אז מה התשובה.
ש: לא מחויב.
אליעד: אז למה שתרצה שיאהבו אותך?
ש: מאותה סיבה שאתה רוצה.
אליעד: לא מאותה סיבה תגיד לי מה הסיבה, אז למה אתה רוצה שיאהבו אותך איזה עוד אפשרויות יש?
ש: אתה רוצה שיאהבו אותך.
אליעד: אוקי הלאה איזה עוד תשובות יש, למה בן אדם יכול לרצות שיאהבו אותו אם לא מתוך שהוא לא אוהב את עצמו מה יכול להיות ואני לא נכנס עכשיו לשאלה אם הוא בחר לא לאהוב את עצמו או לא בחר את זה אבל אם יכול להיות שבן אדם ירצה שיאהבו אותו תוך כדי שהוא אוהב את עצמו יכול להיות כזה דבר.
ש: זה לא סותר זאת אומרת אם אני מאוד אוהבת את עצמי למה זה צריך לסתור את זה שיהיה לי נעים עם זה שאוהבים אותי כאילו מה זה סותר אחד את השני.
אליעד: את עוד תקועה בשלב הראשון מה השלב הראשון 99.9% מהאנשים שרוצים שיאהבו אותם "למה אתה רוצה שיאהבו אותך למה נחמד לך כשאוהבים אותך" בסוף "כי זה עשה לי טוב למה זה עשה לי טוב כי זה גרם לי לאהוב את עצמי יותר", זאת אומרת שלא אהבת את עצמך כל כך אם זה עשה לך יותר זאת אומרת שאהבת את עצמך פחות אז עכשיו השאלה היא אם זה חייב להיות ככה, האם יכול להיות שתאהב את עצמך במאה אחוז ועדיין תרצה שיאהבו אותך יכול להיות?
ש: לא נראה לי נראה לי שזה תמיד ממלא חוסר מסוים.
אליעד: האם כל בן אדם שרוצה שיאהבו אותו, זה שזה ממלא חוסר מסוים זה ברור רק השאלה היא אם החוסר הוא בהכרח חוסר אהבה עצמית זאת השאלה.
ש: יכול להיות שהוא רוצה שיאהבו אותו כדי שהוא יוכל לשנוא את עצמו.
אליעד: הלאה תשובה אחרת זה הבנתי מה אמרת בכלל הלאה.
ש: אני אסביר.
אליעד: אין מה להסביר תביא תשובות אחרות, בא בן אדם אומר "שלום אני מפחד שלא יאהבו אותי" עד כאן הבנו הבנו "למה אתה מפחד שלא יאהבו אותך כי אתה לא אוהב את עצמך" בהכרח יכול להיות שהוא אוהב את עצמו ועדיין מפחד שלא יאהבו אותו, בהכרח זאת השאלה אם זה בהכרח או לא בהכרח האם יכול להיות שהוא אוהב את עצמו ובכל זאת הוא לא רוצה שלא יאהבו אותו, הבן אדם אומר "שלום אני מפחד עכשיו לעשות x, למה אתה מפחד? כי לא יאהבו אותי, מה אתה מפחד שלא יאהבו אותך? כי אם לא יאהבו אותי יחשבו עלי דברים רעים יחשבו דברים רעים אני אחשוב דברים רעים על עצמי ואז אני לא אוהב את עצמי" בהכרח האם יכול להיות שאתה אוהב את עצמך ובכל זאת אתה לא תרצה שלא יאהבו אותך ואתה תרצה שיאהבו אותך.
ש: כן לא הבנתי את השאלה איפה השאלה פה, מה הבעיה עם זה שהוא אוהב את עצמו והוא רוצה שיאהבו אותו גם אחרים מה הבעיה בזה.
אליעד: אז למה הוא רוצה שיאהבו אותו מה זה נותן לו?
ש: זה לא נותן לו כלום בא לו.
אליעד: סבבה הלאה, אוקי בהנחה שאנחנו בני אדם הגיוניים שזה נותן לו משהו ואנחנו לא רוצים סתם.
ש: רגע יש פה מישהו כזה יש פה מישהו כזה שיושב שרק הוא אוהב את עצמו?
אליעד: את רק את, בא מישהו שהוא הפחד שלו שלא יאהבו אותו עד כאן הבנת, הבנת ומפה לשם משם לפה "אוקי בא נראה מה אתה לא אוהב בעצמך ואז בגלל זה בגלל שאתה לא אוהב את זה בעצמך" נגיד אתה לא אוהב את זה שאתה משהו ואז אתה רוצה שיאהבו אותך כי אם יאהבו אותך זה יעזור לך לאהוב את עצמך לכן אתה לא רוצה שלא יאהבו אותך אבל זה בהכרח נכון או שיש אפשרות שאתה אוהב את עצמך במאה אחוז "לא אולי אני אוהב את עצמי במאה אחוז ובכל זאת אני רוצה שיאהבו אותי".
ש: מה התשובה?
אליעד: התשובה היא שכן אבל למה.
ש: כן אבל למה.
אליעד: למה נסביר למה יכול להיות נגיד שאתה רוצה שיאהבו אותך תתרכזו עד הסוף כן ולא בא נלך על כן ולא בא נסביר איך כן בא נסביר איך לא, במובן הפשוט התשובה היא שכן יכול להיות שאתה אוהב את עצמך שאתה שלם עם עצמך שאין לך שום בעיה עם עצמך ועדיין אתה רוצה שיאהבו אותך, למה אתה רוצה שיאהבו אותך אתה אומר "אם נגיד יאהבו אותי אז זה מגדיל את הסיכוי שלי נגיד לשרוד ולחיות" נגיד שאתה מפחד למות ואתה הגעת למסקנה נגיד שאם יאהבו אותך זה מגדיל את הסיכוי שלך לחיות כי אז אנשים יתמכו בך שתחיה ואתה רוצה שיאהבו אותך לא כי אתה לא אוהב את עצמך לא כי יש לך איזה תסביך עם עצמך משהו לא כי זה בכלל נותן לי תועלת אחרת. נכון?
ש: אני יכול יותר למלא את החיים שלי כאילו.
אליעד: כי אתה מרגיש ריקנות, לא אז יכול להיות שאתה אוהב את עצמך ואתה שלם עם עצמך ולא אכפת לך להיות לבד ולא זה אבל אתה אומר יש תועלת ספציפית אם יאהבו אותי יש תועלת ספציפית שאני אקבל ואני רוצה את התועלת הזאת זה לא מחוסר אהבה עצמית.
ש: שהיא לא אהבה עצמית.
אליעד: שהיא לא אהבה עצמית אבל אם אנחנו נלך למובן הרחב יותר של אהבה עצמית כל דבר בסוף זה מאהבה עצמית, למה כל דבר זה מאהבה עצמית כי זה כמו להגיד לו נגיד שהוא אומר "אני רוצה שיאהבו אותי כי ככה אני יותר אחיה" זאת אומרת שאתה לא אוהב את עצמך כמת זאת אומרת לאהוב את עצמך במאה אחוז זה להגיד "גם אם אני מת אני אוהב את עצמי", כאילו לאהוב את עצמך במאה אחוז זה כמו להגיד לאהוב את הכל במאה אחוז אם אני אוהב את הכל במאה אחוז אתה לא צריך שיאהבו אותך אבל על פי פשוטו ועל פי פשוטו בן אדם רוצה שיאהבו אותו כי הוא לא אוהב את עצמו כפשוטו בלי להסתבך, אתה לא אוהב את זה ואת זה ולכן אתה רוצה שיאהבו אותך.
ש: אני השאיפה שלי שאני יאהב את עצמי במאה אחוז ואז אני לא אצטרך אף אחד ובכל זאת אני ארצה את זה.
אליעד: בסדר גמור.
ש: רגע אבל איך זה קורה אני לא הבנתי את זה.
אליעד: מה קורה מי קורה?
ש: איך יכול להיות שבן אדם אוהב את עצמו בשלמות במאה אחוז ועדיין הוא רוצה שמישהו יאהב אותו.
אליעד: מההתחלה ברמה הלוגית כזה דבר תתרכז בן אדם שונא את עצמו כי הוא כישלון ולכן הוא רוצה שיגידו לו שהוא מוצלח עד כאן הבנת מכיר תופעה כזאת יפה, יכולה להיות תופעה שבן אדם אוהב את עצמו והוא עדיין רוצה שיאהבו אותו למה "כי אם יאהבו אותי זה יגרום לי להתקדם בעבודה אבל אני שלם עם עצמי בכל מקרה" יכול להיות אבל במובן של אהבה עצמית במובן הרחב יותר זה לא יכול להיות כי אהבה עצמית זה כביכול ללא שום תנאים כי מה אכפת לך משהו בכלל.
ש: על המובן הרחב יותר הוא מקזז את המובן הצר יותר ואז אני תקוע ואז אני מרגיש שאין תשובה לשאלה.
אליעד: במה אתה תקוע?
ש: כי אתה אומר לי במובן הרחב יותר.
אליעד: למה אין תשובה יש תשובה, במובן הרחב יותר אם אתה אוהב את עצמך במאה אחוז אתה לא מצפה מאף אחד לשום דבר נקודה.
ש: במובן הרחב יותר זה לא יכול להיות.
אליעד: מה לא יכול להיות?
ש: שאני ארצה שאחרים יאהבו אותי.
אליעד: נכון זה לא יכול להיות.
ש: אז זה לא יכול להיות.
אליעד: נכון זה לא יכול להיות הבנו אבל עוד פעם כפשוטו בני אדם רגילים בשר ודם ב - 99.9% כשאתה רוצה שיאהבו אותך בממוצע זה כי אתה רוצה שיאהבו אותך כי אתה לא אוהב את עצמך, עכשיו שימו לב בן אדם יעדיף שיגידו לו שהוא חזק כי הוא חושב שהוא חלש בן אדם יעדיף שיגידו לו שהוא יפה כי הוא חושב שהוא מכוער קודם כל זה ה - default אבל זאת לא כל האמת, למה כי נגיד שאתה חושב שאתה לא טוב במשהו אתה לפעמים תרצה שיאהבו אותך במשהו אחר ואז בדמיון שלך אתה מדמיין כאילו אמרו לך את מה שאתה רצית לשמוע.
בן אדם נגיד חושב שהוא כישלון אין לו תואר אקדמאי והוא חושב שהוא לא שווה ואז הוא ימצא שיחמיאו לו כל הכבוד לך על זה שאתה עובד טוב ואז הוא בראש שלו מדמיין "החמיאו לי אז בא ניקח מזה קצת לאקדמאי נקזז את האקדמאי".
ש: לסתום את החור.
אליעד: בדיוק והוא עושה דימוי הוא מדמיין כי שימי לב כשאנשים אומרים לך איזה עובד טוב אתה יש בזה בעצם צורה ומהות במהות הם פרגנו לך בצורה על זה שאתה עובד טוב אז מה אתה עושה אתה לוקח את המהות שפרגנו לך אתה עוטף אותה בדמיון שלך עכשיו בצורה אחרת ואומר "טוב בוא נדמיין שפרגנו לי על זה שאני משכיל" כי כשמפרגנים לך על משהו זה מורכב על מהות וצורה אבל אתה לוקח את המהות של זה שאהבו אותך ומלביש את זה על איזה צורה שאתה רוצה.
ש: גם יש בזה היגיון אם אני עובד טוב סימן שאני גם חכם.
אליעד: ולא בהכרח שיש בזה היגיון.
ש: לא רגע אבל הבהרתי משהו.
אליעד: לא זה לא נכון לא בלי היגיון זה לא קשור להיגיון זה המוח בלי היגיון, סבתא שלך כשהיית ילד קטן אמרה לך שאתה בן אדם.
ש: יפה.
אליעד: לא דבר רע מה אמרה לך נגיד שאתה פרא אדם הלאה עכשיו בן אדם אחר מחמיא לך על משהו אחר אין קשר בין הדברים אבל איפשהו זה מקזז לך "אתה אומר טוב הוא החמיא הוא ביזה אותי" איפשהו זה מתקזז.
ש: מבחינת התחושות.
אליעד: כן זה מקזז לא חייב להיות שזה יהיה דווקא על אותו דבר.
050-3331-331