מהן שתי הסיבות העיקריות לטראומה וכיצד ניתן לטפל בכל אחת מהן?

כאשר מדברים על טיפול בטראומה, אליעד כהן מסביר שלפני הכל יש להבין מה גורם לטראומה מלכתחילה. לפי דבריו, קיימות שתי סיבות מרכזיות שמובילות לטראומה אצל האדם. חשוב לזהות את הסיבה המדויקת לטראומה מכיוון שכל אחת מהן מצריכה גישה טיפולית שונה לחלוטין.

מהי הסיבה הראשונה לטראומה ואיך לטפל בה?

הסיבה הראשונה לטראומה, לפי אליעד כהן, היא שאדם חושש שמה שקרה לו בעבר יקרה לו שוב בעתיד. לדוגמה, אם בעבר מישהו חווה חרם, הוא חושש שיחווה חרם פעם נוספת. אם אדם ננשך על ידי כלב, הוא חושש מכלבים בעתיד. אדם שנתקע בעבר במעלית יחשוש להיכנס למעלית שוב, ומי שחווה בגידה בעבר יפחד מבגידה נוספת.

הדרך לטפל בטראומה מסוג זה, על פי אליעד כהן, היא קודם כל לבדוק את מידת הסבירות שאירוע הטראומה אכן יקרה שוב. יש לבחון היטב את המציאות הנוכחית ולהשוות אותה לאירוע הטראומטי שהתרחש בעבר. השאלה המרכזית כאן היא: האם באמת האירוע של היום דומה למה שקרה בעבר או לא?

אליעד מדגיש שאם באמת יש סיכוי סביר שאירוע הטראומה יחזור, הרי שהפחד הוא מוצדק, והטראומה במקרה כזה היא חיובית, כי היא מהווה מנגנון הגנה שמונע מהאדם להיכנס שוב למצב המסוכן. למשל, אדם שנכווה מאש יפחד שוב לגעת באש, וזה טוב כי זה מגן עליו.

עם זאת, אם לאחר ניתוח המצב יתברר שהמציאות הנוכחית שונה מזו של העבר, הטראומה כבר לא מוצדקת. לדוגמה, אם אדם ננשך על ידי כלב מסוכן בעבר, אך היום הכלב שהוא נתקל בו הוא קטן, קשור ואינו יכול לפגוע בו, הרי שאין סיבה אמיתית לפחד. כאשר האדם מבין ומפנים זאת, הטראומה מתפוגגת, למרות שהוא עדיין זוכר את האירוע הטראומטי המקורי.

מהי הסיבה השנייה לטראומה ואיך מטפלים בה?

הסיבה השנייה, לפי אליעד כהן, היא שהאדם לא באמת חושש שהאירוע הטראומטי יחזור שוב, אלא שהוא פשוט לא רוצה להיזכר במה שקרה לו. הטראומה במקרה הזה נובעת מזיכרון לא נעים שהאדם מעדיף להדחיק ולא להתמודד איתו. לדוגמה, אדם שננשך על ידי כלב לא ירצה אפילו לשמוע את המילה "כלב", כי היא מעוררת בו זיכרון של חוסר אונים וכאב. אדם שחווה בגידה יימנע מלשמוע על בגידות, כי עצם הזיכרון מכאיב לו.

הטיפול בסוג כזה של טראומה שונה בתכלית מהטיפול בסיבה הראשונה. במקרה זה, אליעד מציין כי המטרה של הטיפול היא לגרום לאדם לא לפחד להיזכר באירוע הטראומטי. הדרך להתמודד עם טראומה כזו היא לאפשר לאדם להיזכר באירוע, לשחזר אותו ולנתח את מה שקרה שם. יש ללמד אותו שגם אם הוא ייזכר באירוע, הזיכרון עצמו לא חייב לגרום לו להרגיש רע. המטרה היא ליצור מצב שבו האדם מסוגל להיזכר באירוע מבלי להרגיש שוב את הכאב או הפחד.

אליעד מוסיף שישנן דרכים רבות להשיג זאת, אם באופן ישיר ואם באופן עקיף, אבל השיטות הללו הן נושא רחב ומורכב בפני עצמו.

כיצד לדעת באיזו שיטה לבחור בטיפול בטראומה?

אליעד מדגיש כי השלב הראשון הוא לזהות ולהבין את מקור הטראומה: האם האדם מפחד שיקרה לו שוב מה שקרה בעבר, או שהוא פשוט לא רוצה להיזכר במה שקרה? לאחר שמבינים בדיוק את הסיבה, אפשר לבחור בשיטה הטיפולית המתאימה.

דוגמאות מפורטות מאליעד כהן להבנת ההבדל בין שתי הסיבות לטראומה

אליעד נותן דוגמה מפורטת של אדם שננשך על ידי כלב:

• אם האדם מפחד שכלב אחר ינשוך אותו בעתיד, יש לברר האם הכלב הנוכחי אכן יכול לפגוע בו או לא. אם לא, הטראומה תיעלם כשיבין שאין סיבה אמיתית לפחד.
• אם האדם פשוט לא רוצה להיזכר באירוע הנשיכה, יש ללמד אותו איך להיזכר באירוע מבלי לחוות את הכאב או הפחד שהיו קשורים אליו במקור.

סיכום קצר של שתי השיטות לטיפול בטראומה לפי אליעד כהן

בשורה התחתונה, שתי השיטות לטיפול בטראומה הן:

• אם הפחד הוא שהאירוע יחזור בעתיד, הפתרון הוא לבחון האם באמת יש סיכוי שזה יקרה שוב או לא, ובכך לשחרר את הפחד.
• אם הטראומה נובעת מחוסר רצון להיזכר באירוע, הפתרון הוא לגרום לאדם לא לפחד להיזכר באירוע, על ידי כך שמלמדים אותו להיזכר בו מבלי להרגיש רע.