אין סוף ויחסי, התחברות לאין סוף, כסף אין סופי, לעבור לאין סוף, כל הכסף שבעולם, מהירות אין סופית, תאוות ממון, מעשה מבעל תפילה, שנאת ממון, רצון לכסף, כסף ואושר, עושר רוחני, עושר פנימי
מהו ההבדל בין יחסי למוחלט והאם ניתן להגדיר אותו?
הנושא המרכזי שאליעד כהן מתמקד בו בהרצאה זו הוא ההבדל בין שני סוגי מושגים: "יחסי" ו"מוחלט", ובעיקר שאלת המעבר ביניהם. האדם מתייחס למציאות בצורה יחסית או בצורה מוחלטת. לדוגמה, אם ניקח מושגים כמו "רע" או "טוב", יש רע יחסי, שהוא תלוי סיטואציה ונקודת מבט, ויש רע מוחלט, שהוא אינו תלוי בשום הקשר או נקודת מבט. אליעד מסביר שכאשר האדם מנסה להבין את הנקודה המדויקת של המעבר בין המוחלט ליחסי, הוא נתקל בבעיה, כי למעשה אין נקודה מוגדרת או מוחלטת שבה היחסי הופך למוחלט. המעבר עצמו הוא יחסי, ולכן אי אפשר להגדירו בצורה מוחלטת.
לדוגמה, אליעד מתאר מצב שבו מישהו שואל על נקודת המעבר המדויקת בין המספר 2 למספר 3. הוא טוען שאי אפשר באמת להצביע על נקודה אחת שהיא המעבר המוחלט, כיוון שכל נקודה שתבחר תהיה עדיין בתוך היחסי. התפיסה של המוחלט מחייבת שאין מעבר אליו, כיוון שאם היה מעבר מוגדר, הוא היה חלק מהיחסי, ולא מוחלט.
מה הקשר בין תחושת אינסוף כסף לבין היעדר כסף מוחלט?
אליעד כהן מתאר את מושג הכסף האינסופי ואת החיבור שלו לתחושת חוסר מוחלט בכסף. אליעד טוען שככל שיש לאדם יותר כסף, כך הוא מרגיש שיש לו פחות כסף ביחס לאינסוף. לדוגמה, אם לאדם יש מאה מיליון שקל, לכאורה יש לו הרבה מאוד כסף, אבל בהשוואה לאינסוף כסף, הוא עדיין חש חיסרון גדול מאוד. זאת לעומת אדם שאין לו כמעט כסף בכלל, שדווקא הוא יכול לחוות תחושה שהוא קרוב יותר לאינסוף, כי מבחינתו הכל חסר ואין משמעות לכמות המדויקת של הכסף.
כדי להסביר את זה, אליעד מביא דוגמה קיצונית של אדם שיש לו את כל הכסף שבעולם לעומת אדם שיש לו רק מאה שקל. הראשון לכאורה קרוב יותר לתחושת אינסוף כסף, אך למעשה הוא רחוק יותר, כי הוא כל הזמן מודע להבדלים בין סכומי הכסף השונים והוא נאחז בתחושה של "יש לי", "זה שלי". לעומת זאת, מי שאין לו כלום נמצא במקום שבו כבר לא משנה לו אם יש לו או אין לו, ומבחינה מסוימת, הוא כבר חווה תחושת שלמות ואינסוף.
מה הקשר בין המושגים 'יחסי ומוחלט' ליכולת להגיע לאינסוף?
כדי להמחיש את מושג האינסוף והמעבר בין יחסי למוחלט, אליעד מביא דוגמה נוספת של מהירות אינסופית. אם מישהו ירוץ במהירות אינסופית, הוא יכול לעבור את כל המרחקים בעולם ברגע אחד. מבחינת האינסוף, אין לו מגבלה של מקום. האדם הממוצע, לעומת זאת, תמיד מוגבל על ידי מרחק וזמן. אבל לאדם שמסוגל לרוץ במהירות אינסופית, אין משמעות למיקום, והוא יכול להיות בו - זמנית בכל המקומות. מצד שני, דווקא בגלל שאין גבולות, אין משמעות מוחלטת למושג של "מקום" עבורו, ולכן הוא בעצם לא זז ממקומו, כי מבחינתו הכל נמצא בו - זמנית באותה נקודה.
מה הקשר בין תחושת הכסף לבין הבושה לפי רבי נחמן?
אליעד מתייחס לסיפור של רבי נחמן מברסלב על "בעל התפילה", שבו מתואר מצב שבו אנשים שחושבים שיש משמעות רבה לכסף מתחילים להתבייש בכסף שלהם כשהם מגיעים למקום של אמת מוחלטת. אליעד מסביר שככל שאדם מתמקד יותר בכסף, הוא בעצם מעיד שהוא רחוק יותר מתחושת שלמות ואינסוף. בסיפור, האנשים שהתביישו מכך שיש להם כסף חפרו לעצמם קברים וקברו את עצמם, כיוון שהבינו לפתע שהממון שלהם הוא הדבר הכי מביש, כמו צואה. ככל שאדם מרגיש צורך לצבור כסף, כך הוא למעשה מתרחק מהתחושה של אינסוף ושלמות.
אליעד מסביר שהרצון לכסף נובע מחוסר הבנה של היכולת האמיתית של האדם, שאם הוא היה מודע לכך שהוא בעצמו יכול לברוא את המציאות כרצונו (להזיז את...
הנושא המרכזי שאליעד כהן מתמקד בו בהרצאה זו הוא ההבדל בין שני סוגי מושגים: "יחסי" ו"מוחלט", ובעיקר שאלת המעבר ביניהם. האדם מתייחס למציאות בצורה יחסית או בצורה מוחלטת. לדוגמה, אם ניקח מושגים כמו "רע" או "טוב", יש רע יחסי, שהוא תלוי סיטואציה ונקודת מבט, ויש רע מוחלט, שהוא אינו תלוי בשום הקשר או נקודת מבט. אליעד מסביר שכאשר האדם מנסה להבין את הנקודה המדויקת של המעבר בין המוחלט ליחסי, הוא נתקל בבעיה, כי למעשה אין נקודה מוגדרת או מוחלטת שבה היחסי הופך למוחלט. המעבר עצמו הוא יחסי, ולכן אי אפשר להגדירו בצורה מוחלטת.
לדוגמה, אליעד מתאר מצב שבו מישהו שואל על נקודת המעבר המדויקת בין המספר 2 למספר 3. הוא טוען שאי אפשר באמת להצביע על נקודה אחת שהיא המעבר המוחלט, כיוון שכל נקודה שתבחר תהיה עדיין בתוך היחסי. התפיסה של המוחלט מחייבת שאין מעבר אליו, כיוון שאם היה מעבר מוגדר, הוא היה חלק מהיחסי, ולא מוחלט.
מה הקשר בין תחושת אינסוף כסף לבין היעדר כסף מוחלט?
אליעד כהן מתאר את מושג הכסף האינסופי ואת החיבור שלו לתחושת חוסר מוחלט בכסף. אליעד טוען שככל שיש לאדם יותר כסף, כך הוא מרגיש שיש לו פחות כסף ביחס לאינסוף. לדוגמה, אם לאדם יש מאה מיליון שקל, לכאורה יש לו הרבה מאוד כסף, אבל בהשוואה לאינסוף כסף, הוא עדיין חש חיסרון גדול מאוד. זאת לעומת אדם שאין לו כמעט כסף בכלל, שדווקא הוא יכול לחוות תחושה שהוא קרוב יותר לאינסוף, כי מבחינתו הכל חסר ואין משמעות לכמות המדויקת של הכסף.
כדי להסביר את זה, אליעד מביא דוגמה קיצונית של אדם שיש לו את כל הכסף שבעולם לעומת אדם שיש לו רק מאה שקל. הראשון לכאורה קרוב יותר לתחושת אינסוף כסף, אך למעשה הוא רחוק יותר, כי הוא כל הזמן מודע להבדלים בין סכומי הכסף השונים והוא נאחז בתחושה של "יש לי", "זה שלי". לעומת זאת, מי שאין לו כלום נמצא במקום שבו כבר לא משנה לו אם יש לו או אין לו, ומבחינה מסוימת, הוא כבר חווה תחושת שלמות ואינסוף.
מה הקשר בין המושגים 'יחסי ומוחלט' ליכולת להגיע לאינסוף?
כדי להמחיש את מושג האינסוף והמעבר בין יחסי למוחלט, אליעד מביא דוגמה נוספת של מהירות אינסופית. אם מישהו ירוץ במהירות אינסופית, הוא יכול לעבור את כל המרחקים בעולם ברגע אחד. מבחינת האינסוף, אין לו מגבלה של מקום. האדם הממוצע, לעומת זאת, תמיד מוגבל על ידי מרחק וזמן. אבל לאדם שמסוגל לרוץ במהירות אינסופית, אין משמעות למיקום, והוא יכול להיות בו - זמנית בכל המקומות. מצד שני, דווקא בגלל שאין גבולות, אין משמעות מוחלטת למושג של "מקום" עבורו, ולכן הוא בעצם לא זז ממקומו, כי מבחינתו הכל נמצא בו - זמנית באותה נקודה.
מה הקשר בין תחושת הכסף לבין הבושה לפי רבי נחמן?
אליעד מתייחס לסיפור של רבי נחמן מברסלב על "בעל התפילה", שבו מתואר מצב שבו אנשים שחושבים שיש משמעות רבה לכסף מתחילים להתבייש בכסף שלהם כשהם מגיעים למקום של אמת מוחלטת. אליעד מסביר שככל שאדם מתמקד יותר בכסף, הוא בעצם מעיד שהוא רחוק יותר מתחושת שלמות ואינסוף. בסיפור, האנשים שהתביישו מכך שיש להם כסף חפרו לעצמם קברים וקברו את עצמם, כיוון שהבינו לפתע שהממון שלהם הוא הדבר הכי מביש, כמו צואה. ככל שאדם מרגיש צורך לצבור כסף, כך הוא למעשה מתרחק מהתחושה של אינסוף ושלמות.
אליעד מסביר שהרצון לכסף נובע מחוסר הבנה של היכולת האמיתית של האדם, שאם הוא היה מודע לכך שהוא בעצמו יכול לברוא את המציאות כרצונו (להזיז את...
- מהו ההבדל בין יחסי למוחלט?
- כיצד להגיע לתחושת אינסוף?
- כסף ואושר פנימי
- מדוע אנו רודפים אחרי כסף?
- מהי משמעות הכסף לפי רבי נחמן?
- מהי תחושת אינסוף כסף?
- כיצד להשתחרר מתאוות הממון?