36:00מעשה מאבדת בת מלך, סיפורי מעשיות, החיפוש אחרי האושר, הרצון להיות מאושר, חיפוש רוחני, מעשה מאבדת בת המלך, מעשה בבת מלך שאבדה, מעשה באבדת בת מלך, רבי נחמן מברסלב, חלק 1
מהו סיפור "מעשה מאבדת בת מלך" של רבי נחמן מברסלב?
סיפורו של רבי נחמן מברסלב, "מעשה מאבדת בת מלך", הוא אחד מסיפורי המעשיות המפורסמים ביותר, המסמל באופן עמוק ומפורט את החיפוש האנושי אחר אושר, משמעות ותכלית. אליעד כהן מסביר כי זה סיפור שכל מי ששומע אותו, מתעוררים בו הרהורי תשובה - כלומר, רצון לחזור אל המקור, אל החלום, ואל הרצון העמוק ביותר שיש לאדם.
מה מסמלים המלך ובת המלך בסיפור?
הסיפור מתחיל במלך שהיה לו שישה בנים ובת אחת חשובה מאוד. יום אחד, המלך כועס על הבת ואומר לה: "הלא טוב יקח אותך", ומיד לאחר מכן הבת נעלמת. המלך מצטער מאוד על כך, מתחיל לחפש אותה, אך אינו מוצא. לפי הסברו של אליעד כהן, המלך הוא דימוי לכוח פנימי באדם שאינו הולך בעצמו לחפש את בתו האבודה. הבת האבודה היא הנשמה, השמחה המוחלטת, האושר המוחלט, התכלית שאותה האדם מחפש לאורך חייו.
למה דווקא המשנה למלך יוצא לחפש את בת המלך?
המשנה למלך, שהוא השכל היחסי, רואה את צער המלך ומחליט לצאת בעצמו למסע ארוך למצוא את בת המלך. אליעד מסביר שהמלך מייצג את השכל המוחלט, שלא מחפש בעצמו, ואילו המשנה למלך מייצג את השכל היחסי, את האדם הפרטי שחייב לצאת למסע רוחני כדי למצוא את האושר והתכלית שלו.
באילו מקומות המשנה למלך מחפש את בת המלך?
המשנה למלך מחפש זמן רב במדבריות, בשדות וביערות, המסמלים מקומות שאינם ודאיים או מובנים מאליהם, אזורים שנמצאים מחוץ לגבולות החשיבה המקובלת והנוחה. אליעד מסביר כי החיפוש האמיתי דורש מהאדם לצאת מאזור הנוחות ולחקור את המקומות הפנימיים המפחידים, המסוכנים והלא מוכרים בנפשו.
כיצד המשנה למלך מוצא לראשונה את בת המלך, ומה משמעות ההוראות שלה?
לאחר מסע ארוך במדבר, המשנה למלך מגיע למבצר מוקף חיילים. הוא משאיר בחוץ את הסוס, המסמל את החומריות ואת השיגעונות של העולם, ונכנס פנימה. שם הוא רואה ארמון יפה, מלך, מוזיקה ואוכל משובח. אך כשהוא מתבונן מהצד, מתברר שהמלכה היא בעצם בת המלך האבודה. היא מזהה אותו ומתקרבת לשוחח עימו. היא מגלה לו כי למרות הנראות החיצונית המפוארת, המקום שבו היא נמצאת הוא "לא טוב". כדי לשחררה, היא נותנת לו הוראות ברורות: עליו לשבת שנה במקום שיבחר ולהתגעגע אליה בכל רגע פנוי. ביום האחרון עליו לצום ולא לישון כלל.
מדוע נכשל המשנה למלך בניסיון הראשון, ומה מסמל התפוח?
המשנה למלך עומד במשימה כמעט עד הסוף, אך ביום האחרון, כשהוא מתקרב למטרה, הוא רואה אילן עם תפוחים נאים ומתפתה לאכול. ברגע שהוא אוכל את התפוח, הוא נופל לתרדמה עמוקה. התפוח מסמל את הפיתויים החומריים שהאדם מתמודד עימם בדיוק כשהוא מתקרב להגשמת החלום. לאחר שנים רבות הוא מתעורר, שוכח לגמרי את מטרתו, ורק המשרת שלו מזכיר לו את הסיפור.
למה נכשל המשנה למלך גם בפעם השנייה, ומה משמעות המעיין של היין?
בת המלך נותנת לו הזדמנות נוספת, קלה יותר. הוא שוב עושה הכנה של שנה שלמה. הפעם מותר לו לאכול, אך אסור לו לשתות יין כדי שלא יירדם. ביום האחרון, הוא רואה מעיין שזרימתו אדומה כריח יין, מתפתה שוב, נרדם לעוד שבעים שנה, וכך נכשל שוב. אליעד מסביר שהיין מסמל פיתויים עדינים יותר שהאדם משכנע עצמו שהם מותרים אך גם הם גורמים לאיבוד הריכוז ולנפילה.
מה משמעות המטפחת שעליה כתבה בת המלך בדמעותיה?
לאחר הכישלון השני, בת המלך מוצאת אותו רדום ומביעה צער עמוק על מצבם. היא כותבת הודעה בדמעותיה על מטפחת ומניחה לידו. כאשר הוא מתעורר, הוא מוצא את המטפחת וקורא בה הוראות חדשות. כעת בת המלך נמצאת במקום חדש, "הר של זהב ומבצר של מרגליות", מקום שמסמל את התכלית הנשגבת, היפה ביותר, אבל גם הבלתי מושגת באופן רגיל.
למה המשנה למלך יוצא לחפש לבד את הר הזהב ומבצר המרגליות?
בשלב זה, המשנה למלך מבין שעליו לעזוב אפילו את המשרת (השכלים הקטנים והחיצוניים), ולצאת למסע הפנימי לבדו. הוא יודע ש"הר של זהב ומבצר של מרגליות" אינם קיימים בעולם הרגיל, ולכן הוא הולך לחפש במדבר, כלומר, במקומות לא מוכרים מבחינה רוחנית וחשיבתית, בדרך שאף אדם לא הלך בה לפניו.
מה המסר הכללי של הסיפור "מעשה מאבדת בת מלך"?
אליעד מסביר שהסיפור כולו הוא דימוי למסע הרוחני שהאדם עובר בחייו כדי למצוא את האושר הפנימי והאולטימטיבי. בת המלך האבודה מייצגת את התכלית הנשגבת שהאדם מתגעגע אליה. הסיפור מדגיש את החשיבות של געגוע, רצון והתמדה, ואת ההתמודדות המתמדת עם פיתויים וחוסר ריכוז שיכולים להכשיל את האדם ברגעים קריטיים. בסופו של דבר, המסע האמיתי הוא פנימה, אל המדבריות הפנימיים, בחשיבה שהיא מחוץ למקובל, כדי למצוא את "הר של זהב ומבצר של מרגליות", המקום שבו נמצאת התכלית והאושר המוחלט.
סיפורו של רבי נחמן מברסלב, "מעשה מאבדת בת מלך", הוא אחד מסיפורי המעשיות המפורסמים ביותר, המסמל באופן עמוק ומפורט את החיפוש האנושי אחר אושר, משמעות ותכלית. אליעד כהן מסביר כי זה סיפור שכל מי ששומע אותו, מתעוררים בו הרהורי תשובה - כלומר, רצון לחזור אל המקור, אל החלום, ואל הרצון העמוק ביותר שיש לאדם.
מה מסמלים המלך ובת המלך בסיפור?
הסיפור מתחיל במלך שהיה לו שישה בנים ובת אחת חשובה מאוד. יום אחד, המלך כועס על הבת ואומר לה: "הלא טוב יקח אותך", ומיד לאחר מכן הבת נעלמת. המלך מצטער מאוד על כך, מתחיל לחפש אותה, אך אינו מוצא. לפי הסברו של אליעד כהן, המלך הוא דימוי לכוח פנימי באדם שאינו הולך בעצמו לחפש את בתו האבודה. הבת האבודה היא הנשמה, השמחה המוחלטת, האושר המוחלט, התכלית שאותה האדם מחפש לאורך חייו.
למה דווקא המשנה למלך יוצא לחפש את בת המלך?
המשנה למלך, שהוא השכל היחסי, רואה את צער המלך ומחליט לצאת בעצמו למסע ארוך למצוא את בת המלך. אליעד מסביר שהמלך מייצג את השכל המוחלט, שלא מחפש בעצמו, ואילו המשנה למלך מייצג את השכל היחסי, את האדם הפרטי שחייב לצאת למסע רוחני כדי למצוא את האושר והתכלית שלו.
באילו מקומות המשנה למלך מחפש את בת המלך?
המשנה למלך מחפש זמן רב במדבריות, בשדות וביערות, המסמלים מקומות שאינם ודאיים או מובנים מאליהם, אזורים שנמצאים מחוץ לגבולות החשיבה המקובלת והנוחה. אליעד מסביר כי החיפוש האמיתי דורש מהאדם לצאת מאזור הנוחות ולחקור את המקומות הפנימיים המפחידים, המסוכנים והלא מוכרים בנפשו.
כיצד המשנה למלך מוצא לראשונה את בת המלך, ומה משמעות ההוראות שלה?
לאחר מסע ארוך במדבר, המשנה למלך מגיע למבצר מוקף חיילים. הוא משאיר בחוץ את הסוס, המסמל את החומריות ואת השיגעונות של העולם, ונכנס פנימה. שם הוא רואה ארמון יפה, מלך, מוזיקה ואוכל משובח. אך כשהוא מתבונן מהצד, מתברר שהמלכה היא בעצם בת המלך האבודה. היא מזהה אותו ומתקרבת לשוחח עימו. היא מגלה לו כי למרות הנראות החיצונית המפוארת, המקום שבו היא נמצאת הוא "לא טוב". כדי לשחררה, היא נותנת לו הוראות ברורות: עליו לשבת שנה במקום שיבחר ולהתגעגע אליה בכל רגע פנוי. ביום האחרון עליו לצום ולא לישון כלל.
מדוע נכשל המשנה למלך בניסיון הראשון, ומה מסמל התפוח?
המשנה למלך עומד במשימה כמעט עד הסוף, אך ביום האחרון, כשהוא מתקרב למטרה, הוא רואה אילן עם תפוחים נאים ומתפתה לאכול. ברגע שהוא אוכל את התפוח, הוא נופל לתרדמה עמוקה. התפוח מסמל את הפיתויים החומריים שהאדם מתמודד עימם בדיוק כשהוא מתקרב להגשמת החלום. לאחר שנים רבות הוא מתעורר, שוכח לגמרי את מטרתו, ורק המשרת שלו מזכיר לו את הסיפור.
למה נכשל המשנה למלך גם בפעם השנייה, ומה משמעות המעיין של היין?
בת המלך נותנת לו הזדמנות נוספת, קלה יותר. הוא שוב עושה הכנה של שנה שלמה. הפעם מותר לו לאכול, אך אסור לו לשתות יין כדי שלא יירדם. ביום האחרון, הוא רואה מעיין שזרימתו אדומה כריח יין, מתפתה שוב, נרדם לעוד שבעים שנה, וכך נכשל שוב. אליעד מסביר שהיין מסמל פיתויים עדינים יותר שהאדם משכנע עצמו שהם מותרים אך גם הם גורמים לאיבוד הריכוז ולנפילה.
מה משמעות המטפחת שעליה כתבה בת המלך בדמעותיה?
לאחר הכישלון השני, בת המלך מוצאת אותו רדום ומביעה צער עמוק על מצבם. היא כותבת הודעה בדמעותיה על מטפחת ומניחה לידו. כאשר הוא מתעורר, הוא מוצא את המטפחת וקורא בה הוראות חדשות. כעת בת המלך נמצאת במקום חדש, "הר של זהב ומבצר של מרגליות", מקום שמסמל את התכלית הנשגבת, היפה ביותר, אבל גם הבלתי מושגת באופן רגיל.
למה המשנה למלך יוצא לחפש לבד את הר הזהב ומבצר המרגליות?
בשלב זה, המשנה למלך מבין שעליו לעזוב אפילו את המשרת (השכלים הקטנים והחיצוניים), ולצאת למסע הפנימי לבדו. הוא יודע ש"הר של זהב ומבצר של מרגליות" אינם קיימים בעולם הרגיל, ולכן הוא הולך לחפש במדבר, כלומר, במקומות לא מוכרים מבחינה רוחנית וחשיבתית, בדרך שאף אדם לא הלך בה לפניו.
מה המסר הכללי של הסיפור "מעשה מאבדת בת מלך"?
אליעד מסביר שהסיפור כולו הוא דימוי למסע הרוחני שהאדם עובר בחייו כדי למצוא את האושר הפנימי והאולטימטיבי. בת המלך האבודה מייצגת את התכלית הנשגבת שהאדם מתגעגע אליה. הסיפור מדגיש את החשיבות של געגוע, רצון והתמדה, ואת ההתמודדות המתמדת עם פיתויים וחוסר ריכוז שיכולים להכשיל את האדם ברגעים קריטיים. בסופו של דבר, המסע האמיתי הוא פנימה, אל המדבריות הפנימיים, בחשיבה שהיא מחוץ למקובל, כדי למצוא את "הר של זהב ומבצר של מרגליות", המקום שבו נמצאת התכלית והאושר המוחלט.
- סיפורי מעשיות של רבי נחמן
- המשמעות של חיפוש רוחני
- דימויים ומשלים בעבודת הנפש
- ההתמודדות עם פיתויים ומכשולים פנימיים
- החשיבות של געגוע והתמדה בהשגת מטרות
- איך למצוא אושר פנימי אמיתי?
- מהו "הר של זהב ומבצר של מרגליות"?
איך מתחיל הסיפור של רבי נחמן "מעשה מאבדת בת מלך" וכיצד עולה שאלת החיפוש?
זהו סיפור מתוך ספר סיפורי מעשיות של רבי נחמן. הסיפור הראשון מכונה "מעשה מאבדת בת מלך". הפירוש הוא על בת מלך שהלכה לאיבוד. רבי נחמן מספר שבדרך מסוימת סופר סיפור, שכל מי ששומע אותו מתעוררים בו הרהורי תשובה. אליעד מדגיש שבעומק הדבר, כל הרהור תשובה שיש בעולם מגיע מרבי נחמן. הרעיון של הרהור תשובה מוגדר כאן כחזרה למקום המקורי, להגשים חלום, ללכת אחרי הרצונות העמוקים.
כיצד מוצג המלך ובתו, ומה קורה כשבת המלך נעלמת?
הסיפור מתאר מלך אחד שהיו לו שישה בנים ובת אחת, והבת הזו היתה חשובה לו מאוד. באחד הימים המלך כעס עליה ובשעת הכעס אמר לה "הלא טוב יקח אותך". בלילה שלאחר מכן נעלמה הבת. המלך הצטער מאוד וחיפש אותה בכל מקום.
מדוע המשנה למלך הוא שמתחיל במסע החיפוש?
המשנה למלך (השני למלכות) ראה את צערו העמוק של המלך, ביקש לקבל משרת, סוס וכסף לדרך, ויצא לחפש את בת המלך. אליעד מסביר שזהו דימוי: בתוך האדם יש חלק שהוא "המלך" שאינו הולך בעצמו לחפש את הבת האבודה, ויש "משנה למלך" שהוא השכל היחסי שמתגייס לחיפוש.
מהן הדרכים שבהן מחפש המשנה למלך את בת המלך, ומהו המסר של החיפוש?
המשנה למלך מסתובב במדבריות, בשדות וביערות זמן רב, מחפש בכל מקום אפשרי, בלי דרך ברורה או מפה מסודרת. אליעד מדגיש שזה מסמל חיפוש פנימי שבהתחלה נעשה בכל מיני כיוונים לא ודאיים ולא מפותחים. במדבר יש סכנות, חוסר ודאות, מקומות שאנשים לא הולכים אליהם. הרעיון הוא שלפעמים צריך לחפש את עצמך או את הרצון העמוק שלך במקומות שנראים מפחידים או לא מוכרים.
כיצד מגיע המשנה למלך אל המבצר, ומה הוא מוצא שם?
באחד השבילים שבמדבר הוא רואה מרחוק מבצר מוקף חיילים. הוא חושש שלא ייתנו לו להיכנס, אך מחליט לנסות ומשאיר את הסוס בחוץ (דימוי לכך שעל האדם לזנוח את החומריות או הרדיפה החיצונית). להפתעתו, החיילים אינם עוצרים אותו, והוא מתקדם פנימה מחדר לחדר ללא הפרעה, עד שהוא מגיע לארמון גדול ויפה ובו מלך עם כתר, חיילים, משוררים ומאכלים טובים.
כיצד מתגלה שבת המלך בארמון הזה, ומה השיחה הראשונה עמה?
המשנה למלך אוכל מן המאכלים, אחר כך שוכב באחת הפינות ומסתכל מרחוק. לפתע המלך שבארמון מצווה להביא את המלכה, והיא מתגלה כבת המלך האבודה. היא מתיישבת ליד המלך, מזהה את המשנה למלך השוכב בצד, ניגשת אליו ושואלת "אתה מכיר אותי?" והוא משיב בחיוב.
המשנה למלך מספר לה שאביה מצטער מאוד ומחפש אותה זה זמן רב, ושואל כיצד יוכל להוציא אותה מהמבצר. היא משיבה שכאן המקום "לא טוב", אך כדי לחלץ אותה, יש תנאי: עליו לבחור מקום, לשהות שם שנה ולהתגעגע אליה בכל רגע פנוי. כל השנה עליו להיות ממוקד ברצון להוציא אותה, וביום האחרון עליו לצום ולא לישון 24 שעות.
מדוע המשנה למלך נכשל בפעם הראשונה, ומה מסמל התפוח?
המשנה למלך אכן יושב שנה שלמה ומתגעגע, וביום האחרון אינו אוכל ואינו ישן. כשהוא יוצא בשעות הסיום לעבר המבצר, הוא רואה אילן עם תפוחים נאים מאוד, מתפתה לאכול, וברגע שאוכל מן התפוח הוא נופל לשינה כבדה. המשרת מנסה להעירו, אך לשווא. הוא ישן שנים ארוכות, וכשהוא סוף סוף מתעורר, הוא שואל "היכן אני בעולם?" כי שכח הכל. המשרת מספר לו את מה שקרה.
כיצד מגיבה בת המלך לאכזבתו, ומה השינוי בהוראות שהיא נותנת לו?
כשהמשנה למלך חוזר אל המבצר, הוא מוצא שוב את בת המלך, המצטערת על כך שבסך הכל נותר לו רק יום אחד כדי להציל אותה, והוא איבד את ההזדמנות בגלל התפוח. כיוון שהניסיון הראשון היה קשה מדי, היא מציעה הפעם הקלה מסוימת: שוב לבחור מקום ולהתגעגע שנה שלמה, אבל ביום האחרון מותר לו לאכול, ובלבד שלא ישתה יין ולא יירדם, כי העיקר הוא להישאר ער.
מדוע הוא נכשל גם בפעם השנייה, ומה משמעות המעיין של היין?
המשנה למלך עושה שוב את כל אותה הכנה. ביום האחרון, בדרכו אל המבצר, הוא רואה מעיין שהמים בו אדומים ובעלי ריח של יין. הוא טועם, נופל לתרדמה עמוקה ונרדם למשך שבעים שנה. בתקופה זו עוברים חיילים רבים, המשרת מתחבא מפניהם. מגיעה מרכבה ובה בת המלך עצמה. היא מזהה אותו, מנסה לנער אותו ולא מצליחה להעירו, ומתאוננת מרה על כך ששוב הוא החמיץ את ההזדמנות. היא בוכה על מצבה ועל מצבו, שכן היא כבר זמן רב במקום שאינו טוב, והוא עצמו השקיע מאמצים אדירים אך נכשל.
מהו התפקיד של המטפחת והטקסט הכתוב בדמעות?
בת המלך כותבת על מטפחת בדמעותיה, מניחה אותה ליד המשנה למלך, ואז נוסעת משם. כעבור זמן הוא מתעורר ושואל שוב "היכן אני בעולם?" והמשרת מספר לו על מה שקרה במהלך השנים. לפתע הוא מבחין במטפחת, מרים אותה מול השמש (סמל לשימוש בשכל ובבירור) וקורא מה שכתבה לו בת המלך: היא אינה עוד במבצר הקודם, אלא יש לחפש אותה ב"הר של זהב ובמבצר של מרגליות."
מדוע כעת הוא יוצא למסע בלעדי המשרת, ומהי המשמעות של הר של זהב ומבצר של מרגליות?
המשנה למלך משאיר את המשרת מאחור ויוצא לבדו למצוא את המקום הבלתי אפשרי הזה, "הר של זהב ומבצר של מרגליות." אליעד מסביר שזה דימוי למצב הכי מושלם ויקר ערך שאדם אינו מסוגל לדמיין בעולם הרגיל. המשנה למלך "בקיא במפת העולם" ויודע שבמקומות הרגילים אין הר כזה, ולכן הוא בוחר להמשיך ולחפש במדבריות - באותם מרחבים פנימיים שרוב בני האדם אינם מגיעים אליהם. הוא מסתובב שם שנים ארוכות וממשיך לחפש את בת המלך.
כיצד מסכמים את הרעיון הכללי של החיפוש הרוחני לפי הסיפור?
אליעד מציג את הסיפור כתהליך פנימי של האדם המחפש את האושר המוחלט או את הנשמה האבודה שבתוכו. המלך מסמל כוח פנימי שאינו יוצא לחפש בעצמו, אבל המשנה למלך (השכל והכוח המכוון) הוא שיוצא למסע ארוך ומפרך. מתברר שבדרך קיימים מכשולים, פיתויים, רגעים של עייפות ושכחה. הדרכים הקשות והלא צפויות - מדבריות, מבצרים עם חיילים, פירות ומעיינות מפתים - מייצגות את הניסיונות שמרחיקים את האדם מהגשמת החלום.
בת המלך עצמה מסמלת את היעד הנעלה, הרצון המקורי, האושר הפנימי, או מה שאולי אפשר לכנותו "התכלית." אף על פי שהיא מופיעה במצבים שנראים חיצונית מפוארים, היא מעידה שהמקום הזה "לא טוב." למעשה היא בשבי של מלך אכזר או באווירה מטעה. כל כמה שהמשנה למלך מתקרב, רגע אחד של פיתוי מחזיר אותו לשינה עמוקה ומעכב את השחרור. למרות הקושי, הסיפור מעודד להמשיך לחפש, לא לוותר על "בת המלך, " ולהיות מוכן לנדודים ולגעגוע בלתי פוסק, אפילו למקומות ש'אין בהם אנשים' מבחינה חשיבתית, עד שלבסוף יימצא "הר של זהב ומבצר של מרגליות, " כלומר, המקום המושלם והנסתר שחורג מהדמיון השגרתי.
זהו סיפור מתוך ספר סיפורי מעשיות של רבי נחמן. הסיפור הראשון מכונה "מעשה מאבדת בת מלך". הפירוש הוא על בת מלך שהלכה לאיבוד. רבי נחמן מספר שבדרך מסוימת סופר סיפור, שכל מי ששומע אותו מתעוררים בו הרהורי תשובה. אליעד מדגיש שבעומק הדבר, כל הרהור תשובה שיש בעולם מגיע מרבי נחמן. הרעיון של הרהור תשובה מוגדר כאן כחזרה למקום המקורי, להגשים חלום, ללכת אחרי הרצונות העמוקים.
כיצד מוצג המלך ובתו, ומה קורה כשבת המלך נעלמת?
הסיפור מתאר מלך אחד שהיו לו שישה בנים ובת אחת, והבת הזו היתה חשובה לו מאוד. באחד הימים המלך כעס עליה ובשעת הכעס אמר לה "הלא טוב יקח אותך". בלילה שלאחר מכן נעלמה הבת. המלך הצטער מאוד וחיפש אותה בכל מקום.
מדוע המשנה למלך הוא שמתחיל במסע החיפוש?
המשנה למלך (השני למלכות) ראה את צערו העמוק של המלך, ביקש לקבל משרת, סוס וכסף לדרך, ויצא לחפש את בת המלך. אליעד מסביר שזהו דימוי: בתוך האדם יש חלק שהוא "המלך" שאינו הולך בעצמו לחפש את הבת האבודה, ויש "משנה למלך" שהוא השכל היחסי שמתגייס לחיפוש.
מהן הדרכים שבהן מחפש המשנה למלך את בת המלך, ומהו המסר של החיפוש?
המשנה למלך מסתובב במדבריות, בשדות וביערות זמן רב, מחפש בכל מקום אפשרי, בלי דרך ברורה או מפה מסודרת. אליעד מדגיש שזה מסמל חיפוש פנימי שבהתחלה נעשה בכל מיני כיוונים לא ודאיים ולא מפותחים. במדבר יש סכנות, חוסר ודאות, מקומות שאנשים לא הולכים אליהם. הרעיון הוא שלפעמים צריך לחפש את עצמך או את הרצון העמוק שלך במקומות שנראים מפחידים או לא מוכרים.
כיצד מגיע המשנה למלך אל המבצר, ומה הוא מוצא שם?
באחד השבילים שבמדבר הוא רואה מרחוק מבצר מוקף חיילים. הוא חושש שלא ייתנו לו להיכנס, אך מחליט לנסות ומשאיר את הסוס בחוץ (דימוי לכך שעל האדם לזנוח את החומריות או הרדיפה החיצונית). להפתעתו, החיילים אינם עוצרים אותו, והוא מתקדם פנימה מחדר לחדר ללא הפרעה, עד שהוא מגיע לארמון גדול ויפה ובו מלך עם כתר, חיילים, משוררים ומאכלים טובים.
כיצד מתגלה שבת המלך בארמון הזה, ומה השיחה הראשונה עמה?
המשנה למלך אוכל מן המאכלים, אחר כך שוכב באחת הפינות ומסתכל מרחוק. לפתע המלך שבארמון מצווה להביא את המלכה, והיא מתגלה כבת המלך האבודה. היא מתיישבת ליד המלך, מזהה את המשנה למלך השוכב בצד, ניגשת אליו ושואלת "אתה מכיר אותי?" והוא משיב בחיוב.
המשנה למלך מספר לה שאביה מצטער מאוד ומחפש אותה זה זמן רב, ושואל כיצד יוכל להוציא אותה מהמבצר. היא משיבה שכאן המקום "לא טוב", אך כדי לחלץ אותה, יש תנאי: עליו לבחור מקום, לשהות שם שנה ולהתגעגע אליה בכל רגע פנוי. כל השנה עליו להיות ממוקד ברצון להוציא אותה, וביום האחרון עליו לצום ולא לישון 24 שעות.
מדוע המשנה למלך נכשל בפעם הראשונה, ומה מסמל התפוח?
המשנה למלך אכן יושב שנה שלמה ומתגעגע, וביום האחרון אינו אוכל ואינו ישן. כשהוא יוצא בשעות הסיום לעבר המבצר, הוא רואה אילן עם תפוחים נאים מאוד, מתפתה לאכול, וברגע שאוכל מן התפוח הוא נופל לשינה כבדה. המשרת מנסה להעירו, אך לשווא. הוא ישן שנים ארוכות, וכשהוא סוף סוף מתעורר, הוא שואל "היכן אני בעולם?" כי שכח הכל. המשרת מספר לו את מה שקרה.
כיצד מגיבה בת המלך לאכזבתו, ומה השינוי בהוראות שהיא נותנת לו?
כשהמשנה למלך חוזר אל המבצר, הוא מוצא שוב את בת המלך, המצטערת על כך שבסך הכל נותר לו רק יום אחד כדי להציל אותה, והוא איבד את ההזדמנות בגלל התפוח. כיוון שהניסיון הראשון היה קשה מדי, היא מציעה הפעם הקלה מסוימת: שוב לבחור מקום ולהתגעגע שנה שלמה, אבל ביום האחרון מותר לו לאכול, ובלבד שלא ישתה יין ולא יירדם, כי העיקר הוא להישאר ער.
מדוע הוא נכשל גם בפעם השנייה, ומה משמעות המעיין של היין?
המשנה למלך עושה שוב את כל אותה הכנה. ביום האחרון, בדרכו אל המבצר, הוא רואה מעיין שהמים בו אדומים ובעלי ריח של יין. הוא טועם, נופל לתרדמה עמוקה ונרדם למשך שבעים שנה. בתקופה זו עוברים חיילים רבים, המשרת מתחבא מפניהם. מגיעה מרכבה ובה בת המלך עצמה. היא מזהה אותו, מנסה לנער אותו ולא מצליחה להעירו, ומתאוננת מרה על כך ששוב הוא החמיץ את ההזדמנות. היא בוכה על מצבה ועל מצבו, שכן היא כבר זמן רב במקום שאינו טוב, והוא עצמו השקיע מאמצים אדירים אך נכשל.
מהו התפקיד של המטפחת והטקסט הכתוב בדמעות?
בת המלך כותבת על מטפחת בדמעותיה, מניחה אותה ליד המשנה למלך, ואז נוסעת משם. כעבור זמן הוא מתעורר ושואל שוב "היכן אני בעולם?" והמשרת מספר לו על מה שקרה במהלך השנים. לפתע הוא מבחין במטפחת, מרים אותה מול השמש (סמל לשימוש בשכל ובבירור) וקורא מה שכתבה לו בת המלך: היא אינה עוד במבצר הקודם, אלא יש לחפש אותה ב"הר של זהב ובמבצר של מרגליות."
מדוע כעת הוא יוצא למסע בלעדי המשרת, ומהי המשמעות של הר של זהב ומבצר של מרגליות?
המשנה למלך משאיר את המשרת מאחור ויוצא לבדו למצוא את המקום הבלתי אפשרי הזה, "הר של זהב ומבצר של מרגליות." אליעד מסביר שזה דימוי למצב הכי מושלם ויקר ערך שאדם אינו מסוגל לדמיין בעולם הרגיל. המשנה למלך "בקיא במפת העולם" ויודע שבמקומות הרגילים אין הר כזה, ולכן הוא בוחר להמשיך ולחפש במדבריות - באותם מרחבים פנימיים שרוב בני האדם אינם מגיעים אליהם. הוא מסתובב שם שנים ארוכות וממשיך לחפש את בת המלך.
כיצד מסכמים את הרעיון הכללי של החיפוש הרוחני לפי הסיפור?
אליעד מציג את הסיפור כתהליך פנימי של האדם המחפש את האושר המוחלט או את הנשמה האבודה שבתוכו. המלך מסמל כוח פנימי שאינו יוצא לחפש בעצמו, אבל המשנה למלך (השכל והכוח המכוון) הוא שיוצא למסע ארוך ומפרך. מתברר שבדרך קיימים מכשולים, פיתויים, רגעים של עייפות ושכחה. הדרכים הקשות והלא צפויות - מדבריות, מבצרים עם חיילים, פירות ומעיינות מפתים - מייצגות את הניסיונות שמרחיקים את האדם מהגשמת החלום.
בת המלך עצמה מסמלת את היעד הנעלה, הרצון המקורי, האושר הפנימי, או מה שאולי אפשר לכנותו "התכלית." אף על פי שהיא מופיעה במצבים שנראים חיצונית מפוארים, היא מעידה שהמקום הזה "לא טוב." למעשה היא בשבי של מלך אכזר או באווירה מטעה. כל כמה שהמשנה למלך מתקרב, רגע אחד של פיתוי מחזיר אותו לשינה עמוקה ומעכב את השחרור. למרות הקושי, הסיפור מעודד להמשיך לחפש, לא לוותר על "בת המלך, " ולהיות מוכן לנדודים ולגעגוע בלתי פוסק, אפילו למקומות ש'אין בהם אנשים' מבחינה חשיבתית, עד שלבסוף יימצא "הר של זהב ומבצר של מרגליות, " כלומר, המקום המושלם והנסתר שחורג מהדמיון השגרתי.
- סיפורי מעשיות של רבי נחמן
- המשמעות של חיפוש רוחני
- דימויים ומשלים בעבודת הנפש
- ההתמודדות עם פיתויים ומכשולים פנימיים
- החשיבות של געגוע והתמדה בהשגת מטרות
אליעד: סיפור של רבי נחמן בספר סיפורי מעשיות. הסיפור הראשון מעשה איך קוראים לסיפור? מעשה מאבדת בת מלך. מה זה אומר מעשה מאבדת בת מלך? מעשה בבת מלך שהלכה לאיבוד, זה הסיפור. ענה ואמר: בדרך סיפרתי מעשה שכל מי שהיה שומעה היה לו הרהורי תשובה, רבי נחמן אמר שנסעתי בדרך סיפרתי סיפור שכל מי שהיה שומע את הסיפור הזה היה לו הרהור תשובה - שקל לחזור בתשובה, אולי נחזור בתשובה מה יכול להיות? יש רב אחד שמאד כעס שרבי נחמן אמר שכל הרהור תשובה שיש בעולם זה ממנו. הרב הזה כעס למה רבי נחמן אומר שזה בא ממנו, כי זה כאילו מתחרה בו שהוא מחזיר בתשובה. מה האמת האמיתית? שכל הרהור תשובה שיש בעולם בא מרבי נחמן. למה? שאלה אחרת. עכשיו מה\ה נקרא הרהור תשובה, הרהור תשובה לחזור למקום, להגשים את החלום שלך, ללכת אחרי רצונותיך. הרהור תשובה לחזור לרצון המקור. יש כאילו בן אדם שבורח מהרצון המקורי שלו ויש הרהור תשובה, אתה מהרהר אולי אני אחזור בתשובה, אולי אתמסר לעצמי, אולי אלך אחרי הרצון שלי עד הסוף? זה נקרא הרהור תשובה.
מעשה במלך אחד שהיו לו שישה בנים ובת אחת. היה מלך היו לו שישה בנים ובת אחת ואותה בת היתה חשובה בעיניו מאד. היתה לו בת שהיתה מאד חשובה בעיניו. והיה מחבבה ביותר, והיה משעשע עימה מאד. לפעם אחת היה מתוועד עימה באיזה יום. היה עימה ביחד באיזה יום ונעשה רוגז עליה. כעס עליה ונזרקה מפיו דיבור שהלא טוב יקח אותך, כאילו - לכי לעזאזל כזה. בלילה הלכה לחדרה ובבוקר לא ידעו היכן היא. יש?
והיה אביה מצער מאד, אבא שלה היה מאד מצטער והלך לבקשה אנא ואנא וחיפש אותה פה ושם.
זה בעצם הסיפור על האדם עצמו שהאדם עצמו יש בתוכו משהו שהלך לאיבוד ועכשיו אתה מתחיל לחפש. כאילו החיפוש אתה מחפש את עצמך בעצם. עמד השני למלכות מחמת שראה שהמלך מצטער מאד. מה זה אומר עמד השני למלכות? הכוונה המשנה למלך, סגן המלך ראה שהמלך מצטער מאד וביקש שיתנו לו משרת וסוס ומעות על הוצאות. אמר תביאו לי עוזר, וסוס וכסף ואני אלך לחפש אותה. והלך לבקשה. אז מי חיפש אותה? המלך או המשנה למלך? המשנה למלך. מה השכל שבדבר? המשנה למלך זה שרבי נחמן אומר שבתוכך יש מקום שהוא מלך ושהוא לא הולך לחפש את הבת שלו. מי שעוזר למלך למצוא את הבת שלו זה משנה למלך. כאילו השכל היחסי עוזר לך למצוא את עצמך, אבל השכל המוחלט הוא לא מחפש, הלכה - שתלך, משהו כזה. למרות שכתוב שהמלך היה מצטער, אבל בסיפור על הקבצנים בסיפור ה - 13 על שבעת הקבצנים רבי נחמן אומר שהמלך אמר לבן שלו אני רואה שיום אחד אתה תהיה מלך והוא אומר לו ואני מבקש שתהיה שמח גם כשאתה לא מלך, ואם תהיה שמח גם כשאתה לא מלך אני אהיה שמח, אבל אתה לא תהיה שמח כשאתה לא מלך, אני גם אהיה שמח כי לא מגיע לך להיות מלך. כאילו כמו אלוהים אומר לך, תראה מבחינתי זה בכל מקרה בסדר, אבל אם תהיה שמח זה עוד יותר טוב. מה שבעצם אומר שיש בתוך האדם כוח שמחפש וכח שלא מחפש.
והיה מבקשה זמן מרובה עד שמצאה. רבי נחמן אומר לנו כזה דבר - היה מבקשה: המשנה למלך מבקש זמן מרובה מאד את הבת מלך, עד שהוא מצא אותה. עתה נספר איך בקשה עד שמצאה. עכשיו רבי נחמן מספר איך המשנה למלך חיפש את בת המלך עד שהוא מצא אותה. והיה הולך אנא ואנא זמן רב, המשנה למלך היה הולך לכל מיני כיוונים, לא בפירוש המילולי - כלומר, מחפש כל מיני אופציות, מחפש פה, מחפש שם, לא הלך לפי איזו מפה מסודרת, זה לא שהיתה לו איזו מפה התחיל לחפש - אמר בוא נחפש... ובמדבריות ובשדות וביערות והיה מבקשה זמן רב מאד. מה זה אומר בדימוי? שהוא לא חיפש אותה רק בעיר, חיפש אותה במדבריות, בשדות, ביערות, מה זה אומר בדימוי? מה לך זה אומר? אם אומרים לך מישהו הלך לחפש את בת המלך במדבריות, בשדות, ביערות, מה זה אומר? איזו חוויה רגשית קופצת לראש כשהוא שומע את הדימוי הזה? איזו חוויה קופצת לך? מה מייצג?
ש: מקומות שמחוץ לחברה.
אליעד: כל מיני רעיונות, מדבריות, מקומות שאתה יכול למות שמה. מאד מפחידים, מקומות שיש שם חיות רעות, מקומות שאתה לא יודע איך תצא משם, שם הוא חיפש אותה. כאילו חיפש אותה בכל מקום. יש בנאדם שאומרים לו בוא תחפש והוא מחפש רק בעיר
ש: כאילו במקום לא וודאי
אליעד: בדיוק אבל במקומות המפחידים. כמו אני אומר לך לכי תחפשי ביערות בג'ונגלים, בג'ונגלים תעברי אבן אבן תבדקי. והיה הולך במדבר. עכשיו בדימוי מה זה מדבר? תכף גם נראה פה בסיפור שבמדבר הכוונה האי במקום כאילו נטוש שאין שם אנשים, זאת אומרת שהחיפוש אחרי האושר לפעמים האושר נמצא במקומות שאין שם אנשים, מה זאת אומרת במקומות שאין אנשים? הכוונה בצורת חשיבה שאנשים לא חושבים אותה. יש? וראה שביל אחד מן הצד. והיה מיישב עצמו. כאילו היה בתוך המדבר וראה איזה שביל כזה, והיה משיישב עצמו. מה זאת אומרת היה מיישב עצמו? הכוונה חשב בישוב הדעת. בא נחשוב בהיגיון. ועכשיו שאני הולך כל כך הרבה זמן במדבר ואיני יכול למוצאה, אני הולך המון זמן במדבר אני לא יכול למצוא את בת המלך הזאת, אלך בשביל הזה אולי אבוא למקום ישוב - בא נלך בשביל הזה, אולי נבוא למקום ישוב? ותשימו לב לניסוח של רבי נחמן: ראה שביל אחד מן הצד. כאילו ראה איזו סמטה בתוך המדבר. אתה נמצא במדבר ואתה רואה שביל, אולי נמצא בשביל הזה, אולי השביל הזה יוביל אותי למקום ישוב? והיה הולך זמן רב. אחר כך ראה מבצר וכמה חיילות היו עומדים שם סביבו. פתאום שהוא בתוך המדבר הלך בשביל הלך הלך ופתאום הגיע לאיזה מבצר, מבצר לא פתוח שיש סביבו שומרים, אנשים. בדימוי, מה בדימוי? מה זה החיילים והשומרים. אתה כאילו רואה משהו כזה ואומר אולי בת המלך נמצאת שם אבל יש מסביב לזה שומרים, אתה לא יכול להתקרב, יש פה שומרים, חיילים. והמבצר היה נאה ומתוקן ומסודר מאד עם החיילות. זאת אומרת זה היה מבצר כזה משהו מה זה אומר בדימוי? שבן אדם יש בתוכו תהליכים שהם מסודרים, מדויקים אבל מסביב יש חיילים שאתה לא יכול להכנס פנימה להבין. יש כאילו בתוך הבנאדם דברים שהם כמו מבצר שהם כן מסודרים, וכו' וכו', אבל יש לך חיילים שאתה לא יכול להכנס. והיה מתירא מפני החיילים פן לא יניחוהו לכנס. זאת אומרת המשנה למלך הזה פחד מהחיילים שלא יתנו לו להכנס. והיה מיישב עצמו. כלומר, חשב בהיגיון, אמר אלך ואנסה. היה מפחד, אולי החיילים לא יתנו לי להכנס ואז אמר: רגע רגע, בא ננסה. מה יכול להיות ננסה. השאיר הסוס והלך למבצר, והיו מניחים אותו ולא עכבוהו כלל. היו חיילים אמר אולי יתנו לו להכנס, בא ננסה, השאיר את הסוס ונתנו לו להכנס. ולא עכבוהו כלל. לא רק שלא עיקבו אותו, אלא נתנו לו להכנס? למה? כי הוא החליט שהוא הולך להכנס. שימו לב לדימוי מעניין שרבי נחמן אמר: והשאיר הסוס. מה הכוונה השאיר הסוס? הכוונה אם אתה רוצה להכנס למבצר אתה צריך להשאיר את הסוס בחוץ. מה הכוונה הסוס? הסוס הכוונה החומריות. הגשמיות, המרדף אחרי השיגעונות. תשאיר את הסוס בצד בוא תכנס אתה, כי אם אתה תבוא עם הסוס לא יתנו לך להכנס. והיה הולך מחדר לחדר, בלי עיכוב. מה זה נקרא הולך מחדר לחדר? הכוונה שהאדם עצמו כשהוא מחפש את עצמו הוא הולך מחדר לחדר, מה זאת אומרת? הוא כל לפעם מבין עוד הבנה ועוד הבנה ועוד הבנה. נופל לו אסימון, זה כמו חדרים בהבנה אתה מבין משהו ומתוך ההבנה הזו אתה מבין עוד משהו ועוד משהו, כאילו מחדר לחדר.
ש: רק שאלה, כל סיפורי המעשיות זה הכל דימויים?
אליעד: כן. אנחנו דילגנו על ההקדמה, אם היינו קוראים את ההקדמה היינו קוראים שכל הסיפורים האלה הם רק דימויים. הכל זה דימויים ומשל ונמשל. ובבוא היום את תביני שכל העולם הזה הוא רק דימויים. לא רק הסיפורים הללו, גם כשאת קוראת עיתון זה רק דימויים. זה אל באמת. זה רק דימויים.
אוקי. כמו שדיברנו על חומת מגן הזו, זה רק דימויים. דימוי כזה ודימוי כזה..
אוקי. ובא לפלטין אחד. בא לארמון וראה שיש שם מלך עם כתר וכמה חיילים שם וכמה משוררים וכלים לפניו והיה שם נאה ויפה מאד. והמלך ואף אחד מהם לא שאלוהו כלל. כאילו הוא בא ראה את המלך, ואף אחד לא שואל אותו כלום. וראה שם מעדנים ומאכלים טובים ועמד ואכל והלך ושכב בזווית לקרות מה נעשה שם. מה זאת אומרת? בן אדם כאילו רואה ארמון, רואה מלך עם כתב, אוכל, ועמד ואכל, הוא כאילו הזדהה עם האינטרס שלהם, הוא לקח מהם משהו. מה שלמדנו (... מדין מן עיו). לקח מהם משהו, אכל, נהנה, אבל שימו לב לדימוי, הלך ושכב בזווית לראות מה נעשה שם. מה זאת אומרת? הוא אמר בוא נתבונן מבחוץ. עכשיו מי זה המלך הזה? בסיפורים זה נקרא המלך האכזר. היה מלך מאד אזכרי שכלפי חוץ היה לו הכל בבית, יש לו כסף, הכל יש לו, עם כתר ומעדנים ומעכלים טובים. ומי זה המלך האכזר לצורך העניין. שכל הוא מלך אכזר, העולם הזה נותן לך הכל, כל מה שאתה רוצה קח. אבל המשנה למלך מה הוא עשה? קודם כל הוא אכל מהמאכלים של הזה שמו לב הלך ושכב בזווית לראות מה נעשה שם. הוא כאילו שכב בצד ואמר בא נראה מה קורה פה. מה זה אומר בדימוי, כאילו יצא החוצה, כאילו שאתה חי את החיים, צא החוצה רגע, תנסה לראות מבחוץ מה הולך פה. כשאתה בתוך זה לך לזווית, לפינה הכי רחוקה ומשם תנסה להסתכל, תצא החוצה מהחיים שלך תנסה לראות אותם מבחוץ, תנסה לראות מה קורה פה בסיפור הזה, מה זה הארמון הזה, מה קורה פה בכלל? וראה שהמלך ציווה להביא את המלכה, המלך אמר תביאו את המלכה. והלכו להביא אותה והיה שם רעש גדול, ושמחה גדולה המשוררים מזמרים, משוררים מאד, באשר שהביאו את המלכה. והעמידו לה לה כסא... ושמו את המלכה ליד המלך. והיא היתה הבת מלך הנ"ל. את מי הוא ראה שם פתאום? את בת המלך. הושיבוהו אצלו ושמו את המלכה ליד המלך. והוא הכיר, הנה זו בת המלך. עכשיו לכאורה היא מלכה. היא אמורה להיות מאושרת, יש לה בעל שאוהב אותה, ומשרתים, ותזמורת וכלי כסף וכלי זהב, ומעדנים וחיילים, לכאורה הכל טוב. אחר כך הציצה המלכה וראתה אחד ששוכב בזווית והכירה אותו. מהזה אומר בדימוי? מי זו המלכה הזו? בת המלך שפה היא המלכה הכוונה היא שבתוך האדם יש את המקום הפנימי שמחפש, הנשמה, הפנימי, שכאילו בת המלך רואה שבתוך הבן אדם יש את המקום שמחפש להוציא אותה. זאת אומרת בכל כל אדם יש את בת המלך שהלכה לאיבוד, שזה כאילו האושר המוחלט הלך לאיבוד, השמחה המוחלטת, האהבה המוחלטת, ויש את המלך שהוא אומר אני לא מרוצה מהמצב אבל לא הולך לחפש, ויש את את המשנה למלך שאומר אני אלך לחפש את בת המלך. וראה אחד ששוכב בזווית והכירה אותו. זאת אומרת היא כאילו מה שזה בעצם אומר שיש בתוך הבן אדם, תהליך פנימי שהוא כאילו רואה שאתה מחפש אותו ואז הוא מודע לזה שאתה מחפש. זאת אומרת האושר רואה שהשכל מחפש אותו. ועמדה מכסאה, קמה אליו והלכה לשם ונגעה בו ושאלה אותו: אתה מכיר אותי, אתה יודע מי אני? והשיב לה: הן. אמר לה כן, אני מכיר אותך, כן אני מכיר אותך. את ההיא הבת מלך שנאבדה. זה כאילו בדימוי האדם אומר: כן, אני יודע אני מחפש אותך. עכשיו מה זאת אומרת מה זאת אומרת אני מחפש אותך? לכאורה, הוא כבר מצא אותה. מה זה מחפש אותך, אלא מה, שהוא בעצם רוצה להוציא אותה. ושאל אותה, עכשיו מה זה אומר? שבתוך כל האדם עצמו, שהאדם מתחיל להתבונן פנימה והולך בתוך כל המדבריות, שדות וכו' וכו' מחפש והולך זמן רב אנא ואנא מגיע למצב שפתאום הוא רואה תך בת המלך, מה זאת אומרת רואה את בת המלך? הכוונה היא שהוא בעצם מצליח לראות מה הוא מחפש. עכשיו, הוא עוד לא הוציא אותה, לא הבין את הכל, אבל ראה - אה! זה הכיוון, יש פה איזה משהו. ושאלה אותה, איך באת לכאן? המשנה למלך שאל את בת המלך תגידי איך הגעת לכל? והשיבה באשר שאבי המלך נפלט מפיו דיבור הנ"ל שאבא שלה אמר לה שהלא טוב יקח אותך, וכאן המקום הזה הוא לא טוב, זאת אומרת למרות שכלפי חוץ זה היה נראה שזה טוב, משרתים וכו' וכו' אמרה לו כאן המקום הזה הוא לא טוב. עכשיו מה רבי נחמן אומר בדימוי? אומר שכלפי חוץ באת המלך, מי זה בת המלך? הרצון של הבן אדם, כלפי חוץ יש לו מעדנים ומאכלים טובים ושמחה גדול ומשוררים ויש לו כתר ואומרים לו בוא תשב ליד המלך וכו' וכו', אבל באמת באמת כשהשכל המשנה למלך שואל את בת המלך מה קורה? היא אומרת לו - המקום הזה הוא לא טוב. כאילו, נכון שאני נראית אצל מלך אבל בעצם אני נמצאת אצל השטן. זה בדימוי שיש שתי פלטין, שתי ארמונות, שבאחד יש מלך ובאחד יש עבד. וזה נראה אותו הדבר, אבל זה בכלל הארמון של העבד. יש גם בסרטים מצויירים שלפעמים מעבירים אותך לעולם אחר, עולם מקביל, עולם מכושף בכלל ואם אני רוצה להישאר פה עכשיו תראה משהו כזה. אז בכל מקרה אמרה לו אבי המלך נזרק ממנו הדיבור הנ"ל וכאן המקום הזה הוא לא טוב. אמרה לו כאן העולם הזה שבו אני נמצאת הוא לא טוב. אבל כל זה, שימו לב, קרה שהוא שכב בצד בזווית. שהוא קודם כל הניח את הסוס, עזב את המרדף אחרי הסוס, שכב בצד, כלומר, הוא ניסה לקחת כמה שיותר רחוק, כדי לקבל פרספקטיבה כמה שיותר מקיפה על החיים. וסיפר לה שאביה מצטער מאד ושהוא מבקשה כמה שנים. אמר לה את יודעת אבא שלך מבקש אותך כבר הרבה שנים ושאל אותה - איך אני יכול להוציא אותך. אמר לה איך אני יכול להוציא אותך מפה? נכון שנראה שטוב לך פה. אבל את לא באמת מרגישה בבית. איך אני יכול להוציא אותך? אמרה לו: שאי אפשר להוציא אותי. אתה לא יכול להוציא אותי כי אם כשתהיה בוחר לך מקום ותהיה יושב שם שנה אחת. אתה צריך לשבת שם שנה אחת ומה תעשה בשנה הזו? וכל השנה תתגעגע אחרי להוציא אותי. מה אתה צריך לעשות כדי להוציא את בת המלך? להתגעגע. עכשיו שתבינו, להתגעגע זה אחד הדברים הכי כייפים, מצד שני זה גם אחד הדברים הכי אכזריים, כי הגעגוע זה אחד הדברים שאוכלים אותך, ואתה גם לא בטוח שתוציא את בת המלך. זה כאילו מראה, מה שרבי נחמן בא להגיד שהדרך להוציא את בת המלך, הדרך להגיע לאושר המוחלט, או להגיע לדבר האולטימטיבי זה ע"י געגועים, כאילו רצונות. תרצה, תרצה, תרצה ותרצה ותרצה עד שזה יקרה. מה שהוא בא להגיד: זו לא פעולה. אתה לא צריך להגיד - טוב, מה אני יעשה כדי להוציא את בת המלך? לך תביא חיילים ותכבשו. חבל לך על הזמן. רוצה להוציא אותי? תוציא אותי מפה רק עם געגועים. וכל אשר תתגעגע אלי להוציא אותי, שימו לב מה פה היא אמרה לו, בכל אשר יהיה לך פנאי תהיה רק מתגעגע ומבקש ומצפה להוציא אותי. מה אמרה לו? אתה צריך לבדוק בכל פעם שיש לך רגע פנוי, מה אתה צריך לעשות בזמן הפנוי שלך? מתגעגע, מבקש ומבקש להוציא אותי. כאילו, שב ותחשוב איך אני מוציא את בת המלך, אני צריך להוציא את בת המלך, זה מה שאתה צריך לעשות. זה הכל.
ש: אבל אנחנו פה מדברים הרבה פעמים על הבנה, לא מדברים כל כך על רצון...
אליעד: קודם כל כמה דברים. דבר ראשון בסוף הסיפור כתוב משפט כזה: כי צריך לשום שכל וחכמה להוציאה. בסוף בסוף אחרי כל הסבל שעבר הוא גילה שבשביל להוציא את בת המלך צריך שכל. אבל זאת אומרת נכון, בסוף צריך שכל, לא צריך געגועים, צריך שכל. אבל מצד שני אני אומר לך שהדרייב שלך לנסות להבין זה הגעגועים. ככל שאתה יותר מתגעגע כך יש לך יותר מוטיבציה לנסות להבין. אתה הבנת שזה לא סותר? מה נותן לך את הדרייב לשבת מבוקר ועד ערב לנסות להבין? הגעגועים. עכשיו תשאל נגיד לדוגמה אם אתה מתגעגע, אז מה אתה צריך לעשות תוך כדי שאתה מתגעגע? אז תוך כדי שתאה מתגעגע אתה צריך לנסות להבין. אבל בעיקרון הגעגוע הוא חלק חשוב כי בסופו של דבר זה גם די מתיש המרוץ הזה, או המרדף הזה. אבל הגעגוע זה מה שנותן לך את הדרייב. זה כמו להגיד מרקו שחיפש את אמא שלו היה מאד מתגעגע אז היה הולך והולך עד שימצא. אבל עוד דבר: תהיה מתענה, אתה גם צריך לעשות תעניות וביום האחרון מהשנה תהיה מתענה ולא תישן כל המעת לעת. מה זה נקרא? 24 שעות אל תאכל ואל תישן. תראה שאתה באמת רוצה אותי. הלך ועשה כן. תבינו כמה המשנה למלך אהב את המלך ורצה שהבת מלך תחזור לאבא שלך. ובסף השנה ביום האחרון היה מתענה ולא היה ישן ועמד והלך לשם. והיה רואה, לאיפה הלך? הלך לכיוון המיבצר להוציא את בת המלך. והיה רואה אילן, תקשיבו את הסיפור כי העלילה מתפתחת עכשיו. והיה רואה אילן ועליו גדלים תפוחים נאים מאד. והיה מתאווה ועמד ואכל משם. ותכף שאכל את התפוח נפל וחטפתו שינה. והיה ישן זמן מרובה מאד והיה המשרת מנער אותו ולא היה נעור כלל. מה רבי נחמן היה להגיד? שבתוך כל בן אדם יש את המקום שמחפש את הבת מלך ויש את המקום שעושה, מתגעגע אחריה ועושה תעניות ועושה הכל ואיך שהוא בא להוציא את בת המלך הביאו לו תפוח. עכשיו אתה שנה שלמה צם ומתענה ומתגעגע. מה קשה לך? חכה עוד 24 שעות. לא, אומר עזוב התפוח שבר אותי. זה כאילו מראה את האבסורד, שבן אדם כאילו מתקרב, הנה עוד טיפה אחת פוש הוצאת את בת המלך, אבל האינסטינקט של הבן אדם - לקחת את התפוח. לקח את התפוח, גם אכל מהתפוח, אמרה לו לא לאכול ואכל, גם נפל לשינה, אמרה לו לא לישון וישן. יותר גרוע מזה, לא תגידו נרדם לחמש דקות והתעורר, והיה ישן זמן מרובה מאד, הוא היה כל כך ישן עמוק שהיה משרת מנער אותו, קום קום, ולא היה נעור כלל. מה הכוונה היה המשרת מנער אותו? הכוונה היא שבתוך האדם, יש בתוכו משרתים, יש שכלים קטנים שמנסים להעיר אותך - תבין, תבין, תבין, - הבן אדם לא נעור. כאילו הוא שומע עוד הרצאה עוד ועוד, והוא לא מצליח להתעורר והוא לא תופס את הדבר, למה? כי הוא ישן, הוא אכל מהתפוח. כאילו יש בתוך האדם את המקום שמאד מתגעגע ורוצה וכו' אבל יש את המקום שלא עמד בפיתוי אכל את התפוח ועכשיו יש משרת, רבי נחמן אומר יש דבר שנקרא משרתי החכמה. השכלים מנסים להעיר אותך ולא מצליחים להעיר אותך. אחר כך הקיץ משנתו. הבן אדם הקיץ משנתו, ושאל את המשרת, היכן אני בעולם. עכשיו מה זה אומר היכן אני בעולם? זה מצב שלפעמים בן אדם מתעורר ואומר היכן אני בעולם? מה אני עושה פה בכלל איך הגעתי לפה? היכן אני בעולם? מי אני? מאין באתי? לאן אני הולך? וסיפר לו המעשה. זאת אומרת שהוא כל כך היה בשינה עמוקה. שכשהוא התעורר הוא בכלל שכח מה הוא חיפש מלכתחילה, הוא בכלל שכח שהיה מלך ושהיה בארמון, שראה את בת המלך שנפל עם התפוח, שכח את זה. ואז שהוא קם שאל היכן אני בעולם, רגע רגע, איפה אני? מה אני עושה פה? וסיפר לו המעשה היינו המשרת סיפר למשנה למלך המעשה ואמר לו שאתה ישן זמן מרובה מאד זה כמה שנים, ואני הייתי מתפרנס מהפירות, אמר לו אני אכלתי ככה ממה שיש. מה זה נקרא בדימוי שהתת מודע אומר לך, אתה יודע, אני לא באמת נהנה. אני נהנה רק מהפירות, רק מהרשימו של הטוב שנשאר בצמצומים. והיה מצער עצמו מאד. אז מה קרה למשנה למלך? היה מצטער, מצטער מאד. והלך לשם ומצא אותה. אז מה עשה המשנה למלך? קם והלך לארמון ומצא את בת המלך עוד פעם. והיתה מצטערת לפניו מאד. כי אילו באת באותו היום היית מוציא אותי מכאן ובשביל יום אחד איבדת. אם היית נשאר עוד קצת עם הפחד, עם השרפות, אם היית עוד קצת נכנס פנימה היית מוציא את בת המלך. כאילו בשביל יום אחד איבדת. כאילו כבר עשית את כל הדרך, הגעת עד פנימה, לא יש לי איזה תפוח שם, אני רוצה לאכול בורקס. אמנם, שלא לאכול זה דבר קשה מאד, בפרט ביום האחרון, אז מתגבר היצר הרע מאד. זאת אומרת כאילו איך שמגיע לסוף היצר הרע מתגבר עליך עוד, יגיד לך - לא, אתה חייב, אין היינו שהבת מלך אמרה שלו שעתה תקל עליו... אמרה לו עכשיו נעשה לו תרגיל חדש. יבחר לך מקום וישב גם שנה שלמה כנ"ל וביום האחרון תהיה ראשי לאכול, מותר לך לאכול. מה זה אומר מותר לך לאכול, מותר לך ללכת אחרי הגשמיות, רק שלא תישן ולא תשתה יין כדי שלא תישן, כי העיקר הוא השינה. שימו לב למשהו בתהליך החיפוש הרוחני. יש בהתחלה בן אדם שחושב שכדי להגיע להארה רוחנית הוא צריך להתענות לסגף אף עצמו, הבת מלך אמרה לו אני מבינה שזה קשה לך אבל העיקר זה השינה. מה זאת אומרת העיקר זה השינה? זה אל משנה שאתה אוכל או לא אוכל, העיקר שזה אל תישן. מה זאת אומרת אל תישן? שהמח שלך לא יהיה רדום. לזכור, תזכור את התכלית תזכור את בת המלך, אתה יכול לאכול, רק אל תישן שהמח ימשיך להתרכז. ולא תשתה יין שלא תישן, כי העיקר הוא השינה. כאילו אתה צריך להיות כל הזמן מרוכז על בת המלך, אתה כן יכול לאכול ולשתות וכו' וכו', אבל אל תישן. והלך ועשה כן. ביום האחרון שוב פעם, היה הולך לשם וראה מעיין הולך, ראה מעיין זורם. המעיין אדום והריח של יין, שאל את המשרת, הראית שזה מעיין וראוי (... |) והריח של יין. והלך וטעם מהמעיין. מה היא הזהירה אותו? אמרה לו על תשתה יין כדי שלא תישן. מה הוא רואה בדיוק ביום האחרון? יין. ונפל וישן עד שבעים שנה. נרדם לשבעים שנה הבן אדם. והיו הולכים חיילים רבים... הוא נרדם והתחילו לעבור לידו חיילים והמשרת הטמין עצמו מחמת החיילים אחר כך עברה מרכבה ושם ישבה הבת מלך וישבה שם אצלו וירדה והכירה אותו והיתה מנערת אותו מאד ולא ננער, אפילו הבת מלך העירה אותו ולא הצליח להתעורר. כאילו היא כבר באה לידו ולא הצליח לקום. והתחיל לקבול עליו, התחילה להתלונן עליו אשר כמה וכמה... זה כמה וכמה שנים בשביל להוציא אותה והגיע היום שיכול להוציאנו ואיבדו. כאילו הגעת כבר לפתרון ובשביל איזה לשתות יין, לאכול תפוח איבדת את המהלך. והיתה בוכה מאד על זה. רחמנות גדול עליו ועלי שכל כך זמן רב שאני כאן ואיני יכולה לצאת. היא בכתה גם עליו וגם עליה, כי גם הוא מחפש אותה וגם היא מחפשת לצאת אחר כך לקחה מטפחת מעל ראשה וכתבה עליו בדמעות שלה, ועם הדמעות שלה היא כתבה מכתב עם הדמעות והניחה אצלו. ועמדה וישבה במרכבתה ונסעה משם. אחר כך הקיץ ושאל את המשרת, היכן אני בעולם? עוד פעם הוא שאל - איך הגעתי לפה? וסיפר לו כל המעשה ושחיילים רבים הלכו שם ושהיתה כאן מרכבה ושהיתה בת המלך באה אליו והיתה צועקת... בתוך כך הציץ וראה שהמטפחת מונחת אצלו. מה זה אומר בדימוי, שלפעמים בן אדם בחיים שלו יש כמו את המטפחת שבת המלך רשמה בה בדמעות שלה, זאת אומרת יש דברים שמזכירים לו את האהבה של בת המלך. \ ב כמו בת המלך מתחננת אליך, תוציא אותי. ושאל מאין זה? והשיב לו שהיא כתבה בדמעות. ושימו לב שפה ההתעוררות היתה צריכה לבוא מצד המשנה למלך. כלומר, המשרת לא טרח להראות לו שיש פה גם את המטפחת, כאילו אם אתה לא תשאל לא תקבל את התשובה. לקחה והרים אותה נגד השמש. תסתכלו משהו יפה בדימוי, רבי נחמן אמר ככה, הוא לקחת את המטפחת על המטפחת היה כתוב משהו עם דמעות והוא הרים אותה כנגד השמש. הוא הסתכל עליה מול השמש, בדימוי שמש זה שכל הוא כאילו לקח והתחיל להפעיל את השכל. וקרא מה שכתוב שם כל קבלתה וצעקתה כנ"ל ושכעת איננה שם במבצר הנ"ל כי, עכשיו הוא צריך משהו חדש, כי אם שיבקש הר של זהב ובמבצר של מרגליות שם ימצאני. אמרה לו עכשיו אם אתה רוצה למצוא אותי, אתה צריך לחפש הר של זהב ומבצר של מרגליות. עכשיו מה זה אומר הר של זהב ומבצר של מרגליות? אחד בדימוי זה כאילו דבר שהוא בלתי מושג, שתיים דבר שהוא מאד יקר, הר של זהב. עכשיו בדימוי זה כאילו שאומרים לך לחפש הר של זהב ומבצר של מרגליות אומרים לך תחפש משהו הכי יפה בעולם אבל שלא נראה לך שהוא קיים. מה יכול להיות יותר יפה מהר של זהב ומבצר של מרגליות? אין משהו יותר יפה, אתה רואה הר שעשוי מזהב ועליו מבצר של מרגליות. אבל מצד שני, זה כאילו בלתי מושג, איפה אפשר למצוא? זה כאילו שעכשיו אני אבוא אליך ואומר טוב, את רוצה למצוא את בת המלך, את רוצה להיות מאושרת? תחפשי הר של זהב ומבצר של מרגליות. תגידי לי זה נשמע מאד יפה הר של זהב ומבצר של מרגליות אבל איפה לאחרונה ראית הר של זהב ומבצר של מרגליות? כאילו, אין דבר כזה. עכשיו שימו לב לעוד משהו עוד יותר יפה השאיר את המשרת והניחו והלך לבדו לבקש אותה. קודם עזב את הסוס עכשיו הוא גם עזב את המשרת, עכשיו מתחילים להיכנס פנימה. כאילו, מה זה נקרא להניח את המשרת? עזב את השכלים הקטנים, עכשיו התחיל לחפור פנימה. עזב את כל החפירות הקטנות של אני רוצה ערך עצמי, נכנס לתוך הדברים הרציניים יותר. למה אני אומר ככה? כי השאלות למה אני אוהב את עצמי? למה אני לא אוהב את עצמי? למה אני רוצה שיאהבו אותי? כל השאלות האלה זה שאלות חיצוניות. זה רק המשרתים זה רק הקדמות, כדי להגיע לפנימי יותר. והלך כמה שנים לבקשה, ויישב עצמו. עכשיו תקשיבו טוב ויישב עצמו, בוודאי בישוב, לא נמצא הר של זהב ומבצר של מרגליות, כי הוא בקיא במפת העולם. על כן, אלך אל המדבריות, והלך לבקשה במדבריות כמה וכמה שנים. מה זה אומר? מדבר אל הבן אדם שכשהוא מחפש את האושר המוחלט אז הוא כבר בקיא במפת העולם. זאת אומרת, אני כבר מכיר איך עובד העולם הזה ואני יודע שהר של זהב ומבצר של מרגליות פה אין דבר כזה, פה הביזנס בעולם הזה בשום מקום אני לא יכול למצוא עכשיו הר של זהב ומבצר של מרגליות. מה זה נקרא בקיא במפת העולם? מכיר את החיים יודע שבחיים פה אין שום דבר שיכול לתת לך הר של זהב ומבצר של מרגליות. זה כאילו כמו בן אדם אומר אני רוצה אושר מוחלט, הבת מלך אומרת לו: אתה רוצה אושר מוחלט? תחפש הר של זהב ומבצר של מרגליות. והוא אומר אני כבר יודע שפה בעולם אין את זה ועל כן אלך אל המדבריות. בא נלך למדבר, מה זה מדבריות? למקומות שאין שם בני אדם. בא נתחיל לחשוב בצורה הכי לא הגיונית בעולם. מבינים מה זה מדבריות? המקום שאין בו בני אדם. זאת אומרת שאם את רוצה אושר, אם האדם רוצה אושר, האושר המוחלט, האולטימטיבי, צריך לחפש במדבריות. מה זה אומר במדבריות? מקום שאין שם בני אדם. בחשיבה ששום בן אדם לא חושב ככה. והלך לבקשה במדבריות כמה וכמה שנים. כאילו זה הכל תהליכים של שנים. והלך למדבריות כאילו במשך שנים הלך בתוך המדבריות לחפש בחשיבה לא הגיונית את בת המלך.
מעשה במלך אחד שהיו לו שישה בנים ובת אחת. היה מלך היו לו שישה בנים ובת אחת ואותה בת היתה חשובה בעיניו מאד. היתה לו בת שהיתה מאד חשובה בעיניו. והיה מחבבה ביותר, והיה משעשע עימה מאד. לפעם אחת היה מתוועד עימה באיזה יום. היה עימה ביחד באיזה יום ונעשה רוגז עליה. כעס עליה ונזרקה מפיו דיבור שהלא טוב יקח אותך, כאילו - לכי לעזאזל כזה. בלילה הלכה לחדרה ובבוקר לא ידעו היכן היא. יש?
והיה אביה מצער מאד, אבא שלה היה מאד מצטער והלך לבקשה אנא ואנא וחיפש אותה פה ושם.
זה בעצם הסיפור על האדם עצמו שהאדם עצמו יש בתוכו משהו שהלך לאיבוד ועכשיו אתה מתחיל לחפש. כאילו החיפוש אתה מחפש את עצמך בעצם. עמד השני למלכות מחמת שראה שהמלך מצטער מאד. מה זה אומר עמד השני למלכות? הכוונה המשנה למלך, סגן המלך ראה שהמלך מצטער מאד וביקש שיתנו לו משרת וסוס ומעות על הוצאות. אמר תביאו לי עוזר, וסוס וכסף ואני אלך לחפש אותה. והלך לבקשה. אז מי חיפש אותה? המלך או המשנה למלך? המשנה למלך. מה השכל שבדבר? המשנה למלך זה שרבי נחמן אומר שבתוכך יש מקום שהוא מלך ושהוא לא הולך לחפש את הבת שלו. מי שעוזר למלך למצוא את הבת שלו זה משנה למלך. כאילו השכל היחסי עוזר לך למצוא את עצמך, אבל השכל המוחלט הוא לא מחפש, הלכה - שתלך, משהו כזה. למרות שכתוב שהמלך היה מצטער, אבל בסיפור על הקבצנים בסיפור ה - 13 על שבעת הקבצנים רבי נחמן אומר שהמלך אמר לבן שלו אני רואה שיום אחד אתה תהיה מלך והוא אומר לו ואני מבקש שתהיה שמח גם כשאתה לא מלך, ואם תהיה שמח גם כשאתה לא מלך אני אהיה שמח, אבל אתה לא תהיה שמח כשאתה לא מלך, אני גם אהיה שמח כי לא מגיע לך להיות מלך. כאילו כמו אלוהים אומר לך, תראה מבחינתי זה בכל מקרה בסדר, אבל אם תהיה שמח זה עוד יותר טוב. מה שבעצם אומר שיש בתוך האדם כוח שמחפש וכח שלא מחפש.
והיה מבקשה זמן מרובה עד שמצאה. רבי נחמן אומר לנו כזה דבר - היה מבקשה: המשנה למלך מבקש זמן מרובה מאד את הבת מלך, עד שהוא מצא אותה. עתה נספר איך בקשה עד שמצאה. עכשיו רבי נחמן מספר איך המשנה למלך חיפש את בת המלך עד שהוא מצא אותה. והיה הולך אנא ואנא זמן רב, המשנה למלך היה הולך לכל מיני כיוונים, לא בפירוש המילולי - כלומר, מחפש כל מיני אופציות, מחפש פה, מחפש שם, לא הלך לפי איזו מפה מסודרת, זה לא שהיתה לו איזו מפה התחיל לחפש - אמר בוא נחפש... ובמדבריות ובשדות וביערות והיה מבקשה זמן רב מאד. מה זה אומר בדימוי? שהוא לא חיפש אותה רק בעיר, חיפש אותה במדבריות, בשדות, ביערות, מה זה אומר בדימוי? מה לך זה אומר? אם אומרים לך מישהו הלך לחפש את בת המלך במדבריות, בשדות, ביערות, מה זה אומר? איזו חוויה רגשית קופצת לראש כשהוא שומע את הדימוי הזה? איזו חוויה קופצת לך? מה מייצג?
ש: מקומות שמחוץ לחברה.
אליעד: כל מיני רעיונות, מדבריות, מקומות שאתה יכול למות שמה. מאד מפחידים, מקומות שיש שם חיות רעות, מקומות שאתה לא יודע איך תצא משם, שם הוא חיפש אותה. כאילו חיפש אותה בכל מקום. יש בנאדם שאומרים לו בוא תחפש והוא מחפש רק בעיר
ש: כאילו במקום לא וודאי
אליעד: בדיוק אבל במקומות המפחידים. כמו אני אומר לך לכי תחפשי ביערות בג'ונגלים, בג'ונגלים תעברי אבן אבן תבדקי. והיה הולך במדבר. עכשיו בדימוי מה זה מדבר? תכף גם נראה פה בסיפור שבמדבר הכוונה האי במקום כאילו נטוש שאין שם אנשים, זאת אומרת שהחיפוש אחרי האושר לפעמים האושר נמצא במקומות שאין שם אנשים, מה זאת אומרת במקומות שאין אנשים? הכוונה בצורת חשיבה שאנשים לא חושבים אותה. יש? וראה שביל אחד מן הצד. והיה מיישב עצמו. כאילו היה בתוך המדבר וראה איזה שביל כזה, והיה משיישב עצמו. מה זאת אומרת היה מיישב עצמו? הכוונה חשב בישוב הדעת. בא נחשוב בהיגיון. ועכשיו שאני הולך כל כך הרבה זמן במדבר ואיני יכול למוצאה, אני הולך המון זמן במדבר אני לא יכול למצוא את בת המלך הזאת, אלך בשביל הזה אולי אבוא למקום ישוב - בא נלך בשביל הזה, אולי נבוא למקום ישוב? ותשימו לב לניסוח של רבי נחמן: ראה שביל אחד מן הצד. כאילו ראה איזו סמטה בתוך המדבר. אתה נמצא במדבר ואתה רואה שביל, אולי נמצא בשביל הזה, אולי השביל הזה יוביל אותי למקום ישוב? והיה הולך זמן רב. אחר כך ראה מבצר וכמה חיילות היו עומדים שם סביבו. פתאום שהוא בתוך המדבר הלך בשביל הלך הלך ופתאום הגיע לאיזה מבצר, מבצר לא פתוח שיש סביבו שומרים, אנשים. בדימוי, מה בדימוי? מה זה החיילים והשומרים. אתה כאילו רואה משהו כזה ואומר אולי בת המלך נמצאת שם אבל יש מסביב לזה שומרים, אתה לא יכול להתקרב, יש פה שומרים, חיילים. והמבצר היה נאה ומתוקן ומסודר מאד עם החיילות. זאת אומרת זה היה מבצר כזה משהו מה זה אומר בדימוי? שבן אדם יש בתוכו תהליכים שהם מסודרים, מדויקים אבל מסביב יש חיילים שאתה לא יכול להכנס פנימה להבין. יש כאילו בתוך הבנאדם דברים שהם כמו מבצר שהם כן מסודרים, וכו' וכו', אבל יש לך חיילים שאתה לא יכול להכנס. והיה מתירא מפני החיילים פן לא יניחוהו לכנס. זאת אומרת המשנה למלך הזה פחד מהחיילים שלא יתנו לו להכנס. והיה מיישב עצמו. כלומר, חשב בהיגיון, אמר אלך ואנסה. היה מפחד, אולי החיילים לא יתנו לי להכנס ואז אמר: רגע רגע, בא ננסה. מה יכול להיות ננסה. השאיר הסוס והלך למבצר, והיו מניחים אותו ולא עכבוהו כלל. היו חיילים אמר אולי יתנו לו להכנס, בא ננסה, השאיר את הסוס ונתנו לו להכנס. ולא עכבוהו כלל. לא רק שלא עיקבו אותו, אלא נתנו לו להכנס? למה? כי הוא החליט שהוא הולך להכנס. שימו לב לדימוי מעניין שרבי נחמן אמר: והשאיר הסוס. מה הכוונה השאיר הסוס? הכוונה אם אתה רוצה להכנס למבצר אתה צריך להשאיר את הסוס בחוץ. מה הכוונה הסוס? הסוס הכוונה החומריות. הגשמיות, המרדף אחרי השיגעונות. תשאיר את הסוס בצד בוא תכנס אתה, כי אם אתה תבוא עם הסוס לא יתנו לך להכנס. והיה הולך מחדר לחדר, בלי עיכוב. מה זה נקרא הולך מחדר לחדר? הכוונה שהאדם עצמו כשהוא מחפש את עצמו הוא הולך מחדר לחדר, מה זאת אומרת? הוא כל לפעם מבין עוד הבנה ועוד הבנה ועוד הבנה. נופל לו אסימון, זה כמו חדרים בהבנה אתה מבין משהו ומתוך ההבנה הזו אתה מבין עוד משהו ועוד משהו, כאילו מחדר לחדר.
ש: רק שאלה, כל סיפורי המעשיות זה הכל דימויים?
אליעד: כן. אנחנו דילגנו על ההקדמה, אם היינו קוראים את ההקדמה היינו קוראים שכל הסיפורים האלה הם רק דימויים. הכל זה דימויים ומשל ונמשל. ובבוא היום את תביני שכל העולם הזה הוא רק דימויים. לא רק הסיפורים הללו, גם כשאת קוראת עיתון זה רק דימויים. זה אל באמת. זה רק דימויים.
אוקי. כמו שדיברנו על חומת מגן הזו, זה רק דימויים. דימוי כזה ודימוי כזה..
אוקי. ובא לפלטין אחד. בא לארמון וראה שיש שם מלך עם כתר וכמה חיילים שם וכמה משוררים וכלים לפניו והיה שם נאה ויפה מאד. והמלך ואף אחד מהם לא שאלוהו כלל. כאילו הוא בא ראה את המלך, ואף אחד לא שואל אותו כלום. וראה שם מעדנים ומאכלים טובים ועמד ואכל והלך ושכב בזווית לקרות מה נעשה שם. מה זאת אומרת? בן אדם כאילו רואה ארמון, רואה מלך עם כתב, אוכל, ועמד ואכל, הוא כאילו הזדהה עם האינטרס שלהם, הוא לקח מהם משהו. מה שלמדנו (... מדין מן עיו). לקח מהם משהו, אכל, נהנה, אבל שימו לב לדימוי, הלך ושכב בזווית לראות מה נעשה שם. מה זאת אומרת? הוא אמר בוא נתבונן מבחוץ. עכשיו מי זה המלך הזה? בסיפורים זה נקרא המלך האכזר. היה מלך מאד אזכרי שכלפי חוץ היה לו הכל בבית, יש לו כסף, הכל יש לו, עם כתר ומעדנים ומעכלים טובים. ומי זה המלך האכזר לצורך העניין. שכל הוא מלך אכזר, העולם הזה נותן לך הכל, כל מה שאתה רוצה קח. אבל המשנה למלך מה הוא עשה? קודם כל הוא אכל מהמאכלים של הזה שמו לב הלך ושכב בזווית לראות מה נעשה שם. הוא כאילו שכב בצד ואמר בא נראה מה קורה פה. מה זה אומר בדימוי, כאילו יצא החוצה, כאילו שאתה חי את החיים, צא החוצה רגע, תנסה לראות מבחוץ מה הולך פה. כשאתה בתוך זה לך לזווית, לפינה הכי רחוקה ומשם תנסה להסתכל, תצא החוצה מהחיים שלך תנסה לראות אותם מבחוץ, תנסה לראות מה קורה פה בסיפור הזה, מה זה הארמון הזה, מה קורה פה בכלל? וראה שהמלך ציווה להביא את המלכה, המלך אמר תביאו את המלכה. והלכו להביא אותה והיה שם רעש גדול, ושמחה גדולה המשוררים מזמרים, משוררים מאד, באשר שהביאו את המלכה. והעמידו לה לה כסא... ושמו את המלכה ליד המלך. והיא היתה הבת מלך הנ"ל. את מי הוא ראה שם פתאום? את בת המלך. הושיבוהו אצלו ושמו את המלכה ליד המלך. והוא הכיר, הנה זו בת המלך. עכשיו לכאורה היא מלכה. היא אמורה להיות מאושרת, יש לה בעל שאוהב אותה, ומשרתים, ותזמורת וכלי כסף וכלי זהב, ומעדנים וחיילים, לכאורה הכל טוב. אחר כך הציצה המלכה וראתה אחד ששוכב בזווית והכירה אותו. מהזה אומר בדימוי? מי זו המלכה הזו? בת המלך שפה היא המלכה הכוונה היא שבתוך האדם יש את המקום הפנימי שמחפש, הנשמה, הפנימי, שכאילו בת המלך רואה שבתוך הבן אדם יש את המקום שמחפש להוציא אותה. זאת אומרת בכל כל אדם יש את בת המלך שהלכה לאיבוד, שזה כאילו האושר המוחלט הלך לאיבוד, השמחה המוחלטת, האהבה המוחלטת, ויש את המלך שהוא אומר אני לא מרוצה מהמצב אבל לא הולך לחפש, ויש את את המשנה למלך שאומר אני אלך לחפש את בת המלך. וראה אחד ששוכב בזווית והכירה אותו. זאת אומרת היא כאילו מה שזה בעצם אומר שיש בתוך הבן אדם, תהליך פנימי שהוא כאילו רואה שאתה מחפש אותו ואז הוא מודע לזה שאתה מחפש. זאת אומרת האושר רואה שהשכל מחפש אותו. ועמדה מכסאה, קמה אליו והלכה לשם ונגעה בו ושאלה אותו: אתה מכיר אותי, אתה יודע מי אני? והשיב לה: הן. אמר לה כן, אני מכיר אותך, כן אני מכיר אותך. את ההיא הבת מלך שנאבדה. זה כאילו בדימוי האדם אומר: כן, אני יודע אני מחפש אותך. עכשיו מה זאת אומרת מה זאת אומרת אני מחפש אותך? לכאורה, הוא כבר מצא אותה. מה זה מחפש אותך, אלא מה, שהוא בעצם רוצה להוציא אותה. ושאל אותה, עכשיו מה זה אומר? שבתוך כל האדם עצמו, שהאדם מתחיל להתבונן פנימה והולך בתוך כל המדבריות, שדות וכו' וכו' מחפש והולך זמן רב אנא ואנא מגיע למצב שפתאום הוא רואה תך בת המלך, מה זאת אומרת רואה את בת המלך? הכוונה היא שהוא בעצם מצליח לראות מה הוא מחפש. עכשיו, הוא עוד לא הוציא אותה, לא הבין את הכל, אבל ראה - אה! זה הכיוון, יש פה איזה משהו. ושאלה אותה, איך באת לכאן? המשנה למלך שאל את בת המלך תגידי איך הגעת לכל? והשיבה באשר שאבי המלך נפלט מפיו דיבור הנ"ל שאבא שלה אמר לה שהלא טוב יקח אותך, וכאן המקום הזה הוא לא טוב, זאת אומרת למרות שכלפי חוץ זה היה נראה שזה טוב, משרתים וכו' וכו' אמרה לו כאן המקום הזה הוא לא טוב. עכשיו מה רבי נחמן אומר בדימוי? אומר שכלפי חוץ באת המלך, מי זה בת המלך? הרצון של הבן אדם, כלפי חוץ יש לו מעדנים ומאכלים טובים ושמחה גדול ומשוררים ויש לו כתר ואומרים לו בוא תשב ליד המלך וכו' וכו', אבל באמת באמת כשהשכל המשנה למלך שואל את בת המלך מה קורה? היא אומרת לו - המקום הזה הוא לא טוב. כאילו, נכון שאני נראית אצל מלך אבל בעצם אני נמצאת אצל השטן. זה בדימוי שיש שתי פלטין, שתי ארמונות, שבאחד יש מלך ובאחד יש עבד. וזה נראה אותו הדבר, אבל זה בכלל הארמון של העבד. יש גם בסרטים מצויירים שלפעמים מעבירים אותך לעולם אחר, עולם מקביל, עולם מכושף בכלל ואם אני רוצה להישאר פה עכשיו תראה משהו כזה. אז בכל מקרה אמרה לו אבי המלך נזרק ממנו הדיבור הנ"ל וכאן המקום הזה הוא לא טוב. אמרה לו כאן העולם הזה שבו אני נמצאת הוא לא טוב. אבל כל זה, שימו לב, קרה שהוא שכב בצד בזווית. שהוא קודם כל הניח את הסוס, עזב את המרדף אחרי הסוס, שכב בצד, כלומר, הוא ניסה לקחת כמה שיותר רחוק, כדי לקבל פרספקטיבה כמה שיותר מקיפה על החיים. וסיפר לה שאביה מצטער מאד ושהוא מבקשה כמה שנים. אמר לה את יודעת אבא שלך מבקש אותך כבר הרבה שנים ושאל אותה - איך אני יכול להוציא אותך. אמר לה איך אני יכול להוציא אותך מפה? נכון שנראה שטוב לך פה. אבל את לא באמת מרגישה בבית. איך אני יכול להוציא אותך? אמרה לו: שאי אפשר להוציא אותי. אתה לא יכול להוציא אותי כי אם כשתהיה בוחר לך מקום ותהיה יושב שם שנה אחת. אתה צריך לשבת שם שנה אחת ומה תעשה בשנה הזו? וכל השנה תתגעגע אחרי להוציא אותי. מה אתה צריך לעשות כדי להוציא את בת המלך? להתגעגע. עכשיו שתבינו, להתגעגע זה אחד הדברים הכי כייפים, מצד שני זה גם אחד הדברים הכי אכזריים, כי הגעגוע זה אחד הדברים שאוכלים אותך, ואתה גם לא בטוח שתוציא את בת המלך. זה כאילו מראה, מה שרבי נחמן בא להגיד שהדרך להוציא את בת המלך, הדרך להגיע לאושר המוחלט, או להגיע לדבר האולטימטיבי זה ע"י געגועים, כאילו רצונות. תרצה, תרצה, תרצה ותרצה ותרצה עד שזה יקרה. מה שהוא בא להגיד: זו לא פעולה. אתה לא צריך להגיד - טוב, מה אני יעשה כדי להוציא את בת המלך? לך תביא חיילים ותכבשו. חבל לך על הזמן. רוצה להוציא אותי? תוציא אותי מפה רק עם געגועים. וכל אשר תתגעגע אלי להוציא אותי, שימו לב מה פה היא אמרה לו, בכל אשר יהיה לך פנאי תהיה רק מתגעגע ומבקש ומצפה להוציא אותי. מה אמרה לו? אתה צריך לבדוק בכל פעם שיש לך רגע פנוי, מה אתה צריך לעשות בזמן הפנוי שלך? מתגעגע, מבקש ומבקש להוציא אותי. כאילו, שב ותחשוב איך אני מוציא את בת המלך, אני צריך להוציא את בת המלך, זה מה שאתה צריך לעשות. זה הכל.
ש: אבל אנחנו פה מדברים הרבה פעמים על הבנה, לא מדברים כל כך על רצון...
אליעד: קודם כל כמה דברים. דבר ראשון בסוף הסיפור כתוב משפט כזה: כי צריך לשום שכל וחכמה להוציאה. בסוף בסוף אחרי כל הסבל שעבר הוא גילה שבשביל להוציא את בת המלך צריך שכל. אבל זאת אומרת נכון, בסוף צריך שכל, לא צריך געגועים, צריך שכל. אבל מצד שני אני אומר לך שהדרייב שלך לנסות להבין זה הגעגועים. ככל שאתה יותר מתגעגע כך יש לך יותר מוטיבציה לנסות להבין. אתה הבנת שזה לא סותר? מה נותן לך את הדרייב לשבת מבוקר ועד ערב לנסות להבין? הגעגועים. עכשיו תשאל נגיד לדוגמה אם אתה מתגעגע, אז מה אתה צריך לעשות תוך כדי שאתה מתגעגע? אז תוך כדי שתאה מתגעגע אתה צריך לנסות להבין. אבל בעיקרון הגעגוע הוא חלק חשוב כי בסופו של דבר זה גם די מתיש המרוץ הזה, או המרדף הזה. אבל הגעגוע זה מה שנותן לך את הדרייב. זה כמו להגיד מרקו שחיפש את אמא שלו היה מאד מתגעגע אז היה הולך והולך עד שימצא. אבל עוד דבר: תהיה מתענה, אתה גם צריך לעשות תעניות וביום האחרון מהשנה תהיה מתענה ולא תישן כל המעת לעת. מה זה נקרא? 24 שעות אל תאכל ואל תישן. תראה שאתה באמת רוצה אותי. הלך ועשה כן. תבינו כמה המשנה למלך אהב את המלך ורצה שהבת מלך תחזור לאבא שלך. ובסף השנה ביום האחרון היה מתענה ולא היה ישן ועמד והלך לשם. והיה רואה, לאיפה הלך? הלך לכיוון המיבצר להוציא את בת המלך. והיה רואה אילן, תקשיבו את הסיפור כי העלילה מתפתחת עכשיו. והיה רואה אילן ועליו גדלים תפוחים נאים מאד. והיה מתאווה ועמד ואכל משם. ותכף שאכל את התפוח נפל וחטפתו שינה. והיה ישן זמן מרובה מאד והיה המשרת מנער אותו ולא היה נעור כלל. מה רבי נחמן היה להגיד? שבתוך כל בן אדם יש את המקום שמחפש את הבת מלך ויש את המקום שעושה, מתגעגע אחריה ועושה תעניות ועושה הכל ואיך שהוא בא להוציא את בת המלך הביאו לו תפוח. עכשיו אתה שנה שלמה צם ומתענה ומתגעגע. מה קשה לך? חכה עוד 24 שעות. לא, אומר עזוב התפוח שבר אותי. זה כאילו מראה את האבסורד, שבן אדם כאילו מתקרב, הנה עוד טיפה אחת פוש הוצאת את בת המלך, אבל האינסטינקט של הבן אדם - לקחת את התפוח. לקח את התפוח, גם אכל מהתפוח, אמרה לו לא לאכול ואכל, גם נפל לשינה, אמרה לו לא לישון וישן. יותר גרוע מזה, לא תגידו נרדם לחמש דקות והתעורר, והיה ישן זמן מרובה מאד, הוא היה כל כך ישן עמוק שהיה משרת מנער אותו, קום קום, ולא היה נעור כלל. מה הכוונה היה המשרת מנער אותו? הכוונה היא שבתוך האדם, יש בתוכו משרתים, יש שכלים קטנים שמנסים להעיר אותך - תבין, תבין, תבין, - הבן אדם לא נעור. כאילו הוא שומע עוד הרצאה עוד ועוד, והוא לא מצליח להתעורר והוא לא תופס את הדבר, למה? כי הוא ישן, הוא אכל מהתפוח. כאילו יש בתוך האדם את המקום שמאד מתגעגע ורוצה וכו' אבל יש את המקום שלא עמד בפיתוי אכל את התפוח ועכשיו יש משרת, רבי נחמן אומר יש דבר שנקרא משרתי החכמה. השכלים מנסים להעיר אותך ולא מצליחים להעיר אותך. אחר כך הקיץ משנתו. הבן אדם הקיץ משנתו, ושאל את המשרת, היכן אני בעולם. עכשיו מה זה אומר היכן אני בעולם? זה מצב שלפעמים בן אדם מתעורר ואומר היכן אני בעולם? מה אני עושה פה בכלל איך הגעתי לפה? היכן אני בעולם? מי אני? מאין באתי? לאן אני הולך? וסיפר לו המעשה. זאת אומרת שהוא כל כך היה בשינה עמוקה. שכשהוא התעורר הוא בכלל שכח מה הוא חיפש מלכתחילה, הוא בכלל שכח שהיה מלך ושהיה בארמון, שראה את בת המלך שנפל עם התפוח, שכח את זה. ואז שהוא קם שאל היכן אני בעולם, רגע רגע, איפה אני? מה אני עושה פה? וסיפר לו המעשה היינו המשרת סיפר למשנה למלך המעשה ואמר לו שאתה ישן זמן מרובה מאד זה כמה שנים, ואני הייתי מתפרנס מהפירות, אמר לו אני אכלתי ככה ממה שיש. מה זה נקרא בדימוי שהתת מודע אומר לך, אתה יודע, אני לא באמת נהנה. אני נהנה רק מהפירות, רק מהרשימו של הטוב שנשאר בצמצומים. והיה מצער עצמו מאד. אז מה קרה למשנה למלך? היה מצטער, מצטער מאד. והלך לשם ומצא אותה. אז מה עשה המשנה למלך? קם והלך לארמון ומצא את בת המלך עוד פעם. והיתה מצטערת לפניו מאד. כי אילו באת באותו היום היית מוציא אותי מכאן ובשביל יום אחד איבדת. אם היית נשאר עוד קצת עם הפחד, עם השרפות, אם היית עוד קצת נכנס פנימה היית מוציא את בת המלך. כאילו בשביל יום אחד איבדת. כאילו כבר עשית את כל הדרך, הגעת עד פנימה, לא יש לי איזה תפוח שם, אני רוצה לאכול בורקס. אמנם, שלא לאכול זה דבר קשה מאד, בפרט ביום האחרון, אז מתגבר היצר הרע מאד. זאת אומרת כאילו איך שמגיע לסוף היצר הרע מתגבר עליך עוד, יגיד לך - לא, אתה חייב, אין היינו שהבת מלך אמרה שלו שעתה תקל עליו... אמרה לו עכשיו נעשה לו תרגיל חדש. יבחר לך מקום וישב גם שנה שלמה כנ"ל וביום האחרון תהיה ראשי לאכול, מותר לך לאכול. מה זה אומר מותר לך לאכול, מותר לך ללכת אחרי הגשמיות, רק שלא תישן ולא תשתה יין כדי שלא תישן, כי העיקר הוא השינה. שימו לב למשהו בתהליך החיפוש הרוחני. יש בהתחלה בן אדם שחושב שכדי להגיע להארה רוחנית הוא צריך להתענות לסגף אף עצמו, הבת מלך אמרה לו אני מבינה שזה קשה לך אבל העיקר זה השינה. מה זאת אומרת העיקר זה השינה? זה אל משנה שאתה אוכל או לא אוכל, העיקר שזה אל תישן. מה זאת אומרת אל תישן? שהמח שלך לא יהיה רדום. לזכור, תזכור את התכלית תזכור את בת המלך, אתה יכול לאכול, רק אל תישן שהמח ימשיך להתרכז. ולא תשתה יין שלא תישן, כי העיקר הוא השינה. כאילו אתה צריך להיות כל הזמן מרוכז על בת המלך, אתה כן יכול לאכול ולשתות וכו' וכו', אבל אל תישן. והלך ועשה כן. ביום האחרון שוב פעם, היה הולך לשם וראה מעיין הולך, ראה מעיין זורם. המעיין אדום והריח של יין, שאל את המשרת, הראית שזה מעיין וראוי (... |) והריח של יין. והלך וטעם מהמעיין. מה היא הזהירה אותו? אמרה לו על תשתה יין כדי שלא תישן. מה הוא רואה בדיוק ביום האחרון? יין. ונפל וישן עד שבעים שנה. נרדם לשבעים שנה הבן אדם. והיו הולכים חיילים רבים... הוא נרדם והתחילו לעבור לידו חיילים והמשרת הטמין עצמו מחמת החיילים אחר כך עברה מרכבה ושם ישבה הבת מלך וישבה שם אצלו וירדה והכירה אותו והיתה מנערת אותו מאד ולא ננער, אפילו הבת מלך העירה אותו ולא הצליח להתעורר. כאילו היא כבר באה לידו ולא הצליח לקום. והתחיל לקבול עליו, התחילה להתלונן עליו אשר כמה וכמה... זה כמה וכמה שנים בשביל להוציא אותה והגיע היום שיכול להוציאנו ואיבדו. כאילו הגעת כבר לפתרון ובשביל איזה לשתות יין, לאכול תפוח איבדת את המהלך. והיתה בוכה מאד על זה. רחמנות גדול עליו ועלי שכל כך זמן רב שאני כאן ואיני יכולה לצאת. היא בכתה גם עליו וגם עליה, כי גם הוא מחפש אותה וגם היא מחפשת לצאת אחר כך לקחה מטפחת מעל ראשה וכתבה עליו בדמעות שלה, ועם הדמעות שלה היא כתבה מכתב עם הדמעות והניחה אצלו. ועמדה וישבה במרכבתה ונסעה משם. אחר כך הקיץ ושאל את המשרת, היכן אני בעולם? עוד פעם הוא שאל - איך הגעתי לפה? וסיפר לו כל המעשה ושחיילים רבים הלכו שם ושהיתה כאן מרכבה ושהיתה בת המלך באה אליו והיתה צועקת... בתוך כך הציץ וראה שהמטפחת מונחת אצלו. מה זה אומר בדימוי, שלפעמים בן אדם בחיים שלו יש כמו את המטפחת שבת המלך רשמה בה בדמעות שלה, זאת אומרת יש דברים שמזכירים לו את האהבה של בת המלך. \ ב כמו בת המלך מתחננת אליך, תוציא אותי. ושאל מאין זה? והשיב לו שהיא כתבה בדמעות. ושימו לב שפה ההתעוררות היתה צריכה לבוא מצד המשנה למלך. כלומר, המשרת לא טרח להראות לו שיש פה גם את המטפחת, כאילו אם אתה לא תשאל לא תקבל את התשובה. לקחה והרים אותה נגד השמש. תסתכלו משהו יפה בדימוי, רבי נחמן אמר ככה, הוא לקחת את המטפחת על המטפחת היה כתוב משהו עם דמעות והוא הרים אותה כנגד השמש. הוא הסתכל עליה מול השמש, בדימוי שמש זה שכל הוא כאילו לקח והתחיל להפעיל את השכל. וקרא מה שכתוב שם כל קבלתה וצעקתה כנ"ל ושכעת איננה שם במבצר הנ"ל כי, עכשיו הוא צריך משהו חדש, כי אם שיבקש הר של זהב ובמבצר של מרגליות שם ימצאני. אמרה לו עכשיו אם אתה רוצה למצוא אותי, אתה צריך לחפש הר של זהב ומבצר של מרגליות. עכשיו מה זה אומר הר של זהב ומבצר של מרגליות? אחד בדימוי זה כאילו דבר שהוא בלתי מושג, שתיים דבר שהוא מאד יקר, הר של זהב. עכשיו בדימוי זה כאילו שאומרים לך לחפש הר של זהב ומבצר של מרגליות אומרים לך תחפש משהו הכי יפה בעולם אבל שלא נראה לך שהוא קיים. מה יכול להיות יותר יפה מהר של זהב ומבצר של מרגליות? אין משהו יותר יפה, אתה רואה הר שעשוי מזהב ועליו מבצר של מרגליות. אבל מצד שני, זה כאילו בלתי מושג, איפה אפשר למצוא? זה כאילו שעכשיו אני אבוא אליך ואומר טוב, את רוצה למצוא את בת המלך, את רוצה להיות מאושרת? תחפשי הר של זהב ומבצר של מרגליות. תגידי לי זה נשמע מאד יפה הר של זהב ומבצר של מרגליות אבל איפה לאחרונה ראית הר של זהב ומבצר של מרגליות? כאילו, אין דבר כזה. עכשיו שימו לב לעוד משהו עוד יותר יפה השאיר את המשרת והניחו והלך לבדו לבקש אותה. קודם עזב את הסוס עכשיו הוא גם עזב את המשרת, עכשיו מתחילים להיכנס פנימה. כאילו, מה זה נקרא להניח את המשרת? עזב את השכלים הקטנים, עכשיו התחיל לחפור פנימה. עזב את כל החפירות הקטנות של אני רוצה ערך עצמי, נכנס לתוך הדברים הרציניים יותר. למה אני אומר ככה? כי השאלות למה אני אוהב את עצמי? למה אני לא אוהב את עצמי? למה אני רוצה שיאהבו אותי? כל השאלות האלה זה שאלות חיצוניות. זה רק המשרתים זה רק הקדמות, כדי להגיע לפנימי יותר. והלך כמה שנים לבקשה, ויישב עצמו. עכשיו תקשיבו טוב ויישב עצמו, בוודאי בישוב, לא נמצא הר של זהב ומבצר של מרגליות, כי הוא בקיא במפת העולם. על כן, אלך אל המדבריות, והלך לבקשה במדבריות כמה וכמה שנים. מה זה אומר? מדבר אל הבן אדם שכשהוא מחפש את האושר המוחלט אז הוא כבר בקיא במפת העולם. זאת אומרת, אני כבר מכיר איך עובד העולם הזה ואני יודע שהר של זהב ומבצר של מרגליות פה אין דבר כזה, פה הביזנס בעולם הזה בשום מקום אני לא יכול למצוא עכשיו הר של זהב ומבצר של מרגליות. מה זה נקרא בקיא במפת העולם? מכיר את החיים יודע שבחיים פה אין שום דבר שיכול לתת לך הר של זהב ומבצר של מרגליות. זה כאילו כמו בן אדם אומר אני רוצה אושר מוחלט, הבת מלך אומרת לו: אתה רוצה אושר מוחלט? תחפש הר של זהב ומבצר של מרגליות. והוא אומר אני כבר יודע שפה בעולם אין את זה ועל כן אלך אל המדבריות. בא נלך למדבר, מה זה מדבריות? למקומות שאין שם בני אדם. בא נתחיל לחשוב בצורה הכי לא הגיונית בעולם. מבינים מה זה מדבריות? המקום שאין בו בני אדם. זאת אומרת שאם את רוצה אושר, אם האדם רוצה אושר, האושר המוחלט, האולטימטיבי, צריך לחפש במדבריות. מה זה אומר במדבריות? מקום שאין שם בני אדם. בחשיבה ששום בן אדם לא חושב ככה. והלך לבקשה במדבריות כמה וכמה שנים. כאילו זה הכל תהליכים של שנים. והלך למדבריות כאילו במשך שנים הלך בתוך המדבריות לחפש בחשיבה לא הגיונית את בת המלך.