... באות בצרורות, צרה אחרי צרה, אינרציה, קארמה, אקראיות, סיבתיות, רצף סיבות, סיבה ותוצאה, הכל אקראי, הכל סיבתי, לכל דבר יש סיבה, חוסר מזל בחיים, לשום דבר אין סיבה, דטרמיניזם למה לפעמים צרות באות בצרורות ודברים טובים ...

... ככה? התשובה לשאלה למה, תשובה מוחלטת, למה הרצון הוא כזה? למה משהו קיים? למה המציאות קיימת? למה כך ולא אחרת? למה העולם קיים? משמעות החיים, לכל דבר יש סיבה, לשום דבר אין סיבה מהי הסיבה האמיתית לכך שהדברים הם דווקא כפי שהם? ...

... האהבה זהה לחלוטין. ברובד החיצוני יכולה להיות יותר פחות אהבה שנאה וכולי. דוגמה נוספת: לכל דבר יש סיבה = לשום דבר אין סיבה. נגדיר: סיבה שונה מ: תוצאה. סיבה = סיבה חיצונית אחרת ...

... ואז ממילא הכל טוב, או שאין שום סיבה לשום דבר וגם אז ממילא הכל טוב, כי שום דבר אינו טוב יותר מאשר דבר אחר, כי הכל חסר משמעות כי לשום דבר אין סיבה וממילא שום דבר אינו טוב יותר מאשר דבר אחר. אם היה האדם מבין את הסיבה של כל דבר היא לו טוב תמיד. אך גם אם לא היה האדם מחפש סיבה לשום דבר, ...

... אקראי לבין תהליך סיבתי, הרי שמצד האמת יכול להיות שתפישת הנפרדות הזו של המושג סיבה, היא תפישת נפרדות שגויה. וכנל, אין הכוונה לומר, שבטעות נדמה לאדם שיש דבר כזה סיבה, ושמצד האמת לשום דבר אין סיבה ושהכל אקראי, או להפך, שלהכל יש סיבה ושרק נדמה לאדם שיש דברים שאין להם סיבה. כי זו אינה תפישת האחדות והיא לא ...

... אחרת, של האם יש או אין איזה דבר, שהתשובה האמיתית היא, שאין הבדל בין יש לאין, ואז אין שום שאלה כלל. ולצורך ההמחשה נראה, כי כאשר לכל דבר יש סיבה, אז כל דבר הוא הסיבה של עצמו. וכאשר לשום דבר אין סיבה, גם אז כל דבר הוא הסיבה של עצמו. כך ששלמות הסיבתיות והעדר הסיבתיות, היא בעצם דבר אחר ...

... בלי התהליך שמוביל אליה. ובסופו של דבר, כאשר לכל דבר יש סיבה, אז כל דבר הוא סיבת עצמו. וגם אם נאמר שלשום דבר אין סיבה כלל, גם זה אומר, שכל דבר הוא לא קשור לשום דבר אחר. דהיינו, שכל דבר הוא סיבת עצמו. ובשורשו, הסיבתיות והאקראיות, אלו צורות שונות של אותו הדבר ממש, והכל אחד וכולי. ...

... לשתול מחשבות? איך פועלים מסרים תת הכרתיים? איך לגרום למישהו לעשות מה שאתה רוצה? פלרטוט, טיזינג, מסרים כפולים, ריבוי משמעויות, מסר תת הכרתי, איך להשפיע על אנשים? איך לשכנע אנשים? וכאן אבאר עוד דרך כיצד באפשרותך לשתול מחשבות בתת המודע של האדם השני, וכיצד באפשרותך לגרום למישהו לעשות מה שאתה רוצה, באמצעות שימוש במסרים תת הכרתיים, שעוברים ונוצרים בתת המודע של האדם, על ידי שימוש במילים עם משמעות כפולה. וכאן אבאר גם, כיצד המוח של האדם חושב? ואיך המוח של האדם מבין ומפרש את מה שהוא שומע ואת מה שהוא רואה ... למחשבה כלשהי, להופיע בתת המודע של האדם השני, לפני שתצליח לשכנע אותו, לחשוב כך בצורה מודעת. והדרך לכך היא, באמצעות שימוש במילים במשפטים ובצורות ביטוי, שיש להן ריבוי משמעויות. ואסביר את העניין לעומק, מתוך ההבנה של כיצד פועל המוח האנושי וכיצד המוח האנושי חושב. והעניין הוא, כי המוח של ... של האדם. ואחכ המוח מנתח את המידע הזה, לפי ההקשרים והאסוציאציות שעולות למוח, ביחס לאותו המידע שהמוח נחשף אליו. ובכל פעם שהמוח נחשף למידע כלשהו, המוח מנתח מחדש את המשמעות של אותו המידע, על סמך הזיכרון של האדם ועל סמך חישובים שונים נוספים, שביארתי אותם במקום אחר. ובכל פעם שהמוח בא לנתח מידע כלשהו שהוא נחשף אליו, עולים וצפים במוח אפשרויות שונות, כיצד לפרש את המידע הזה. לדוגמה, שהאדם שומע ביטוי שיש לו ריבוי משמעות כזה או אחר. והמוח של האדם, כאשר הוא שומע את אותו הביטוי, אז הוא מבצע חישוב, שמחליט איזו משמעות לייחס לאותו ביטוי, לפי ההקשרים השונים ולפי החישובים השונים שהמוח ביצע באותו הרגע. וזה בעצם אומר, שברגע שהאדם שומע ונחשף לצורת ניסוח לצורת התנהגות שיש לה ריבוי משמעות כזה או אחר, דהיינו, שאפשר לפרש אותה בצורות שונות, הרי שברגע שהמוח של האדם מנתח את המידע ובוחר איזה פירוש לתת ... שקרה, הרי שבאותם רגעים, תת המודע של האדם, חשב גם על האפשרות שלא נבחרה בסוף כפירוש הסופי של אותו המסר. כי יש פירוש אפשרי ויש פירוש מחויב וסופי. כי למסר עצמו יש ריבוי משמעויות שונות. וכאשר המוח שומע את המסר, יש פירושים אפשריים שהוא יכול לפרש את המסר הזה. ולרגעים ספורים, עוברים כל ... שהוא יחשוב עליהם, כאשר הוא ייחשף לאותו המידע. וישנם מצבים, שבהם האדם ככ לא רוצה לחשוב על דבר כלשהו, עד כדי כך שגם אם אומרים לו דבר כלשהו, שיש לו רק פירוש אחד ומשמעות אחת, הוא לא מבין את מה שאומרים לו, בגלל שהוא לא רוצה להבין את מה שמתבקש שהוא יבין ממה שאומרים לו. כל שכן, כאשר קיים מצב שבו האדם מאוד לא רוצה לחשוב משהו כלשהו. ורוצים לגרום לו לחשוב על כך בצורה לא מודעת, באמצעות שימוש במסר כפול עם ריבוי משמעות. שבמקרה כזה, המוח של האדם כמעט ולא יחשוב על הפירוש ועל המשמעות שממנה האדם השני מנסה לברוח. שזה בעצם אומר, שמצד אחד רוצים לגרום לאדם לחשוב על משהו, שהוא לא ממש רוצה לחשוב עליו. ורוצים לגרום לו כן להתבונן על הפירוש ועל המשמעות המסוימת, שעליה הוא לא רוצה לחשוב. ורוצים לגרום לו לחשוב לפרש את מה שנאמר לו, גם בפירוש שהוא לא רוצה לחשוב ... צריך להחצין ולהבליט את הפירוש שעליו רוצים שהאדם יחשוב. אבל בו זמנית צריך להסתיר את המניפולציה שנעשית כאן. כדי שהאדם לא יראה כיצד מנסים לשתול אצלו את המחשבה הזאת. כי המטרה היא, שהמחשבה תופיע מעצמה אצל האדם, כדי שהוא יחשוב שהוא בעצמו באמת חושב כך. ואם הוא יבין שמישהו חיצוני מנסה ... שהאדם השני לא יבין שמנסים להשפיע על תת המודע שלו בצורה מניפולטיבית, שזה יכול להרוס את כל המהלך. ועוד אוסיף, כי העברת מסרים תת הכרתיים באמצעות שימוש במסרים בעלי ריבוי משמעות וכיוב, אפשר לעשות זאת, לא רק באמצעות שימוש במילים ובמשפטים של השפה. אלא גם באמצעות מעשים כאלו ואחרים, שניתן לפרש אותם בכל מיני משמעויות שונות (עע פלרטוט טיזינג איך להתחיל עם בחורה) וכיוב. שהם לא בהכרח דיבורים במילים, אלא יכולים להיות גם מעשים בפועל כאלו ואחרים, שניתן לפרש אותם בצורות ובמשמעויות שונות. ובסיכומו של דבר הרעיון הוא, שהדרך למודע של האדם, עוברת בתת המודע שלו. ואפשר לגרום לאדם לחשוב ולהיחשף ... יחשוב גם על האפשרות הזאת. וצריך ללמוד לעשות זאת בצורה מוסווית, כדי שלא לעורר התנגדות מיותרת. ועדיין לדעת לעשות זאת בצורה מספיק גלויה, כדי שהאדם אכן ייחשף גם לפירוש ולמשמעות שממנה אולי הוא מנסה לברוח. ואתה, כאשר אתה שומע מסר כלשהו, האם אתה מודע לכל הפירושים האפשריים שעברו לך במוח ...

... לשתול מחשבות? איך לשכנע לקוח? איך להשפיע על התת מודע? תרתי משמע, ריבוי משמעויות , ללמוד לשכנע, החדרת מסרים לתת מודע, העברת מסרים לתת מודע, ללמוד NLP, כושר שכנוע איך לשכנע לקוח שהמוצר שלך הכי ... שמיעת מסרים שיווקיים? אליעד כהן מתאר כיצד פועל התת מודע כשמדובר בשמיעת משפטים בעלי משמעויות שונות או ריבוי משמעויות. הוא מסביר שבני אדם באופן אוטומטי מפשטים משפטים ארוכים למסר קצר וברור יותר. לכן, כאשר הלקוח שומע משפט כמו ... הטוב ביותר ביחס למועמד השני, בפועל המסר שנקלט הוא פשוט אני הכי טוב. אליעד מסביר שהסיבה לכך היא שפוליטיקאים בדרך כלל אינם מציעים הצעות מעשיות אלא בעיקר מדגישים כמה הם פחות גרועים מהמתחרים שלהם. זו ...

... מחשבות, לשכנע באמצעות ריבוי משמעויות, תרתי משמע בשכנוע, איך המוח משתכנע? איך המוח מבין? איך המוח חושב? איך לשכנע אנשים? איך להשפיע על אנשים? שיטות שכנוע, טכניקת NLP איך משתמשים ... אנשים? אליעד כהן מסביר איך ניתן לבצע מניפולציה פסיכולוגית באמצעות שימוש מושכל במילים שיש להן ריבוי משמעויות (תרתי משמע). המטרה היא להעביר מסר שהשומע יקבל, תוך שתילת משמעות נסתרת בתת - המודע שלו. לפי אליעד, ניתן להשתמש בשיטה זו גם לצורך השמצה מתוחכמת או לצורך העברת מסר עקיף שהשומע לא יהיה מודע אליו לחלוטין. ... בקבוצה הזאת הם גנבים או יש אנשים בקבוצה הזאת שהם גנבים. שתי האפשרויות האלה כביכול דומות מבחינת משמעות, אך לפי אליעד הן משפיעות באופן שונה על התודעה. כאשר אומרים חלק מהאנשים, השומע מפרש זאת כמדויק ואמין יותר, ולכן נוטה לקבל את המסר ביתר קלות. אך כשבודקים לעומק, מסתבר שיש הבדל משמעותי בין חלק מהאנשים לבין יש אנשים. אליעד נותן דוגמה להמחשת העניין: אם אומרים חלק מהאנשים בקבוצה הזאת הם גנבים ומורידים את המילה חלק, נשאר ... הקודם. מכאן ההסבר שאליעד נותן: כשאומרים האנשים בקבוצה הזאת גנבים, השומע עשוי לפרש זאת בתת - המודע כמשמעות של כל האנשים, כי המבנה הלשוני מאפשר זאת. מצד שני, המשפט אנשים בקבוצה הזאת גנבים פחות מחייב הכללה גורפת. כיצד המוח מפרש משפטים עם ריבוי משמעויות? אליעד כהן מסביר כיצד המוח מנתח משפטים עם ריבוי משמעויות. לדבריו, המוח לא מנתח רק את המשמעות המלאה של המשפט השלם, אלא גם כל חלק ממנו בנפרד. כל מילה במשפט נבחנת עצמאית וגם ביחס לשאר המשפט. לכן, כאשר המוח שומע משפט מסוים, הוא מפרש אותו ... קולט גם את המסר: אתה רוצה ללכת לשם, ולא רק את האפשרות שהוא לא בטוח בזה. איך אפשר להשתמש במילים עם משמעות כפולה כדי להימנע מהתנגדות? אליעד מדגים איך אפשר להעביר מסר בצורה עקיפה כדי להימנע מהתנגדות. לדוגמה, אם רוצים לומר למישהו אתה צריך לעשות ... להשתמש בניסוחים שלא מאפשרים סילוף בקלות, כגון תצביעו רק למפלגה X. למה חשוב להיזהר בניסוח משפטים? הסיבה המרכזית להיזהר בניסוח משפטים היא משום שהמוח מסוגל לקלוט גם משמעויות הפוכות ממה שהתכוונו, וניתן לבצע מניפולציות על אנשים דרך עריכה פשוטה של מילים. אליעד ממליץ לשים לב היטב לכך, הן כשמעבירים מסרים והן כששומעים אותם מאחרים, כדי לא ליפול במלכודת של פירושים כפולים או מסולפים. למה מודעות לריבוי משמעויות מונעת מניפולציות? לפי אליעד, אנשים שמודעים לכך שמילים ומשפטים יכולים להתפרש בכמה משמעויות, חסינים יותר בפני מניפולציות. מי שאינו מודע לכך עלול לקבל מחשבות או תפיסות מוטעות בלי להבין כיצד הן הגיעו אליו. כשמישהו מודע לתופעה, הוא ... ממילים עם תרתי משמע, מתוך מודעות לאופן שבו המוח האנושי מפרש מסרים. איך לשכנע אנשים? מה זה ריבוי משמעויות? איך המוח מפרש משפטים? מה זה מניפולציה פסיכולוגית? כיצד להימנע ממניפולציות? איך להעביר מסר חד - משמעי? שלום לכולם הפעם אני רוצה לתת דוגמה לסוג של מניפולציה שניתן לעשות באמצעות שימוש במילים שיש בהם תרתי משמע. אוקי דהיינו, ריבוי משמעויות כאשר אחת המשמעויות ואחת המשמעויות לא נכונה ואף על פי כן משתמשים בביטוי הזה כדי להעביר לתת מודע של השומע את המשמעות הלא נכונה תוך כדי שכביכול אומרים את האמת מאחר שיש למילה הזאת גם משמעות נכונה ואני אתן סתם דוגמה, נגיד שרוצים להשמיץ קבוצה של אנשים. אוקי ואז איך אפשר להשמיץ אותם לדוגמה נגיד כל האנשים בקבוצה הזאת והזאת הם גנבים, ... ביחד, הוא גם מנתח את הכל ביחד אבל הוא גם מנתח את כל החלקים בפני עצמם הוא לוקח חמש מילים מרכיב המון משמעויות מכל ההיבטים ואז בסוף משכלל את כל ההיבטים ביחד. אוקי אבל כשהמוח שמע את המילים האנשים בקבוצה הזאת גנבים בעצם הוא קיבל את המשמעות שאומרת כל האנשים בקבוצה הזאת גנבים שימו לב כל האנשים בקבוצה הזאת גנבים אפשר לומר אבל אי אפשר לומר כל אנשים בקבוצה הזאת גנבים, שימו לב אם ... תבין שאתה צריך לעשות שיעורים. עכשיו הצורה הזאת של מה שאמרנו בהמשך של המשפט בעצם שאמרנו שיש לה כמה משמעויות אז בעצם המוח מקבל גם בתת מודע או באחד מהרבדים במודעות המוח מקבל גם את הפירוש של המשפט שלא בהכרח מבינים אותו לפי ההקשר המלא של המשפט, זאת ... גנבים אז בשום שלב אין שום פירוש במילים האלה שמתפרש כאילו כל האנשים בקבוצה הזאת הם גנבים. מה בעצם המהות של מה שאני אומר, המהות של מה שאני אומר היא כזאת שימו לב יש מילים שיש להם כמה משמעויות או שיכולות להיות להם כמה משמעויות יש משפטים שלמשפט יכולות להיות כמה משמעויות שונות, יש משפטים שיכולים להיאמר בהקשרים שונים. עכשיו לעומת זאת יש משפטים שהם יש להם פחות פירושים, עכשיו אם רוצים להעביר מסר מסוים אז ניתן ... מילה שכביכול תסתיר את אחד הפירושים שיכולים להתפרש אחר כך ויש לזה עוד הרבה דוגמאות אבל הרעיון הוא המהות של הרעיון כאן זה לשים לב שהמוח כשהוא שומע את המשפט הוא לא בהכרח מפרש אותו רק לפי כל ההקשר כולו לפעמים המוח מפרש את זה גם כיחידות בודדות. ...