9:44תשובות לשאלות - איך למצוא תשובות לשאלות?
איך למצוא תשובות לכל השאלות בעולם?
אליעד כהן מסביר שיש דרך ושיטה ברורה כיצד אפשר למצוא תשובות לכל השאלות בעולם. לדבריו, ישנה נוסחה מדויקת ופשוטה למצוא תשובות לכל שאלה, והסוד הוא להבין את הגורמים ואת הנחות היסוד שעליהן כל שאלה מבוססת. כל שאלה בעולם נשענת על מספר הנחות יסוד, ומי שרוצה לקבל תשובות מדויקות, צריך לפרק את השאלה למרכיביה, להבין על אילו הנחות יסוד היא עומדת, ולחקור אותן לעומק.
מהם התנאים ההכרחיים לקיום שאלה?
לפי אליעד כהן, כדי שתהיה שאלה חייבות להתקיים מספר אפשרויות. אם יש רק אפשרות אחת, אין כל שאלה, כי השאלה מייצגת חוסר וודאות בין אפשרויות שונות. הוא נותן כדוגמה את השאלה "האם כדור הארץ עגול או שטוח?". השאלה מתבססת על הנחות היסוד שיש כדור הארץ, שיש אפשרות של עיגול ושל משטח ישר, ושיש הבדל ביניהם. רק אם האדם מניח שקיימות מספר אפשרויות, הוא מסוגל בכלל להעלות את השאלה.
איך להבין אם ירד גשם מחר?
אליעד משתמש בדוגמה נוספת על מנת להמחיש את הרעיון, ומביא את השאלה "האם ירד מחר גשם?". הוא מסביר שכדי לענות על השאלה הזו, האדם צריך קודם כל להבין באופן מלא את המושגים "גשם", "אין גשם", ו"מחר". הוא חייב להבין מה גורם לגשם, מה מונע ממנו לרדת, מה המשמעות של המושג "מחר" וכיצד הוא קשור לתופעת הגשם. אם האדם יצליח להשיג את כל הידע האפשרי על המושגים הללו, אז תהיה לו היכולת לענות על השאלה.
עם זאת, אליעד מציין שקשה מאוד להשיג ידע מלא ומדויק על כל פרט במציאות. הוא מחדד שזו הסיבה שבגללה טוב שאין תשובות לכל השאלות. אם האדם היה יודע את התשובות לכל השאלות, החיים שלו היו משעממים וחסרי התחדשות.
למה לפעמים עדיף לא לדעת את התשובות?
אליעד מסביר שהחיים מעניינים דווקא בגלל שיש בהם שאלות שאין להן תשובה ברורה. הוא טוען שאם האדם היה יודע הכל, כבר לא היה אפשר לחדש לו שום דבר, והחוויה האנושית הייתה משעממת. לכן, הוא מציג את הטענה הפרדוקסלית שאדם מוכן לוותר על ידיעת התשובות רק לאחר שהוא כבר מבין את המהות הפנימית של המציאות ומבין שהכל טוב והכל אחד. דווקא אז האדם יכול ליהנות מהחוסר ודאות שבחיים, מכיוון שהחוסר ודאות נעשה נעים ומעניין כאשר מבינים לעומק שהכל אחד.
איך להבין את השאלות המהותיות של המציאות?
אליעד מסביר שכדי להבין את השאלות המהותיות של החיים, כמו "האם יש תכלית לחיים או אין תכלית?", "האם יש משמעות או אין משמעות?", "האם יש בחירה או אין בחירה?", צריך לחקור לעומק את הנחות היסוד שעליהן השאלות האלו נשענות. לפי אליעד, השאלות האלו תמיד מבוססות על דואליות, על הפרדה בין שני מושגים או רעיונות, והאדם צריך לחקור האם באמת קיימת הפרדה כזאת.
לדוגמה, כשאדם שואל "האם יש תכלית או אין תכלית?", הוא מניח שקיים הבדל בין מושג "תכלית" למושג "אין תכלית". אליעד ממליץ לאדם לשאול את עצמו אם בכלל יש הבדל בין שני הדברים האלו, ולחקור לעומק מהי בעצם תכלית, ומה גורם לכך שמשהו יהיה בעל תכלית או חסר תכלית. כאשר אדם יחקור לעומק את השאלות האלו, הוא יגיע לתובנה שאין באמת הבדל בין שני המצבים, ובסופו של דבר יבין שהכל אחד ממש.
מהו מצב של אחדות מוחלטת?
אליעד מתאר מצב שבו האדם מבין שהכל אחד באופן מוחלט, שאין הבדל בין "יש" ל"אין", בין "טוב" ל"רע", בין "תכלית" ל"אין תכלית". הוא אומר שכאשר מגיעים להבנה כזאת, אין באמת שאלות. לא שיש תשובה לכל שאלה, אלא שהשאלות כלל לא קיימות יותר, כיוון שאין באמת הבדל בין האפשרויות.
כאשר אדם מגיע למצב הזה של הבנת האחדות, הוא יכול ליהנות באופן אמיתי מכך שהוא לא יודע הכל לגבי הפרטים החיצוניים של המציאות, כי רק אז חוסר הידע והאי - ודאות נעשים נעימים ומעניינים.
איך אפשר ליהנות מחוסר הידע?
אליעד מבהיר שרק לאחר שהאדם מבין את האחדות העמוקה, הוא מסוגל באמת ליהנות מהעובדה שיש לו אי - ודאות בחיי היום - יום. ההבנה העמוקה שהכל אחד מאפשרת לאדם לשחרר את הצורך בשליטה וידיעה מוחלטת, ולהתחיל ליהנות מהמציאות כפי שהיא - מציאות שיש בה מסתורין, הפתעות, ואתגר של אי - ודאות.
לסיכום, אליעד מציע לאנשים להמשיך לחקור ולהעמיק בשאלות המהותיות, עד שיגיעו לתובנת האחדות, ואז יוכלו באמת ליהנות מחוסר הידיעה ומהאי - ודאות של החיים. במצב כזה, כבר לא יהיו שאלות ולא תשובות, כי הכל אחד באופן מוחלט.
אליעד כהן מסביר שיש דרך ושיטה ברורה כיצד אפשר למצוא תשובות לכל השאלות בעולם. לדבריו, ישנה נוסחה מדויקת ופשוטה למצוא תשובות לכל שאלה, והסוד הוא להבין את הגורמים ואת הנחות היסוד שעליהן כל שאלה מבוססת. כל שאלה בעולם נשענת על מספר הנחות יסוד, ומי שרוצה לקבל תשובות מדויקות, צריך לפרק את השאלה למרכיביה, להבין על אילו הנחות יסוד היא עומדת, ולחקור אותן לעומק.
מהם התנאים ההכרחיים לקיום שאלה?
לפי אליעד כהן, כדי שתהיה שאלה חייבות להתקיים מספר אפשרויות. אם יש רק אפשרות אחת, אין כל שאלה, כי השאלה מייצגת חוסר וודאות בין אפשרויות שונות. הוא נותן כדוגמה את השאלה "האם כדור הארץ עגול או שטוח?". השאלה מתבססת על הנחות היסוד שיש כדור הארץ, שיש אפשרות של עיגול ושל משטח ישר, ושיש הבדל ביניהם. רק אם האדם מניח שקיימות מספר אפשרויות, הוא מסוגל בכלל להעלות את השאלה.
איך להבין אם ירד גשם מחר?
אליעד משתמש בדוגמה נוספת על מנת להמחיש את הרעיון, ומביא את השאלה "האם ירד מחר גשם?". הוא מסביר שכדי לענות על השאלה הזו, האדם צריך קודם כל להבין באופן מלא את המושגים "גשם", "אין גשם", ו"מחר". הוא חייב להבין מה גורם לגשם, מה מונע ממנו לרדת, מה המשמעות של המושג "מחר" וכיצד הוא קשור לתופעת הגשם. אם האדם יצליח להשיג את כל הידע האפשרי על המושגים הללו, אז תהיה לו היכולת לענות על השאלה.
עם זאת, אליעד מציין שקשה מאוד להשיג ידע מלא ומדויק על כל פרט במציאות. הוא מחדד שזו הסיבה שבגללה טוב שאין תשובות לכל השאלות. אם האדם היה יודע את התשובות לכל השאלות, החיים שלו היו משעממים וחסרי התחדשות.
למה לפעמים עדיף לא לדעת את התשובות?
אליעד מסביר שהחיים מעניינים דווקא בגלל שיש בהם שאלות שאין להן תשובה ברורה. הוא טוען שאם האדם היה יודע הכל, כבר לא היה אפשר לחדש לו שום דבר, והחוויה האנושית הייתה משעממת. לכן, הוא מציג את הטענה הפרדוקסלית שאדם מוכן לוותר על ידיעת התשובות רק לאחר שהוא כבר מבין את המהות הפנימית של המציאות ומבין שהכל טוב והכל אחד. דווקא אז האדם יכול ליהנות מהחוסר ודאות שבחיים, מכיוון שהחוסר ודאות נעשה נעים ומעניין כאשר מבינים לעומק שהכל אחד.
איך להבין את השאלות המהותיות של המציאות?
אליעד מסביר שכדי להבין את השאלות המהותיות של החיים, כמו "האם יש תכלית לחיים או אין תכלית?", "האם יש משמעות או אין משמעות?", "האם יש בחירה או אין בחירה?", צריך לחקור לעומק את הנחות היסוד שעליהן השאלות האלו נשענות. לפי אליעד, השאלות האלו תמיד מבוססות על דואליות, על הפרדה בין שני מושגים או רעיונות, והאדם צריך לחקור האם באמת קיימת הפרדה כזאת.
לדוגמה, כשאדם שואל "האם יש תכלית או אין תכלית?", הוא מניח שקיים הבדל בין מושג "תכלית" למושג "אין תכלית". אליעד ממליץ לאדם לשאול את עצמו אם בכלל יש הבדל בין שני הדברים האלו, ולחקור לעומק מהי בעצם תכלית, ומה גורם לכך שמשהו יהיה בעל תכלית או חסר תכלית. כאשר אדם יחקור לעומק את השאלות האלו, הוא יגיע לתובנה שאין באמת הבדל בין שני המצבים, ובסופו של דבר יבין שהכל אחד ממש.
מהו מצב של אחדות מוחלטת?
אליעד מתאר מצב שבו האדם מבין שהכל אחד באופן מוחלט, שאין הבדל בין "יש" ל"אין", בין "טוב" ל"רע", בין "תכלית" ל"אין תכלית". הוא אומר שכאשר מגיעים להבנה כזאת, אין באמת שאלות. לא שיש תשובה לכל שאלה, אלא שהשאלות כלל לא קיימות יותר, כיוון שאין באמת הבדל בין האפשרויות.
כאשר אדם מגיע למצב הזה של הבנת האחדות, הוא יכול ליהנות באופן אמיתי מכך שהוא לא יודע הכל לגבי הפרטים החיצוניים של המציאות, כי רק אז חוסר הידע והאי - ודאות נעשים נעימים ומעניינים.
איך אפשר ליהנות מחוסר הידע?
אליעד מבהיר שרק לאחר שהאדם מבין את האחדות העמוקה, הוא מסוגל באמת ליהנות מהעובדה שיש לו אי - ודאות בחיי היום - יום. ההבנה העמוקה שהכל אחד מאפשרת לאדם לשחרר את הצורך בשליטה וידיעה מוחלטת, ולהתחיל ליהנות מהמציאות כפי שהיא - מציאות שיש בה מסתורין, הפתעות, ואתגר של אי - ודאות.
לסיכום, אליעד מציע לאנשים להמשיך לחקור ולהעמיק בשאלות המהותיות, עד שיגיעו לתובנת האחדות, ואז יוכלו באמת ליהנות מחוסר הידיעה ומהאי - ודאות של החיים. במצב כזה, כבר לא יהיו שאלות ולא תשובות, כי הכל אחד באופן מוחלט.
- איך למצוא תשובות לשאלות?
- האם יש תכלית לחיים?
- מהי אחדות המציאות?
- איך ליהנות מאי - ודאות?
- מהן הנחות יסוד של שאלה?
תשובות לשאלות - איך למצוא תשובות לשאלות?
הפעם אני רוצה להשיב לשאלה, מהו הקו המנחה שצריך להיות
כדי להשיב תשובות לשאלות.
ולכל דבר בעולם יש שיטה, ונשאלתי מה השיטה למציאת תשובות לשאלות
והרבה פעמים, עדיף בכלל לא לדעת את התשובות לכל השאלות, לא על הכל צריך לקבל תשובה ולדעת.
ואני אומר שאחרי שתבין את התשובות לכל השאלות, שהכל טוב והכל אחד, אז האדם יכול להגיד
"עזוב, עכשיו אני לא רוצה לדעת תשובה לכל שאלה" ככה החיים הרבה יותר מעניינים.
ואיך אפשר לדעת את התשובות לכל השאלות? מה הנוסחה המדויקת לקבלת תשובות?
התשובה היא די פשוטה, על ידי הבנת הגורמים עליהם מבוססת השאלה
כמו האם כדור הארץ שטוח, או עגול?
ועל האדם קודם כל להבין מה זה עגול, מה זה שטוח, מה זה כדור ארץ?
כל שאלה ושאלה מבוססת על הנחות יסוד, השאלה מבוססת על הנחת יסוד שיש כמה אפשרויות.
כל שאלה אפשרית בעולם, רק אם יש כמה אפשרויות, כי אם היתה רק אפשרות אחת
ממילא לא היתה שאלה.
מה שהאדם צריך לעשות, זה לחקור את המהות של השאלה.
בואו ניקח את השאלה, האם ירד גשם מחר? השאלה מבוססת על כך שיש דבר כזה גשם
וישנו דבר כזה מחר. ועל האדם להבין, מה זה גשם, מה זה אין גשם, מה יוצר את הגשם?
כל הידע האפשרי על הגשם, ויהיה לו את כל הידע האפשרי על מחר, כך ידע אם ירד גשם מחר.
כך גם השאלה על כדור הארץ, האם עגול או ישר? על האדם להשיג את כל המידע האפשרי על כדור הארץ, ואז יהיו לו הנתונים, אם הוא עגול או שטוח.
ותגידו, טוב, מה חידשת כאן. זה ברור שאם יהיו לנו כל הנתונים על דבר זה או אחר, אז נקבל את התשובה.
אך האם באמת כך הדבר? אם תדע לנתח מה זה גשם, זה יתן לך תשובה אם מחר ירד גשם?
ומי יכול לדעת את כל המידע על כדור הארץ?
ומי שהיה יודע את כל המידע, חייו לא היו מעניינים, וזה טוב לא לדעת הכל
וזה טוב לא לדעת הכל, אחרי שהבן אדם מבין את המהות, את הדברים המהותיים של המציאות.
ואם ייקח האדם את השאלות המהותיות ויפרק אותן, מה הרצונות שלי? מהיכן הם מגיעים?
מה תכלית החיים? האם יש תכלית, או אין תכלית?
האם יש בחירה? ואולי אין בכלל שאלה? ומה זאת אומרת אם יש שאלה?
ברור שיש שאלה, השאלה היא האם יש או אין תכלית וכו'.
והאדם יגיע להבנה שהכל זה בכלל אחד, שאין הבדל בין יש תכלית ולאין תכלית
ועל האדם להיות אמיתי עם עצמו ולשאול, מה הסיבה שלזה יש תכלית ולזה אין תכלית?
ולחקור ולבדוק עם עצמו עד הסוף את השאלות המהותיות שיש לו על החיים, ואז יבין
שבאמת אין הבדל בכלל בין יש תכלית לאין תכלית, ואז כבר יגמרו לו השאלות
ואז גם לא תהיה שאלה אם ירד מחר גשם או לא, כי תהיה הבנה שאין הבדל, אם יש גשם או אין גשם.
זה לא שיש תשובה, אין בכלל שאלה, אלא מה, שבמציאות שלנו יש נפרדות
אך שיגיע האדם להבנת האחדות, והבנת המהות, גם בחיצוני כבר לא יהיו באמת שאלות
כי תהיה הבנה שהכל אחד ממש, ולכן אין כל שאלה.
הפעם אני רוצה להשיב לשאלה, מהו הקו המנחה שצריך להיות
כדי להשיב תשובות לשאלות.
ולכל דבר בעולם יש שיטה, ונשאלתי מה השיטה למציאת תשובות לשאלות
והרבה פעמים, עדיף בכלל לא לדעת את התשובות לכל השאלות, לא על הכל צריך לקבל תשובה ולדעת.
ואני אומר שאחרי שתבין את התשובות לכל השאלות, שהכל טוב והכל אחד, אז האדם יכול להגיד
"עזוב, עכשיו אני לא רוצה לדעת תשובה לכל שאלה" ככה החיים הרבה יותר מעניינים.
ואיך אפשר לדעת את התשובות לכל השאלות? מה הנוסחה המדויקת לקבלת תשובות?
התשובה היא די פשוטה, על ידי הבנת הגורמים עליהם מבוססת השאלה
כמו האם כדור הארץ שטוח, או עגול?
ועל האדם קודם כל להבין מה זה עגול, מה זה שטוח, מה זה כדור ארץ?
כל שאלה ושאלה מבוססת על הנחות יסוד, השאלה מבוססת על הנחת יסוד שיש כמה אפשרויות.
כל שאלה אפשרית בעולם, רק אם יש כמה אפשרויות, כי אם היתה רק אפשרות אחת
ממילא לא היתה שאלה.
מה שהאדם צריך לעשות, זה לחקור את המהות של השאלה.
בואו ניקח את השאלה, האם ירד גשם מחר? השאלה מבוססת על כך שיש דבר כזה גשם
וישנו דבר כזה מחר. ועל האדם להבין, מה זה גשם, מה זה אין גשם, מה יוצר את הגשם?
כל הידע האפשרי על הגשם, ויהיה לו את כל הידע האפשרי על מחר, כך ידע אם ירד גשם מחר.
כך גם השאלה על כדור הארץ, האם עגול או ישר? על האדם להשיג את כל המידע האפשרי על כדור הארץ, ואז יהיו לו הנתונים, אם הוא עגול או שטוח.
ותגידו, טוב, מה חידשת כאן. זה ברור שאם יהיו לנו כל הנתונים על דבר זה או אחר, אז נקבל את התשובה.
אך האם באמת כך הדבר? אם תדע לנתח מה זה גשם, זה יתן לך תשובה אם מחר ירד גשם?
ומי יכול לדעת את כל המידע על כדור הארץ?
ומי שהיה יודע את כל המידע, חייו לא היו מעניינים, וזה טוב לא לדעת הכל
וזה טוב לא לדעת הכל, אחרי שהבן אדם מבין את המהות, את הדברים המהותיים של המציאות.
ואם ייקח האדם את השאלות המהותיות ויפרק אותן, מה הרצונות שלי? מהיכן הם מגיעים?
מה תכלית החיים? האם יש תכלית, או אין תכלית?
האם יש בחירה? ואולי אין בכלל שאלה? ומה זאת אומרת אם יש שאלה?
ברור שיש שאלה, השאלה היא האם יש או אין תכלית וכו'.
והאדם יגיע להבנה שהכל זה בכלל אחד, שאין הבדל בין יש תכלית ולאין תכלית
ועל האדם להיות אמיתי עם עצמו ולשאול, מה הסיבה שלזה יש תכלית ולזה אין תכלית?
ולחקור ולבדוק עם עצמו עד הסוף את השאלות המהותיות שיש לו על החיים, ואז יבין
שבאמת אין הבדל בכלל בין יש תכלית לאין תכלית, ואז כבר יגמרו לו השאלות
ואז גם לא תהיה שאלה אם ירד מחר גשם או לא, כי תהיה הבנה שאין הבדל, אם יש גשם או אין גשם.
זה לא שיש תשובה, אין בכלל שאלה, אלא מה, שבמציאות שלנו יש נפרדות
אך שיגיע האדם להבנת האחדות, והבנת המהות, גם בחיצוני כבר לא יהיו באמת שאלות
כי תהיה הבנה שהכל אחד ממש, ולכן אין כל שאלה.
050-3331-331