... מנומס לשאול? לשאול בת כמה את, לשאול מה הגיל שלך, לשאול מה המזל שלך, לשאול כמה אתה מרוויח, לשאול מה המשכורת שלך, תקשורת בין אישית, לא מנומס לשאול, נימוסים והליכות, איך להיות מנומס? למה אנשים נעלבים כששואלים אותם בני כמה הם? כאשר שואלים אדם בן כמה הוא, התגובה של חלק מהאנשים יכולה להיות שלילית ... כמו זקנה, חולשה, או אובדן ערך חברתי, ולכן הוא נעלב כששואלים אותו על כך. עצם העלבון נובע מהקונוטציות שהאדם מקשר עם ... ולא בהכרח מהמספר עצמו. מה המשמעות האמיתית שעומדת מאחורי שאלה על הגיל? כשמישהו נשאל בן כמה אתה?, השאלה לכאורה תמימה, אך למעשה היא טעונה במשמעות חברתית או פסיכולוגית עמוקה יותר. לדוגמה, אדם שנשאל על גילו עשוי לתהות מדוע בכלל שואלים אותו - האם מנסים לשפוט אותו לפי הגיל שלו, לקטלג אותו, או ... לכן, התגובה של אנשים יכולה להיות מאוד אמוציונלית, כי זו שאלה שיכולה לשקף פחדים פנימיים או קונפליקטים אישיים. מדוע אנשים ... היא שלעיתים האדם עצמו לא מעוניין לחשוב על גילו. כאשר שואלים אותו, זה מאלץ אותו להכיר במציאות שאולי היה מעדיף להדחיק. ... לעצמו על כמה הוא מבוגר, כי יש בזה תחושה של אובדן. האם השאלה על גיל היא תמיד לא מנומסת? אליעד מדגיש שהשאלה על הגיל אינה תמיד לא מנומסת, אבל יש לקחת בחשבון את האפשרות שזה ייתפס כלא מנומס או כפוגע. כלומר, זו שאלה שיש סיכון מסוים בשאילתה. השאלה על גיל היא עניין חברתי רגיש, ובממוצע רוב האנשים מרגישים חוסר נוחות מסוים כאשר נשאלים על כך, במיוחד אם הם מרגישים שהגיל שלהם אינו תואם את הציפיות החברתיות. איך גברים ונשים מתייחסים אחרת לשאלה על הגיל? אליעד נותן דוגמה לכך שנשים, בממוצע, רגישות יותר לשאלה על הגיל לעומת גברים, וזאת בשל הציפייה החברתית מנשים להיראות צעירות. בעוד שלגברים השאלה כמה אתה מרוויח? יכולה להיות רגישה יותר, לנשים השאלה בת כמה את? היא לרוב יותר רגישה. הסיבה לכך היא שנשים מקבלות ... מספר, אבל הוא משויך בתודעה האנושית למראה הפיזי. כשאדם נשאל על גילו, הוא עלול להרגיש שבעצם שופטים אותו לפי המראה שלו ... מבחינה חברתית יש עדיפות למראה צעיר, יפה ורענן. לכן כאשר נשאלים על הגיל, יש פחד להיראות זקנים או פחות מושכים. למה שאלות אישיות בכלל יכולות להיתפס כלא מנומסות? אליעד כהן מדגיש ששאלות אישיות, כמו כמה אתה מרוויח? או מה המזל שלך? או איפה אתה גר? הן שאלות שעלולות להתקבל בצורה לא מנומסת, כי הן חודרות למרחב הפרטי ...

... ושאלות, שכל ושאלות, פיתוח החשיבה באמצעות שאלות, איך להיות יותר חכם באמצעות שאלות? לשאול כמה שיותר שאלות, איזה שאלות לשאול? כמה שאלות לשאול? למה לשאול שאלות לא הגיוניות? שאילת שאלות, לפתח את השכל באמצעות שאלות למה שאילת שאלות הופכת אותך ליותר חכם? כדי להיות יותר חכם ולפתח את החשיבה, הדרך המרכזית והיעילה ביותר היא לשאול כמה שיותר שאלות. המוח הוא כמו שריר שצריך לאמן, וככל ששואלים שאלות רבות ומגוונות, השריר הזה מתחזק ומתפתח. אליעד כהן מסביר שכדי לשפר את השכל, אדם צריך לשאול שאלות מכל סוג שהוא, בלי שום הגבלה או צנזורה. עצם תהליך השאלה מוביל להרחבת החשיבה, להעמקה ולהבנה טובה יותר של המציאות. למה חשוב לשאול שאלות מכל סוג, אפילו לא הגיוניות? כאשר אנו נמנעים מלשאול שאלה בטענה שהיא לא הגיונית, אנחנו בעצם מניחים שההיגיון הנוכחי שלנו הוא האמת היחידה. אבל המטרה בשאילת שאלות היא דווקא לאתגר את ההיגיון הקיים שלנו ולבדוק אותו. לכן, חשוב לשאול גם שאלות שנראות מוזרות או טיפשיות. לדוגמה, שאלות כמו למה אין לנו קרניים על הראש? או למה יש לנו חמש אצבעות ולא שש? עשויות להיראות מטופשות במבט ראשון, אבל דווקא השאלות האלה יכולות לפתוח חשיבה חדשה, לאתגר את המובן מאליו, ולהוביל לתובנות מעניינות. אילו שאלות כדאי לשאול ואיך להתחיל לשאול? כל נושא בעולם יכול לשמש כבסיס לשאילת שאלות . אין נושא שהוא מחוץ לתחום. כדאי להתחיל לשאול שאלות פתוחות כמו למה?, איך?, מה יקרה אם? - אלו שאלות שמעודדות חשיבה עמוקה יותר. לדוגמה, אפשר לשאול: איך עובד החשמל? למה המים זורמים למטה ולא למעלה? מה יקרה אם נזיז את כדור הארץ קצת הצידה? ...

... לשאול שאלות? איך לא להשאיר ספק? איך לקבל תשובות לשאלות? איך לשאול שאלות מלאות? איך לא לפחד לשאול שאלות? איך לשאול כמה שיותר שאלות? איך לראיין עובד? איך לראיין בעל מקצוע? איך לא להישאר עם שאלות פתוחות? איך לקבל מידע? איך לשאול שאלות בצורה נכונה ולמנוע ספקות? איך לשאול את השאלות הנכונות בזמן אמת? אליעד פותח את ההרצאה בשאלה כיצד להימנע מהמקרה שבו אחרי ששאלתם מישהו שאלות , הוא ענה לכם, אך אתם מוצאים את עצמכם עם ספקות שלא הצלחתם למנוע. אלו ספקות כמו: האם הוא התכוון להגיד את זה או את זה? או מה לגבי הנושא הזה?. אליעד מתאר את הסיטואציה בה אתם שואלים אדם שאלות, ויכול להיות שהוא עונה לכם בתשובות שבעצם לא לגמרי ברור אם הבנתם אותן כראוי. הסיטואציה יכולה לקרות במגוון הקשרים: ראיון עבודה, שיחה עם בעל מקצוע או כל שיחה בה אתם מנסים לקבל תשובות לשאלותכם. אחרי השיחה, אתם עשויים להישאר עם ספקות - למשל, מה לגבי זה? לא ברור לי אם הוא התכוון כך או אחרת. השאלה היא: איך ניתן למנוע מצב כזה שבו אתם לא מבינים את התשובות לשאלות שנשאלו? מה הדרך להימנע משאלות פתוחות אחרי תשובות? התשובה המוצעת כאן היא שכשאתם שואלים שאלות, עליכם לוודא כי אתם שואלים את כל השאלות שאתם באמת רוצים לשאול, מבלי להמתין לאחר השיחה כדי לגלות שהיו עוד שאלות שיכלתם לשאול בזמן אמת. אליעד מדגיש כי אם אתם שואלים שאלה, ובסוף קיבלתם תשובה שלא ברורה לכם, אתם צריכים לשאול את עצמכם - למה לא שאלתי את השאלות בזמן אמת? מה לא עשיתם בזמן השיחה? כדי להימנע מהמצב הזה, אליעד מציע לכם לנצל את השיחה או הראיון לשאול את כל השאלות שיכולות לעלות בראשכם. אם השאלה לא הובנה או התשובה לא הייתה מספקת, אל תחכו עם זה - תשאלו מיד. למה אתם לא

שאלות מתוך נפרדות, לשאול בלי נפרדות, לשאול פנימה, לשאול החוצה, איך לטפל בחרדה, טיפול בחרדה, למה יש חרדה האם אפשר לשאול שאלות בלי נפרדות? לפי ההסבר של אליעד כהן, אי אפשר לשאול שאלות מבלי להניח נפרדות. מהי בכלל שאלה? שאלה היא מצב שבו ... שונים. אם יש לך רק אפשרות אחת, אתה לא יכול לשאול שאלה. עצם הפעולה של שאילת השאלה מניחה קיום של ספק, כלומר, שיש אפשרות לכאן ואפשרות לכאן. לכן כל שאלה מעצם הגדרתה מניחה נפרדות, ... אלא מחולקת לפחות לשני חלקים שונים. אם כל שאלה מניחה נפרדות, איך לחפש את האמת בלי שאלות? אליעד מסביר שהשואל בעצם רוצה להגיע לאמת בלי ... זאת, אליעד מציע פתרון מתוחכם - הוא אומר שתשאל שאלות, אבל לא שאלות כלפי חוץ (על העולם), אלא שאלות כלפי פנים - שאלות על השאלות עצמן. מה הכוונה לשאול שאלות על השאלות עצמן? ההסבר של אליעד הוא כזה: במקום לשאול שאלות על העולם, למשל האם יש לי ערך?, תשאל שאלה על עצם השאלה - האם השאלה האם יש לי ערך היא בכלל ... לפתור בעיות בעולם החיצוני, האדם צריך להפנות את השאלות שלו פנימה ולבדוק האם הבעיה ... עצמה לא קיימת או לא מוצדקת. האם אפשר להפסיק לשאול שאלות לחלוטין? אליעד מדגיש שלא חייבים להפסיק לשאול שאלות, אלא פשוט לשאול אותן לכיוון פנימה. אם אדם מנסה להגיע לאמת ללא נפרדות, הוא צריך להפנות את השאלות שלו כלפי עצמו, כלפי ההנחות של השאלות. במקום

... שותפים עסקיים? איך לגרום למישהו להאמין לך? איך לבנות אמון עם לקוח? איך לבנות אמון עם שותפים? לגרום למישהו לשאול אותך שאלות, ללמד מישהו מה לשאול אותך, לגרום למישהו לשאול אותך שאלות, לעודד מישהו לחקור אותך איך לגרום לשותף עסקי לסמוך עליך? כאשר ... לרכוש את האמון של שותף עסקי, אחת הדרכים היעילות ביותר לעשות זאת, לפי אליעד כהן, היא לעודד את האדם השני לשאול שאלות וללמד אותו כיצד לחשוד בך באופן מודע ומבוקר. ... אמון אמיתי עם שותף עסקי, עליך לא לפחד מהספקות או החשדות שיש לו כלפיך. להיפך, מומלץ לך דווקא לעודד אותו לשאול אותך שאלות רבות ככל האפשר. באופן טבעי, אנשים שנוטים לשקר או להסתיר מידע יעדיפו להימנע משאלות רבות כדי לא להיתפס בשקרים שלהם. לכן, כאשר אתה אומר לשותף הפוטנציאלי: כדאי לך לשאול אותי את השאלה הזאת והזאת אתה למעשה משדר לו ביטחון ואמינות. המסר שאתה מעביר הוא שאין לך שום דבר להסתיר, ושאתה אפילו מעוניין שיבדקו אותך בצורה יסודית. איך לגרום לשותף לשאול אותך את השאלות הנכונות? כאשר אדם מחפש שותף עסקי, הוא לא תמיד יודע אילו שאלות עליו לשאול כדי לוודא את האמינות ואת האיכות של הצד השני. לכן, כאשר אתה מנחה אותו אילו שאלות כדאי לו לשאול, אתה למעשה נותן לו כלים לבחון אותך. לדוגמה, אפשר לומר לשותף פוטנציאלי: - כשאתה בוחר שותף עסקי, כדאי לך לשאול אותו לגבי הניסיון שלו בתחום המסוים הזה. - כשאתה מחפש ספק או ... המתחרים, אתה מוכיח לו שאתה בטוח לחלוטין במה שאתה מציע. בנוסף, כאשר הוא ילך למתחרים שלך וישאל אותם את אותן שאלות, ייתכן שהתשובות שיקבל יהיו פחות משכנעות משלך, מה שיגביר עוד יותר את האמון שלו בך. למה עידוד שאלות יוצר מערכת אמון? כאשר אתה מדריך מישהו אילו שאלות לשאול אותך, אתה בעצם מעניק לו ערך, מידע, ועזרה ... שקיבל ממך משהו בעל ערך - עצה, הכוונה, הכשרה כיצד לבחון אנשים, ספקים או שירותים. בעצם העובדה שהאדם השני שואל אותך את השאלות שהמלצת לו לשאול, הוא כבר נכנס לתפקיד של תלמיד שלך, והדבר יוצר אצלו תחושת אמון ... גדול יותר. איך אתה הופך למוביל בתהליך קבלת ההחלטות של השותף? כאשר אתה מנחה את השותף העסקי הפוטנציאלי לגבי השאלות שהוא צריך לשאול, אתה בעצם הופך למוביל תהליך החשיבה שלו. במובן הפסיכולוגי, אתה מנהל את השיחה ואת קבלת ההחלטות שלו. לדוגמה, אם תאמר לו כדאי לך לשאול אותי את השאלה הזאת, ובפועל הוא עושה זאת, אתה כבר יצרת דינמיקה שבה הוא מקשיב ... במוצר, בשירות, או באיכות שלהם. מי שבטוח בעצמו ואין לו מה להסתיר, ירצה דווקא שהשותף העסקי ישאל כמה שיותר שאלות ויבחן אותו לעומק. לעומת זאת, אנשים לא אמינים, רמאים או שקרנים יעדיפו להימנע ככל האפשר מהשאלות, כי הם חוששים לחשוף דברים לא נעימים עליהם. אליעד מציין כי גם ...

שאלות הבהרה, איך לגרום למישהו להבין אותך? איך להסביר את עצמך למישהו? איך לגרום למישהו לשאול אותך שאלות הבהרה? איך לגרום למישהו לא להתבייש לשאול שאלות? איך לגרום למישהו להרגיש בנוח לשאול שאלות? לא הביישן למד, לא הקפדן מלמד איך לגרום למישהו להבין אותך ולשאול שאלות הבהרה? כאשר אנו מסבירים משהו למישהו, אנחנו רוצים לוודא שהוא מבין אותנו באופן מלא. לעיתים קרובות, אנשים נמנעים מלשאול שאלות הבהרה מתוך בושה או פחד להיתפס כלא חכמים מספיק. השאלה היא: איך אפשר לגרום למישהו להרגיש בנוח לשאול שאלות ולוודא שהוא מבין אותנו כראוי? למה אנשים נמנעים מלשאול שאלות? ישנם שני גורמים עיקריים שבגלל הם נמנעים מלשאול שאלות: בושה: אנשים לעיתים לא רוצים להיראות לא חכמים בעיני אחרים ולכן הם נמנעים מלהביע חוסר הבנה. חשש מתגובה שלילית: אנשים ... או יקפידו עליהם אם ישאלו שאלה שנראית פשוטה או טריוויאלית. איך לעודד אנשים לשאול שאלות? הדרך היעילה ביותר לעודד אנשים לשאול שאלות היא להסיר מהם את האחריות לחוסר ההבנה ולהעביר אותה אליך. כשלמסביר יש את ההכרה שאם מישהו לא מבין את ההסבר, זה לא בהכרח ... אז האדם מרגיש יותר בנוח לשאול שאלות. כדי לעודד את השומע לשאול שאלות, אפשר לומר את הדברים הבאים לפני ההסבר: תקשיב, אני לא מומחה גדול בלהסביר. יכול להיות שאני מסביר בצורה לא כל כך טובה, אולי ... טוב - ולכן אני מבקש ממך לשאול שאלות, כי אני רוצה לוודא שהצלחתי להסביר כמו שצריך. ברגע שאומרים זאת, השומע מבין שהוא לא אשמה אם הוא לא מבין, ומרגיש חופשי יותר לשאול שאלות. איך לוודא שהמסר מועבר בצורה ברורה? כדי לוודא שהשומע מבין את המסר, אפשר להשתמש בשיטות הבאות: שאלות מנחות: שאלות כמו: זה היה ברור?, רוצה שאסביר שוב?, מה הבנת ממה שאמרתי? יכולות לעזור לשמוע את דעתו ולהבין אם המסר עבר בצורה נכונה. דוגמאות מגוונות: תן ... את הרעיון. הדגשת חשיבות השאלות: הדגש את החשיבות של שאילת שאלות כך שהשיחה תהיה מועילה לשני הצדדים. מדוע חשוב ליצור אווירה נוחה לשאילת שאלות? כשהשומע מרגיש בנוח לשאול שאלות, התקשורת בין הצדדים משתפרת. זה לא רק עוזר לו להבין יותר, אלא גם יוצר שיחה פתוחה ומועילה. המנחה או המורה הוא זה שצריך להרגיש בנוח עם השאלות, ולא המאזין. כמו שאומרים: לא הביישן למד, ולא הקפדן מלמד. כלומר, מי שמתבייש לשאול, לא ילמד את מה שמוסבר לו, ומי שמקפיד על כל דבר קטן, לא יהיה מורה טוב. לסיכום כדי לגרום למישהו להבין אותנו ולשאול שאלות הבהרה, יש לבצע את הצעדים הבאים: להעביר את האחריות להבנה אלינו ולא אליהם. להודות בכך שיכול להיות שהסברנו לא ברור. ליצור אווירה שמעודדת שאלות ולתת לגיטימציה לשאילת שאלות. להשתמש בדוגמאות ושאלות מנחות כדי לוודא שהמסר הובן. כאשר מיישמים את השיטה הזו, מגדילים את הסיכוי לכך שהמאזין באמת יבין את מה שרצינו לומר ולא יהסס

... הרע, להודות בטעות, להודות על האמת, שאלות מודחקות, לא לפחד להרגיש רע, לא לפחד לשאול שאלות, הדחקה רגשית למה חשוב להודות שיש לך שאלות? אחד הרעיונות המרכזיים שאליעד מציג בהרצאה הוא החשיבות של היכולת להודות בכך שיש לך שאלות. לטענתו, רבים טוענים שאין להם שאלות, אך במציאות אם אדם מצליח להבין משהו בצורה טובה יותר לאחר שהוא שומע הסבר נוסף, זה מעיד בהכרח על כך שהייתה אצלו קודם אי - הבנה, כלומר, הייתה שאלה סמויה. אליעד מסביר שלמעשה תמיד קיימות שאלות, ואם נדמה לך שאין לך שאלות, זה בדרך כלל מעיד על כך שאת מדחיקה אותן או לא מודעת אליהן. האם השאלות שלך מודחקות? אליעד מדגיש שאם אדם אומר שפתאום הבין משהו שלא הבין קודם, הוא למעשה מעיד על כך שעד אותה נקודה הוא לא הבין, ולכן הייתה לו שאלה, בין אם היה מודע לה ובין אם לא. הוא משתמש בדוגמה של אדם שמרגיש שבע אך ברגע שמציעים לו אוכל נוסף, הוא מסוגל לאכול, וכך ברור שלמעשה הוא לא ... אם מישהו אומר עכשיו הבנתי משהו חדש, זה מוכיח שלפני כן הייתה אי - הבנה, כלומר, שאלה סמויה שלא באה לידי ביטוי. למה אנשים מפחדים לשאול שאלות? אליעד מפרט שהסיבה שאנשים נמנעים מלשאול שאלות היא מפני שזה יוצר תחושה של פגיעות וחוסר אונים. ברגע שאדם מודה שיש לו שאלה, הוא בעצם מודה שיש לו חיסרון, בעיה או מצוקה, וזה גורם לו להרגיש רע. אליעד מסביר שהיכולת לשאול שאלות תלויה בנכונות של האדם להודות שיש לו חסרונות, שהוא לא יודע משהו או שהוא לא מבין משהו. איך הדחקה רגשית מונעת שאלות? אליעד מסביר שהרבה פעמים הדחקה רגשית מתרחשת כאשר האדם מרגיש שהשאלות שלו בלתי פתירות או כאשר הוא חושש לשאול כי בעבר הוא שאל שאלות ולא קיבל תשובה מספקת, מה שיצר אצלו טראומה. אליעד מתאר מצב בו הילד שואל שאלה שלא מקבלת תשובה, ולכן השאלה מודחקת במשך שנים, אך היא ממשיכה להתקיים בתוכו. לכן, האדם מפחד לשאול שוב כדי לא לחוות שוב את חוסר האונים או את האכזבה מכך שאין פתרון זמין. איך אפשר להפסיק להדחיק שאלות? הפתרון שאליעד מציע הוא לפתח את היכולת להרגיש בנוח עם מצבים של חוסר ודאות וסבל. ברגע שאדם יכול לשאת את התחושה הרעה שנובעת מכך שאין לו תשובות, הוא יוכל להתחיל לשאול שאלות עמוקות יותר. ככל שאדם יודה יותר בקיום השאלות שלו ויכיר ברגשות השליליים שמתלווים להן, כך הוא יוכל לגלות יותר הבנות ולהתקדם בהבנת המציאות. למה השאלות הכי חשובות הן השאלות שאין להן תשובה? לפי אליעד, השאלה הכי חשובה היא דווקא השאלה שאין לה שום תשובה, מכיוון שזו השאלה שמובילה לאי - ידיעה מוחלטת. הוא נותן כדוגמה את ה

... לראיין עובד? איך לראיין מנהל? איך לראיין מועמד לעבודה? איך לראיין נכון? איך לראיין אנשים? מה לשאול בראיון עבודה? מה לשאול בראיון טלפוני? מה לשאול בראיון למטפלת? איך מראיינים עובד פוטנציאלי? לראיין מטפלת, אימון למנהלים איך לראיין עובד בצורה נכונה? כאשר נשאלת השאלה איך נכון לראיין עובד פוטנציאלי, אליעד כהן מדגיש כי מטרת הראיון אינה רק להכיר את האדם באופן כללי, אלא לבדוק האם הוא מתאים באופן ספציפי לתפקיד אליו הוא מיועד. הטעות הנפוצה שעושים רוב המראיינים, היא לשאול שאלות כלליות מדי כגון: ספר לי על עצמך, מה הניסיון שלך? או מה אתה אוהב לעשות?. השאלות הללו אינן תמיד מספקות את התשובה לשאלה החשובה באמת - האם העובד מתאים למשימות ולסיטואציות שהוא צפוי להתמודד איתן בעבודתו. מהן השאלות החשובות באמת בראיון עבודה? במקום שאלות כלליות, אליעד כהן ממליץ לערוך סימולציות של מצבים אמיתיים שעשויים לקרות בתפקיד, ולשאול את העובד כיצד הוא יפעל. אם, לדוגמה, מדובר במנהל משרד, חשוב לבדוק אם המועמד מסוגל להתמודד עם ריבוי משימות ולחצים בו - זמניים. ניתן להציג לו מצב אמיתי שבו עליו ... סימולציה, יש לקחת סיטואציות שהעובד באמת יצטרך להתמודד איתן במסגרת התפקיד שלו, ולראות כיצד הוא פותר אותן. אם מדובר באיש פיתוח תוכנה, לדוגמה, לא כדאי להסתפק בשאלות על ידע קודם בשפות תכנות, אלא יש לבקש ממנו לתאר כיצד הוא ייגש לבנות מערכת מסוימת. חשוב לשים לב כיצד הוא חושב, אילו שאלות הוא שואל אותך תוך כדי, ועד כמה התהליך שהוא מתאר תואם את הדרך שבה היית רוצה שיתנהל בפועל. איך לראיין מועמד לתפקיד ניהולי? כאשר מראיינים מועמד לתפקיד ניהולי, השאלות צריכות להיות מאוד מעשיות וממוקדות בבעיות האמיתיות שהמנהל צפוי להתמודד איתן. אם, למשל, יש בעיות ניהוליות או קונפליקטים בצוות, חשוב לשאול את המועמד איך הוא היה מתמודד איתן. על ידי כך, ניתן לראות אם החשיבה שלו ריאלית ואם הפתרונות שלו הגיוניים. בנוסף, חשוב לראות האם המועמד יודע לשאול שאלות רלוונטיות, כדי להבין לעומק את הבעיה לפני שהוא מנסה לפתור אותה. מועמד שלא שואל שאלות הכרחיות טרם מתן פתרון, מעיד על חוסר הבנה וחשיבה שטחית. מה חשוב לשאול בראיון טלפוני? בראיון טלפוני מומלץ להתמקד בשאלות המכוונות לבדיקת הידע המקצועי של המועמד, הבנתו את התפקיד, והיכולת שלו להתמודד עם סיטואציות מקצועיות באופן פרקטי. שאלות כלליות מדי לא יספקו מידע מספק. לכן, כדאי לשאול שאלות נקודתיות שיבדקו את כשירותו של המועמד ואת יכולתו לתת פתרונות קונקרטיים. מה לעשות כאשר לא ניתן לבדוק את העובד באופן מעשי? במקרים בהם לא ניתן להעסיק ... למועמד יש את התכונות הדרושות להצלחה בתפקיד. צריך להגדיר מראש אילו תכונות נדרשות לתפקיד (לדוגמה, יכולת סדר וארגון, יצירתיות, תפקוד בלחץ, כושר מנהיגות) ולמצוא שאלות שיעזרו לך לבדוק באופן ספציפי האם תכונות אלו קיימות אצל המועמד. מדוע ראיונות כלליים אינם מספיקים? אליעד כהן מדגיש שהשיטה הכללית של לשאול שאלות כלליות ובלתי ממוקדות, אינה יעילה ואינה מספקת מידע אמיתי על התאמתו של המועמד לתפקיד. חשוב להקפיד על שאלות ממוקדות, להציג בפני המועמד אתגרים אמתיים, ולראות כיצד הוא חושב ומתמודד עימם. בצורה זו ניתן לקבל תמונה הרבה יותר מדויקת ומפורטת על יכולותיו והתאמתו לתפקיד. ... אופן בו הייתם מתייחסים לבחירת ספק שירותים מקצועי. המיקוד צריך להיות מעשי, ברור וקשור ישירות למשימות שעל המועמד יהיה לבצע בפועל. ראיון עבודה ראיון טלפוני איך לשאול את השאלות הנכונות בראיון ראיון למנהל איך לזהות עובד מתאים סימולציות בראיון עבודה איך לראיין עובד בצורה הנכונה? כאשר אנחנו שואלים את עצמנו איך לראיין עובד, התשובה היא לא בהכרח לשאול שאלות כלליות כמו ספר לי על עצמך או מה אתה אוהב לעשות. חשוב להבין שהמטרה העיקרית היא לבדוק אם העובד מתאים לתפקיד הספציפי. השלב הראשון הוא להבין את הצרכים שלך כמעסיק - אילו משימות העובד אמור לבצע? איזה קושי הוא צפוי להתמודד איתו בעבודתו? כך, תוכל לדעת אילו שאלות לשאול אותו. לדוגמה, אם אתה מגייס מנהל משרד, תצטרך לדעת אם הוא יכול להתמודד עם ריבוי משימות. במקום לשאול שאלות על הניסיון הכללי, תוכל להציע סימולציה של מצבים מהחיים האמיתיים שיכולים לקרות בעבודתו. לדוגמה, אם מדובר במנהל משרד, אפשר

... למנהלים, יעוץ זוגי, איך לשאול שאלה בצורה נכונה? איך לשאול עובד שאלה? איך לדבר עם אנשים? תקשורת בין אישית, איך לגרום למישהו לומר לך את האמת? איך לדבר עם עובדים? איך לנהל עובדים? חינוך ילדים, זוגיות איך לשאול שאלות בלי לגרום ללחץ ולשקרים? לפעמים אנו נמצאים במצב שבו אנו רוצים לקבל מידע מאדם אחר כמו עובד, בן זוג או ילד, אבל חוששים ששאלת השאלה תגרום לו להרגיש מותקף, מתוח או בלחץ. כשזה קורה, נוצרות שתי אפשרויות ברורות: או לשאול בכל זאת ולהסתכן ביצירת לחץ ועימות, או לא לשאול בכלל וכך לוותר על קבלת המידע החשוב לנו. אך יש אפשרות שלישית, שהיא לשאול את השאלה באופן שמונע מראש תחושת איום ולחץ אצל הנשאל. כיצד ניגשים לשאלה בלי לשדר שיפוטיות? הסוד לכך הוא להבין תחילה מה גורם לנו לחשוש מלשאול: בדרך כלל החשש הוא שאנו בעצמנו לא מוכנים רגשית לקבל תשובה מסוימת, ולכן אנו משדרים מתח ושיפוטיות. למשל, אם בעל שואל את אשתו האם בגדת בי? אך בתוכו הוא פוחד מתשובה חיובית, האישה תחוש זאת ותחשוש להיות כנה. הדרך לפתור זאת היא להיכנס למצב נפשי שבו האדם באמת מוכן לקבל כל תשובה - גם את הגרועה ביותר מבחינתו. לדוגמה, אם ההורה שואל את הילד האם הכנת שיעורים? ומתוך השאלה ברור שההורה כבר כועס או מתוח במקרה של תשובה שלילית, הילד יחוש שהוא עומד בפני ענישה או כעס ולכן סביר שישקר. לעומת זאת, אם ההורה ישדר בבירור שאין שיפוטיות או כעס אלא רצון ... לכן יש חשיבות עצומה לתחושה הפנימית של האדם ששואל את השאלה. אם אדם באמת מצליח לשחרר את השיפוטיות הפנימית, הצד השני ירגיש זאת והאווירה תהיה פתוחה יותר לשיתוף פעולה. כיצד עושים זאת בפועל? הטריק המעשי לשאול שאלות בצורה נכונה הוא להחליט מראש ובמודע שהמטרה האמיתית של השאלה היא גילוי האמת בלבד ולא שיפוט או חיפוש אשמים. צריך לשדר לצד השני, גם במילים וגם בטון, את ההכרה בכך שכל תשובה תתקבל בלי ביקורת שלילית אוטומטית. לדוגמה, מנהל ששואל עובד למה הוא איחר לעבודה - אם הוא מראש החליט שהאיחור אינו מוצדק, השאלה תיאמר בטון שיפוטי והעובד כנראה ירגיש מותקף וישקר או ימצא תירוצים. לעומת זאת, אם המנהל חושב בתוכו שייתכן שיש סיבה מוצדקת, שהעובד אולי אפילו צודק, העובד ירגיש זאת בשאלה ויוכל להיות כנה יותר. מה לעשות כשהאדם השני כבר נלחץ מהשאלה עצמה? במקרים שבהם הצד השני כבר רגיל ללחץ, לשיפוט ולמתיחות, הוא עלול להילחץ גם אם נשאל מתוך כוונה טובה. במצב כזה מומלץ להדגיש באופן מילולי שמטרת השאלה אינה שיפוטית אלא רק כדי להבין. למשל: אני באמת רק רוצה להבין, אני לא כועס ולא אשפוט אותך לא משנה מה תגיד. כך הצד השני יכול להירגע ולהרגיש בטוח יותר. כיצד נראית שאלה שגורמת לשקרים ועימותים? לעיתים אנו שואלים שאלות באופן שברור לצד השני שהשאלה נשאלת מתוך שיפוט, לדוגמה: האם עשית את מה שאמרתי לך? כאשר הטון והניסוח אומרים בבירור שאם הצד השני יענה בשלילה, הוא יעמוד מול כעס או ביקורת קשה. אז הצד השני ... תירוצים, והשיחה תיגרר לעימותים מיותרים. איך לשאול שאלות שקשה לנו להתמודד עם תשובותיהן? אם אנו יודעים שקשה לנו לשמוע תשובה מסוימת, כדאי להתאמן פנימית על קבלה של כל תשובה אפשרית מראש, גם אם היא פוגעת או מכאיבה. ... את עצמו בצורה שלילית וקשה, כך יהיה לו קשה לשאול שאלות בצורה לא שיפוטית לאחרים. לכן, עבודה על קבלה עצמית וחוסר שיפוטיות פנימית מובילה ליכולת טובה יותר לתקשר עם אנשים אחרים. מי שמפתח סליחה והבנה כלפי עצמו ...

... בצורת שאלה, יכול או רוצה, איך לשכנע אנשים? מסר סמוי בשאלה, שאלה מניפולטיבית, מניפולציה בשאלה, שאלה משכנעת, לשכנע בשאלה, פסיכולוגיה הפוכה, מסר לתת מודע, איך לשאול נכון? איך לשכנע אנשים דרך שאלות של רוצה ויכול? כדי לגרום לאדם לעשות פעולה כלשהי, חשוב להבין ששני מרכיבים חיוניים נדרשים: האדם צריך לרצות לעשות את הפעולה, והוא גם חייב להיות מסוגל לבצע אותה. ... לדבר על היכולת ולא על הרצון? כאשר אנו מנסים לשכנע אדם לעשות משהו, לפעמים עדיף לשאול אותו בצורה המתמקדת ביכולת שלו ולא ברצון שלו. למשל, אם רוצים לקבוע פגישה ואנו יודעים שהאדם מעוניין להגיע, אך הוא מתבייש להודות ברצון, עדיף לשאול אותו: האם מסתדר לך להגיע מחר לפגישה? ולא אתה רוצה להגיע לפגישה?. השימוש בשאלת היכולת מונע מאותו אדם את המבוכה הכרוכה בהודאה מפורשת ברצון שלו. דוגמה נפוצה ... אך יהיה להם קשה יותר לומר אני יכול לעשות דיאטה, משום שהיכולת מעמתת אותם עם שאלות של התמדה, משמעת וקשיים בפועל. עוד דוגמה שימושית בתחום המכירות: כאשר אנו יודעים שהלקוח לא בטוח שהוא באמת רוצה את המוצר, עדיף לנו לשאול אותו: זה יכול להסתדר לך לקנות את המוצר? ולא אתה רוצה לקנות את המוצר?. באופן כזה, אנו מאפשרים לו לדלג על השאלה האם הוא רוצה, ולענות רק על ההיתכנות המעשית של הפעולה. מתי עדיף לדבר על הרצון ולא על היכולת? קיימים גם מצבים שבהם עדיף לשאול את האדם דווקא על הרצון שלו ולא על היכולת. לדוגמה, כאשר אנו יודעים שהאדם יכול טכנית לבצע את הפעולה אך זה קשה לו לוגיסטית, אז אם נשאל אותו אתה יכול להגיע מחר?, הוא כנראה יגיד מיד לא, זה בלתי אפשרי. במקרים כאלה, עדיף להציג בפניו את שאלת הרצון - אתה רוצה להגיע מחר?. בצורה כזו, אם הוא אכן מעוניין מספיק, הוא יפעל וימצא פתרונות למכשולים הטכניים. איך להשתמש בשאלות כדי למנוע מאדם לבצע פעולה? השיטה שאליעד מציג יכולה לשמש גם הפוך, כדי למנוע מאדם לבצע פעולה. לדוגמה, אם אנחנו לא באמת רוצים לפגוש מישהו ואנו יודעים שקשה לו טכנית להגיע לפגישה, נוכל לשאול אותו: אתה בטוח שאתה יכול להגיע מחר למרות שקשה לך? בצורה כזו אנו מחזקים את ההבנה שזה מאמץ בשבילו, והוא עשוי לוותר על הפגישה בעצמו. לעומת זאת, אם אנחנו יודעים שהאדם קצת מתבייש להודות ברצון שלו, אפשר לשאול אותו באופן ישיר ומכוון: אתה באמת רוצה שניפגש מחר? אתה בטוח שזה חשוב לך? שאלות כאלו יגרמו לו אולי להרגיש אי נוחות, והוא יעדיף לדחות או לוותר על המפגש. איך לדעת באיזו שאלה להשתמש? הכלל הפשוט שאליעד כהן מציע הוא לבדוק מראש עם איזה משפט האדם ירגיש יותר נוח או פחות נוח להזדהות - אני רוצה או אני יכול. אם אנחנו רוצים שהוא יאמר לנו כן, נשאל אותו באופן שבו יהיה לו קל יותר להזדהות. אם אנחנו רוצים שהוא יאמר לנו לא, נשאל באופן הפוך, בדרך שבה יהיה לו קשה יותר להזדהות. איך ליישם את הטכניקה על עצמנו? העיקרון שאליעד כהן מציג לא תקף רק לשכנוע של אנשים אחרים אלא גם לעבודה עצמית. כשאנו נשאלים אתה רוצה לעשות משהו? מומלץ לנו לשאול את עצמנו האם אני באמת יכול לעשות זאת?. וכאשר שואלים אותנו אתה יכול לעשות את הפעולה? עלינו לשאול האם אני באמת רוצה לעשות זאת?. כך נוכל לדייק את הבחירות שלנו, ונקבל החלטות מושכלות יותר בהתאם לשני ההיבטים - הרצון והיכולת. למה חשוב להיות ערניים להבדל בין רוצה ... בדיאלוג הבנת שפת הרצון הפנימי של האדם מדוע צריך גם לרצות וגם להיות מסוגל? יש שאלה יסודית שכל אדם יכול לשאול את עצמו: מה בעצם מניע בן אדם לבצע פעולה כלשהי? התשובה מתחלקת לשני גורמים: הרצון לעשות את הפעולה, והיכולת לבצע אותה בפועל. אם אדם רוצה לעשות משהו אך אינו יכול, ... כי אם לא מתעורר רצון חזק או גם עניין רגשי, הסיכוי שהאדם יעשה את הפעולה יורד. שאלה: מה ההיגיון בשילוב של רצון ויכולת? תשובה: ללא רצון, לא תתעורר מוטיבציה אישית לפעולה. ללא יכולת אמיתית או לפחות אמונה ביכולת, לא יתבצעו הצעדים המעשיים שמובילים ... את ההבנה הזו לצורך שכנוע? אחרי שהבנו שאדם זקוק לרצון וליכולת כדי לבצע פעולה, נשאלת השאלה איך אפשר להשתמש בזה כאשר אנחנו רוצים לגרום למישהו לעשות פעולה מסוימת או לבחור באפשרות כלשהי. נניח שיש מוצר שאנחנו רוצים שיקנו, או פגישה שאנחנו רוצים לקבוע עם מישהו, או כל עניין אחר שבו אנחנו מבקשים לכוון אדם לביצוע מעשה. שאלה: איך בוחרים אם לדבר על הרצון של האדם או על היכולת שלו? תשובה: לפעמים האדם מרגיש יותר נוח להגיד אני יכול מאשר אני רוצה. במצבים אחרים, הוא יעדיף לציין שהוא רוצה ... עם שאלת המסוגלות וההתמדה. הם עלולים לפחד מכישלון ומכאן להגיב בשלילה. מתי עדיף לשאול האם אתה רוצה ומתי עדיף