... מנומס לשאול? לשאול בת כמה את, לשאול מה הגיל שלך, לשאול מה המזל שלך, לשאול כמה אתה מרוויח, לשאול מה המשכורת שלך, תקשורת בין אישית, לא מנומס לשאול, נימוסים והליכות, איך להיות מנומס? למה אנשים נעלבים כששואלים אותם בני כמה הם? כאשר שואלים אדם בן כמה הוא, התגובה של חלק מהאנשים יכולה להיות שלילית או אפילו להיתפס כפגיעה. הסיבה לכך היא שאנשים רבים לא מעוניינים להתמודד עם הגיל ... הם באמת מבוגרים. אליעד כהן מסביר שהגיל מבחינת האדם יכול לסמל לו תכונות שליליות כמו זקנה, חולשה, או אובדן ערך חברתי, ולכן הוא נעלב כששואלים אותו על כך. עצם העלבון נובע מהקונוטציות שהאדם מקשר עם הגיל שלו, ולא בהכרח מהמספר עצמו. מה המשמעות האמיתית שעומדת מאחורי שאלה על הגיל? כשמישהו נשאל בן כמה אתה?, השאלה לכאורה תמימה, אך למעשה היא טעונה במשמעות חברתית או פסיכולוגית עמוקה יותר. לדוגמה, אדם שנשאל על גילו עשוי לתהות מדוע בכלל שואלים אותו - האם מנסים לשפוט אותו לפי הגיל שלו, לקטלג אותו, או להעריך אותו על פי קריטריונים שטחיים? זה עשוי לעורר בו תחושות של שיפוטיות, בושה, או פחד מהערכה שלילית. לכן, התגובה של אנשים יכולה להיות מאוד אמוציונלית, כי זו שאלה שיכולה לשקף פחדים פנימיים או קונפליקטים אישיים. מדוע אנשים מעדיפים שלא לחשוב על הגיל שלהם? אליעד מסביר שאחת הסיבות לכך שאנשים לא אוהבים לענות על שאלת הגיל היא שלעיתים האדם עצמו לא מעוניין לחשוב על גילו. כאשר שואלים אותו, זה מאלץ אותו להכיר במציאות שאולי היה מעדיף להדחיק. לדוגמה, אם אדם מודע לכך שהוא מתבגר ומזדקן, עצם המחשבה על הגיל מעוררת תחושות של ... או פחד מאיבוד הערך החברתי או היופי החיצוני שלו. האדם חש לא נוח אפילו לחשוב לעצמו על כמה הוא מבוגר, כי יש בזה תחושה של אובדן. האם השאלה על גיל היא תמיד לא מנומסת? אליעד מדגיש שהשאלה על הגיל אינה תמיד לא מנומסת, אבל יש לקחת בחשבון את האפשרות שזה ייתפס כלא מנומס או כפוגע. כלומר, זו שאלה שיש סיכון מסוים בשאילתה. השאלה על גיל היא עניין חברתי רגיש, ובממוצע רוב האנשים מרגישים חוסר נוחות מסוים כאשר נשאלים על כך, במיוחד אם הם מרגישים שהגיל שלהם אינו תואם את הציפיות החברתיות. איך גברים ונשים מתייחסים אחרת לשאלה על הגיל? אליעד נותן דוגמה לכך שנשים, בממוצע, רגישות יותר לשאלה על הגיל לעומת גברים, וזאת בשל הציפייה החברתית מנשים להיראות צעירות. בעוד שלגברים השאלה כמה אתה מרוויח? יכולה להיות רגישה יותר, לנשים השאלה בת כמה את? היא לרוב יותר רגישה. הסיבה לכך היא שנשים מקבלות ערך חברתי גבוה יותר על פי המראה והנעורים שלהן, וככל שהגיל עולה, הן מרגישות שהן ... האמיתי שלהן. האם הגיל משקף בהכרח את המראה של האדם? אליעד מציין שהגיל עצמו הוא רק מספר, אבל הוא משויך בתודעה האנושית למראה הפיזי. כשאדם נשאל על גילו, הוא עלול להרגיש שבעצם שופטים אותו לפי המראה שלו או לפי הקריטריונים החברתיים ליופי ונעורים. לכן, יש אנשים שמנסים להיראות צעירים יותר, כי מבחינה חברתית יש עדיפות למראה צעיר, יפה ורענן. לכן כאשר נשאלים על הגיל, יש פחד להיראות זקנים או פחות מושכים. למה שאלות אישיות בכלל יכולות להיתפס כלא מנומסות? אליעד כהן מדגיש ששאלות אישיות, כמו כמה אתה מרוויח? או מה המזל שלך? או איפה אתה גר? הן שאלות שעלולות להתקבל בצורה לא מנומסת, כי הן חודרות למרחב הפרטי של האדם. אנשים עשויים להרגיש שה

... ושאלות, שכל ושאלות, פיתוח החשיבה באמצעות שאלות, איך להיות יותר חכם באמצעות שאלות? לשאול כמה שיותר שאלות, איזה שאלות לשאול? כמה שאלות לשאול? למה לשאול שאלות לא הגיוניות? שאילת שאלות, לפתח את השכל באמצעות שאלות למה שאילת שאלות הופכת אותך ליותר חכם? כדי להיות יותר חכם ולפתח את החשיבה, הדרך המרכזית והיעילה ביותר היא לשאול כמה שיותר שאלות. המוח הוא כמו שריר שצריך לאמן, וככל ששואלים שאלות רבות ומגוונות, השריר הזה מתחזק ומתפתח. אליעד כהן מסביר שכדי לשפר את השכל, אדם צריך לשאול שאלות מכל סוג שהוא, בלי שום הגבלה או צנזורה. עצם תהליך השאלה מוביל להרחבת החשיבה, להעמקה ולהבנה טובה יותר של המציאות. למה חשוב לשאול שאלות מכל סוג, אפילו לא הגיוניות? כאשר אנו נמנעים מלשאול שאלה בטענה שהיא לא הגיונית, אנחנו בעצם מניחים שההיגיון הנוכחי שלנו הוא האמת היחידה. אבל המטרה בשאילת שאלות היא דווקא לאתגר את ההיגיון הקיים שלנו ולבדוק אותו. לכן, חשוב לשאול גם שאלות שנראות מוזרות או טיפשיות. לדוגמה, שאלות כמו למה אין לנו קרניים על הראש? או למה יש לנו חמש אצבעות ולא שש? עשויות להיראות מטופשות במבט ראשון, אבל דווקא השאלות האלה יכולות לפתוח חשיבה חדשה, לאתגר את המובן מאליו, ולהוביל לתובנות מעניינות. אילו שאלות כדאי לשאול ואיך להתחיל לשאול? כל נושא בעולם יכול לשמש כבסיס לשאילת שאלות. אין נושא שהוא מחוץ לתחום. כדאי להתחיל לשאול שאלות פתוחות כמו למה?, איך?, מה יקרה אם? - אלו שאלות שמעודדות חשיבה עמוקה יותר. לדוגמה, אפשר לשאול: איך עובד החשמל? למה המים זורמים למטה ולא למעלה? מה יקרה אם נזיז את כדור הארץ קצת הצידה? איך יודעים ...

... לשאול שאלות? איך לא להשאיר ספק? איך לקבל תשובות לשאלות? איך לשאול שאלות מלאות? איך לא לפחד לשאול שאלות? איך לשאול כמה שיותר שאלות? איך לראיין עובד? איך לראיין בעל מקצוע? איך לא להישאר עם שאלות פתוחות? איך לקבל מידע? איך לשאול שאלות בצורה נכונה ולמנוע ספקות? איך לשאול את השאלות הנכונות בזמן אמת? אליעד פותח את ההרצאה בשאלה כיצד להימנע מהמקרה שבו אחרי ששאלתם מישהו שאלות, הוא ענה לכם, אך אתם מוצאים את עצמכם עם ספקות שלא הצלחתם למנוע. אלו ספקות כמו: האם הוא התכוון להגיד את זה או את זה? או מה לגבי הנושא הזה?. אליעד מתאר את הסיטואציה בה אתם שואלים אדם שאלות, ויכול להיות שהוא עונה לכם בתשובות שבעצם לא לגמרי ברור אם הבנתם אותן כראוי. הסיטואציה יכולה לקרות במגוון הקשרים: ראיון עבודה, שיחה עם בעל מקצוע או כל שיחה בה אתם מנסים לקבל תשובות לשאלותכם . אחרי השיחה, אתם עשויים להישאר עם ספקות - למשל, מה לגבי זה? לא ברור לי אם הוא התכוון כך או אחרת. השאלה היא: איך ניתן למנוע מצב כזה שבו אתם לא מבינים את התשובות לשאלות שנשאלו? מה הדרך להימנע משאלות פתוחות אחרי תשובות? התשובה המוצעת כאן היא שכשאתם שואלים שאלות, עליכם לוודא כי אתם שואלים את כל השאלות שאתם באמת רוצים לשאול, מבלי להמתין לאחר השיחה כדי לגלות שהיו עוד שאלות שיכלתם לשאול בזמן אמת. אליעד מדגיש כי אם אתם שואלים שאלה, ובסוף קיבלתם תשובה שלא ברורה לכם, אתם צריכים לשאול את עצמכם - למה לא שאלתי את השאלות בזמן אמת? מה לא עשיתם בזמן השיחה? כדי להימנע מהמצב הזה, אליעד מציע לכם לנצל את השיחה או הראיון לשאול את כל השאלות שיכולות לעלות בראשכם. אם השאלה לא הובנה או התשובה לא הייתה מספקת, אל תחכו עם זה - תשאלו מיד. למה אתם לא

שאלות מתוך נפרדות, לשאול בלי נפרדות, לשאול פנימה, לשאול החוצה, איך לטפל בחרדה, טיפול בחרדה, למה יש חרדה האם אפשר לשאול שאלות בלי נפרדות? לפי ההסבר של אליעד כהן, אי אפשר לשאול שאלות מבלי להניח נפרדות. מהי בכלל שאלה? שאלה היא מצב שבו קיימות לפחות שתי אפשרויות או שני צדדים שונים. אם יש לך רק אפשרות אחת, אתה לא יכול לשאול שאלה. עצם הפעולה של שאילת השאלה מניחה קיום של ספק, כלומר, שיש אפשרות לכאן ואפשרות לכאן. לכן כל שאלה מעצם הגדרתה מניחה נפרדות, כלומר, מניחה שהמציאות היא לא אחדותית, אלא מחולקת לפחות לשני חלקים שונים. אם כל שאלה מניחה נפרדות, איך לחפש את האמת בלי שאלות? אליעד מסביר שהשואל בעצם רוצה להגיע לאמת בלי נפרדות, אך עצם הרצון להגיע לאמת כבר יוצר נפרדות כי זה מניח שאתה רחוק מהאמת. עם זאת, אליעד מציע פתרון מתוחכם - הוא אומר שתשאל שאלות, אבל לא שאלות כלפי חוץ (על העולם), אלא שאלות כלפי פנים - שאלות על השאלות עצמן. מה הכוונה לשאול שאלות על השאלות עצמן? ההסבר של אליעד הוא כזה: במקום לשאול שאלות על העולם, למשל האם יש לי ערך?, תשאל שאלה על עצם השאלה - האם השאלה האם יש לי ערך היא בכלל נכונה?. במקום לנסות לפתור בעיות בעולם החיצוני, האדם צריך להפנות את השאלות שלו פנימה ולבדוק האם הבעיה עצמה בכלל קיימת. זאת הדרך היחידה לחפש את האמת בלי להסתבך ... ומגלה שלפעמים הבעיה עצמה לא קיימת או לא מוצדקת. האם אפשר להפסיק לשאול שאלות לחלוטין? אליעד מדגיש שלא חייבים להפסיק לשאול שאלות, אלא פשוט לשאול אותן לכיוון פנימה. אם אדם מנסה להגיע לאמת ללא נפרדות, הוא צריך להפנות את השאלות שלו כלפי עצמו, כלפי ההנחות של השאלות. במקום

... השאלה איך, ניתוח השאלה האם, לשאול איך או האם, איך לשאול איך? האם לשאול האם? סוגים של שאלות, הנחות היסוד של השאלה, איך לשאול שאלות בצורה נכונה? שאלה נכונה, שאלה לא נכונה, ניתוח הנחות יסוד של שאלה, לשאול האם או איך מהן ההנחות שמאחורי השאלה איך? בכל פעם שאדם שואל שאלה שמתחילה במילה איך, הוא מניח באופן אוטומטי שיש אפשרות או דרך כלשהי לבצע או להשיג את הדבר שהוא מעוניין בו. למשל, כאשר אדם שואל איך להגיע לירושלים? או איך להיות מיליונר?, הוא למעשה מניח באופן סמוי שהמטרה הזו בכלל אפשרית. כלומר, אם היה ברור לו לחלוטין שהמטרה בלתי אפשרית להשגה, הוא כלל לא היה שואל איך לבצע זאת. אם אדם נמצא במצב שבו הוא לא בטוח אם המטרה שלו אפשרית או לא, השאלה הנכונה מבחינתו תהיה האם אפשר לעשות את זה?. שאלת האם משמשת כדי לבדוק קודם כל את האפשרות או הסיכוי שמטרה מסוימת ברת השגה בכלל. לדוגמה, אם אדם חושב להיות מיליונר, אבל לא בטוח שזה בכלל אפשרי עבורו, הוא לא יתחיל לשאול איך, אלא ישאל האם זה אפשרי בכלל להיות מיליונר?. האם תמיד קיימת רק דרך אחת להשגת המטרה? כאשר אדם חושב שיש רק דרך אחת ויחידה להשיג את מה שהוא רוצה, הוא לא ישאל איך, כי מבחינתו אין צורך בשאלה - הוא כבר יודע מה הדרך. במילים אחרות, שאלת איך לא נשאלת כשאדם חושב שיש לו תשובה ברורה וחד - משמעית. שאלת איך תמיד מניחה שיש יותר מאפשרות אחת או לפחות ספק לגבי מספר האפשרויות. למשל, אם אדם בטוח שהדרך היחידה להגיע מירושלים לתל אביב היא רק ברכב פרטי, הוא לא ישאל איך להגיע לתל אביב, כי מבחינתו אין מה לברר או להשוות בין אפשרויות שונות. איך לשאול את השאלה הנכונה: איך או האם? השימוש בשאלה האם מתרחש כאשר האדם עדיין בשלב שהוא כלל אינו בטוח אם המטרה שלו אפשרית. לדוגמה, אם אדם שוקל אפשרות לשבור שיא גינס, אך הוא לא בטוח שזה אפשרי בכלל, השאלה הראשונה שלו תהיה האם זה אפשרי?. רק לאחר שיהיה ברור לו שזה אפשרי, יגיע השלב שבו ישאל איך להשיג את זה?. לעומת זאת, כאשר אדם כבר שואל איך, המשמעות היא שהוא משוכנע במידה מסוימת שהדבר אפשרי, אך הוא עדיין לא יודע בדיוק באיזו דרך לבחור. למשל, אם אדם שואל איך להיות מאושר?, הוא מניח מראש שיש יותר מדרך אחת להשיג אושר, והוא מנסה להבין איזו דרך היא המתאימה ביותר למטרה האישית שלו. לשאול איך מתוך ידיעת האפשרויות השונות כשאדם שואל איך, חשוב להבין תחילה מה בדיוק המטרה המדויקת של השואל, כיוון שברוב המקרים קיימות כמה אפשרויות שונות להשגת המטרה. לדוגמה, אדם שמעוניין להגיע מירושלים לתל אביב יכול לשאול איך להגיע לתל אביב בצורה הכי מהירה?, איך להגיע לתל אביב בצורה הכי זולה?, או איך להגיע לתל אביב בצורה הכי נוחה?. השאלה איך תמיד מגלמת בתוכה את ההבנה שיש אפשרויות שונות, ולכן יש להבהיר תחילה את נקודת המוצא - כלומר, מה בדיוק המטרה או ההעדפה של ה

... אמון עם לקוח? איך לבנות אמון עם שותפים? לגרום למישהו לשאול אותך שאלות, ללמד מישהו מה לשאול אותך, לגרום למישהו לשאול אותך שאלות, לעודד מישהו לחקור אותך איך לגרום לשותף עסקי ... ביותר לעשות זאת, לפי אליעד כהן, היא לעודד את האדם השני לשאול שאלות וללמד אותו כיצד לחשוד בך ... או החשדות שיש לו כלפיך. להיפך, מומלץ לך דווקא לעודד אותו לשאול אותך שאלות רבות ככל האפשר. באופן טבעי, אנשים שנוטים לשקר או להסתיר מידע יעדיפו להימנע משאלות רבות כדי לא להיתפס בשקרים שלהם. לכן, כאשר אתה אומר לשותף הפוטנציאלי: כדאי לך לשאול אותי את השאלה הזאת והזאת אתה למעשה משדר לו ביטחון ואמינות. ... אפילו מעוניין שיבדקו אותך בצורה יסודית. איך לגרום לשותף לשאול אותך את השאלות הנכונות? כאשר אדם מחפש שותף עסקי, הוא לא תמיד יודע אילו שאלות עליו לשאול כדי לוודא את האמינות ואת האיכות של הצד השני. לכן, כאשר אתה מנחה אותו אילו שאלות כדאי לו לשאול, אתה למעשה נותן לו כלים לבחון אותך. לדוגמה, אפשר לומר לשותף פוטנציאלי: - כשאתה בוחר שותף עסקי, כדאי לך לשאול אותו לגבי הניסיון שלו בתחום המסוים הזה. - ... מציע. בנוסף, כאשר הוא ילך למתחרים שלך וישאל אותם את אותן שאלות, ייתכן שהתשובות שיקבל יהיו פחות משכנעות משלך, מה שיגביר עוד יותר את האמון שלו בך. למה עידוד שאלות יוצר מערכת אמון? כאשר אתה מדריך מישהו אילו שאלות לשאול אותך, אתה בעצם מעניק לו ערך, ... לבחון אנשים, ספקים או שירותים. בעצם העובדה שהאדם השני שואל אותך את השאלות שהמלצת לו לשאול, הוא כבר נכנס לתפקיד של תלמיד שלך, והדבר יוצר ... של השותף? כאשר אתה מנחה את השותף העסקי הפוטנציאלי לגבי השאלות שהוא צריך לשאול, אתה בעצם הופך למוביל תהליך החשיבה שלו. במובן ... את השיחה ואת קבלת ההחלטות שלו. לדוגמה, אם תאמר לו כדאי לך לשאול אותי את השאלה הזאת, ובפועל הוא עושה זאת, אתה כבר יצרת ... ואין לו מה להסתיר, ירצה דווקא שהשותף העסקי ישאל כמה שיותר שאלות ויבחן אותו לעומק. לעומת זאת, אנשים לא אמינים, רמאים או שקרנים יעדיפו להימנע ככל האפשר מהשאלות, כי הם חוששים לחשוף דברים לא נעימים עליהם. ...

שאלות הבהרה, איך לגרום למישהו להבין אותך? איך להסביר את עצמך למישהו? איך לגרום למישהו לשאול אותך שאלות הבהרה? איך לגרום למישהו לא להתבייש לשאול שאלות? איך לגרום למישהו להרגיש בנוח לשאול שאלות? לא הביישן למד, לא הקפדן מלמד איך לגרום למישהו להבין אותך ולשאול שאלות הבהרה? כאשר אנו מסבירים משהו למישהו, אנחנו רוצים לוודא שהוא מבין אותנו באופן מלא. לעיתים קרובות, אנשים נמנעים מלשאול שאלות הבהרה מתוך בושה או פחד להיתפס כלא חכמים מספיק. השאלה היא: איך אפשר לגרום למישהו להרגיש בנוח לשאול שאלות ולוודא שהוא מבין אותנו כראוי? למה אנשים נמנעים מלשאול שאלות? ישנם שני גורמים עיקריים שבגלל הם נמנעים מלשאול שאלות: בושה: אנשים לעיתים לא רוצים להיראות לא חכמים בעיני אחרים ולכן הם נמנעים מלהביע חוסר הבנה. חשש מתגובה שלילית: אנשים חוששים שהמורה או המנחה יגיבו בזלזול או יקפידו עליהם אם ישאלו שאלה שנראית פשוטה או טריוויאלית. איך לעודד אנשים לשאול שאלות? הדרך היעילה ביותר לעודד אנשים לשאול שאלות היא להסיר מהם את האחריות לחוסר ההבנה ולהעביר אותה אליך. כשלמסביר יש את ההכרה שאם מישהו לא מבין את ההסבר, זה לא בהכרח בגלל חוסר יכולתו להבין, אלא בגלל שההסבר עצמו אולי לא היה ברור דיו, אז האדם מרגיש יותר בנוח לשאול שאלות. כדי לעודד את השומע לשאול שאלות, אפשר לומר את הדברים הבאים לפני ההסבר: תקשיב, אני לא מומחה גדול בלהסביר. יכול להיות שאני מסביר בצורה לא כל כך טובה, אולי אני מתבלבל או לא מרוכז. לכן, אם לא תבין אותי, זה כנראה בגלל שאני לא הסברתי טוב - ולכן אני מבקש ממך לשאול שאלות, כי אני רוצה לוודא שהצלחתי להסביר כמו שצריך. ברגע שאומרים זאת, השומע מבין שהוא לא אשמה אם הוא לא מבין, ומרגיש חופשי יותר לשאול שאלות. איך לוודא שהמסר מועבר בצורה ברורה? כדי לוודא שהשומע מבין את המסר, אפשר להשתמש בשיטות הבאות: שאלות מנחות: שאלות כמו: זה היה ברור?, רוצה שאסביר שוב?, מה הבנת ממה שאמרתי? יכולות לעזור לשמוע את דעתו ולהבין אם המסר עבר בצורה נכונה. דוגמאות מגוונות: תן דוגמאות ממספר זוויות שונות כדי להמחיש את הרעיון. הדגשת חשיבות השאלות: הדגש את החשיבות של שאילת שאלות כך שהשיחה תהיה מועילה לשני הצדדים. מדוע חשוב ליצור אווירה נוחה לשאילת שאלות? כשהשומע מרגיש בנוח לשאול שאלות, התקשורת בין הצדדים משתפרת. זה לא רק עוזר לו להבין יותר, אלא גם יוצר שיחה פתוחה ומועילה. המנחה או המורה הוא זה שצריך להרגיש בנוח עם השאלות, ולא המאזין. כמו שאומרים: לא הביישן למד, ולא הקפדן מלמד. כלומר, מי שמתבייש לשאול, לא ילמד את מה שמוסבר לו, ומי שמקפיד על כל דבר קטן, לא יהיה מורה טוב. לסיכום כדי לגרום למישהו להבין אותנו ולשאול שאלות הבהרה, יש לבצע את הצעדים הבאים: להעביר את האחריות להבנה אלינו ולא אליהם. להודות בכך שיכול להיות שהסברנו לא ברור. ליצור אווירה שמעודדת שאלות ולתת לגיטימציה לשאילת שאלות. להשתמש בדוגמאות ושאלות מנחות כדי לוודא שהמסר הובן. כאשר מיישמים את השיטה הזו, מגדילים את הסיכוי לכך שהמאזין באמת יבין את מה שרצינו לומר ולא יהסס

... הרע, להודות בטעות, להודות על האמת, שאלות מודחקות, לא לפחד להרגיש רע, לא לפחד לשאול שאלות, הדחקה רגשית למה חשוב להודות שיש לך שאלות? אחד הרעיונות המרכזיים שאליעד מציג בהרצאה הוא החשיבות של היכולת להודות בכך שיש לך שאלות. לטענתו, רבים טוענים שאין להם שאלות, אך במציאות אם אדם מצליח להבין משהו בצורה טובה יותר לאחר שהוא שומע הסבר נוסף, זה מעיד בהכרח על כך שהייתה אצלו קודם אי - הבנה, כלומר, הייתה שאלה סמויה. אליעד מסביר שלמעשה תמיד קיימות שאלות, ואם נדמה לך שאין לך שאלות, זה בדרך כלל מעיד על כך שאת מדחיקה אותן או לא מודעת אליהן. האם השאלות שלך מודחקות? אליעד מדגיש שאם אדם אומר שפתאום הבין משהו שלא הבין קודם, הוא למעשה מעיד על כך שעד אותה נקודה הוא לא הבין, ולכן הייתה לו שאלה, בין אם היה מודע לה ובין אם לא. הוא משתמש בדוגמה של אדם שמרגיש שבע אך ברגע שמציעים לו אוכל נוסף, הוא מסוגל לאכול, ... אומר עכשיו הבנתי משהו חדש, זה מוכיח שלפני כן הייתה אי - הבנה, כלומר, שאלה סמויה שלא באה לידי ביטוי. למה אנשים מפחדים לשאול שאלות? אליעד מפרט שהסיבה שאנשים נמנעים מלשאול שאלות היא מפני שזה יוצר תחושה של פגיעות וחוסר אונים. ברגע שאדם מודה שיש לו שאלה, הוא בעצם מודה שיש לו חיסרון, בעיה או מצוקה, וזה גורם לו להרגיש רע. אליעד מסביר שהיכולת לשאול שאלות תלויה בנכונות של האדם להודות שיש לו חסרונות, שהוא לא יודע משהו או שהוא לא מבין משהו. איך הדחקה רגשית מונעת שאלות? אליעד מסביר שהרבה פעמים הדחקה רגשית מתרחשת כאשר האדם מרגיש שהשאלות שלו בלתי פתירות או כאשר הוא חושש לשאול כי בעבר הוא שאל שאלות ולא קיבל תשובה מספקת, מה שיצר אצלו טראומה. אליעד מתאר מצב בו הילד שואל שאלה שלא מקבלת תשובה, ולכן השאלה מודחקת במשך שנים, אך היא ממשיכה להתקיים בתוכו. לכן, האדם מפחד לשאול שוב כדי לא לחוות שוב את חוסר האונים או את האכזבה מכך שאין פתרון זמין. איך אפשר להפסיק להדחיק שאלות? הפתרון שאליעד מציע הוא לפתח את היכולת להרגיש בנוח עם מצבים של חוסר ודאות וסבל. ברגע שאדם יכול לשאת את התחושה הרעה שנובעת מכך שאין לו תשובות, הוא יוכל להתחיל לשאול שאלות עמוקות יותר. ככל שאדם יודה יותר בקיום השאלות שלו ויכיר ברגשות השליליים שמתלווים להן, כך הוא יוכל לגלות יותר הבנות ולהתקדם בהבנת המציאות. למה השאלות הכי חשובות הן השאלות שאין להן תשובה? לפי אליעד, השאלה הכי חשובה היא דווקא השאלה שאין לה שום תשובה, מכיוון שזו השאלה שמובילה לאי - ידיעה מוחלטת. הוא נותן כדוגמה את ה

... לראיין עובד? איך לראיין מנהל? איך לראיין מועמד לעבודה? איך לראיין נכון? איך לראיין אנשים? מה לשאול בראיון עבודה? מה לשאול בראיון טלפוני? מה לשאול בראיון למטפלת? איך מראיינים עובד פוטנציאלי? לראיין מטפלת, אימון למנהלים איך לראיין עובד בצורה נכונה? כאשר נשאלת השאלה איך נכון לראיין עובד פוטנציאלי, אליעד כהן מדגיש כי מטרת הראיון אינה רק להכיר את האדם באופן כללי, אלא לבדוק האם הוא מתאים באופן ספציפי לתפקיד אליו הוא מיועד. הטעות הנפוצה שעושים רוב המראיינים, היא לשאול שאלות כלליות מדי כגון: ספר לי על עצמך, מה הניסיון שלך? או מה אתה אוהב לעשות?. השאלות הללו אינן תמיד מספקות את התשובה לשאלה החשובה באמת - האם העובד מתאים למשימות ולסיטואציות שהוא צפוי להתמודד איתן בעבודתו. מהן השאלות החשובות באמת בראיון עבודה? במקום שאלות כלליות, אליעד כהן ממליץ לערוך סימולציות של מצבים אמיתיים שעשויים לקרות בתפקיד, ולשאול את העובד כיצד הוא יפעל. אם, לדוגמה, מדובר במנהל משרד, חשוב לבדוק אם המועמד מסוגל להתמודד עם ריבוי משימות ולחצים בו - ... התפקיד שלו, ולראות כיצד הוא פותר אותן. אם מדובר באיש פיתוח תוכנה, לדוגמה, לא כדאי להסתפק בשאלות על ידע קודם בשפות תכנות, אלא יש לבקש ממנו לתאר כיצד הוא ייגש לבנות מערכת מסוימת. חשוב לשים לב כיצד הוא חושב, אילו שאלות הוא שואל אותך תוך כדי, ועד כמה התהליך שהוא מתאר תואם את הדרך שבה היית רוצה שיתנהל בפועל. איך לראיין מועמד לתפקיד ניהולי? כאשר מראיינים מועמד לתפקיד ניהולי, השאלות צריכות להיות מאוד מעשיות וממוקדות בבעיות האמיתיות שהמנהל צפוי להתמודד איתן. אם, למשל, יש בעיות ניהוליות או קונפליקטים בצוות, חשוב לשאול את המועמד איך הוא היה מתמודד איתן. על ידי כך, ניתן לראות אם החשיבה שלו ריאלית ואם הפתרונות שלו הגיוניים. בנוסף, חשוב לראות האם המועמד יודע לשאול שאלות רלוונטיות, כדי להבין לעומק את הבעיה לפני שהוא מנסה לפתור אותה. מועמד שלא שואל שאלות הכרחיות טרם מתן פתרון, מעיד על חוסר הבנה וחשיבה שטחית. מה חשוב לשאול בראיון טלפוני? בראיון טלפוני מומלץ להתמקד בשאלות המכוונות לבדיקת הידע המקצועי של המועמד, הבנתו את התפקיד, והיכולת שלו להתמודד עם סיטואציות מקצועיות באופן פרקטי. שאלות כלליות מדי לא יספקו מידע מספק. לכן, כדאי לשאול שאלות נקודתיות שיבדקו את כשירותו של המועמד ואת יכולתו לתת פתרונות קונקרטיים. מה לעשות כאשר לא ניתן לבדוק את ... תכונות נדרשות לתפקיד (לדוגמה, יכולת סדר וארגון, יצירתיות, תפקוד בלחץ, כושר מנהיגות) ולמצוא שאלות שיעזרו לך לבדוק באופן ספציפי האם תכונות אלו קיימות אצל המועמד. מדוע ראיונות כלליים אינם מספיקים? אליעד כהן מדגיש שהשיטה הכללית של לשאול שאלות כלליות ובלתי ממוקדות, אינה יעילה ואינה מספקת מידע אמיתי על התאמתו של המועמד לתפקיד. חשוב להקפיד על שאלות ממוקדות, להציג בפני המועמד אתגרים אמתיים, ולראות כיצד הוא חושב ומתמודד עימם. בצורה זו ניתן לקבל תמונה הרבה יותר מדויקת ... להיות מעשי, ברור וקשור ישירות למשימות שעל המועמד יהיה לבצע בפועל. ראיון עבודה ראיון טלפוני איך לשאול את השאלות הנכונות בראיון ראיון למנהל איך לזהות עובד מתאים סימולציות בראיון עבודה איך לראיין עובד בצורה הנכונה? כאשר אנחנו שואלים את עצמנו איך לראיין עובד, התשובה היא לא בהכרח לשאול שאלות כלליות כמו ספר לי על עצמך או מה אתה אוהב לעשות. חשוב להבין שהמטרה העיקרית היא לבדוק אם העובד מתאים ... - אילו משימות העובד אמור לבצע? איזה קושי הוא צפוי להתמודד איתו בעבודתו? כך, תוכל לדעת אילו שאלות לשאול אותו. לדוגמה, אם אתה מגייס מנהל משרד, תצטרך לדעת אם הוא יכול להתמודד עם ריבוי משימות. במקום לשאול שאלות על הניסיון הכללי, תוכל להציע סימולציה של מצבים מהחיים האמיתיים שיכולים לקרות בעבודתו. לדוגמה, אם מדובר ...

... למנהלים, יעוץ זוגי, איך לשאול שאלה בצורה נכונה? איך לשאול עובד שאלה? איך לדבר עם אנשים? תקשורת בין אישית, איך לגרום למישהו לומר לך את האמת? איך לדבר עם עובדים? איך לנהל עובדים? חינוך ילדים, זוגיות איך לשאול שאלות בלי לגרום ללחץ ולשקרים? לפעמים אנו נמצאים במצב שבו אנו רוצים לקבל מידע מאדם אחר כמו עובד, בן זוג או ילד, אבל חוששים ששאלת השאלה תגרום לו להרגיש מותקף, מתוח או בלחץ. כשזה קורה, נוצרות שתי אפשרויות ברורות: או לשאול בכל זאת ולהסתכן ביצירת לחץ ועימות, או לא לשאול בכלל וכך לוותר על קבלת המידע החשוב לנו. אך יש אפשרות שלישית, שהיא לשאול את השאלה באופן שמונע מראש תחושת איום ולחץ אצל הנשאל. כיצד ניגשים לשאלה בלי לשדר שיפוטיות? הסוד לכך הוא להבין תחילה מה גורם לנו לחשוש מלשאול: בדרך כלל החשש הוא שאנו בעצמנו לא מוכנים רגשית לקבל תשובה מסוימת, ולכן אנו משדרים מתח ושיפוטיות. למשל, אם בעל שואל את אשתו האם בגדת בי? אך בתוכו הוא פוחד מתשובה חיובית, האישה תחוש זאת ותחשוש להיות כנה. הדרך לפתור זאת היא להיכנס למצב נפשי שבו האדם באמת מוכן לקבל כל תשובה - גם את הגרועה ביותר מבחינתו. לדוגמה, אם ההורה שואל את הילד האם הכנת שיעורים? ומתוך השאלה ברור שההורה כבר כועס או מתוח במקרה של תשובה שלילית, הילד יחוש שהוא עומד בפני ... אדם יכול להגיד אני לא כועס, אך אם בפנים הוא כועס, המסר הזה יעבור והצד השני ירגיש מותקף בכל מקרה. לכן יש חשיבות עצומה לתחושה הפנימית של האדם ששואל את השאלה. אם אדם באמת מצליח לשחרר את השיפוטיות הפנימית, הצד השני ירגיש זאת והאווירה תהיה פתוחה יותר לשיתוף פעולה. כיצד עושים זאת בפועל? הטריק המעשי לשאול שאלות בצורה נכונה הוא להחליט מראש ובמודע שהמטרה האמיתית של השאלה היא גילוי האמת בלבד ולא שיפוט או חיפוש אשמים. צריך לשדר לצד השני, גם במילים וגם בטון, את ההכרה בכך שכל תשובה תתקבל בלי ביקורת שלילית אוטומטית. לדוגמה, מנהל ששואל עובד למה הוא איחר לעבודה - אם הוא מראש החליט שהאיחור אינו מוצדק, השאלה תיאמר בטון שיפוטי והעובד כנראה ירגיש מותקף וישקר או ימצא תירוצים. לעומת זאת, אם המנהל חושב בתוכו שייתכן שיש סיבה מוצדקת, שהעובד אולי אפילו צודק, העובד ירגיש זאת בשאלה ויוכל להיות כנה יותר. מה לעשות כשהאדם השני כבר נלחץ מהשאלה עצמה? במקרים שבהם הצד השני כבר רגיל ללחץ, לשיפוט ולמתיחות, הוא עלול להילחץ גם אם נשאל מתוך כוונה טובה. במצב כזה מומלץ להדגיש באופן מילולי שמטרת השאלה אינה שיפוטית אלא רק כדי להבין. למשל: אני באמת רק רוצה להבין, אני לא כועס ולא אשפוט אותך לא משנה מה תגיד. כך הצד השני יכול להירגע ולהרגיש בטוח יותר. כיצד נראית שאלה שגורמת לשקרים ועימותים? לעיתים אנו שואלים שאלות באופן שברור לצד השני שהשאלה נשאלת מתוך שיפוט, לדוגמה: האם עשית את מה שאמרתי לך? כאשר הטון והניסוח ... שאם הצד השני יענה בשלילה, הוא יעמוד מול כעס או ביקורת קשה. אז הצד השני יעדיף להסתיר את האמת או להמציא תירוצים, והשיחה תיגרר לעימותים מיותרים. איך לשאול שאלות שקשה לנו להתמודד עם תשובותיהן? אם אנו יודעים שקשה לנו לשמוע תשובה ... קשה בלי להגיב בכעס או בעלבון. מה הקשר בין שיפוט עצמי לשיפוט האחרים? ככל שאדם רגיל יותר לשפוט ולבקר את עצמו בצורה שלילית וקשה, כך יהיה לו קשה לשאול שאלות בצורה לא שיפוטית לאחרים. לכן, עבודה על קבלה עצמית וחוסר שיפוטיות ...