כשמדברים על לאהוב את המציאות, לקבל את המציאות גם במובן הכללי וגם במובן הפרטי של לאהוב מישהו / משהו ספציפי, כגון לאהוב בן / בת זוג, לאהוב מקום עבודה וכיו"ב, צריכים להבין מהי המציאות שאותה אנחנו אוהבים / רוצים לאהוב וכולי.

והמציאות היא, גם מה שקורה בפועל במציאות וגם מה שיכול לקרות. דהיינו, לאהוב את המציאות פירושו, לאהוב את מה שקורה כרגע. ומה שקורה כרגע, כולל בתוכו, דברים שקורים בפועל כרגע, זיכרונות של דברים שקרו בעבר, ואפשרויות של דברים שיכולים לקרות בעתיד בסיכויים שונים.

ולאהוב את המציאות פירושו לאהוב גם את מה שקורה בפועל בצורה ממשית, אבל גם את מה שקרה ואת מה שיכול לקרות. ומי שאוהב רק את מה שקורה בפועל אבל לא אוהב את מה שיכול לקרות, אז הרי שהוא לא באמת אוהב את מה שקורה. כי גם האפשרות שיקרו דברים בעתיד, גם היא עצמה קורית כרגע.

כי כרגע יש במציאות גם את מה שקורה בפועל, אבל כרגע ממש יש גם אפשרות שיקרו דברים כלשהם בעתיד. ולאהוב את מה שקורה כרגע, פירושו לאהוב בין השאר גם את האפשרויות שיש כרגע במציאות ולא רק את מה שקורה בפועל. כי גם האפשרות, גם היא קורית בפועל. יש כרגע בפועל אפשרות שבעתיד יקרה משהו אחר.

כיו"ב לדוגמה לאהוב בן / בת זוג, שצריך לאהוב את מה שיש כרגע וגם את האפשרות שבעתיד יהיה אחרת. כי האפשרות שבעתיד יהיה רע, כגון לדוגמה בגידה / פרידה / מריבה וכיו"ב, גם האפשרויות האלו קיימות כרגע. ומי שלא אוהב את האפשרויות שיש כרגע לגבי העתיד, או את הזיכרונות שיש כרגע לגבי העבר, הרי שהוא לא אוהב את הזוגיות שיש לו כרגע.

במילים אחרות, לאהוב את מה שקורה, פירושו לאהוב גם את הפוטנציאל של מה שיכול...