האם אפשרי לרפא כל מחלת נפש? האם אפשר לרפא כל הפרעת אישיות? להפוך משוגע לחכם, איך לטפל בפרנויה? טיפול בהפרעת אישיות גבולית, טיפול בסכיזופרניה פרנואידית קלינית, טיפול בשמיעת קולות, טיפול בדה פרסונליזציה, טיפול בפיצול אישיות, מחלות נפש
האם אפשרי לרפא כל מחלת נפש? איך אפשר לרפא הפרעות אישיות?
במהלך ההרצאה, אליעד כהן מתמודד עם השאלה אם ניתן לרפא את כל סוגי ההפרעות הנפשיות, כולל סכיזופרניה, פרנואיה והפרעות אישיות. בעוד שגישה רווחת מדברת על כך שההפרעות הנפשיות אינן ניתנות לריפוי מוחלט, אלא רק ניתן להסתפק בהפחתת התסמינים בעזרת תרופות, אליעד מציע גישה שונה. הוא טוען כי ניתן לרפא את כל האנשים, לא משנה מהי ההפרעה הנפשית ממנה הם סובלים, ולהפוך אותם לאנשים חכמים ומאוזנים לחלוטין.
מהי גישת הריפוי של אליעד כהן?
הגישות הרפואיות הרווחות טוענות כי המחלה אינה ניתנת לריפוי מוחלט אלא רק לטיפול שנועד להסתיר את הסימפטומים. בהתאם לכך, יש המשתמשים בתרופות פסיכיאטריות בניסיון להוריד את ההתנהגות הבעייתית של החולים. אולם אליעד כהן טוען שהטיפול אמנם אינו קסם, אך הוא אפשרי ואינו דורש תרופות. לפי גישתו, כל אדם הסובל מהפרעה נפשית יכול להחלים לחלוטין ולהפוך לאדם חכם ומפוקח, ללא קשר לסוג ההפרעה או למידה הקודמת.
מהו "טיפה שכל"?
הטענה המרכזית של אליעד היא שכל אדם יכול להחלים אם יש לו "טיפה שכל". הכוונה היא, אם אדם מסוגל להבחין בין דברים בסיסיים במציאות, כמו אם יש לו נעליים או לא, אם הוא מבדיל בין דלת לקיר, או אם הוא יודע לאכול אוכל רגיל ולא שולחן או אבן, אז יש לו היגיון בסיסי, גם אם הוא סובל ממחלת נפש חמורה. אליעד מדגיש כי גם אנשים שמגיעים למצבים של אובדן קשר עם המציאות יכולים להחלים אם יש להם יכולת בסיסית להבחין בין יש לאין.
איך עוזרים למי שלא רוצה עזרה?
במקרים בהם אדם סובל ממחלת נפש ואינו רוצה לקבל עזרה, אליעד מציין כי ניתן לעזור לו גם אם הוא מתנגד. הוא מסביר כי יש צורך להבין את המניע הרגשי שמזין את ההתנהגות הלא רציונלית שלו, ובכך לבנות את הדרך בה ניתן להשפיע עליו. גם אם האדם מסרב להקשיב או לשתף פעולה, ניתן להשתמש בהיגיון בסיסי ולעזור לו דרך השיחה עם הסובלים ממנו או שיחה אישית בנושאים אחרים.
ההיגיון שמאחורי טיפול בהפרעות נפשיות
השלב הראשון בטיפול הוא ללמוד את המטרה האישית של האדם. לדוגמה, אם אדם סובל מפרנואידיה ומאמין שמישהו רודף אחריו, על המטפל להבין למה הוא חושב כך, ואילו אינטרסים רגשיים מזינים את המחשבות הללו. אם לדוגמה אדם סובל מפרנואידיה בגלל שהוא מרגיש לא מצליח בחיים, הוא עשוי להאשים את הרודפים בו, וכך לטפח את האמונה שמישהו רודף אחריו. ברגע שמזוהים האינטרסים הרגשיים שמזינים את המחשבה הבעייתית, ניתן לטפל בהם, תוך כדי עבודה על פיתוח היגיון בריא.
השלב השני הוא לתכנן כיצד ללמד את האדם לחשוב בצורה הגיונית. אם אדם לא סוגר את המעיל והולך למקום קר, ניתן להסביר לו את היגיון הסגירה של המעיל כדי שימנע קור, ובכך להמחיש לו איך חשיבה הגיונית יכולה לשפר את חייו. ברגע שבן אדם יתחיל להפעיל היגיון במצבים פשוטים, כמו לא לסבול מקור, כך ניתן להרחיב את החשיבה ההגיונית גם לתחומים אחרים של החיים, כולל הפרעות נפשיות.
מהו רעיון רבי נחמן לגבי "נקודת שכל אחת"?
לסיום, אליעד מציין את רעיון רבי נחמן מברסלב לפיו גם אם נותרה לאדם רק נקודת שכל אחת, הוא עדיין יכול לשנות את חייו. כל אדם, גם אם עבר טראומות קשות או התנתק לחלוטין מהמציאות, אם יש בו שמץ של יכולת הבחנה, אפשר לעזור לו לשוב לחשוב בצורה הגיונית ולהפוך לאדם בריא ומאוזן.
לסיכום, אליעד כהן טוען כי כל אדם יכול להחלים ממחלת נפש אם יש לו "טיפה שכל" להבחין בין מצבים בסיסיים במציאות. באמצעות פיתוח חשיבה הגיונית והתמודדות עם אינטרסים רגשיים, ניתן לרפא את כל ההפרעות הנפשיות.
במהלך ההרצאה, אליעד כהן מתמודד עם השאלה אם ניתן לרפא את כל סוגי ההפרעות הנפשיות, כולל סכיזופרניה, פרנואיה והפרעות אישיות. בעוד שגישה רווחת מדברת על כך שההפרעות הנפשיות אינן ניתנות לריפוי מוחלט, אלא רק ניתן להסתפק בהפחתת התסמינים בעזרת תרופות, אליעד מציע גישה שונה. הוא טוען כי ניתן לרפא את כל האנשים, לא משנה מהי ההפרעה הנפשית ממנה הם סובלים, ולהפוך אותם לאנשים חכמים ומאוזנים לחלוטין.
מהי גישת הריפוי של אליעד כהן?
הגישות הרפואיות הרווחות טוענות כי המחלה אינה ניתנת לריפוי מוחלט אלא רק לטיפול שנועד להסתיר את הסימפטומים. בהתאם לכך, יש המשתמשים בתרופות פסיכיאטריות בניסיון להוריד את ההתנהגות הבעייתית של החולים. אולם אליעד כהן טוען שהטיפול אמנם אינו קסם, אך הוא אפשרי ואינו דורש תרופות. לפי גישתו, כל אדם הסובל מהפרעה נפשית יכול להחלים לחלוטין ולהפוך לאדם חכם ומפוקח, ללא קשר לסוג ההפרעה או למידה הקודמת.
מהו "טיפה שכל"?
הטענה המרכזית של אליעד היא שכל אדם יכול להחלים אם יש לו "טיפה שכל". הכוונה היא, אם אדם מסוגל להבחין בין דברים בסיסיים במציאות, כמו אם יש לו נעליים או לא, אם הוא מבדיל בין דלת לקיר, או אם הוא יודע לאכול אוכל רגיל ולא שולחן או אבן, אז יש לו היגיון בסיסי, גם אם הוא סובל ממחלת נפש חמורה. אליעד מדגיש כי גם אנשים שמגיעים למצבים של אובדן קשר עם המציאות יכולים להחלים אם יש להם יכולת בסיסית להבחין בין יש לאין.
איך עוזרים למי שלא רוצה עזרה?
במקרים בהם אדם סובל ממחלת נפש ואינו רוצה לקבל עזרה, אליעד מציין כי ניתן לעזור לו גם אם הוא מתנגד. הוא מסביר כי יש צורך להבין את המניע הרגשי שמזין את ההתנהגות הלא רציונלית שלו, ובכך לבנות את הדרך בה ניתן להשפיע עליו. גם אם האדם מסרב להקשיב או לשתף פעולה, ניתן להשתמש בהיגיון בסיסי ולעזור לו דרך השיחה עם הסובלים ממנו או שיחה אישית בנושאים אחרים.
ההיגיון שמאחורי טיפול בהפרעות נפשיות
השלב הראשון בטיפול הוא ללמוד את המטרה האישית של האדם. לדוגמה, אם אדם סובל מפרנואידיה ומאמין שמישהו רודף אחריו, על המטפל להבין למה הוא חושב כך, ואילו אינטרסים רגשיים מזינים את המחשבות הללו. אם לדוגמה אדם סובל מפרנואידיה בגלל שהוא מרגיש לא מצליח בחיים, הוא עשוי להאשים את הרודפים בו, וכך לטפח את האמונה שמישהו רודף אחריו. ברגע שמזוהים האינטרסים הרגשיים שמזינים את המחשבה הבעייתית, ניתן לטפל בהם, תוך כדי עבודה על פיתוח היגיון בריא.
השלב השני הוא לתכנן כיצד ללמד את האדם לחשוב בצורה הגיונית. אם אדם לא סוגר את המעיל והולך למקום קר, ניתן להסביר לו את היגיון הסגירה של המעיל כדי שימנע קור, ובכך להמחיש לו איך חשיבה הגיונית יכולה לשפר את חייו. ברגע שבן אדם יתחיל להפעיל היגיון במצבים פשוטים, כמו לא לסבול מקור, כך ניתן להרחיב את החשיבה ההגיונית גם לתחומים אחרים של החיים, כולל הפרעות נפשיות.
מהו רעיון רבי נחמן לגבי "נקודת שכל אחת"?
לסיום, אליעד מציין את רעיון רבי נחמן מברסלב לפיו גם אם נותרה לאדם רק נקודת שכל אחת, הוא עדיין יכול לשנות את חייו. כל אדם, גם אם עבר טראומות קשות או התנתק לחלוטין מהמציאות, אם יש בו שמץ של יכולת הבחנה, אפשר לעזור לו לשוב לחשוב בצורה הגיונית ולהפוך לאדם בריא ומאוזן.
לסיכום, אליעד כהן טוען כי כל אדם יכול להחלים ממחלת נפש אם יש לו "טיפה שכל" להבחין בין מצבים בסיסיים במציאות. באמצעות פיתוח חשיבה הגיונית והתמודדות עם אינטרסים רגשיים, ניתן לרפא את כל ההפרעות הנפשיות.
- הפרעות נפשיות
- סכיזופרניה ופרנואידיות
- חרדות ומחשבות טורדניות
- טיפול בהפרעות אישיות
- שיטות לפיתוח חשיבה הגיונית
מהי הגישה הרווחת לגבי טיפול בחולי נפש?
רבים מאמינים שלא ניתן לרפא לחלוטין אנשים עם הפרעות נפשיות, כמו סכיזופרניה, פרנויה או הפרעת אישיות. לפי גישה זו, כל מה שאפשר לעשות הוא להעלים את התסמינים בעזרת תרופות, בתקווה שהתרופות יחלישו את ההתנהגות או המחשבות הבעייתיות. הרעיון המקובל הוא שאי אפשר להפוך את האדם לבריא לגמרי, אלא רק למנוע ממנו להציג את הסימפטומים הקשים שלו.
מהי הטענה של אליעד כהן באשר לאפשרות לרפא חולי נפש לחלוטין?
אליעד כהן טוען שניתן לרפא את כל האנשים בעולם שהם חולי נפש, לא משנה עד כמה המצב שלהם חמור או איזו הפרעת אישיות יש להם. הוא גם סבור שאפשר לא רק להוציא אותם מההפרעה, אלא להפוך אותם לאנשים חכמים במיוחד, כאלה שיוכלו להצליח בכל תחום שיבחרו בו. אין זה קסם או "קוס פוקוס", אבל הוא טוען שזה אפשרי אם יודעים לעשות את זה נכון.
מה המשמעות של "טיפה שכל" ואיך מזהים אותה?
הבסיס לטענה שאפשר לרפא כל אדם, תלוי בכך שיש לאותו אדם "טיפה שכל". המשמעות של "טיפה שכל" היא היכולת להבחין בין דברים בסיסיים במציאות:
- האם הוא מבדיל בין מצב שיש לו נעליים למצב שאין לו נעליים?
- האם הוא יודע להבדיל בין דלת לקיר כשהוא יוצא מהחדר?
- האם הוא מבין שעליו לאכול אוכל רגיל במקום לאכול אבן או שולחן?
כל עוד האדם מסוגל להבחין בין יש לאין, יש לו היגיון כלשהו. אם הוא קם מהמיטה ויודע שיש הבדל בין פעולות שונות, זו הוכחה שיש לו חשיבה בסיסית. גם למי שנראה מאוד מנותק, די בקיומה של היכולת להבדיל בין דברים על מנת להתחיל בתהליך ריפוי.
כיצד אפשר לעזור גם למי שלא מעוניין בטיפול?
ישנם אנשים חולי נפש שאומרים "אני לא רוצה שתעזרו לי, אני בריא ואתם המשוגעים". אפילו אותם אפשר לרפא, למרות שהדבר מורכב יותר מאשר לסייע למי שמצהיר שהוא רוצה עזרה. בנוסף, קיימת חלוקה נוספת: יש מי שמוכן להגיע פיזית לטיפול, לדבר עם גורם מקצועי, ויש מי שלא מוכן לכך כלל. גם במצב שהאדם לא מעוניין לדבר או לקבל ייעוץ, ניתן עדיין לעזור לו אם מוצאים דרך לפתח איתו שיחה על נושאים אחרים, או דרך האנשים שסביבו. המפתח הוא להכניס היגיון למערכת החשיבה שלו, גם אם זה קורה דרך דברים שהוא בכל זאת מוכן לעשות או לדבר עליהם.
מדוע חשוב לזהות את האינטרס הרגשי וללמד חשיבה הגיונית?
כדי להפוך אדם "משוגע" לאדם "חכם", חייבים ללמד אותו לחשוב בהיגיון. לדוגמה, אדם פרנואיד שמשוכנע שרודפים אחריו או שרוצים להרוג אותו, צריך להבין לוגית שאין מישהו שזומם נגדו. אך זה לא מספיק לומר לו "תחשוב בהיגיון", כי יש לו אינטרס רגשי שמזין את הפרנויה (למשל, נוח לו לחשוב שרודפים אחריו כדי להצדיק כישלונות או קשיים בחייו). לכן חובה לזהות את המניע הרגשי שעומד מאחורי המחשבה המוטעית ולטפל גם בו.
דוגמה נוספת היא אדם שלא סוגר את מעילו וסובל מקור. אפשר לנצל את המטרה שלו ("לא להיות בקור") כדי להסביר לו את ההיגיון: אם הוא סוגר את המעיל, הרוח לא תיכנס פנימה, והוא לא יסבול מקור. כך מלמדים אותו חשיבה הגיונית בדבר שמעניין אותו, ובהמשך אפשר להעביר את אותה חשיבה גם לנושאים אחרים.
כיצד משלבים בין מטרות אישיות לפיתוח חשיבה הגיונית?
כל עוד לאדם יש מטרה כלשהי, אפילו מטרה פשוטה כמו לחמם את עצמו, לאכול בלי שיחסר לו אוכל או לקשור את השרוכים בנעליים כדי שלא ייפלו - אפשר להשתמש במטרה הזו כדי ללמד אותו היגיון. אם האדם אוהב כדורגל, אפשר ללמד אותו חשיבה הגיונית דרך ניתוח הסיטואציות במשחק. אם הוא רוצה להרוויח כסף, מראים לו איך שימוש בהיגיון עוזר לו להצליח בכך. ברגע שבונהים את החשיבה ההגיונית בתחומים שמעניינים אותו, לאט לאט ההיגיון מתפשט גם לתחומים אחרים, כולל התחומים שבהם מופיעה הפרנויה או ההפרעה הנפשית.
מהו הרעיון של רבי נחמן לגבי נקודת שכל אחת?
רבי נחמן אמר שגם אם נשארה באדם רק נקודה אחת מן השכל, אפשר לבנות איתה את כל החשיבה מחדש. גם אם מישהו עבר טראומות קשות, סומם או התנתק לגמרי מהמציאות, כל עוד יש בו שמץ של יכולת הבחנה, ניתן להוציא אותו מכל בעיה נפשית. הרעיון הוא שאותו "גרעין" של היגיון בסיסי מספיק כדי לבנות מחדש חשיבה מסודרת ורציונלית.
האם באמת ניתן לרפא את כולם?
לסיכום, הטענה היא שכן, כל אדם בעולם שיש לו היכולת הבסיסית להבחין בין דברים (כלומר "טיפה שכל"), יכול להפוך לאדם "בריא" ואפילו חכם. העיקרון הוא לגלות היכן האדם עדיין חושב בהיגיון, ללמד אותו להשתמש בזה ולהרחיב את יכולת ההיגיון שלו לתחומים נוספים. במקביל, מזהים את האינטרס הרגשי שמזין את המחשבה או ההתנהגות הלא רציונלית, ומטפלים גם בו. תזכרו EIP: Everything is possible. הכל אפשרי, ושיהיה בהצלחה.
רבים מאמינים שלא ניתן לרפא לחלוטין אנשים עם הפרעות נפשיות, כמו סכיזופרניה, פרנויה או הפרעת אישיות. לפי גישה זו, כל מה שאפשר לעשות הוא להעלים את התסמינים בעזרת תרופות, בתקווה שהתרופות יחלישו את ההתנהגות או המחשבות הבעייתיות. הרעיון המקובל הוא שאי אפשר להפוך את האדם לבריא לגמרי, אלא רק למנוע ממנו להציג את הסימפטומים הקשים שלו.
מהי הטענה של אליעד כהן באשר לאפשרות לרפא חולי נפש לחלוטין?
אליעד כהן טוען שניתן לרפא את כל האנשים בעולם שהם חולי נפש, לא משנה עד כמה המצב שלהם חמור או איזו הפרעת אישיות יש להם. הוא גם סבור שאפשר לא רק להוציא אותם מההפרעה, אלא להפוך אותם לאנשים חכמים במיוחד, כאלה שיוכלו להצליח בכל תחום שיבחרו בו. אין זה קסם או "קוס פוקוס", אבל הוא טוען שזה אפשרי אם יודעים לעשות את זה נכון.
מה המשמעות של "טיפה שכל" ואיך מזהים אותה?
הבסיס לטענה שאפשר לרפא כל אדם, תלוי בכך שיש לאותו אדם "טיפה שכל". המשמעות של "טיפה שכל" היא היכולת להבחין בין דברים בסיסיים במציאות:
- האם הוא מבדיל בין מצב שיש לו נעליים למצב שאין לו נעליים?
- האם הוא יודע להבדיל בין דלת לקיר כשהוא יוצא מהחדר?
- האם הוא מבין שעליו לאכול אוכל רגיל במקום לאכול אבן או שולחן?
כל עוד האדם מסוגל להבחין בין יש לאין, יש לו היגיון כלשהו. אם הוא קם מהמיטה ויודע שיש הבדל בין פעולות שונות, זו הוכחה שיש לו חשיבה בסיסית. גם למי שנראה מאוד מנותק, די בקיומה של היכולת להבדיל בין דברים על מנת להתחיל בתהליך ריפוי.
כיצד אפשר לעזור גם למי שלא מעוניין בטיפול?
ישנם אנשים חולי נפש שאומרים "אני לא רוצה שתעזרו לי, אני בריא ואתם המשוגעים". אפילו אותם אפשר לרפא, למרות שהדבר מורכב יותר מאשר לסייע למי שמצהיר שהוא רוצה עזרה. בנוסף, קיימת חלוקה נוספת: יש מי שמוכן להגיע פיזית לטיפול, לדבר עם גורם מקצועי, ויש מי שלא מוכן לכך כלל. גם במצב שהאדם לא מעוניין לדבר או לקבל ייעוץ, ניתן עדיין לעזור לו אם מוצאים דרך לפתח איתו שיחה על נושאים אחרים, או דרך האנשים שסביבו. המפתח הוא להכניס היגיון למערכת החשיבה שלו, גם אם זה קורה דרך דברים שהוא בכל זאת מוכן לעשות או לדבר עליהם.
מדוע חשוב לזהות את האינטרס הרגשי וללמד חשיבה הגיונית?
כדי להפוך אדם "משוגע" לאדם "חכם", חייבים ללמד אותו לחשוב בהיגיון. לדוגמה, אדם פרנואיד שמשוכנע שרודפים אחריו או שרוצים להרוג אותו, צריך להבין לוגית שאין מישהו שזומם נגדו. אך זה לא מספיק לומר לו "תחשוב בהיגיון", כי יש לו אינטרס רגשי שמזין את הפרנויה (למשל, נוח לו לחשוב שרודפים אחריו כדי להצדיק כישלונות או קשיים בחייו). לכן חובה לזהות את המניע הרגשי שעומד מאחורי המחשבה המוטעית ולטפל גם בו.
דוגמה נוספת היא אדם שלא סוגר את מעילו וסובל מקור. אפשר לנצל את המטרה שלו ("לא להיות בקור") כדי להסביר לו את ההיגיון: אם הוא סוגר את המעיל, הרוח לא תיכנס פנימה, והוא לא יסבול מקור. כך מלמדים אותו חשיבה הגיונית בדבר שמעניין אותו, ובהמשך אפשר להעביר את אותה חשיבה גם לנושאים אחרים.
כיצד משלבים בין מטרות אישיות לפיתוח חשיבה הגיונית?
כל עוד לאדם יש מטרה כלשהי, אפילו מטרה פשוטה כמו לחמם את עצמו, לאכול בלי שיחסר לו אוכל או לקשור את השרוכים בנעליים כדי שלא ייפלו - אפשר להשתמש במטרה הזו כדי ללמד אותו היגיון. אם האדם אוהב כדורגל, אפשר ללמד אותו חשיבה הגיונית דרך ניתוח הסיטואציות במשחק. אם הוא רוצה להרוויח כסף, מראים לו איך שימוש בהיגיון עוזר לו להצליח בכך. ברגע שבונהים את החשיבה ההגיונית בתחומים שמעניינים אותו, לאט לאט ההיגיון מתפשט גם לתחומים אחרים, כולל התחומים שבהם מופיעה הפרנויה או ההפרעה הנפשית.
מהו הרעיון של רבי נחמן לגבי נקודת שכל אחת?
רבי נחמן אמר שגם אם נשארה באדם רק נקודה אחת מן השכל, אפשר לבנות איתה את כל החשיבה מחדש. גם אם מישהו עבר טראומות קשות, סומם או התנתק לגמרי מהמציאות, כל עוד יש בו שמץ של יכולת הבחנה, ניתן להוציא אותו מכל בעיה נפשית. הרעיון הוא שאותו "גרעין" של היגיון בסיסי מספיק כדי לבנות מחדש חשיבה מסודרת ורציונלית.
האם באמת ניתן לרפא את כולם?
לסיכום, הטענה היא שכן, כל אדם בעולם שיש לו היכולת הבסיסית להבחין בין דברים (כלומר "טיפה שכל"), יכול להפוך לאדם "בריא" ואפילו חכם. העיקרון הוא לגלות היכן האדם עדיין חושב בהיגיון, ללמד אותו להשתמש בזה ולהרחיב את יכולת ההיגיון שלו לתחומים נוספים. במקביל, מזהים את האינטרס הרגשי שמזין את המחשבה או ההתנהגות הלא רציונלית, ומטפלים גם בו. תזכרו EIP: Everything is possible. הכל אפשרי, ושיהיה בהצלחה.
- הפרעות נפשיות
- סכיזופרניה ופרנואידיות
- חרדות ומחשבות טורדניות
- טיפול בהפרעות אישיות
- שיטות לפיתוח חשיבה הגיונית