מה ההבדל בין לקיחת אחריות לבין הסרת אחריות?

המושגים "לקיחת אחריות" ו"הסרת אחריות" יכולים להיראות דומים, אבל למעשה יש ביניהם הבדל משמעותי. אליעד כהן מסביר כי "לקיחת אחריות" משמעותה להכיר בעובדה שאתה חלק מהסיבה לכך שמשהו קרה, או במילים פשוטות: להודות שאתה חלק מהגורמים שהביאו להתרחשות מסוימת. לעומת זאת, "הסרת אחריות" משמעותה להימנע מהכרה בכך שאתה הגורם או חלק מהגורמים לאותו אירוע, ולהפיל את האשמה על אחרים או על נסיבות חיצוניות.

לדוגמה, אם אדם זרק גפרור והבית נדלק בעקבות זאת, לקיחת אחריות תהיה להודות: "הבית נדלק כי זרקתי את הגפרור." הסרת אחריות לעומת זאת, תהיה אמירה בסגנון: "זה לא אני, זה לא אשמתי, מישהו אחר אשם, אולי מי שהשאיר את הגפרורים בכלל אחראי." כלומר, האדם מנסה להתנער מתפקידו בהיווצרות הבעיה.

אליעד נותן את הדוגמה המוכרת של אדם הראשון וחווה מגן עדן: כאשר אלוהים שאל את אדם מדוע אכל מהתפוח, אדם לא לקח אחריות, אלא הפיל את האשמה על חווה, והיא בתורה הפילה את האשמה על הנחש. זאת דוגמה קלאסית להסרת אחריות והתחמקות מהכרה באשמה. אדם הראשון מאשים את חווה, והיא מאשימה את הנחש, וכך כל אחד נמנע מלקיחת אחריות אמיתית למעשיו.

איך לקיחת אחריות יכולה להיות למעשה הסרת אחריות?

אליעד מסביר נקודה מורכבת: לפעמים אנשים אומרים "אני לוקח אחריות מלאה", אך בפועל האמירה הזאת היא הסרת אחריות במסווה של לקיחת אחריות. במצב כזה האדם כביכול מודה באשמה, אבל למעשה אינו משנה דבר וממשיך להיות באותו תפקיד שבו הוא נכשל, מה שמנציח את הבעיה. זה סוג של מניפולציה פסיכולוגית: האדם טוען שהוא אחראי, אך באותו רגע ממש הוא מסיר אחריות, משום שהוא מתעקש להישאר בעמדת כוח ולא לבצע שינוי אמיתי.

אליעד נותן דוגמה מוחשית לכך: נניח שבן אדם תולה תמונה על הקיר, והיא נופלת. הוא מגלה שהמסמר לא מתאים לקיר. אדם נורמלי יגיד: "אני אחראי, לכן אחליף את המסמר." אבל יש אנשים שאומרים "אני אחראי לכך שהתמונה נפלה, ולכן אני לוקח אחריות מלאה ומחליט שהמסמר הזה, שאינו מתאים, הוא זה שימשיך להחזיק את התמונה". כך, לכאורה הוא לקח אחריות, אך בפועל הוא ממשיך ליצור את הבעיה במקום לפתור אותה, וזו בדיוק המשמעות של לקיחת אחריות שהיא למעשה הסרת אחריות.

מדוע נהג שיכור לא צריך להמשיך לנהוג גם אם הוא לוקח אחריות?

אליעד מדגים מצב נוסף להמחשת הרעיון: נניח שיש נהג שיכור שגרם לתאונת דרכים, והוא אומר "אני אחראי לתאונה כי אני שיכור". במצב זה, לקיחת האחריות האמיתית שלו צריכה להתבטא בכך שהוא יפסיק לנהוג ויעביר את ההגה למישהו כשיר יותר, שפוי ומפוכח ממנו. לעומת זאת, נהג שמסכים שהוא אחראי לתאונה אך ממשיך לנהוג, עושה את ההפך המוחלט מלקיחת אחריות. זוהי דוגמה מובהקת לכך שהצהרת לקיחת אחריות ללא שינוי מעשי היא למעשה מניפולציה והסרת אחריות.

מתי לקיחת אחריות הופכת למניפולציה ונוכלות?

אליעד מחדד שקיימים שני סוגים של נוכלים ביחס לאחריות: הראשון הוא האדם שמתנער לגמרי מאחריות וטוען "לא ראיתי, לא שמעתי, אני לא אחראי". השני, מתוחכם יותר, הוא האדם שלוקח אחריות כביכול מלאה כדי להישאר בתפקיד ולמנוע החלפתו, ובכך מתחמק מאחריות אמיתית. לדוגמה, אם יש מנהל בחברה שגרם נזק לארגון, הוא יכול לומר "אני אחראי לכל הבעיות", ולכאורה נשמע כאילו הוא אדם הגון שלוקח אחריות. אבל אם בעקבות זאת הוא מתעקש להישאר בתפקיד ולהמשיך לטפל באותן בעיות שהוא עצמו יצר, זוהי למעשה נוכלות. האדם מנצל את הצהרת לקיחת האחריות שלו כדי להמשיך להזיק ולהישאר בעמדת הכוח.

אליעד נותן דוגמה של גננת שהתעללה בילדים: אם הגננת אומרת להורים שהיא לוקחת אחריות על ההתעללות, הרי שלקיחת אחריות אמיתית תהיה להפסיק לעבוד עם הילדים ולתת לאדם אחר להחליף אותה. לעומת זאת, אם היא מתעקשת להמשיך לטפל בילדים בעצמה בתואנה של "לקיחת אחריות", זוהי נוכלות והסרת אחריות באופן סמוי.

מהו העיקרון המהותי בלקיחת אחריות אמיתית?

העיקרון המרכזי שאליעד מדגיש הוא שלקיחת אחריות אמיתית מחייבת פעולה מתקנת. לא מספיק לומר "אני אחראי", אלא צריך להוביל לשינוי המצב. לקיחת אחריות אמיתית היא זיהוי ברור של הגורם לבעיה, והחלפתו או תיקונו, כך שהבעיה לא תחזור על עצמה. אם האדם שלוקח אחריות לא עושה דבר או מתעקש להמשיך באותה דרך שהובילה לבעיה, זוהי אינה לקיחת אחריות, אלא מניפולציה.

אליעד גם מציין אמרה מפורסמת: "מה שלא עשית בקדנציה הראשונה, אולי תעשה בשנייה, אבל מה שלא עשית בשנייה, ודאי לא תעשה בשלישית". כלומר, אם אדם לא תיקן את הבעיה בעבר, אין שום סיבה להאמין שדווקא הפעם הוא יתקן אותה. אמירה נוספת שאליעד מצטט היא ש"ראש ממשלה ששקוע בשחיתות ויצר בעיות, לא יכול להיות האדם שיתקן אותן", כי ברור שהגורם לבעיה לא יכול להיות הגורם לפתרון.

מה צריך לשאול כשאדם אומר "אני לוקח אחריות"?

כשאדם אומר "אני לוקח אחריות", יש לבחון האם הוא באמת מתכוון לתקן את הבעיה או שרק מדובר במילים ריקות. האם הוא עושה פעולות ממשיות כדי למנוע את חזרת הבעיה, או שמטרתו האמיתית היא לשמור על מעמדו?

נקודה למחשבה בנושא לקיחת אחריות

אנשים רוצים שמי שאחראי ייקח אחריות. יש הבדל בין לקיחת אחריות להסרת אחריות. מה זה אומר?

נניח שמישהו עשה מעשה - לקח מצית, זרק גפרור על הרצפה והבית נדלק. מהי הסרת אחריות? זו הגישה של "זה לא אני, זה מישהו אחר": אימא שלי, סבתא שלי, האישה שנתנה לי, כמו הסיפור על אדם הראשון, שהאשים את חוה ואלוהים בכך שאכל מהתפוח. הסרת אחריות פירושה להתחמק ולהפיל את האשמה על אחרים.

לעומת זאת, לקיחת אחריות היא לומר: "נכון, אני אחראי". אבל יש כאן מורכבות - מהי אחריות במובן הבסיסי? אחריות פירושה לזהות מה הסיבה שהדבר קרה, מי גרם לו לקרות, ומה השפיע על כך שהתוצאה יצאה כפי שיצאה ולא אחרת. לקיחת אחריות פירושה להודות בכך שאתה חלק מהסיבה שהדבר קרה, אפילו אם אינך האחראי הבלעדי.

ההבדל בין לקיחת אחריות אמיתית לבין לקיחת אחריות מזויפת

קיימת תופעה של לקיחת אחריות מזויפת, שבה מישהו טוען שהוא לוקח אחריות אך בפועל מסיר אותה. למשל, אדם שמתקין תמונה על הקיר והתמונה נופלת. אם הוא מזהה שהמסמר אינו מתאים, הפתרון ההגיוני הוא להחליף מסמר. אך אדם לא הגיוני ינסה שוב ושוב להשתמש באותו מסמר, תוך טענה שהוא "לוקח אחריות".

דוגמה נוספת: נהג שיכור גורם לתאונה. אם הוא אומר "אני אחראי כי הייתי שיכור", אזי הצעד ההגיוני הוא שהוא יימנע מהמשך הנהיגה. אך אם הוא אומר "אני אחראי ולכן אני מתעקש להמשיך לנהוג ולהסיע אתכם הביתה", הרי זו לקיחת אחריות מזויפת.

כיצד נוכלים משתמשים בלקיחת אחריות כדי להסיר אחריות?

יש אנשים שטוענים שהם לוקחים אחריות רק כדי להישאר בעמדת כוח, תוך שימוש באותו מנגנון שגרם לבעיה מלכתחילה. לדוגמה, אם מנהל גרם נזקים לחברה, האם ההיגיון אומר לתת לו להמשיך ולתקן אותם, או להחליף אותו במישהו אחר?

יש אנשים שאומרים "אני אחראי" אך לא משנים דבר, לא מתקנים את שורש הבעיה, אלא רק מבקשים להמשיך להחזיק בעמדת הכוח. כשאדם אומר "אני לוקח אחריות", צריך לבדוק האם הוא פועל בהתאם - האם הוא באמת מתקן את המצב, או שהוא פשוט משתמש בכך כדי לשמור על מעמדו.

לקיחת אחריות - מתי היא אמיתית?

יש מקרים שבהם לקיחת אחריות אכן כוללת תיקון עצמי, אך לא תמיד. לדוגמה, אם גננת התעללה בילדים שלכם והיא תגיד "אני לוקחת אחריות, תנו לי להמשיך לטפל בהם", האם תסכימו? ברור שלא. כך גם אדם שפגע באחרים - האם ראוי לתת לו להמשיך להיות האחראי על תיקון הנזק שהוא עצמו גרם?

לקיחת אחריות אמיתית צריכה לכלול שינוי, תיקון והתמודדות אמיתית עם הבעיה. אם אדם לוקח אחריות אך מתעקש להישאר במעמדו ולא משפר את המצב, הרי זו לא באמת לקיחת אחריות, אלא תירוץ להישאר בעמדת שליטה.

תחשבו על זה.

לתוכן נוסף, חפשו באתר האינטרנט EIP.co.il את המושגים לקיחת אחריות, הסרת אחריות, איך לדעת מי האשם, ועוד נושאים שיעזרו לכם להבין את הנושא לעומק.