החלטות נכונות, החלטות לא נכונות, רק חמור לא משנה את דעתו, החלטה שגויה, החלטות חכמות, החלטות טיפשיות, כמה אתה חכם? האם אתה חכם? החלטות טובות, לשנות את דעתך, חרטה, להתחרט, לגלות שטעית, לחזור בךהחלטות נכונות, החלטות לא נכונות, רק חמור לא משנה את דעתו, החלטה שגויה, החלטות חכמות, החלטות טיפשיות, כמה אתה חכם? האם אתה חכם? החלטות טובות, לשנות את דעתך, חרטה, להתחרט, לגלות שטעית, לחזור בך למה אנחנו משנים את דעתנו למרות שהאפשרויות לא השתנו? לעיתים אנשים מקבלים החלטה מסוימת, למשל איך לסדר את הבית, ובוחרים באפשרות אחת מתוך כמה אפשרויות קיימות. למשל, אדם יכול לסדר את הבית בצורה מסוימת כי באותו רגע הוא חושב שזו הדרך האידיאלית. בשלב מאוחר יותר הוא מחליט לשנות את הסידור לצורה אחרת, למרות שבזמן שהחליט בהתחלה כבר היו לו את שתי האפשרויות מול העיניים. נשאלת השאלה, ... השנייה הוא החליט שהסידור השני טוב יותר, אף על פי שהאפשרויות לא השתנו כלל? מה הסיבות שגורמות לאדם לשנות החלטה? אליעד כהן מסביר כי מבחינה לוגית ישנן כמה סיבות עיקריות שבגללן אדם עשוי לשנות את דעתו או החלטתו: האפשרויות ... יותר מהכחולה. הוא החליט מראש שיהיה לו יותר נעים או יעיל לשנות מדי פעם. האם אדם חכם יכול לטעות בהחלטה שלו? אליעד כהן טוען שבמובן מסוים, אדם חכם לעולם לא יטעה בהערכה עצמה. אם אדם אכן חכם, ההחלטה הראשונית שלו הייתה צריכה להיות מדויקת לפי המידע שהיה לו באותו הרגע. כלומר, אם אדם חושב שמשהו נכון ב ... הוא טעה, כי חשב שמשהו נכון יותר ממה שהוא באמת היה נכון. אדם חכם באמת תמיד יהיה מודע לכך שההחלטה שלו לא בהכרח אידיאלית, אלא רק הטובה ביותר במסגרת המידע והזמן שהיו לו. למה אנשים בכל זאת מקבלים החלטות לא נכונות? אליעד כהן מתאר מצב שבו האדם מחליט החלטה לאחר פרק זמן מוגבל, למשל 10 דקות בלבד, למרות שהוא יכול היה לחשוב יותר לעומק. האדם יודע מראש שיכול להיות שההחלטה אינה מושלמת, אבל הוא מעדיף לקבל החלטה במסגרת הזמן שיש לו. לכן, גם כשהוא משנה את דעתו, זה לא בהכרח אומר שההחלטה הראשונה היתה מוטעית לחלוטין, אלא שפשוט התנאים (למשל, הזמן שהוא הקדיש לחשיבה) לא אפשרו לו להגיע להחלטה אופטימלית. לדוגמה, אם אדם צריך שעה כדי להגיע להחלטה אופטימלית, אבל מקדיש רק עשר דקות לחשיבה, הוא מקבל החלטה פחות מדויקת. מאוחר יותר, כשהוא ייקח יותר זמן לחשוב, הוא עלול לשנות את דעתו - לא משום שההחלטה הראשונה היתה טיפשית, אלא כי מראש הוא ידע שההחלטה לא מושלמת. האם שינוי דעתך מעיד שאתה לא חכם מספיק? אליעד כהן מדגיש כי שינוי דעה אינו מעיד בהכרח ... אדם חכם לא יכול לחשוב שמשהו נכון לחלוטין ואז לגלות שהוא לגמרי לא נכון. הוא תמיד יישאר מודע לאפשרות שההחלטה שלו מוגבלת בזמן, ידע או הבנה חלקית. אדם כזה יודע מראש שלא בדק את כל האפשרויות עד הסוף, ולכן הוא לא מופתע מדי כשמסתבר לו שטעה או שנדרש שינוי בהחלטה שלו. אם אדם באמת המום מכך שההחלטה שלו השתנתה, כנראה שהוא לא היה חכם מספיק בתחילה, כי הוא לא היה מודע לכך שיש עוד גורמים שלא חשב עליהם או לא בדק אותם לעומק. מתי החלטה הופכת לשקר? אליעד כהן מדגיש שאם אדם חושב שמשהו נכון בוודאות, ומתברר שטעה, הוא בעצם שיקר לעצמו. אבל אם מראש הוא אומר אני לא בטוח לגמרי בהחלטה שלי, אז גם אם הוא משנה את דעתו, הוא לא שיקר - כי מלכתחילה לא הציג את החלטתו כאמת ... שהוא יודע מראש שמדובר בהנחה יחסית, עם אפשרות לטעות או לשנות. למה אנשים לא תמיד חושבים עד הסוף לפני החלטה? אליעד כהן מסביר שלרוב האנשים פשוט אין את הרצון או את הזמן לחשוב עד הסוף על כל החלטה. הם מעדיפים לקבל החלטה מספיק טובה כרגע, מתוך מודעות לכך שייתכן וההחלטה לא מושלמת, ולדחות את המחשבה המעמיקה להמשך. אדם חכם באמת, שמבין שיש גבול לזמן וליכולת החשיבה, מודע לכך שההחלטה שלו לא תהיה אידיאלית ב - 100%, אך הוא לפחות יהיה מודע לכך מראש ולא יתפלא כשההחלטה תשתנה. בסיכום, לפי אליעד כהן, אדם חכם תמיד מודע לכך שהחלטתו היא יחסית ולא מוחלטת, ושהוא עשוי לשנות את דעתו אם התנאים או המחשבות שלו משתנים. רק אדם טיפש חושב שההחלטה שלו מוחלטת ואינו מבין מדוע דעתו משתנה. איך להחליט החלטות נכונות? למה אנשים מתחרטים על החלטות? מה ההבדל בין החלטה חכמה לטיפשית? האם לשנות את דעתך זו חולשה? איך לדעת אם טעיתי בהחלטה? מה הופך אדם לחכם בהחלטותיו? האם החלטות שגויות הן בהכרח טיפשיות?