מה זה אומר לא לדעת כלום?

אליעד כהן מסביר את משמעות הרעיון של "לא לדעת כלום", ומתחיל באמירה שכאשר אין שכל, אין גם דאגות. ההיגיון הבסיסי מאחורי המשפט הזה הוא שככל שאדם יודע פחות דברים, כך יש לו פחות סיבות לדאוג, משום שהידיעה מביאה איתה ספקות, תהיות והתלבטויות רבות. כאשר אדם אינו יודע שום דבר, הוא אינו מוטרד משום נושא, מכיוון שאין לו שום עמדה או דעה שהוא נאחז בה. לכן, ככל שאדם פחות יודע, הוא פחות מוטרד, מודאג ולחוץ.

מה ההבדל בין לא לדעת כלום לבין לא לדעת משהו ספציפי?

אליעד מבחין בין שני מצבים שונים של "לא לדעת":

• המצב הראשון הוא שאדם לא יודע משהו ספציפי, אבל כן יודע דברים אחרים. לדוגמה, אדם לא יודע למה הוא מבצע פעולה מסוימת, אבל יודע בוודאות שהוא לא רוצה לדפוק את ראשו בקיר. במצב זה, ה"לא לדעת" הוא חלקי, ולא מוחלט. האדם למעשה יודע משהו ומחזיק בדעות אחרות שכן ברורות לו.
• המצב השני הוא מצב של חוסר ידיעה מוחלט. במצב זה, האדם לא יודע שום דבר באופן מוחלט, כולל דברים בסיסיים כגון מה טוב ומה רע, מה נכון ומה לא נכון, או האם יש לו בכלל רצון או העדפה כלשהם.

המצב השני הוא המצב שאליעד מתאר כמוחלט ואמיתי יותר, מכיוון שבמצב כזה אין לאדם שום אפשרות להיאחז באף אמונה או דעה.

מה המשמעות של לדעת דבר והיפוכו?

אליעד מסביר שהדרך להגיע למצב שבו אדם באמת לא יודע כלום, היא לדעת את הדבר ואת ההיפך שלו בו זמנית. הוא מדגיש שאדם חכם במיוחד יכול לראות היגיון בכל נקודת מבט, ולכן הוא לא באמת יכול להחליט בין האפשרויות השונות. לדוגמה:

• האדם חושב שהדבר הכי טוב הוא שיקרה משהו כרצונו, אך באותה מידה הוא יכול להבין שאולי הדבר הטוב הוא דווקא שיקרה ההפך.
• הוא מבין באופן מלא והגיוני ששני דברים מנוגדים יכולים להיות נכונים בו זמנית, ולכן הוא לא יכול להכריע בשום דרך שהיא.

ברגע שאדם מבין באמת שכל דבר והיפוכו אפשריים והגיוניים באותה מידה, הוא מאבד את היכולת לאחוז בדעה כלשהי, ובכך מגיע למצב אמיתי של חוסר ידיעה מוחלט.

מה היתרון בלהגיע למצב של לא לדעת כלום?

היתרון המרכזי שאליעד מתאר ב"לא לדעת כלום" הוא השחרור המוחלט מהסבל והדאגות. הוא מסביר שאם לאדם אין שום עמדה ברורה לגבי מה נכון ומה לא נכון, מה טוב ומה רע, אז שום דבר לא יכול לפגוע בו או להטריד אותו. אדם כזה לא סובל משום שהמציאות לא מתרחשת כפי שהוא רוצה, משום שהוא בעצמו אינו יודע מה הוא רוצה או האם הרצון שלו בכלל נכון או מוצדק.

לדוגמה, אם מכים אדם שאין לו שום ידיעה או הבנה, האדם לא יחווה זאת כסבל משום שאין לו שום תפיסה של "כאב" או של "רע". מכאן שאליעד מנסה להראות שמי שלא יודע כלום באמת, לא יכול להיפגע משום דבר.

האם אפשר להגיע למצב אמיתי של לא לדעת?

אליעד מדגיש שקיימת סתירה פנימית בכך שאדם מנסה במודע להגיע למצב שבו הוא "לא יודע כלום", מכיוון שהשאיפה עצמה מצביעה על כך שהאדם "יודע" שהוא רוצה להגיע לשם. בכל זאת, אליעד מציע שיטה להתמודד עם הסתירה הזאת:

• כאשר עולה טענה או דעה כלשהי, תמיד יש להטיל בה ספק. כל פעם שאדם חושב שהוא יודע משהו, עליו לשאול את עצמו: "אולי לא? אולי זה לא נכון?" וככל שאדם עושה זאת מספיק פעמים, הוא מתקרב יותר למצב האמיתי של חוסר ידיעה.
• ככל שהאדם מטיל ספק יותר ויותר, כך הוא מתרחק מלהחזיק בדעות מוחלטות, ובכך...