ניתוח מקרה של בן אדם שמרגיש בושה, בעקבות מקרה שבו הוא לקח סמים ונכנס לחרדה מאוד קשה, עד כדי כך שראו את זה על הפנים שלו ועד כדי כך שהיו לו טיקים בפנים. תוך כדי זה מישהו צילם אותו והפיץ את הסרטון לאנשים, שראו אותו במצוקה שבה הוא היה.
יש כאן ניתוח של תחושת הבושה ושל הנחות היסוד של התחושות הרעות, עובדות ופירושים.
עובדות:
עובדה שהיה תחת השפעת סמים
עובדה שהיה בחרדה קשה
עובדה שהיו לו טיקים
עובדה שצולם
עובדה שהסרטון הופץ
עובדה גם שמניח שהטיקים היו בעקבות החרדה ולא בעקבות הסמים
עובדה גם שהיתה לו הבעת פנים שונה ממצב רגיל
עובדה גם שהבעת הפנים כנראה שידרה חרדה
פירושים:
אנשים שמו לב לטיקים בפנים
אנשים פירשו שהטיקים מבטאים חרדה או חרדה קשה
אנשים פירשו שהבעת הפנים מבטאת חרדה
אנשים פירשו את החרדה, כחרדה קשה
מה מפריע לך שיחשבו שיש לך חרדה?
ניתוח: לא מפריע לך שיראו שיש לך חרדה אם לא יחשבו שיש לך חרדה. לא מפריע לך שיחשבו שיש לך חרדה, אם אתה חושב שאין לך חרדה. כי מפריע לך שיחשבו שיש לך חרדה, אם אתה חושב שיש לך חרדה.
האם זה מפריע לך שיש לך חרדה? או חרדה קשה? האם מפריע לך כל חרדה?
ניתוח: מפריע כשיש חרדה שלא מוכן לקבל אותה בעצמו. לדוגמה לא היה מפריע חרדה ממחבלים.
למה מפריע לך שיש לך חרדה?
ניתוח: כי זה אומר שאתה אדם חלש, עם אופי בעייתי.
מסקנת ביניים: אתה חושב שאתה חלש, אתה חושב שזאת הסיבה לחרדה הקשה, שגרמה לטיקים תוך כדי הסמים. ורק לך מהמחשבה שאתה כל כך חלש. הבושה היא מהמחשבה שאתה חושב שאתה אדם חלש.
המשך חקירה אפשרי: מה זה חלש? מה ההגדרה של חלש? מי אמר שאתה חלש? האם אתה באמת חלש? כמה אתה חלש? וכולי.
יש כאן ניתוח של תחושת הבושה ושל הנחות היסוד של התחושות הרעות, עובדות ופירושים.
עובדות:
עובדה שהיה תחת השפעת סמים
עובדה שהיה בחרדה קשה
עובדה שהיו לו טיקים
עובדה שצולם
עובדה שהסרטון הופץ
עובדה גם שמניח שהטיקים היו בעקבות החרדה ולא בעקבות הסמים
עובדה גם שהיתה לו הבעת פנים שונה ממצב רגיל
עובדה גם שהבעת הפנים כנראה שידרה חרדה
פירושים:
אנשים שמו לב לטיקים בפנים
אנשים פירשו שהטיקים מבטאים חרדה או חרדה קשה
אנשים פירשו שהבעת הפנים מבטאת חרדה
אנשים פירשו את החרדה, כחרדה קשה
מה מפריע לך שיחשבו שיש לך חרדה?
ניתוח: לא מפריע לך שיראו שיש לך חרדה אם לא יחשבו שיש לך חרדה. לא מפריע לך שיחשבו שיש לך חרדה, אם אתה חושב שאין לך חרדה. כי מפריע לך שיחשבו שיש לך חרדה, אם אתה חושב שיש לך חרדה.
האם זה מפריע לך שיש לך חרדה? או חרדה קשה? האם מפריע לך כל חרדה?
ניתוח: מפריע כשיש חרדה שלא מוכן לקבל אותה בעצמו. לדוגמה לא היה מפריע חרדה ממחבלים.
למה מפריע לך שיש לך חרדה?
ניתוח: כי זה אומר שאתה אדם חלש, עם אופי בעייתי.
מסקנת ביניים: אתה חושב שאתה חלש, אתה חושב שזאת הסיבה לחרדה הקשה, שגרמה לטיקים תוך כדי הסמים. ורק לך מהמחשבה שאתה כל כך חלש. הבושה היא מהמחשבה שאתה חושב שאתה אדם חלש.
המשך חקירה אפשרי: מה זה חלש? מה ההגדרה של חלש? מי אמר שאתה חלש? האם אתה באמת חלש? כמה אתה חלש? וכולי.
למה אתה מתבייש בעצמך כשאתה חווה חרדה קשה?
השיחה היא דיאלוג אישי בין אדם אנונימי לבין היועץ המומחה אליעד כהן, שמטרתה לחקור לעומק תחושות של בושה, שנגרמו בעקבות אירוע בו האדם לקח סמים, נכנס לחרדה קשה והופיעו לו טיקים בפנים. הוא צולם במהלך האירוע הזה והסרטון הופץ בקרב אנשים, כולל חבריו וחברתו, מה שיצר אצלו תחושות חזקות של בושה.
מה הן העובדות ומה הם הפירושים במקרה הזה?
אליעד כהן מסכם תחילה את העובדות האובייקטיביות:
בשיחה עולה שמה שמפריע לו זה לא עצם זה שראו את החרדה, אלא העובדה שאנשים פירשו את הטיקים והבעת הפנים שלו כסימן לחרדה קשה. אליעד כהן מדגיש שהבעיה האמיתית היא לא בזה שרואים, אלא בזה שהוא חושב שאחרים חושבים שהוא חלש ושהוא לא מצליח להתמודד עם החרדה.
האדם מודה שמה שגורם לו לבושה זה התחושה שהוא "חלש" ושהוא חווה חרדה בצורה מוגזמת, שלא אמורה להיות לו. הוא מצפה מעצמו להיות הרבה פחות רגיש וחרד.
מה המשמעות האמיתית של חולשה עבורך?
אליעד מוביל אותו להבין שהשורש של הבושה הוא המחשבה המוקדמת שהוא חלש, עוד לפני האירוע. הטיקים והחרדה רק העצימו לו את התחושה הזאת. הוא הבין שזה מה שבאמת מפריע לו, לא הטיקים עצמם ולא הסרטון, אלא המחשבה על עצמו כחלש, חסר יכולת להתמודד עם סיטואציות מלחיצות.
כדי להמחיש את הנקודה, אליעד מביא דוגמאות:
איך להתמודד עם המחשבה שאתה חלש?
אליעד כהן מציע כיוון...
השיחה היא דיאלוג אישי בין אדם אנונימי לבין היועץ המומחה אליעד כהן, שמטרתה לחקור לעומק תחושות של בושה, שנגרמו בעקבות אירוע בו האדם לקח סמים, נכנס לחרדה קשה והופיעו לו טיקים בפנים. הוא צולם במהלך האירוע הזה והסרטון הופץ בקרב אנשים, כולל חבריו וחברתו, מה שיצר אצלו תחושות חזקות של בושה.
מה הן העובדות ומה הם הפירושים במקרה הזה?
אליעד כהן מסכם תחילה את העובדות האובייקטיביות:
- האדם היה תחת השפעת סמים.
- הוא חווה חרדה קשה.
- היו לו טיקים בפנים.
- הוא צולם במהלך האירוע.
- הסרטון הופץ לחברים ולחברתו.
- הבעת הפנים שלו לא הייתה רגילה, וכנראה שידרה חרדה.
- הוא מניח שהטיקים הם תוצאה של החרדה ולא ישירות מהסמים.
- האנשים הבחינו בטיקים והניחו שהם תוצאה של חרדה.
- הבעת הפנים פורשה כחרדה קשה.
בשיחה עולה שמה שמפריע לו זה לא עצם זה שראו את החרדה, אלא העובדה שאנשים פירשו את הטיקים והבעת הפנים שלו כסימן לחרדה קשה. אליעד כהן מדגיש שהבעיה האמיתית היא לא בזה שרואים, אלא בזה שהוא חושב שאחרים חושבים שהוא חלש ושהוא לא מצליח להתמודד עם החרדה.
האדם מודה שמה שגורם לו לבושה זה התחושה שהוא "חלש" ושהוא חווה חרדה בצורה מוגזמת, שלא אמורה להיות לו. הוא מצפה מעצמו להיות הרבה פחות רגיש וחרד.
מה המשמעות האמיתית של חולשה עבורך?
אליעד מוביל אותו להבין שהשורש של הבושה הוא המחשבה המוקדמת שהוא חלש, עוד לפני האירוע. הטיקים והחרדה רק העצימו לו את התחושה הזאת. הוא הבין שזה מה שבאמת מפריע לו, לא הטיקים עצמם ולא הסרטון, אלא המחשבה על עצמו כחלש, חסר יכולת להתמודד עם סיטואציות מלחיצות.
כדי להמחיש את הנקודה, אליעד מביא דוגמאות:
- אם היה במחיצת מחבל או חיית טרף, כנראה היה מקבל את החרדה כתגובה טבעית, אבל עדיין היה מתבייש אם החרדה הייתה גדולה מידי לדעתו.
- הוא מסביר שהבעיה היא לא עצם החרדה, אלא שהוא מצפה מעצמו לתגובה שונה, חזקה יותר, ולכן מרגיש חלש.
איך להתמודד עם המחשבה שאתה חלש?
אליעד כהן מציע כיוון...
- איך להתמודד עם בושה מחרדה?
- מה לעשות אם צילמו אותי בחרדה?
- למה אני מרגיש חלש?
- איך לא להתבייש בחרדה שלי?
- מה גורם לי להרגיש שאני חלש?
שלב ראשון: מהן העובדות ומהם הפירושים?
אליעד מתחיל את הניתוח בהבחנה בין עובדות אובייקטיביות לבין פירושים סובייקטיביים. הוא שואל ומסכם עם האדם את העובדות תחילה:
אליעד: "אז מה קרה בדיוק?"
האדם: "הייתי בחרדה, היו לי טיקים בפנים, מישהו צילם אותי, הפיץ את הסרטון לחברה שלי ולחברים."
אליעד: "אלה עובדות. עובדה שהיית בחרדה, עובדה שהיו לך טיקים, עובדה שצילמו אותך והפיצו את הסרטון. האם יש עוד עובדות?"
האדם: "לא, אלה העובדות."
אליעד מפריד בין עובדות לפירושים:
אליעד: "זה שראו טיקים - עובדה. אבל זה שאנשים חושבים שהטיקים הם מחרדה, זה כבר פירוש. אתה מניח שהם מבינים שזה מחרדה."
שלב שני: מה באמת מפריע לך, העובדה או הפירוש?
אליעד בודק את המקור של הבושה לעומק:
אליעד: "מה יותר מפריע לך, העובדה שראו את הטיקים, או מה שאנשים חושבים על הטיקים?"
האדם: "זה שאנשים יחשבו שיש לי חרדה קשה, זה מפריע לי."
אליעד: "אם לא היו חושבים שיש לך חרדה, גם אם היו רואים טיקים, זה היה מפריע לך פחות?"
האדם: "כן, זה היה פחות מפריע."
אליעד: "זאת אומרת, לא עצם הטיקים מפריעים לך, אלא המחשבה שיחשבו שיש לך חרדה קשה."
שלב שלישי: למה אכפת לך שיחשבו שאתה בחרדה?
אליעד ממשיך לחדד את מקור הבושה:
אליעד: "למה מפריע לך שאנשים חושבים שיש לך חרדה?"
האדם: "כי זה אומר שאני חלש. אני מתבייש בעצמי על זה."
אליעד: "הבעיה היא לא החרדה עצמה, אלא זה שאתה חושב שזה אומר עליך שאתה אדם חלש."
האדם מהסס ומאשר:
האדם: "כן, בדיוק. אני מתבייש בזה שאני חלש."
שלב רביעי: מה ההגדרה של חולשה עבורך?
אליעד שואל כדי לחקור את המושג "חלש":
אליעד: "מה זה בעצם חלש בשבילך?"
האדם: "שאני נכנס לפאניקה מסיטואציה פשוטה. שיש לי תגובה מוגזמת לדברים פשוטים."
אליעד: "אתה אומר שיש לך דרישות מעצמך. אתה חושב שזו לא תגובה ראויה. אתה מצפה מעצמך לא להיות כל כך בחרדה. זו הנחת היסוד שלך לגבי חולשה."
שלב חמישי: האם החרדה מעידה בהכרח על חולשה?
אליעד מנסה לערער את הנחת היסוד שהחרדה היא עדות לחולשה:
אליעד: "אם מחבל היה מאיים עליך, היית מרגיש חרדה. היית מתבייש בזה?"
האדם: "כנראה שהייתי מקבל את זה יותר, כי זה הגיוני להרגיש חרדה."
אליעד: "אבל אם החרדה הייתה גדולה מדי, מעבר למה שאתה חושב שצריך, עדיין היית מתבייש?"
האדם: "כן, הייתי מתבייש אם הייתי חושב שהחרדה שלי מוגזמת."
אליעד: "אז הנחת היסוד שלך היא לא שחרדה זה רע, אלא שחרדה גדולה מדי היא הבעיה."
האדם מאשר שוב:
האדם: "כן, בדיוק. מפריע לי שזה גדול מדי."
שלב שישי: הנחת היסוד - "אני חלש" הייתה קיימת לפני האירוע?
אליעד חושף שכבר קודם הייתה קיימת אצלו המחשבה שהוא חלש:
אליעד: "האם המחשבה שאתה חלש התחילה עכשיו, או שכבר קודם חשבת את זה?"
האדם: "האמת שכבר קודם חשבתי שאני חלש. זה לא התחיל מהאירוע הזה."
אליעד: "זאת אומרת, החרדה והטיקים רק הזכירו לך מחשבה שכבר קיימת בך, שאתה אדם חלש."
האדם מבין ומסכים:
האדם: "כן, זה ממש נכון."
שלב שביעי: מי אמר שחרדה או טיקים הם סימן לחולשה?
אליעד ממשיך לבדוק את נכונות ההנחה הבסיסית של האדם:
אליעד: "אם אנשים אחרים היו במצבך, גם להם היו טיקים. האם היית חושב שהם חלשים?"
האדם: "אולי לא בהכרח."
אליעד: "אז למה אתה קובע שאתה חלש? אולי הטיקים היו פשוט תוצאה של סמים או...
אליעד מתחיל את הניתוח בהבחנה בין עובדות אובייקטיביות לבין פירושים סובייקטיביים. הוא שואל ומסכם עם האדם את העובדות תחילה:
אליעד: "אז מה קרה בדיוק?"
האדם: "הייתי בחרדה, היו לי טיקים בפנים, מישהו צילם אותי, הפיץ את הסרטון לחברה שלי ולחברים."
אליעד: "אלה עובדות. עובדה שהיית בחרדה, עובדה שהיו לך טיקים, עובדה שצילמו אותך והפיצו את הסרטון. האם יש עוד עובדות?"
האדם: "לא, אלה העובדות."
אליעד מפריד בין עובדות לפירושים:
אליעד: "זה שראו טיקים - עובדה. אבל זה שאנשים חושבים שהטיקים הם מחרדה, זה כבר פירוש. אתה מניח שהם מבינים שזה מחרדה."
שלב שני: מה באמת מפריע לך, העובדה או הפירוש?
אליעד בודק את המקור של הבושה לעומק:
אליעד: "מה יותר מפריע לך, העובדה שראו את הטיקים, או מה שאנשים חושבים על הטיקים?"
האדם: "זה שאנשים יחשבו שיש לי חרדה קשה, זה מפריע לי."
אליעד: "אם לא היו חושבים שיש לך חרדה, גם אם היו רואים טיקים, זה היה מפריע לך פחות?"
האדם: "כן, זה היה פחות מפריע."
אליעד: "זאת אומרת, לא עצם הטיקים מפריעים לך, אלא המחשבה שיחשבו שיש לך חרדה קשה."
שלב שלישי: למה אכפת לך שיחשבו שאתה בחרדה?
אליעד ממשיך לחדד את מקור הבושה:
אליעד: "למה מפריע לך שאנשים חושבים שיש לך חרדה?"
האדם: "כי זה אומר שאני חלש. אני מתבייש בעצמי על זה."
אליעד: "הבעיה היא לא החרדה עצמה, אלא זה שאתה חושב שזה אומר עליך שאתה אדם חלש."
האדם מהסס ומאשר:
האדם: "כן, בדיוק. אני מתבייש בזה שאני חלש."
שלב רביעי: מה ההגדרה של חולשה עבורך?
אליעד שואל כדי לחקור את המושג "חלש":
אליעד: "מה זה בעצם חלש בשבילך?"
האדם: "שאני נכנס לפאניקה מסיטואציה פשוטה. שיש לי תגובה מוגזמת לדברים פשוטים."
אליעד: "אתה אומר שיש לך דרישות מעצמך. אתה חושב שזו לא תגובה ראויה. אתה מצפה מעצמך לא להיות כל כך בחרדה. זו הנחת היסוד שלך לגבי חולשה."
שלב חמישי: האם החרדה מעידה בהכרח על חולשה?
אליעד מנסה לערער את הנחת היסוד שהחרדה היא עדות לחולשה:
אליעד: "אם מחבל היה מאיים עליך, היית מרגיש חרדה. היית מתבייש בזה?"
האדם: "כנראה שהייתי מקבל את זה יותר, כי זה הגיוני להרגיש חרדה."
אליעד: "אבל אם החרדה הייתה גדולה מדי, מעבר למה שאתה חושב שצריך, עדיין היית מתבייש?"
האדם: "כן, הייתי מתבייש אם הייתי חושב שהחרדה שלי מוגזמת."
אליעד: "אז הנחת היסוד שלך היא לא שחרדה זה רע, אלא שחרדה גדולה מדי היא הבעיה."
האדם מאשר שוב:
האדם: "כן, בדיוק. מפריע לי שזה גדול מדי."
שלב שישי: הנחת היסוד - "אני חלש" הייתה קיימת לפני האירוע?
אליעד חושף שכבר קודם הייתה קיימת אצלו המחשבה שהוא חלש:
אליעד: "האם המחשבה שאתה חלש התחילה עכשיו, או שכבר קודם חשבת את זה?"
האדם: "האמת שכבר קודם חשבתי שאני חלש. זה לא התחיל מהאירוע הזה."
אליעד: "זאת אומרת, החרדה והטיקים רק הזכירו לך מחשבה שכבר קיימת בך, שאתה אדם חלש."
האדם מבין ומסכים:
האדם: "כן, זה ממש נכון."
שלב שביעי: מי אמר שחרדה או טיקים הם סימן לחולשה?
אליעד ממשיך לבדוק את נכונות ההנחה הבסיסית של האדם:
אליעד: "אם אנשים אחרים היו במצבך, גם להם היו טיקים. האם היית חושב שהם חלשים?"
האדם: "אולי לא בהכרח."
אליעד: "אז למה אתה קובע שאתה חלש? אולי הטיקים היו פשוט תוצאה של סמים או...
- איך להתמודד עם תחושת חולשה?
- מה לעשות כשאני מתבייש בעצמי?
- חרדה קשה - איך להתמודד?
- מה ההבדל בין עובדות לפירושים?
- איך לשחרר מחשבות שליליות על עצמי?
050-3331-331