למה אנשים מתלבטים בין עשייה לבין חשיבה?

אליעד כהן מסביר בהרצאתו באופן מפורט את הקונפליקט שקיים באדם בין עשייה לחשיבה, בין פעולה לבין מחשבות ושאלות פילוסופיות. ישנם אנשים שמעדיפים להתמקד בעשייה, ביצירה ובפעולות מעשיות, שכן העשייה ממלאת אותם אנרגיה ומספקת להם תחושת חיוניות וסיפוק. מצד שני, קיימים גם אנשים שמוצאים את עצמם שקועים בשאלות, בהגדרות ובתהיות פילוסופיות שמונעות מהם לפעול באופן טבעי, ואף מכניסות אותם למתח ולחץ.

מדוע אנשים מתמקדים בעשייה במקום לחשוב לעומק?

אליעד מתאר מצב שבו אדם מתעורר בבוקר ופשוט פועל ללא שאלות, כמו רובוט או בעל חיים, בדומה לחתול שמנהל את חייו באופן טבעי ואוטומטי. במצב זה, האדם אינו מתמודד עם שאלות או התלבטויות פנימיות והוא נהנה מחופש פנימי מסוים, שכן הוא אינו עסוק בשאלות על משמעות, מטרה או תכלית. דוגמה לכך היא חתול שלא שואל את עצמו שאלות פילוסופיות על החיים, אלא פשוט פועל באופן טבעי ומיידי.

מהו הכוח הפנימי שגורם לאדם לשאול שאלות?

בתוך האדם, לפי אליעד, קיימים שני כוחות מנוגדים:

• כוח אחד שזורם עם החיים ללא שאלות וללא תהיות. כוח זה נהנה ממה שיש ופועל באופן טבעי ללא חשיבה יתרה.
• כוח שני ששואל שאלות, שמחפש סיבות, הגדרות ומטרות. כוח זה יוצר קונפליקט פנימי ומונע מהאדם שלווה מוחלטת, מכיוון שהוא שואל למה ואיך, ומנסה להבין לעומק את משמעות החיים.

אליעד מדגיש שהשלמות אינה נמצאת רק באחד משני הכוחות, אלא באיזון ובהרמוניה בין שניהם. האדם זקוק לשני הכוחות הללו - גם לכוח שזורם עם העשייה וגם לכוח ששואל שאלות ומביא את העומק לחיים.

למה אי אפשר להתעלם מהמחשבות ומהשאלות הפנימיות?

לפי אליעד, אדם אינו יכול לברוח מהמחשבות הפנימיות והתהיות שלו לאורך זמן. הדימוי שאליעד נותן לכך הוא כמו אדם שמנסה להתעלם מהטרדות שמגיעות מבחוץ, כמו שכן שמפריע לו באופן מתמשך, או אויב ששולח רקטות. ההתעלמות אינה אפשרית בטווח הארוך - או שתתמודד ותגיע לפתרון עם המטריד או שהוא ימשיך להציק. באותו האופן, האדם לא יכול להפסיק את זרם המחשבות רק על ידי התעלמות מהן, אלא עליו להגיע להסדר פנימי בין שני הכוחות שבתוכו.

איך מאזנים בין שני הכוחות שבתוכנו?

הדרך לאיזון, על פי אליעד, היא להבין את שני הכוחות ולאפשר לשניהם קיום משותף ושליו. אליעד נותן דוגמה על שני אנשים או כוחות שבתוכך שצריכים להגיע להסכם הדדי. האדם לא יכול לחיות כל הזמן במצב של "אין - שאלות" מכיוון שהשכל דורש תשובות ומידע נוסף. מצד שני, השכל גם מכניס את האדם למצוקה כאשר הוא מגזים בשאלות ובהגדרות של טוב ורע, ואז הוא הופך להיות טרוד יתר על המידה.

האדם צריך ללמוד לתת "מזון" לשכל, כלומר, לאפשר לשאלות שלו מקום והתייחסות, אבל במקביל לדעת גם לפעול, לזרום עם החיים בלי להיכנס למצוקה. האיזון הזה הוא המפתח לשלמות.

מדוע שאלות יכולות לגרום למצוקה ולחוסר שקט?

אליעד מסביר כי השאלות הפילוסופיות וההגדרות של "טוב" ו"רע" מכניסות את האדם למצוקה, כי הן יוצרות השוואות, לחצים וחוסר סיפוק תמידי. כאשר האדם מגדיר כל פעולה או מצב כטוב או רע, הוא נכנס למצב תמידי של חוסר מנוחה וחוסר סיפוק. התהליך הזה מתרחש כשהאדם מתנתק מהחוויה הפשוטה והטבעית, ומתחיל לנתח אותה יתר על המידה, מה שגורם לו לאבד את האושר והשלווה הפשוטים והטבעיים שיש בעשייה.

למה אי אפשר לוותר לחלוטין על השאלות?

יחד עם זאת, אליעד מדגיש שאי אפשר להיפטר לחלוטין מהשאלות, מכיוון שהאדם צריך את עומק החשיבה כדי להביא משמעות לחיים. אדם שחי רק לפי תכתיבים פשוטים וללא שאלות, חי בצורה מצומצמת ולא מלאה. דווקא ההכרה בשאלות, ההתמודדות איתן והחיפוש אחר תשובות נותנים לאדם את תחושת המשמעות וההבנה העמוקה יותר של הקיום שלו.

איך מגיעים לשלמות פנימית בין עשייה לחשיבה?

הפתרון האידיאלי הוא, לפי אליעד, להגיע להסדר פנימי בין שני הכוחות האלה, כך שהם יפעלו בשיתוף פעולה ולא יתנגדו זה לזה. האדם צריך ללמוד איך להתמודד נכון עם שאלותיו הפנימיות, איך להעניק להן מקום בלי שיטרידו אותו, ובמקביל לשמור על זרימה ופעילות טבעית בעשייה היומיומית. כך האדם יוכל לחוות את החיים במלואם, מתוך השלמה והרמוניה בין עשייה לבין חשיבה מעמיקה.