איך לנתח תהליך בצורה נכונה באמצעות עיקרון הסיבתיות?

אליעד כהן מסביר בהרצאה כיצד אפשר לנתח תהליכים שונים, לברר את האמת ולהבין לעומק יחסי סיבה ותוצאה. נקודת המוצא היא שאדם רואה או חווה אירוע מסוים, ואז הוא שואל "למה זה קורה?" או "מה הסיבה שזה קרה?". ההנחה הראשונית של רוב האנשים היא שלכל אירוע או תוצאה יש סיבה ספציפית. אליעד מסביר שכאשר מישהו טוען שדבר מסוים (א') הוא תוצאה של דבר אחר (ב'), חשוב לא לקבל מיד את הטענה אלא לשאול שלוש שאלות עיקריות שדרכן ניתן לנתח את התהליך לעומק ולוודא את אמיתות הסיבתיות.

מהן שלוש השאלות שצריך לשאול כדי לנתח סיבתיות?

כדי לנתח יחסי סיבה ותוצאה בצורה מדויקת ועמוקה, אליעד כהן מציג שלוש שאלות מרכזיות שצריך תמיד לשאול:

• האם האירוע א' יכול לקרות אך ורק בגלל ב', או שייתכן שהוא יכול להתרחש גם בגלל סיבות אחרות?
• האם בכל פעם שיקרה האירוע ב', הוא בהכרח יוביל לאירוע א', או שאולי יכול להתרחש האירוע ב' מבלי שיקרה בעקבותיו האירוע א'?
• מדוע בכלל קרה האירוע ב'? מה הסיבה שגרמה לאירוע ב' עצמו להתרחש?

אליעד מבהיר שכאשר בודקים סיבתיות יש צורך להיכנס לעומק, לא רק לשאול למה א' קרה, אלא גם לבדוק מה עומד מאחורי הסיבה עצמה, ומה מחייב את התרחשות התוצאה.

מה החשיבות של ניתוח הסיבתיות לעומק?

אליעד מסביר שכאשר אנשים חוקרים סיבות, הם בדרך כלל מסתפקים בתשובה פשוטה. למשל, אדם שואל את עצמו "למה אני כועס?" והוא עונה לעצמו "כי הצבנו אותי". אבל אליעד אומר שאין להסתפק בתשובה כזו. יש להמשיך ולשאול שאלות נוספות: "האם הכעס שלי באמת חייב להיווצר רק כתוצאה מההצקה?", "האם בכל פעם שמציקים לי, זה חייב לגרום לי לכעוס?", "ומה בכלל גרם לכך שהאדם השני הציק לי?".

באמצעות שאלות אלה, האדם יכול לרדת לעומק ולהגיע להבנה מלאה של התהליך והסיבתיות שמאחוריו. כך הוא מברר לעצמו את האמת באופן מוחלט ושלם יותר.

דוגמאות להמחשת עיקרון הסיבתיות לעומק

כדי להמחיש זאת, אליעד כהן נותן דוגמה נוספת: אנשים חושבים שהם רוצים או לא רוצים משהו, ומניחים באופן טבעי שזה נובע מהבחנות בסיסיות שהם עושים בין דברים (כמו טוב ורע). הוא מסביר שבעצם האדם כבר מניח מראש שיש הבדל בין שני דברים שונים (למשל בין טוב לרע או בין הנאה לסבל), ומתוך ההבדל הזה נוצר הרצון שלו.

אך כאן אליעד מציין שיש להמשיך לשאול: "למה בכלל אני עושה את ההבחנה הזו בין טוב לרע? למה עצם ההבחנה בין שני דברים מחייבת אותי לרצות דבר אחד ולא לרצות את השני?". הוא מדגיש שרק כאשר האדם יצליח להבין באמת מדוע הבחנה זו בין טוב לרע או בין נעים ללא נעים מחייבת אותו לפעול באופן מסוים, הוא יוכל להתקדם לשאלה הבאה ולהבין את התהליך לעומקו.

אליעד מביא כדוגמה אדם שאומר "אני עושה את זה כי אני רוצה להרגיש טוב", ומסביר שלא מספיק לעצור כאן. האדם חייב להמשיך ולשאול: "ומה בכך שאני רוצה להרגיש טוב מחייב אותי לבצע את הפעולה הספציפית הזו?". הוא טוען שרק הבנה עמוקה וברורה של הסיבה והתוצאה, כולל כל השלבים שבאמצע, תאפשר לאדם להבין באמת את עצמו ואת מניעיו, וכך לברר את האמת עד הסוף.

כיצד ניתוח סיבתיות עוזר להבין את עצמנו?

אליעד מדגיש שהרבה אנשים שמנסים להבין את עצמם או תהליכים אחרים, לא מגיעים להבנה מלאה בגלל שהם לא חוקרים מספיק לעומק את הקשר הסיבתי. הוא מסביר שרוב האנשים לא בודקים עד הסוף את כל שלבי הסיבתיות, ולכן אינם מגיעים להבנה אמיתית ושלמה של הדברים. התהליך שהוא מציע - לשאול שוב ושוב למה אירועים מסוימים חייבים להתרחש דווקא כפי שהתרחשו - נועד להבטיח בירור מלא ומדויק של המציאות והאמת.

כאשר אדם באמת יורד לעומק הדברים ומנתח את הסיבתיות לעומקה, הוא מסוגל להבין טוב יותר את ההתנהגות שלו, את הרגשות שלו ואת המניעים האמיתיים מאחורי ההחלטות והפעולות שלו. אליעד מסכם את הרעיון בכך שרק כאשר אדם מגיע להבנה מלאה של סיבתיות, הוא יכול להתקדם הלאה בצורה בטוחה ונכונה בבירור האמת של עצמו ושל המציאות כולה.