האם החיים באמת משחק?

אליעד כהן מתחיל את ההרצאה בנושא משמעות החיים ומציג את הרעיון שהחיים הם בעצם משחק. הוא מדגיש שוב ושוב שהחיים אינם מציאות מוחלטת אלא משחק שיש בו מטרות, חוקים ומכשולים. לפי אליעד, ניתן למדוד עד כמה האדם חווה את החיים כמשחק לפי התגובה שלו למצבים שונים, בעיקר מצבים מאתגרים או שליליים.

איך אפשר לדעת אם אתה מתייחס לחיים כמשחק?

אליעד מסביר שכדי לבדוק האם האדם באמת חווה את החיים כמשחק או לוקח אותם ברצינות, עליו לבחון את תגובותיו למצבים שבהם הוא נפגע או נפגעים הדברים החשובים לו. הוא נותן דוגמה של אדם שמקבל אגרוף, אם הכאב חולף במהירות והאדם מתאושש בקלות, ייתכן שהוא מתייחס לסיטואציה כמשחק. אך אם הכאב ממשיך והוא לוקח את זה ברצינות רבה, אזי עבורו החיים אינם באמת משחק אלא מציאות מוחלטת וכואבת.

מה ההבדל בין לחיות במשחק לבין לחיות במציאות?

אליעד מציג דוגמה נוספת: אדם עולה על רכבת הרים, יודע שזה רק משחק ולכן לא פוחד באמת ולא מתנגד למצב. אך אם היו אומרים לו שהנסיעה ברכבת הרים תימשך לנצח, הוא היה רוצה להפסיק, משום שזה כבר לא משחק מהנה. אותו עיקרון עובד בחיים: אם לאדם יש רצון לכסף או למטרה מסוימת, והוא מתייחס לזה ברצינות רבה מדי, הוא לא באמת רואה זאת כמשחק. למשל, אם היו מציעים לאדם את כל הכסף בעולם בלחיצת כפתור, והוא היה מסכים מיד, זה אומר שהוא רואה בכסף מציאות מוחלטת ומטרה סופית. אבל אם הוא היה מסרב ללחוץ על הכפתור כי הוא נהנה מהמרדף עצמו, אז הוא באמת משחק במשחק החיים.

האם היית לוחץ על הכפתור לקבל את כל רצונך?

אליעד נותן דוגמה נוספת הממחישה את העניין לעומק: אדם שרודף אחרי מישהו או משהו שהוא רוצה מאוד, אם יציבו בפניו אפשרות לקבל מיידית את כל רצונו בלחיצת כפתור - אם הוא יסכים ללחוץ, הוא לא מתייחס לחיים כמשחק, משום שהוא רוצה לסיים את המשחק כמה שיותר מהר. אבל אם הוא יסרב ללחוץ כי הוא נהנה מהחוויה עצמה של החיפוש והמרדף, זה סימן שהוא באמת מתייחס לכך כאל משחק.

אליעד מחדד את הדוגמה אף יותר כשהוא מתאר מצב שבו יש לך כפתור שמאפשר לך להפוך לאלוהים ולחוות שלמות מוחלטת בכל רגע. אם תלחץ עליו, תקבל שלמות מוחלטת ומושלמת ללא שום חסרונות. אך אם אדם לא ילחץ על הכפתור, אף שהוא יודע שהוא יכול, המשמעות היא שהוא באמת משחק ונהנה מהחוויה עצמה, ולא רק מחפש להגיע לסופה. אליעד מוסיף שאדם שמבין שזה משחק באמת לא ירצה את השלמות המוחלטת, משום שהוא נהנה מההגבלה ומהאתגרים במשחק החיים.

למה אנשים רוצים אתגרים וקושי בחיים?

אליעד כהן מסביר שאנשים באופן פרדוקסלי רוצים לחוות דווקא את הצמצום, את החוסר ואת האתגרים, כי אז המשחק נשאר חי, מעניין ומאתגר. הוא מביא כדוגמה את רבי נחמן מברסלב, שכאשר נאמר לו שהוא ישיג בעתיד את כל מה שהוא רוצה, הוא השיב שכבר עכשיו מבחינתו הוא השיג הכל וניצח את המשחק. מרגע שאדם חש שהוא כבר ניצח במשחק, כל החיים שלו הופכים למשחק מהנה ומרתק, משום שכבר אין תחושת חוסר עמוקה ומצוקה.

איך להגיע לתחושה שהחיים הם משחק?

לפי אליעד, ככל שהאדם מרגיש שיש לו בכיס את ה"כפתור" המאפשר לו להיות בשלמות מוחלטת, הוא כבר פחות ירצה ללחוץ עליו. עצם הידיעה שהאפשרות לשלמות קיימת עבורו, משחררת אותו וגורמת לו ליהנות מהמשחק עצמו. כאשר האדם באמת מבין שהוא כבר הגיע לשלמות באופן פנימי, הוא מפסיק לרדוף אחר המטרות באופן נואש, והוא פשוט נהנה לשחק. כל עוד האדם לא הגיע להבנה הזאת, הוא עדיין "תקוע" במשחק ורוצה את מה שאין לו.

אליעד מסכם בכך שאם האדם מתאכזב כאשר הוא לא מקבל את מה שהוא רוצה, הוא עדיין לא רואה את החיים כמשחק. אבל כשהוא מגיע למצב שבו הוא נהנה מהדרך ולא רוצה אפילו את השלמות המוחלטת אם הייתה מוצעת לו, הוא באמת חי את החיים כמשחק.