... בארץ הפלאות 1, מטרת המשחק של אלוהים, סקרנות, מי אתה באמת, מעל השכל, סרטים מצוירים, באיזו דרך ללכת מהי באמת מטרת המשחק של אלוהים? אליעד כהן מסביר שהשאלה המרכזית ששואלת הדוברת היא בעצם, אם אני במקום של אחדות, למה בכלל שארצה לשחק במשחק של החיים?. הוא מציין שהשאלה ...

... הכל מאלוהים הכל מאלוהים או לא הכפירה באלוהים המהות של אלוהים המושג אלוהים המזוכיזם של אלוהים המחשבה של אלוהים המשחק של אלוהים הנאה של אלוהים הסודות של אלוהים הספר להיות אלוהים העולם לא נברא על ידי אלוהים העולם על ידי אלוהים ... האמיתי? מהות אלוהים מהות האלוהים מהות הספק של אלוהים מהותו של אלוהים מורה רוחני כאלוהים מחשבה של אלוהים מטרת המשחק של אלוהים מי ברא את אלוהים? מי זה אלוהים? מיהו אלוהים? מנקודת מבט של אלוהים מעל אלוהים מפחד מאלוהים מפסיקים ...

... הינדואיזם - איך להגיע להארה? איך להיות בודהה? איך להשתחרר מהסבל? בודהיזם. הינדואיזם. בודהה. הארה. נירוואנה. נירוונה. דהרמה. אנאטמן. מדיטציה. בודהיזם טיבטי (דרך היהלום. הארה מלאה) . זן בודהיזם. מאיה (אשליה). הדרך המתומנת האצילה. הודו. דתות ... אחרים. כאשר האדם משתחרר לגמרי מתלות רגשית כלשהי משתחרר מהאגו לגמרי משתחרר מהרצון לגמרי, באותו הרגע האדם מגיע להארה והופך להיות בודהה. הארה היינו מצב של נירוואנה ואושר תמידי. נירוונה היינו מצב שבו האדם אינו קשור רגשית לשום דבר, אך אוהב ... את כל מה שיש במציאות כפי מה שהמציאות אוהבת את כל מה שיש בה באהבה עצמית אמיתית וללא תנאי כלשהו. מהי הדרך להגיע להארה? איך להגיע אל הנירוונה ולהפוך להיות בודהה? תשובה: בעיקר על ידי ... תוך עצמו, הוא מגיע למהות של האני שלו, שהיא גם המהות של כל מה שקיים. כאשר זה קורה, נוצרת אחדות של האדם עם המציאות = הארה = בודהה. אחת מהמדיטציות הידועות היא מדיטציית ויפאסנה. מדיטציית ... את הדברים השונים בעולם כדברים שונים, למרות שכולם הם בכלל ישות אחת ודבר אחד ממש. אז מה באמת צריך לעשות כדי להגיע להארה ולהיות בודהה? תשובה: צריך לחפש את האמת. דהיינו, האדם צריך לראות ... דהיינו, האגו של האדם נעלם והוא רואה את כל המציאות כישות אחת ויחידה. כאשר זה קורה, האדם משתחרר מהסבל בשלמות, מגיע להארה אמיתית ובשלמות והופך לבודהה אמיתי שאינו רק בודהיסטי אלא הוא באחדות ...

הארה - האם היא באה מעצמה? או שהאדם יודע מראש שהיא תבוא? אם נתבונן על עניין ההארה הרוחנית, נראה שיש בה שני תהליכים שונים. מצד אחד, ההארה באה לאדם באופן פתאומי. ומצד שני האדם עושה הכנות כדי להגיע להארה הזאת שתבוא לו באופן פתאומי. והדבר דומה לזכייה בלוטו. שמצד אחד היא באה בהפתעה, ... רק לדמיין ולשער בדעתו, מה המשמעות של לראות. אבל כל זמן שהוא לא ראה את האור ממש, הרי שהוא עוד לא מבין מהו האור. וכאשר העיוור רואה את האור בפעם הראשונה, אז האור הזה הוא בא לו בהפתעה. ושום דבר בעולם לא יכול להכין את ... עצמו, הוא לא ידע להעריך את אור השמש. וכל זמן שהאדם עוד לא הגיע להארה, הוא יכול רק לשער בדעתו מהי ההארה ומהו עניינה. אבל האדם לא יכול לדעת בדיוק מהי ההארה, כל זמן שהוא לא הגיע אליה. וכאשר ההארה באה לאדם, היא באה לו בהפתעה. ולכן היא הארה. והדבר דומה לאדם שנמצא בחושך, שכאשר הוא רואה את האור, הוא פתאום נחשף למשהו חדש לגמרי. וכמו שיש לאדם עיוור הפתעה מכך שהוא מתחיל לראות, כך יש לאדם הפתעה כאשר הוא מגיע להארה. אבל כדי שהעיוור יתחיל לראות, לשם כך עליו לעשות פעולות כלשהן. והעיוור לא סתם ... לראות, הוא צריך לעשות פעולות כלשהן, כדי שהוא פתאום יתחיל לראות. והארה פירושו, להבין את המציאות. וכדי להבין את המציאות, לשם כך על האדם להיות מסוגל ... לו את היכולת השכלית והרגשית להבין את ההסבר הזה. ומי שרוצה להגיע להארה ולהבין את המציאות, עליו להכין את עצמו לכך. וכאשר ההארה תבוא, היא תבוא בהפתעה. אבל על האדם להכין את עצמו לכך שהוא יהיה ראוי ומסוגל ויכול לראות את האור. וההכנה של האדם להארה, היא על ידי זה שהוא משתדל להיצמד אל האמת. כי הבנת המציאות, מהותה היא כאשר ... באמת. ועל האדם ללכת אחרי האמת כפי מה שהוא יודע, עד שלבסוף הוא יגיע להארה מלאה. וכאשר האדם מכין את עצמו, אז הוא יודע ומרגיש בתוכו שהוא מתקרב להארה. כי האדם מרגיש שהוא עולה מדרגה לדרגה, והאדם בכל פעם ופעם מזדכך יותר ויותר. והאדם יודע שהוא הולך ומתקרב אל נקודת ההארה. ולפעמים נדמה לאדם שהנה הוא כבר מגיע להארה. והאדם מגיע לאיזו הארה כלשהי. אבל זאת רק השתקפות של השמש, אך זו לא השמש עצמה. ולפעמים האדם מכין את עצמו להגיע להארה, ועוברים עליו דברים שונים, ואז הוא מגיע לאיזו תובנה, ונדמה לאדם שהנה הוא הגיע להארה. ונדמה לאדם שהוא הגיע להארה, משום הדרך שהוא עבר כדי להגיע להארה הזאת. ונדמה לאדם שבגלל שהוא עבר מה שהוא עבר בדרך להארה, לכן כנראה שהוא כבר הגיע להארה. אך עדיין האדם הזה רואה רק את ההשתקפות של השמש, אך לא את השמש עצמה. ומי שהאמת ... והאמת מאירה לאדם את דרכו בחושך ובאפלה. עד שבסופו של דבר, האדם מגיע להארה האמיתית. ואז הוא יודע שהוא אכן הגיע ל

הארה להאיר כמו השמש - מהי הארה? איך יכול האדם להאיר כמו השמש? הארה (מלשון אור) משמעותה היא כאשר האדם מוצא את האור, דהיינו, כאשר משהו פתאום מאיר לאדם את צורת ההסתכלות שלו על החיים, ועל ידי זה האדם חווה שלמות ואושר. ומי שיתבונן בעניין יראה, כי יש המון סוגים של הארה. כאשר האדם מחפש משהו והוא מוצא אותו, הרי שזה סוג של הארה. כאשר האדם מנסה לעשות איזה משהו, ופתאום הוא מגלה דרך חדשה יעילה יותר להשיג את המטרה שלו, הרי שזה סוג של הארה. ובעקרון ניתן לומר, כי בכל פעם שמתגלה לאדם שכל חדש, דהיינו, בכל פעם שהאדם מגיע לתובנה חדשה כלשהי, הרי שזה סוג של הארה. ויש 2 סוגים של הארה. יש הארה שבה האדם נהנה מהאור של השמש, ויש הארה שבה האדם הופך להיות השמש עצמה. ונסביר: כל ההארות שבעולם, יש להן שורש, שהוא השכל הכללי שממנו ... אל השכל שיש בכל דבר, דהיינו, ככל שהאדם מבין טוב יותר את המציאות שבה הוא חי, כך הוא מתקרב יותר אל השכל הראשון שהוא האור והשמש, וכך הוא מתקרב יותר אל ההארה. וכל זמן שהאדם לא מגיע אל השכל הראשון, הרי ... הופך להיות שמש יותר ויותר חזקה, והוא יכול להאיר יותר ויותר. וכאשר האדם הופך להיות השמש עצמה, דהיינו, כאשר האדם מבין את כל המציאות, הרי שזו שלמות ההארה, כי אז האדם עצמו מתחיל להאיר בשכל שלו, על ... את השכל הזה. וכל מי שמתקרב אל השמש הזאת הוא עלול להינזק... אך מי שבכל זאת מוצא את הדרך להגיע אל השמש והופך להיות השמש עצמה, הוא יכול עכשיו להאיר את האור של השמש לאחרים. ואיך? באמצעות צמצומים שונים. כי את השכל עצמו של השמש, אי אפשר לומר, מאחר שהוא גדול מידי ומאחר שהאדם לא מסוגל להכיל בתוכו את האור של השמש, שהוא השכל הגדול ביותר. והחכם שזוכה להיות השמש עצמה, דהיינו, שהוא רואה את המציאות כפי מה שהיא באמת, הוא יודע לצמצם את האור של השמש לחלקים קטנים ולתת לאדם ליהנות מהאור ... קורים לפיו, והוא הרי הסיבה של כל הסיבות. אך האדם שלא מסתכל על השכל הזה, הוא עושה לעצמו חושך. כי אילו ידע האדם את השכל של המציאות, הרי שהוא היה רואה את האור שיש בכל דבר, דהיינו, את הטוב שיש בכל דבר, ועל ידי זה הוא תמיד היה מרגיש טוב יותר. אך האדם שלא חושב בצורה נכונה, הוא מסתיר מעצמו את אור השכל של השמש, ועל ידי זה הוא לא מבין את המציאות, והוא מרגיש רע וכולי. ואיך יכול האדם להתקרב אל האור של השמש? תשובה: על ידי זה שהוא לומד את ... מסוים. אך השכל שהחכם האמיתי נותן לאדם בעצות שלו, השכל הזה טוב עבור כל הדברים שבעולם, והוא יעזור לאדם להגיע אל השלמות הסופית שלו. ואם נחזור לעניין ההארה, נראה כי הארה שלמה, היא כאשר האדם הופך להיות השמש עצמה, דהיינו, כאשר הוא מבין את הסיבה הראשונה של כל הסיבות, שזה השכל הראשון של כל השכלים שבעולם, ואז האדם עצמו מתחיל להאיר בעצמו כמו השמש. וההארה הזאת באה בבת אחת, אך לא מגיעים אליה בבת אחת. כי במציאות יש שני מצבים, או שהאדם הוא השמש עצמה או שלא. אך כדי להיות השמש עצמה, לשם כך על האדם לעבור תהליך שלא קורה בבת אחת. זא, הארה קורת בבת אחת. אך כדי להגיע להארה שקורת בבת אחת, לשם כך צריך האדם לעבור את כל הדרך. וככל שהאדם לומד טוב יותר את העצות של החכם האמיתי, וככל שהאדם מתבונן טוב יותר על השכל שיש בעצות של החכם האמיתי, על ידי זה האדם מתקרב אל האור של השמש. כי בוודאי שיש אפשרות להכיל גם את האור של השמש כולו. אלא שהיכולת השכלית של האדם, ... וככל שהאדם מתבונן טוב יותר על השכל שיש בכל דבר וכולי, על ידי זה האדם מרחיב ומגדיל את היכולת השכלית שלו, עד שבסופו של דבר האדם עצמו גם הוא יזכה להארה שלמה, ויזכה להאיר בעצמו... ...

... - מה בודהה לא ידע? לאיזו הארה בודהה לא הגיע? חלק 1 במאמר הזה נדבר על תפישת העולם הבודהיסטית. נסביר את היתרון שלה, ונסביר גם את החיסרון שלה. וממילא נסביר גם מה בודהה לא ידע ולאיזו הארה בודהה לא הגיע. וכאשר מדברים על תפישת חיים כלשהי, בפרט כאשר באים לבאר את החסרונות שלה, אז יש לזכור כי הביקורת והארת הדברים היא תמיד אך ורק ... כי בעולם שלנו הכל משתנה כל הזמן. וכאשר האדם נאחז מבחינה רגשית בתופעה חולפת כלשהי, על ידי זה האדם סובל כאשר התופעה משתנה. ואדם מואר עפ הבודהיזם, הוא מי שהצליח להשתחרר מכל תלות רגשית כלשהי לגבי תופעה משתנה כלשהי. וניתן למצוא עמקויות כלשהן בבודהיזם, לגבי זה שגם האני של ... רעיונות שונים שאליהם לא נכנס כאן. וכאן נתמקד בעניין של המחשבה שאומרת שהעולם הזה הוא סבל שנוצר על ידי היצמדות לתופעות משתנות. וההארה היא כאשר האדם משתחרר מהתלות הרגשית בתופעות המשתנות. ואם נתבונן על אנשים בודהיסטים, נראה כי כלפי חוץ לפחות חלקם נראים אנשים מאושרים ושמחים. כי כאשר לוקחים בן אדם שכל היום רודף אחרי הזנב של עצמו, דהיינו, רודף אחרי כסף הנאות פרסום כבוד וכיוב, ומסתכלים עליו, רואים כמובן אדם לא מאושר, שהוא בעצם חי את חייו מתוך מרדף לא ברור. וכאשר שמים לידו את הבודהיסט, שהוא אולי בדיוק עושה באותו הרגע איזו מדיטציה שמרגיעה אותו וכיוב, אז האדם שנמצא בתוך מירוץ משוגע של החיים, כאשר הוא מסתכל על הבודהיסט הרגוע שנח לו מחוץ למרוץ, הוא בטוח שהבודהיסט הזה מאושר. כי הוא האדם הרגיל נמצא בתוך מירוץ, והבודהיסט נח מהמירוץ. ונראה כאילו שהבודהיסט כבר הגיע לסוף המרוץ. ולכן האדם שנמצא במרוץ, חושב שהבודהיסט הוא אדם מואר ומאושר. וכאשר האדם מתבונן על הבודהיסט והוא רואה מולו אדם רגוע, שמשדר כלפי חוץ תחושה של שלווה, שקט נפשי, רוגע, שמחה, שלוות נפש וכיוב, אז האדם שנמצא במרוץ ושאין לו את כל הדברים האלו, אז נדמה לו שהבודהיסט הזה הוא אדם מואר ומאושר. ובפרט אם אותו הבודהה בא לאדם ומספר לאדם שהעולם הזה מלא בסבל, ושהסבל נובע מכך שהאדם רודף אחרי דברים שכל הזמן משתנים, והבודהה ממשיך ומסביר ואומר שהוא אדם מואר ומאושר, מחמת זה שהוא כבר לא רודף אחרי התופעות המשתנות של העולם הזה, אז גם זה גורם לאדם להיות עוד יותר בטוח שהנה הבודהה הזה הוא אדם מואר ומאושר באמת. ואז האדם גם הוא מנסה ללמוד את שיטת הבודהה ואת הבודהיזם. והאדם מנסה גם הוא להשתחרר מהסבל שיש בעולם. והאדם מתחיל להשתחרר מכל התלויות הרגשיות שיש לו. והאדם חושב מקווה ומאמין שבבא היום אולי גם הוא יגיע לאותה הארה מיוחלת , שבה האדם לא סובל יותר, ושאז הוא נמצא במצב של נירוונה, שקט נפשי ואושר. ועכשיו נסביר את מה שבודהה לא ידע. ואם נצטרך לומר במילה אחת את הדבר שאותו בודהה לא ידע, אז נאמר שבודהה לא ידע ליהנות. כי כל מה שבודהה ניסה להסביר, זה שהעולם הזה מלא בסבל. ושהבודהיזם יראה לאדם את הדרך להשתחרר מהסבל, ושזאת הארה ופסגת חלומותיו של האדם שאליה רוצה להגיע האדם. וכפי שכבר ביארתי במספר מקומות, האדם לא יכול למכור לך יותר ממה שיש לו. ואם בודהה לא ידע איך ... כמו כולם. וכאשר האדם סובל, והוא רואה מולו בודהיסטי שדוגל בכך שהאדם צריך להשתחרר רגשית מכל מה שקיים, אז נדמה לאדם שהנה המפתח אל האושר. וכאשר האדם מתחיל לתרגל בודהיזם, והאדם מתחיל לעשות מדיטציות והתבוננות כלשהי, ומתחיל להשתחרר מהתלות הרגשית שלו בכל מיני דברים, אז האדם באמת מרגיש סוג של הארה ושל התעלות רוחנית. ונדמה לאדם שמי שהוא לא תלוי רגשית בשום דבר, הרי שהוא מאושר. ומי שיתבונן היטב על הרעיון הבודהיסטי הנל, הוא יראה שיש חסרונות מאוד גדולים במה שלימד בודהה. וניתן כאן כמה נקודות להתבוננות על התורה ... הרי לא יתכן שהאדם יבין את הסיבה שבגללה המציאות היא כפי מה שהיא, ועדיין יאמר שהמציאות היא לא טובה. כי כפי שכבר ביארתי מספר פעמים, האושר האמיתי הוא כאשר האדם מבין את השכל של המציאות. דהיינו, האדם מבין את החוקיות שלפיה המציאות פועלת. אבל הוא מבין את זה לא מנקודת מבט ... מישהו מצהיר שהעולם הזה הוא מקום הסבל, ממילא הוא מצהיר שהוא טיפש. כי המציאות חכמה יותר מכל אחד אחר. גם אם הוא בודהה או כל מנהיג רוחני אחר, המציאות יותר חכמה מכולם ביחד. ואם המציאות היא דבר טיפשי, אז כל שכן שכל מה שיש בה גם הוא טיפשי. כך שבכל מקרה האדם לא יכול להיות יותר ... המציאות. וכאשר האדם אומר שהעולם הזה הוא סבל, ושהוא ילמד את האדם איך לא לסבול, הרי שבסך הכל צריך לרחם על אדם כזה, שהוא עוד לא הגיע להארה של איך אפשר ליהנות בשלמות מהעולם הזה כפי מה שהוא, כולל כל החסרונות שאותם נדמה לאדם שיש בעולם. ומי שיעמיק את מחשבתו ואת עיונו עוד בתורתו של ... כי החיים הם כאן בעולם הזה. וכל האינטראקציה של החיים, היא כולה כאן בתוך העולם של התופעות המשתנות שהן שורש הסבל עבור הבודהה, ושורש האושר והיופי, עבור מי שמגיע להארה אמיתי. ...

... - מה בודהה לא ידע? לאיזו הארה בודהה לא הגיע? חלק 2 כי מי שיתבונן היטב על העולם, יראה כי המציאות שלנו מכילה בתוכה את כל הכוחות השונים בבת אחת. זא יש במציאות שלנו גם רבדים מסוימים של דברים ... לגרום לשכל שלו להידפק ולהתנוון. וכל שיטות הבריחה מהשכל, הן של אלו שאינם חכמים ושלא הצליחו להשתמש בשכל שלהם לטובה וליהנות מהמציאות. כי יש שיטות רוחניות רבות, שחרטו על דיגלן כי השכל הוא מקור הסבל. ועל האדם לברוח מהשכל של עצמו, כדי לא לסבול. והאדם מנוון את עצמו, כדי לא לסבול. אבל כאשר האדם מנוון את השכל ... כי לאדם נדמה שהדבר הגשמי יצר אצלו את ההנאה. ואז האדם רודף אחרי החיצוני הגשמי. אבל החיצוני הגשמי לא באמת יכול לייצר הנאה. כי ההנאה היא כולה רוחנית. וכאשר האדם רודף אחרי החיצוניות, על ידי זה כמות ההתחדשות הפנימית שלו, מהרדיפה הגשמית שלו, ההתחדשות הזאת דועכת. ולכן האדם מרגיש שהדבר הגשמי מפסיק לעניין ... ליהנות. והבודהה הסביר לאדם איך לא להיפגע מהעולם, אבל הוא לא התמודד עם שורש הרצון של האדם ליהנות. וגם הבודהה עצמו רצה ליהנות. ומה לעשות שבמגרש המשחקים אפשר גם להיפגע? כי ההנאה נמצאת במגרש המשחקים. ומי שרוצה ליהנות, צריך לשחק את המשחק. ובודהה הסביר שמאחר שבמשחק אפשר להיפגע, אז ההמלצה שלו היא לא לשחק את המשחק. אבל זאת המלצה של מי שלא יודע לנצח במשחק, וגם להפסיד בכבוד אם צריך. כי הבודהה לא היה מסוגל ולא ידע איך להכיל בתוכו את הסבל. כי הסבל והרע הוא חלק מהמשחק. ומי שרוצה להשתחרר מהסבל באמת, עליו לדעת איך להכיל את הסבל. כי הסבל הוא חלק מהמציאות. ולהכיל את המציאות ולחיות עם המציאות בהרמוניה, פירושו לדעת בין השאר איך להכיל בתוכך סבל. ומי שרוצה להשתחרר מהסבל באמת, עליו ללמוד איך להכיל בתוכו את הסבל. דהיינו, להבין את חוקי המשחק באמת, ועל ידי זה לדעת גם להפסיד כאשר מפסידים. אבל הבודהה לא באמת השתחרר מהסבל. כי הוא כל הזמן ברח ממנו. כי מי שמסוגל להכיל בתוכו את הסבל, רק הוא השתחרר ... מקרה, השלמות היא שהאדם יבין את המציאות, ואז האדם ימצא את הטוב שיש בכל דבר, בצורה ככ חזקה, עד שהאדם יהיה מסוגל להכיל בתוכו את סך כל הרגשות. שזו הארה אמיתית, שבה האדם חי בהרמוניה אמיתית עם המציאות. ולטובת הקורא נחדד ונעמיק עוד יותר את העניין ונאמר, כי מי שהגיע להארה אמיתית, ומי שמסוגל להכיל בתוכו סבל, הוא צריך לדעת לא להשתמש ביכולת הזו יותר מידי. כי אם האדם יהיה כל הזמן במצב התודעתית שמאפשר לו להכיל בתוכו את סך כל הרגשות, הוא לא יעשה שום שינוי ושום פעולה. וכדי לשחק במשחק וליהנות ממנו, לשם כך על החכם לדעת מתי להשתמש ביכולת שלו להכיל את סך כל הרגשות, ומתי לשחק את המשחק כרגיל. ...

... את השכל, על ידי שאלות - כדי להגיע להארה מי שרוצה להגיע להארה, עליו לחזק את השכל שלו, בכל מה שאפשר, בכל תחומי החיים בכל נושא שהוא. כי ההארה, היא על ידי ההבנה. וההבנה היא שכלית בעוצמה ככ חזקה, עד שהיא יוצרת גם חוויה רגשית אמיתית. והדרך להגיע להארה, היא באמצעות השכל. ומי שחושב להתחמק מהשכל, השכל ימשיך לרדוף אחריו. ולכן האדם מוכרח להגיע לשלמות השכל, שגם השכל יראה שהכל אחד. וכדי להשיג את שלמות השכל, לשם כך ...

... הוא שלמות, מושלם כפי מה שהוא, הארה חלקית, חיים משעממים, שעמום בחיים, עניין בחיים, רגשות רעים, אלוהים טוב ורע מדוע חיסרון הוא בעצם שלמות? אליעד מסביר כי חיסרון ושלמות הם ... השלמה. אליעד אומר ששום דבר בעולם לא יכול באמת לעניין את אלוהים , מכיוון שאלוהים כבר מכיל הכל בתוכו, ולכן מהפרספקטיבה הגבוהה ביותר שום דבר לא באמת ... האדם מגיע לשלמות פנימית. איך אדם יכול להפוך להיות כמו אלוהים ולהיות חופשי באמת? אליעד מסביר שלהיות כמו אלוהים פירושו לראות את המציאות מנקודת מבט שלמה, שבה אין טוב ואין רע באופן מוחלט. אלוהים, כפי שמתואר כאן, הוא מעבר להגדרות של טוב ורע, משום שהוא מכיל את כל ... לכך או לנסות לתקן זאת. איך להתייחס למציאות כשאתה מרגיש שאלוהים משועמם? אליעד מציין שאם אדם מדמיין שהוא אלוהים, הוא יבין ששום דבר בעולם לא יכול באמת לעניין אותו, כי הכל כבר נמצא בתוכו. מצב זה נראה בתחילה כבעיה - שעמום אלוהי - אבל מנגד, ההכרה שאין שום דבר ספציפי שאמור לעניין אותך הופכת כל דבר ... שבה האדם לא חייב לפתור כל חיסרון מיד. מה הכוונה בהארה חלקית וכיצד היא מתרחשת? אליעד מדבר על תהליך שבו אנשים עוברים חוויה של הארה חלקית, מצב שבו הם חושבים שהבינו משהו חשוב על החיים ומרגישים חופשיים, אך ... להבנה המוחלטת והשלמה שהכל הוא חלק מהמציאות המושלמת. הארה אמיתית, לדבריו, מתרחשת כאשר אדם מבין שאין צורך להתנגד לשום רגש או מצב, ... מדוע המציאות כוללת גם טוב וגם רע? מה המשמעות של הארה חלקית? איך להיות שלם עם כל רגש? ...

... הוא זה, ניסרגדתה, I AM THAT, פילוסופיה מזרחית, הוויה, קיום, להיות כלום, רק להיות, הארה, החיסרון הראשון, הרע הגדול ביותר מה המשמעות של I AM THAT בפילוסופיה של ניסרגדתה? המשפט I AM THAT, או בעברית אני הוא זה, הוא המהות של תורתו של ניסרגדתה מהראג, שמסוכמת ... כלומר, בעצם האמירה נוצר פיצול בין המתבונן למושא ההתבוננות, ולכן אחדות אמיתית לא יכולה להתקיים כל עוד קיימת תחושה של נפרדות כלשהי. מה הטעות של תורות רוחניות שאומרות רק תהיה קיים? לפי ההסבר של אליעד, ישנן תורות רוחניות שונות, בודהיסטיות או אחרות, שאומרות שהאדם צריך להגיע למצב של רק להיות קיים, רק לחוות את עצם הקיום ללא הזדהות עם דבר. בהתחלה, התחושה הזו נחוויית כשחרור גדול, מכיוון שהאדם ... והחיסרון הראשון. אליעד מדגים זאת בכך שאדם שחי חיים מלאים הגדרות ופתאום מצמצם אותן וחווה רק את הקיום, מרגיש תחילה שחרור רב. אך אם יתמיד בכך, הוא ירגיש רע אף יותר, מפני שחוויית הקיום הטהורה חושפת אותו לחיסרון אינסופי. האדם פתאום רואה שהוא עצמו החיסרון, שהוא עצם הסבל, משום שתחושת אני קיים מחייבת קיומו של דבר שהוא לא אני, כלומר, ... אך כאשר אתה מתמקד אך ורק בעצמך, אתה בעצם נתקע עם החיסרון הבסיסי ביותר, שהוא עצם הקיום. האם באמת אפשר להגיע לאחדות מוחלטת בלי סבל? אליעד טוען שתורות רוחניות שונות מעולם לא הגיעו באמת לאחדות מוחלטת ולשחרור אמיתי, משום שהן תמיד השאירו מאחוריהן אני כלשהו - הצופה או המתבונן. כל עוד קיים אני, קיים חיסרון וקיימת נפרדות. אחדות ... קצרה וארוכה. הוא בוחר בדרך הקצרה, מגיע מהר לעיר, אך מוצא שאין כניסה כי יש חומה, ולכן עליו לחזור וללכת בדרך הארוכה והנכונה. זו מטאפורה לכך שתורות רוחניות שונות מציעות דרכים קצרות שלכאורה מובילות מהר לשחרור, אך בסוף האדם מגלה שהוא נתקע בחומה (כלומר, נתקע עם תחושת אני שעוד לא השתחרר ממנה באמת). הדרך הנכונה היא אמנם ארוכה ... ניסרגדתה מהו החיסרון הראשון? איך להגיע לאחדות אמיתית? האם תחושת הקיום היא סבל? להיות קיים או להיות כלום? איך להשתחרר מתחושת האני? מהי הדרך הנכונה להארה?