כי הטועים, הם מרחמים על מי שהוא רעב ללחם. ובעיניהם, הרחמנות הגדולה ביותר, היא על אדם, שגופו סובל. אבל מי שעיניו בראשו ורואה את האמת, הוא מרחם על אותם אנשים עניים באמת, שהם עניים בדעתם, דהיינו, שהם חסרי דעת של אמת. שהם כ"כ עניים, עד שהנשמה שלהם רעבה ללחם וסובלת תמיד.
ומי שיתבונן סביבו יראה, כי הנשמות של בני האדם, הן רעבות ללחם. כי כולם מחניפים תמיד לכולם. ואף אחד לא עושה / אומר, בדיוק את מה שהוא חושב שזאת האמת, כפי מה שהיא ללא שום כחל ושרק, אלא כולם כל הזמן, מעקמים את האמת, ומחניפים אחד לשני, בדיבורים יפים, כדי למצוא חן של שקר, אחד בעיני השני.
והכל, הוא מחמת שבני האדם, הם עניים. שהנשמה שלהם, רעבה ללחם, דהיינו, לאהבה. והאדם כ"כ רעב לאהבה, עד שהוא מוכן לאכול אוכל מקולקל, דהיינו, לקבל אהבה של שקר.
כי כל אהבה שהיא חיצונית לאדם, דהיינו, שהיא לא מגיעה מתוך האדם עצמו, היא אהבה של שקר. והאדם שהוא רעב לאהבה, הוא נאחז באהבה של מה שחושבים עליו. והיא אהבה רעילה, שגורמת לאדם לקלקולי קיבה, והורסת לאדם את החיים שלו.
כי כאשר האדם נאחז באהבה חיצונית, במקום לאהוב את עצמו מבפנים, זה גורם לכך שהאדם נאחז בשקר, כאילו הוא לא יכול לאהוב את עצמו באמת מבפנים. וברגע שהאדם משקר ומחניף למישהו אחר, הוא בעצם מחזק אצל עצמו, את המחשבה שלו, שצריך שאחרים יאהבו אותו, כי הוא לא אוהב את עצמו מספיק.
ומי שיש לו עיניים של אמת, הוא רואה את האמת, כמה כולם מסכנים, שהם כ"כ תלויים במה שחושבים עליהם. ויש כאלו שנדמה, כאילו הם עשירים בממון, אבל באמת הם עניים מאוד גדולים. שהם תלויים תמיד, במה שחושבים עליהם. והם כל הזמן מתאמצים, למצוא חן בעיני אחרים.
ומי שיש לו שכל של אמת, הוא יודע, שהבושה הגדולה ביותר שבה צריך להתבייש האדם, היא לפי כמות האחיזה שלו בכסף שלו. ואחיזה בכסף, פירושה עד כמה הרגשות של האדם, תלויים בכמות הכסף שיש לו ושהוא רוצה שיהיה לו. כי זאת הבושה הגדולה ביותר בעולם, שהאדם שהוא מלך של אמת, שהכל כרצונו תמיד, הוא כ"כ נמצא בתודעה של עבד, עד שהוא תלוי כ"כ בכסף, כדי...
ומי שיתבונן סביבו יראה, כי הנשמות של בני האדם, הן רעבות ללחם. כי כולם מחניפים תמיד לכולם. ואף אחד לא עושה / אומר, בדיוק את מה שהוא חושב שזאת האמת, כפי מה שהיא ללא שום כחל ושרק, אלא כולם כל הזמן, מעקמים את האמת, ומחניפים אחד לשני, בדיבורים יפים, כדי למצוא חן של שקר, אחד בעיני השני.
והכל, הוא מחמת שבני האדם, הם עניים. שהנשמה שלהם, רעבה ללחם, דהיינו, לאהבה. והאדם כ"כ רעב לאהבה, עד שהוא מוכן לאכול אוכל מקולקל, דהיינו, לקבל אהבה של שקר.
כי כל אהבה שהיא חיצונית לאדם, דהיינו, שהיא לא מגיעה מתוך האדם עצמו, היא אהבה של שקר. והאדם שהוא רעב לאהבה, הוא נאחז באהבה של מה שחושבים עליו. והיא אהבה רעילה, שגורמת לאדם לקלקולי קיבה, והורסת לאדם את החיים שלו.
כי כאשר האדם נאחז באהבה חיצונית, במקום לאהוב את עצמו מבפנים, זה גורם לכך שהאדם נאחז בשקר, כאילו הוא לא יכול לאהוב את עצמו באמת מבפנים. וברגע שהאדם משקר ומחניף למישהו אחר, הוא בעצם מחזק אצל עצמו, את המחשבה שלו, שצריך שאחרים יאהבו אותו, כי הוא לא אוהב את עצמו מספיק.
ומי שיש לו עיניים של אמת, הוא רואה את האמת, כמה כולם מסכנים, שהם כ"כ תלויים במה שחושבים עליהם. ויש כאלו שנדמה, כאילו הם עשירים בממון, אבל באמת הם עניים מאוד גדולים. שהם תלויים תמיד, במה שחושבים עליהם. והם כל הזמן מתאמצים, למצוא חן בעיני אחרים.
ומי שיש לו שכל של אמת, הוא יודע, שהבושה הגדולה ביותר שבה צריך להתבייש האדם, היא לפי כמות האחיזה שלו בכסף שלו. ואחיזה בכסף, פירושה עד כמה הרגשות של האדם, תלויים בכמות הכסף שיש לו ושהוא רוצה שיהיה לו. כי זאת הבושה הגדולה ביותר בעולם, שהאדם שהוא מלך של אמת, שהכל כרצונו תמיד, הוא כ"כ נמצא בתודעה של עבד, עד שהוא תלוי כ"כ בכסף, כדי...
050-3331-331